מדיניות הפד' פגעה בעובדים ובחסכונותיהם, והגדילה את אי השוויון
הכנס השנתי של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) בג'קסון הול הולך לעסוק בנושא של מדיניות מקרו כלכלית בכלכלה לא שוויונית. נראה שבכירי הפד רוצים לתת לעצמם מחמאות על המדיניות המרחיבה שלהם. מנקודת המבט שלהם, המדיניות המרחיבה מאוד שהפד נקט בה מאז שהחל משבר הקורונה, עזרה לשמור על מקומות עבודה רבים בתקופה שהקורונה השאירה עובדים רבים בבית, ותרמה מאוד ליצירה של מקומות עבודה בשלב הנוכחי, שבו האמריקאים מנסים ללמוד לחיות עם הקורונה.
יש משהו בנקודת המבט של הפד. האבטלה בארה"ב טיפסה מ-3.5% לפני הקורונה ל-14.8% באפריל 2020. מאז, היא בירידה די מהירה, ונכון ליולי 2021 היא הייתה 5.4%. נכון שהנתון הזה קצת מטעה, כי כ-1.7% מהאמריקאים פרשו משוק העבודה בעקבות הקורונה ועוד לא חזרו, כך שהפגיעה בשוק העבודה היא גרועה יותר מכפי שאפשר לחשוב אם מסתכלים רק על נתוני האבטלה. אבל עדיין, בכל מה שקשור לתעסוקה, המדיניות המרחיבה של הפד בהחלט סיפקה את הסחורה.
אבל כותרת המפגש של הפד לא מדברת על חזרה לתעסוקה, אלא על אי-שוויון. בתחום הזה, המדיניות של הפד דווקא תרמה להרעה במצב, לא לשיפור שלו. ההרחבות המוניטריות שהפד מתגאה בהן (בצדק) עזרו אומנם להחזיר עובדים לשוק העבודה, אבל יש לזה מחיר.
- כל הכותרות
חלק אחד מהמחיר הוא האינפלציה. האינפלציה בארה"ב הגיעה בחודשים האחרונים ל-5.4% בקצב שנתי, והיא צפויה להישאר גבוהה יחסית גם בחודשים הבאים. האינפלציה הזאת שוחקת את השכר של העובדים, למרות העלייה המסוימת בשכר הממוצע. חלק שני מהמחיר הוא שחיקת החסכונות של העובדים.
כשהאינפלציה גבוהה, והריביות באפיקים הסולידיים מאוד נמוכות, החסכונות של העובדים נפגעים. בהתחשב בכך שלחלק גדול מהאמריקאים יש מעט יחסית חסכונות ארוכי טווח, המשמעות היא שהם לא יוכלו להסתמך על החסכונות האלו כשהם יגיעו לגיל פרישה. כך שהמדיניות של הפד אומנם תורמת להחזרת עובדים לשוק העבודה, אבל הם עושים את זה בשכר ריאלי נמוך יותר, ועם פחות חסכונות. את המחיר הם יגלו כשיגיעו לגיל שבו הם ירצו לפרוש, ויבינו שאין להם ברירה אלא להמשיך לעבוד כל עוד הם מסוגלים.
בכל מה שנוגע לאי שוויון, יש מחיר נוסף. העשירון העליון של אמריקאים מחזיק בכ-90% מכלל האחזקות של משקי בית אמריקאים במניות. ההרחבות המוניטריות שביצע הפד העלו את ה-S&P500 בכמעט 20% ב-12 החודשים האחרונים, ובכ-36% לעומת התקופה שלפני הקורונה. אז נכון שלרוב האמריקאים יש החזקה כלשהי במניות, כך שכולם נהנים מזה. אבל המרוויחים הגדולים הם מי שנמצאים בעשירון העליון, כשגם אלו שבשלושת העשירונים הבאים מרוויחים לא מעט. האמריקאים שבחצי התחתון של התפלגות ההכנסות מרוויחים מהעלייה במניות מעט מאוד, אם בכלל.
כך שהפד יכול לדבר על מדיניות מקרו-כלכלית בעולם עם אי-שוויון, אבל לא ברור מה הוא יכול לעשות כדי לשפר את המצב. למעשה, המדיניות שלו רק מחמירה את המצב, לא משפרת אותו, והיכולת שלו לשנות את זה כמעט ולא קיימת, כי כלים מוניטריים לא נועדו להתמודד עם אי שוויון. כך שהמקסימום שבפד יכולים לעשות, זה להתמקד בלתת עצות לממשלה. גם זה משהו.
ד"ר אביחי שניר
המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.אין שום דבר חדש וזה נעשה במכוון. זה חלק מהצוסיאליזםמשקיע 28/08/2021 21:43הגב לתגובה זו0 0סוציאליזם = לבר הרבה על שיוויון = לדפור כמה שיותר את מעמד הביניים ולחלק כמה שיותר לעשירים המקורבים שהם גם סוציאליסטיםסגור
-
2.מדיניות כל הבנקים המרכזייםעמך 28/08/2021 16:56הגב לתגובה זו3 1כולל בנק ישראל ,אלק,בנק של בנקאים ועשירים. זה לגרום להעברת עושר לאפיון עליון על חשבון משלם המיסים. דוד החוסכים לפנסיונרים זו אחת המטרות שלהם. צריך לבטל את מוסד הבנק מרכזי שעושה יותר נזק מתועלת לעצמך כמוני .ויפה שעה אחת קודם.סגור
-
1.צודק לחלוטין (ל"ת)הברבור הירוק 28/08/2021 00:21הגב לתגובה זו2 0סגור
