למה קרן הפנסיה הממשלתית הגדולה ביפן לא תשקיע באג"ח סיני?

לרוב, כשאג"ח מדינתי נכנס למדדים הגלובליים המובילים, מדובר ביום חג למדינה. למה? כי כניסה למדדים האלה זו הבעת אמון בינלאומית בכלכלה ובמשטר מקומיים, שמשמעותה זרימה של יותר ביקושים, ובשל כך גם עלייה בהשקעות חוץ, לאגרות החוב שמנפיקות מדינות - ויש לכך אפקטים כלכליים נוספים. הכלכלנים בישראל רק חיכו שישראל תוכנס למדד האג"ח הממשלתי העולמי (WGBI) של ה-FTSE ראסל באפריל אשתקד.

המדד היוקרתי עוקב ומודד כבר למעלה מ-30 שנה כלכלות יחסית מפותחות בפרמטרים של הכנסות קבועות, מטבע מקומי ואג"ח ממשלתי של למעלה מ-20 מדינות החברות במדד. ה-WGBI נחשב לבנצ'מארק שדרכו בוחנים חוב לאומי של מדינות. בין היתר חברות בו ארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה, הולנד, ספרד, מקסיקו, מלזיה ועוד.

גם סין בדרך לשם. במארס האחרון הודיעו לה כי נכנסת למדד היוקרתי, בתהליך ארוך שאמור להיות מושלם בתוך 3 שנים מסוף אוקטובר – כלומר באוקטובר 2024 סין תהפוך לחברה מלאה.

אולם במקרה הסיני, כבר התגלעו סדקים בנכונות של השחקנים המשתתפים במדד, להשקיע באג"ח הסיני. בשבוע שעבר, קרן ההשקעות של קרנות הפנסיה של ממשלת יפן (GPIF), מהמוסדיים הגדולים בעולם אם לא הגדול שבהם, הודיעה כי לא תשקיע באג"ח מבוסס יואן שנכנס למדד החודש.

עד כמה גדולה הקרן? בסוף יוני האחרון GPIF ניהלה 197 טריליון יין, או 1.7 טריליון דולר, כשבערך רבע מזה מושקע באג"ח מדינתי. סך הכול GPIF משקיעה דרך WGBI לא פחות מ-180 מיליארד דולר.

ביום רביעי האחרון הדירקטוריון של GPIF הודיע כי החברים בעד התרחקות מהאג"ח הסיני, הן בשל חששות ממצב הנזילות, חשש מיציבות והן בשל היכולת להגיע לפשרות במקרה שהסינים לא יעמדו במחויבויות שלהם. הקרן תמשיך להשקיע במדדי WGBI, אבל לא בכאלה שכוללים את האג"ח הסיני.

במארס החזיקה הקרן אג"ח של אוורגרנד (3333.HK) השוקעת בקרוב ל-90 מיליון דולר, אולם נפתרה מהם וכבר עכשיו לקרן אין נכס אחד מבוסס יואן. "אי אפשר להגיע לפשרות על האג"ח של הממשלה הסינית במערכות הבינ"ל שבהם משתמשים באג"ח ממשלתי. הנזילות של שוק האג"ח עדיין מוגבלת ביחס לגודל ההשקעות של GPIF והמסחר בחוזים עתידיים אסור על שחקנים שאינם סיניים", אמר יו"ר GPIF, מאסאטקה מיאזונו, בישיבה ביולי, שתוכנה פורסם בשבוע שעבר.

בשנים האחרונות האג"ח הסיני צבר פופולריות במערב, מאחר והוא מציג תשואה לפדיון גבוה משמעותית מהאג"ח אמריקאי, 2.8% ביחס ל-1.5% בהתאמה, כשאג"ח של הממשלה היפנית עומד על 0%. באירופה, התשואות לפדיון הן שליליות. לכן ההתרחקות של יפן היא משמעותית והיא עלולה לסלול את הדרך לקרנות נוספות מרכישת אג"ח סיני ממשלתי.

העניין הוא, שזה לא עניין כלכלי גרידא. המתיחות בין המדינות היא גבוהה בשני העשורים האחרונים, במיוחד סביב העוינות הסינית בים הסיני הדרומי, אבל לא רק. ביולי האחרון וידאו שאושר על ידי המפלגה הקומוניסטית בסין, איים על יפן במלחמה גרעינית אם תתערב צבאית במצב שטאיוון.

הנה הווידאו:

#CCP Vows to Nuke #Japan if Japan defends #Taiwan. As Japan is the only country that has been nuked, so nuking Japan "will get twice the result with half the effort."
中共軍事頻道威脅對日本實施連續核打擊，直到日本第二次無條件投降。 pic.twitter.com/dp45R2LXtD

— Jennifer Zeng 曾錚 (@jenniferatntd) July 13, 2021

כנראה שיפן, בעלת בריתה הגדולה של ארה"ב באזור, שבעה מהעוינות הסינית, כשתמיכה באג"ח סיני ממשלתי, הוא בעצם חיזוק המדינה היריבה, שפולשת בבוטות לתחומה הטריטוריאלי ומאיימת לשנות סדרי עולם מדיניים וכלכליים בכל אזור מזרח אסיה.