האם עדיף להשקיע כעת בישראל מאשר בארה"ב?

מה מפריע למשקיעים?
שווקי ההון בעולם מתמודדים כבר כמה שבועות עם מספר סוגיות ליבה עקרוניות. המיידית שבהם, היא החשש ממשבר נדל"ן סיני, כתוצאה מענף ענק עם אסטרטגיה של צמיחה מהירה תוך מינוף גבוה (ראו מאמר משבוע שעבר). בנוסף ראוי למנות את חששות הממשיים מאינפלציה מתמשכת ומתגברת בארה"ב (בניגוד לניסיונות ההרגעה המובנים של הבנק המרכזי האמריקאי), תקרת החוב האמריקאי (המאיר בזרקור את משבר החובות האסטרטגי העתידי), קשיים ממשיים בשרשרת האספקה העולמית, ההצהרות של חלק מחברי הבנק המרכזי האמריקאי אודות שינוי המדיניות ומעבר להעלאות ריבית, ומשבר האנרגיה העולמי (בעיקר באירופה וסין). אם להוסיף שמן למדורה, מעל הכול, מרחף החשש מווריאנט קורונה חדש, שיטרוף את כל הקלפים ויפגע בתהליך החזרה לשגרה של כל העולם.

אמון המשקיעים נסדק
שוק ההון האמריקאי סופג חבטה אחר חבטה ונראה כי אמון המשקיעים נסדק ומתחיל להיפרם. מרבית מדדי המניות בעולם רשמו תשואה שלילית משמעותית במהלך השבועות האחרונים. מדדי המניות הגדולות בארצות הברית חוו קריסה בשיעור החודשי החד ביותר מאז מרץ 2020 (תחילת מגפת הקורונה העולמית).

אולם, למרבה ההפתעה, אחד השווקים היחידים שרואה מעט עדנה בימים סוערים אלו הוא דווקא שוק ההון הישראלי. כתבנו על כך בעבר, ומאז המצב רק הולך ומשתפר.  בשורות הבאות ננסה להבין מדוע.

כותרת ראשית

שוק הנדל"ן בדרך לעליות או לירידות? הנתונים שמלמדים על מגמה חדשה

נדל"ן | איציק יצחקי | 14:10

- כל הכותרות

שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?

שוק הנדל"ן בדרך לעליות או לירידות? הנתונים שמלמדים על מגמה חדשה

רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנבידיה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

עוד תכניות

שוק ההון הישראלי
כשמדברים על שוק ההון הישראלי, ראוי להכיר קצת את המאפיינים הייחודיים של הבורסה המקומית. אחד מהתכונות המפתיעות לרעה הינו ששוק ההון הישראלי הינו קטן מאוד (ביחס לתוצר הישראלי), עם מעט מאוד שחקנים (ביחס לגודל האוכלוסייה ולהתפלגות ההכנסות וההון), עם נפח מסחר שמשאיר ניירות ערך רבים בתחום הבעייתי של מסחר דל עם סיכון נזילות ממשי (החשש שלא נצליח למכור את נייר הערך במחיר ההוגן, בגלל העדר סחירות).

ישנם הסברים רבים למצב של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אבל ראוי למנות כמה עיקריים:

זיכרון היסטורי - הציבור הישראלי נכווה מאוד מהשקעות בורסאיות לטווח קצר, כשחשב שמדובר על קזינו (משבר ויסות הבנקים).

המשקיעים המוסדיים בישראל (כמו החיסכון הפנסיוני של כולנו), בעידוד גופי הרגולציה, מקטינים חשיפה מקומית ומשקיעים יותר ויותר בשווקי ההון העולמיים.

חברות הזנק (סטארטאפ) ישראליות מעדיפות לחפש השקעות בחו"ל; הן מנפיקות את מניותיהן ונסחרות בעיקר בשווקי ההון הגדולים, בארצות הברית וקצת באירופה.

שוק ההון הישראלי מרוכז בעיקר בשלושה ענפים מרכזיים: בנקאות - פיננסים, אנרגיה ונדל"ן. ריכוז שכזה פוגע ביכולת פיזור הסיכונים של המשקיעים, ושולח אותם לרעות בשדות זרים.

משקיעים זרים מפחדים להשקיע בישראל. ייתכן והסיבה לכך היא גיאו-פוליטית (טרור ומלחמה), אך יותר סביר כי חוסר היציבות הפוליטית, והחשש משינויים מהותיים בחקיקה ובתקנות (לעיתים באופן רטרואקטיבי), יוצרים לישראל תדמית השקעות לא מחמיאה של מעין "רפובליקת בננות", עם ענף טכנולוגי מוצלח.

שוק ההון הישראלי כהזדמנות
למרות כל זאת, נראה כי השקעה במדדי שוק רחבים בישראל, הינה השקעה טובה ואפילו מעט דפנסיבית ביחס להשקעה במדדי השוק המרכזיים בארצות הברית.

ולמה? כי כאמור, חרף כל המגמות והמאפיינים המקומיים, הכלכלה הישראלי הינה חזקה ויציבה באופן יחסי. נתחיל בסוגיה האקטואלית ביותר: הקורונה. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהחלו בתהליך חזרה לשגרה. ישראל מיישמת תוכנית לאומית מוצלחת בנושא החיסונים, והנתונים המצטברים מראים כי מדיניות הממשלה הנוכחית מחזקת את הכלכלה. בנוסף, ראוי למנות את העובדה כי ישראל הפכה להיות בשנים האחרונות מעצמה אנרגטית עם גילויי מאגרי הגז הענקים במים הטריטוריאליים שלה. נוסיף לכך את הכנסות השכר הנאות של מגזר ההייטק המוצלח, וביקושים נאים בכל ענפי המוצרים והשירותים, בתקופה של פוסט קורונה.

אם לבדל אותנו משווקי ההון האחרים בעולם, הרי שישראל לא סובלת מגירעון חובות גדול מדי (ביחס לעולם), אין לעסקים ולמיזמי הנדל"ן הישראליים חשיפה ממשית לשוק הסיני ולהשקעות ממונפות יתר על המידה, ציפיות אינפלציה מתונות, וחדשנות טכנולוגית ישראלית שיש לה מקום מאוד מכובד בבמה העולמית.

בסך הכל, ברמה המאקרו כלכלית לאומית – המצב כאן טוב ורק הולך ומשתפר. נכון, ישנן בעיות שונות; מבניות, פוליטיות וכו', אבל בסיכום הכללי הכלכלי, אנחנו במקום מצוין ביחס לעולם, ואנו במגמה חיובית ומבורכת.

כל אלו, הן סיבות עקרוניות, חיוביות, להשקעה אסטרטגית לטווח ארוך בישראל. כמו בכל השקעה, ישנם סיכונים מובנים וחשובים אך אולי העיקרי שבהם היא הנטייה האנושית למדוד את התשואות לטווח הקצר. הדיווח הרבעוני של חברות, והבדיקה המתמשכת של תשואות תיק השקעות, יוצרת אצל חלק מהמשקיעים הטיה למכירה מוקדמת של ניירות הערך שברשותם. השקעה אסטרטגית לטווח ארוך, צריכה להיבחן בעיקר נוכח הגורמים העקרוניים המרכזיים, ובבחינת תשואות לטווח ארוך.

מכפיל הרווח (P/E Ratio)
מדד היסטורי מוצלח שמודד את היחס שבין מחיר לערך, והצליח לנבא היטב בועות פיננסיות מרכזיות בתחילת המאה (משבר הדוט קום) וב- 2008 (משבר הסאב פריים), הינו מכפיל הרווח. מכפיל הרווח מחלק את שווי השוק של התאגיד הציבורי (שווי המניות הנסחרות בבורסה) לרווח השנתי הנקי של אותה פירמה.

מבחינה מהותית, מכפיל הרווח עונה על השאלה: בהנחה והרווחיות הנוכחית תימשך, תוך כמה שנים המשקיע צפוי לקבל בחזרה את השקעתו במניה של החברה? מכפיל הרווח הינו מדד טוב לבועות פיננסיות שכן הוא מחלק בין מחיר שוק לערך כלכלי (רווחיות מוכחות, שמהווה מדד סביר לתזרים המזומנים העתידי הצפוי למיזם העסקי).

ככל שמכפיל הרווח הינו גבוה יותר ביחס לממוצע ההיסטורי, הרי שיש חשש לפער לא יציב בין מחיר לערך. פער שכזה יכול להיסגר כתוצאה מקריסת מחירי השוק (וחזרה לרמות מחירים סבירות יותר ביחס לרווחיות) או לחילופין עליה גדולה ברווחיות של החברה (ואשרור מחיר השוק שהיה נראה גבוה מדי). ברוב הבועות הפיננסיות שאנו מכירים, המחיר מתכנס לערך (מחיר השוק יורד). רק במצבים מאוד ייחודיים מצאנו שהערך התכנס למחיר.

לפני שניכנס מעט לנתונים, ונשווה בין המצב של מכפיל הרווח הישראלי לאמריקאי, ראוי לציין כי אנו מתמקדים במכפיל רווח שכולל מרכיב ערך (רווחיות) המתבסס על נתונים היסטוריים בלבד. ישנם מכפילי רווח שכוללים תחזית רווחיות עתידית, כאומדן לערך של החברה ועליהם נאמר GIGO (Garbage In – Garbage Out). אם מתבססים על אומדן של הרווחיות העתידית, ניתן ליצור מכפיל רווח שנראה מצוין, ללא קשר למציאות. זה סותר את הרעיון המרכזי של מכפיל הרווח כמדד טוב לבחינת הפער בין מחיר לערך. הנתונים ההיסטוריים הינם יותר אובייקטיבים ומדויקים. כמו כן, ראוי לציין כי ישנם מקורות מידע רבים ומגוונים המציגים מכפילי רווח בשיטות חישוב שונות, בנתונים שלהלן נעשתה השתדלות למצוא מקורות מידע אמינים, שמפרסמים את מכלול הנתונים עליהם הם מבססים את החישובים.

מכפיל הרווח בשוק האמריקאי
ממוצע מכפיל הרווח ההיסטורי של מדד השוק האמריקאי המרכזי S&P 500  עומד על סביבות 16. כאמור, בתקופות משבר הדוט קום (2000) והסאב פריים (2008) מכפיל הרווח של S&P 500 עלה למעל 40, לפני שחזר בחזרה לרמה הממוצע ואפילו פחות. כיום, מכפיל הרווח האמריקאי עומד על קצת פחות מ- 30 והוא נמצא במגמת ירידה די תלולה (מרמות השיא של מעל 35). ברמות שכאלה, יש חשש ממשי מבועה פיננסית, וכאמור ניסיון העבר מורה כי קיים יותר סיכוי לירידות חדות במחירי השוק מעליות חדות ברווחיות. ראוי לציין כי הנתונים כאן הם למכפיל רווח כולל על כל השוק האמריקאי. עיון בענף חברות הטכנולוגיה העילית האמריקאית, תגלה מכפילי רווח יותר גבוהים, עם פערים יותר מפחידים ביחס לממוצע ארוך הטווח.

מכפיל הרווח בשוק הישראלי
בניגוד למצב בשוק ההון האמריקאי, מדד השוק הישראלי תל אביב 125 מבטא מכפיל רווח היסטורי ממוצע של סביבות 14, והוא עומד בימים אלו על סביבות 17. הפער כאן קטן מאוד ביחס למה שקורה מעבר לים. היינו, בישראל יש פחות חשש מבועה פיננסית גדולה; הפער בין מחירי השוק (בבורסה) לבין הערך של החברה (הנגזרת מהרווחיות ההיסטורית שלה) – קטן ביחס למה שקורה בעולם. זה אולי סממן שיש כאן לא רק השקעה טובה, אלא אולי אפילו הזדמנות מסוימת.

שוק ההון העולמי
אבל לפני שנרוץ לשנות את הקצאת הנכסים האסטרטגית שלנו, ולהעביר נכסים פיננסיים בחזרה לישראל, ראוי להבהיר כי אנו חיים בשוק הון עולמי ומקושר. "העולם הוא שטוח" כתב תומס פרידמן; שווקי ההון מקושרים מאוד, וקריסה ממשית בשוק ההון האסייתי, האמריקאי או האירופאי בוודאי ייתנו את אותותיהם בשוק ההון הישראלי. אנחנו לא מדינת אי פיננסית המנותקת מהעולם. ההיפך! אנחנו מקושרים מאוד לשווקי ההון העולמיים, ולכן גם אם השקעה אסטרטגית לטווח ארוך בבורסה בתל אביב הינה רעיון טוב, היא עדיין לא חפה מסיכונים מהותיים ומובנים; העיקרי שבהם היא החשיפה למשבר כלכלי עולמי.

עולם ההשקעות עוד מתמודד עם מגוון חששות רחב; החל ממשבר הנדל"ן הסיני הממונף, אינפלציה גואה, ריבית עולה, שרשרת אספקה מקרטעת, ומשבר אנרגיה מידי. נראה כי נוכח כל החששות, אמון המשקיעים נסדק. בתקופה זו, ראוי להסתכל על שוק ההון הישראלי כהזדמנות מסוימת למשקיעים אסטרטגיים לטווח ארוך. בין השאר ראוי למנות את החוזקות של הכלכלה הישראלית; מדיניות התחסנות לאומית, ביקושים גדולים, חדשנות טכנולוגית, מעצמה אנרגטית וכו'. מנגד, לא לשכוח את המגבלות והמאפיינים הייחודיים של שוק ההון הישראלי; קטן, מוגבל עם הרבה רגולציה. בחינה של מכפיל הרווח הישראלי ביחס לאמריקאי מוצאת שבשוק הישראלי יש פחות חשש מבועה פיננסית משמעותית. מנגד, שוק ההון העולמי מקושר ומחובר – והשקעה בישראל לא יכולה לבטל את החששות ממשבר פיננסי חובק עולם.

 
הלל בש (Hillel@SmartOptions.co.il) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.