ציפיות לאינפלציה יוצרות אינפלציה; על השיטה של הבנקים המרכזיים להשפיע על השווקים
בנק מרכזי
לפני שבוע התחברתי לזום כדי להיות חלק מכנס שערכו הבנק המרכזי האירופאי והפד של קליבלנד. זה היה כנס בכלכלה מוניטרית, והגיעו אליו רבים מהחוקרים הבכירים בעולם. אחת ההרצאות היותר מעניינות ששמעתי ניתנה על ידיאוליביה קויביון (Olivier Coibion) מאוניברסיטת טקסס באוסטין. מה שמצא חן בעיני היה לגלות (שוב) שאלברט איינשטיין צדק כשטען שבתאוריה אין הבדל בין תאוריה ופרקטיקה, אבל בפרקטיקה, יש.
במקרה הזה, התיאוריה היא שהבנק המרכזי יכול להשפיע על האינפלציה על ידי פרסום מדיניות שתגרום לציבור לשנות את הציפיות שלו. התיאוריה הזאת קיימת כבר מסוף שנות ה-1970, ובגללה בנקים מרכזיים מקפידים כל-כך לעדכן את הציבור לגבי הצעדים שהם מבצעים, ולגבי הצעדים שהם מתכוונים לבצע. לפי התיאוריה, אם הבנק יהיה מספיק שקוף, הציבור יאמין לו, ואז הבנק לא יצטרך לעשות כמעט שום דבר. ההודעות שלו יספיקו כדי שהציבור יגיב, והתגובות של הציבור יגרמו לכך שהאינפלציה תזוז למקום שבו הבנק רוצה אותה, גם בלי שהבנק יאלץ לשנות את הריבית, או להפעיל כלים אחרים.
בתיאוריה - בנק מרכזי משפיע על השווקים דרך מתן התחזיות והמדיניות שלו
למרות שהתיאוריה קיימת כבר די הרבה שנים, די מדהים כמה מעט הושקע בלבחון אותה באופן מעשי. הבנקים המרכזיים משקיעים לא מעט אנרגיה בלבדוק האם השחקנים הגדולים בשוק ההון מגיבים להודעות שלהם (כן, הם מגיבים), אבל מעט מאוד אנרגיה בלבדוק עד כמה הציבור הכללי מגיב. אז נכון שההשפעה של השחקנים הגדולים של וול-סטריט היא משמעותית יותר מההשפעה של מר וגברת סמית', אבל לפחות בתיאוריה, גם לגברת ולמר סמית' יש תפקיד חשוב.
- כל הכותרות
תחזית שמגשימה את עצמה
קויביון והשותפים שלו ניצלו את ההודעה של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, מלפני שנה. פאוול הצהיר אז שהפד כבר לא מנסה לכוון את האינפלציה ל- 2% בכל זמן, אלא מנסה להביא לכך שהאינפלציה תהיה 2% בממוצע. למרות שהשינוי נראה קטן, אמורה להיות לו השפעה גדולה, כי אם הציבור מבין את השינוי הזה, הוא אמור להבין שאם האינפלציה כעת היא מתחת ל-2%, הבנק המרכזי יגרום לה לעלות בעתיד הקרוב מעל ל-2%. הציבור אמור להבין שעדיף לו לעשות קניות כעת, לפני שהמחירים עולים, מה שיביא לעלייה בביקושים, לעלייה בתוצר, ולעלייה באינפלציה. בדיוק מה שהבנק רצה להשיג, ובלי שהבנק יצטרך לעשות כלום. אבל רק בתנאי שגברת ומר סמית' יבינו את המשמעות של השינוי במדיניות של הפד.
בפועל, קויביון והשותפים שלו מצאו שלמעלה מ- 70% מהציבור בכלל לא שמעו על ההכרזה של הפד, למרות שהיא סוקרה בהרחבה בכל כלי התקשורת. מבין אלה ששמעו, רק בודדים הבינו את המשמעות. דרך אגב, אחרי הכנס, ערכתי ניסוי ובחנתי כמה מהסטודנטים והעמיתים שלי במחלקה לכלכלה מודעים לשינוי במדיניות הפד ולמשמעויות שלה. מתברר שהתוצאות במחלקה לכלכלה לא שונות מאשר באוכלוסייה הכללית – כמעט אף אחד לא שמע, ומי ששמע לא טרח להבין.
אפשר להסיק מזה שתי מסקנות. הראשונה, זה מסביר, לפחות במידה מסוימת, למה שינוי המדיניות של הפד לא הביא לעלייה באינפלציה, כפי שקיוו בפד. בפועל, האינפלציה לא עלתה בגלל עלייה בביקושים, אלא רק כשהעולם התחיל לצאת מהסגרים וגילה שיש המון צווארי בקבוק בהספקה שמביאים למחסור במוצרי מזון, אנרגיה, שבבים, וכו'.
השנייה, זה מזכיר שהיכולת של הפד להשיג מטרות בעזרת הצהרות היא מוגבלת. זה שהפד מנסה (וגם מצליח) להשפיע על ציפיות האינפלציה בשוק ההון, לא בהכרח אומר שהוא מצליח להשפיע על ציפיות האינפלציה של הציבור. המשמעות היא שאם הפד רוצה לגרום לשינוי מדיניות הוא חייב לא רק להצהיר, אלא גם לגבות את זה במעשים. זה אומר שעם כל כמה שהפד לא רוצה להעלות ריבית, הוא עלול לגלות בעוד לא הרבה זמן שאין לו הרבה ברירות.
ד"ר אביחי שניר
המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
7.מעניין. (ל"ת)הקורא 15/11/2021 12:13הגב לתגובה זו0 0סגור
-
6.מאמר יוצא מן הכלל. תודה לך.ILEEAVIV 15/10/2021 20:58הגב לתגובה זו0 0יתר על כן, מתברר שחברי הפד הבכירים ביותר סוחרים במניות תוך כדי תפקידם, כן, כן.סגור
-
היה לנו רמטכ"ל שסחר במניות תוך כדי מלחמה כן (ל"ת)ערק 17/10/2021 15:09הגב לתגובה זו1 0סגור
-
5.הבנקים המרכזיים רמאיםרק מזומן 15/10/2021 15:22הגב לתגובה זו3 0מעקרים אינפלציה מוכרים בשורט זהב וכסף כדי שהמחיר לא יעלה אם היו יכולים היו מתמרנים גם את הנפט ואת כח העבודה כדי לא לשלם שכר הוגןסגור
-
4.רק שכחת לציין שהבנק המרכזי רוכש בערך 70% מאג"חיהושע קישוא 15/10/2021 13:55הגב לתגובה זו3 1ובכך משפיע באופן מלאכותי על התשואות ועל ציפיות האינפלציהסגור
- טען עוד
-
3.הגכל שקרים גם יצירת רזרבות לא יוצרת כסףב 15/10/2021 12:37הגב לתגובה זו2 1הבנק המרכזי לא באמת מדפיס כסף,הוא סתם משחרר לבנקים יותר רזרבות שיוכלו להלוות. אם תסתכלו על סטטיסטיקת ההלוואות של הבנקים השנה האחרונה תראו שהם פחדו להלוות ודחפו הכל ברברס ריפו בחזרה לפד. כלומר שלא הודפס כסף, האינפלציה היא בגלל בעיות לוגיסטיות אחרי הקורונה, כשהכל יפתר נחזור למיתון ודיפלציה ושוק האג״ח כבר מעיד על כל.סגור
-
2.הביקושים למשכנתאות בישראל ביחס הפוך לריבית הריאלית (ל"ת)באופן מובהק 15/10/2021 09:52הגב לתגובה זו5 1סגור
-
1.מעניין ונכוןחיים 15/10/2021 07:30הגב לתגובה זו8 2העובדה שיוצרים מחסור,דואגים לפמפם בתקשורת יוצר ביקושים,גורם לעליות מחירים.סגור
