האינפלציה משתוללת בטורקיה. איך ארדואן נלחם? דווקא מוריד ריבית
הלירה הטורקית כבר נסחרת ב-28 אגורות לשקל אחד, בעוד רק לפני חודשים נסחרה תמורת 37 אגורות. מתחילת השנה היא נפלה ב-30%, ומי זוכר שבחודש ספטמבר ב-2016 המחיר שלה עמד על 1.25 שקלים?
הצניחה בערך של הלירה הטורקית הוא בעייתי מאוד כמובן לטורקים ולכלכלה שלהם - אם אף אחד לא חושב שהמטבע שלך שווה משהו, הוא כנראה לא שווה הרבה, וגם אי אפשר לקנות הרבה עם מטבע שלא שווה כלום.
הלירה עולה היום קלות ל-10.874 לירות לדולר, לאחר שאמש הייתה בשפל של 10.6 לירות לדולר, זאת לאחר שהיום הריבית ירדה בעוד 1% ל-15%. בעיקרון מדובר בהחלטה של הבנק המרכזי אבל הרי לא מדובר באמת בבנק עצמאי.
- כל הכותרות
בניגוד לחוקי הכלכלה הגישה הלא ממש כלכלית של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, היא כי ריביות גבוהות הן הגורם לעלייה באינפלציה. הריבית כבר ירדה ב-3% בספטמבר השנה ל-16%.
הריבית במשק בטורקיה:
מקור: אתר Investing
כאמור, מתחילת השנה, נפלה הלירה הטורקית בכמעט 30% ובכך השלימה ירידה של יותר מ-60% בחמש שנים האחרונות ולא מן הנמנע שהמגמה תמשיך והמטבע ימשיך להיחלש עד סוף השנה.
המשבר הכלכלי בטורקיה, מושפע באופן ישיר מהאינפלציה הגבוהה במדינה - מחירי המוצרים עולים וגם היבוא, הדלק ומוצרי הבית הבסיסיים מתייקרים. נוסף על כך, גם התעשיות הגדולות ביותר של טורקיה נפגעות עקב המשבר מכיוון שהן בעצמן מסתמכות על מגוון גדול של חומרי גלם שמיובאים מחו"ל.
אבל מה פוליטיקאים אוהבים לעשות כאשר הם לא מבינים בתחום שבו הם פועלים? נכון - הם מאשימים את כל העולם אבל לא מטפלים בבעיות האמיתיות. מאז 2019, ארדואן מינה ארבעה נגידי בנקים מרכזיים, פיטר בנקאים ואנשי ממשל שהתנגדו למהלכיו הכלכליים בהפחתת שיעורי הריבית.
לא רק הורדת הריבית משפיעה על ערכה של הלירה, אלו גם החובות החיצוניים של חברות וגופים ממשלתיים בטורקיה שעומדים על 13 מיליארד דולר וצריכים להיפרע עד סוף השנה דבר המגביר את הביקוש למטבע זר ומוסיף לחץ על הלירה הטורקית.
בנוסף לכך, גם הביקוש של טורקיה לגז טבעי ממקורות זרים מעלה עוד יותר את הביקוש לדולרים ומחליש את הלירה ביחס אליו.
בכמה באמת עולה האינפלציה הטורקית?
הלמ"ס הטורקי תבע לאחרונה קבוצה של פרופסורים טורקיים שהתאגדו לקבוצת ניתוח אינפלציה (ENAG), שעל פי נתונים שהם אספו ופרסמו כי האינפלציה הטורקית עמדה לפני כחודשיים על 40% בממוצע שנתי, גבוה בלמעלה מפי 2 מהאומדן הרשמי של הלמ"ס הטורקי שעמד על 19.5%. הטענה היא שהחוקרים לא פרסמו את המתודולוגיה שלהם למחקר, למרות שהנתונים עברו בחינת רעים ופורסמו בירחון כלכלי.
יש יתרונות לדמורקטיה. אחד מהם הוא בדיקה אובייקטיבית של נתונים, בטורקיה המצב כמובן רחוק מלהיות דמוקרטיה של ממש.
בינתיים העתיד של כלכלת טורקיה לא אופטימי במיוחד. הנתונים שפרסם הבנק המרכזי בטורקיה מעידים על חומרת הבעיה. בתחזיות הבנק, האינפלציה לשנה זו זינקה מ־14.1% ל־18.4%. מעבר לכך, התחזית לשנה הבאה הועלתה מ־7.8% ל־11.8% (לפי המספרים של השנה הנוכחית אפשר להמר בזהירות שהתחזית שמרנית מדי).
שיעור האבטלה במדינה עדיין גבוה מ-12% ולא נראה כי מהלכיו העתידיים של ארדואן עומדים לשנות את המצב. דווקא להיפך. הורדת ריבית בכלל נחשבת כגורם מעודד אינפלציה.
לפי הבנק העולמי, קצב ההשקעות הזרות במדינה יורד. אם ב-2015 ההשקעות הזרות עמדו על כמעט 2.23% מהתמ"ג הטורקי, הן כבר ירדו לפחות מ-1.22% ב-2019. פחות מ-8.5 מיליארד דולר בהשקעות ישירות.
סביר להניח שהנתונים בשנתיים האחרונות מאז תחילת המגפה, בהן החליף 4 נגידים והמשיך במדיניות מוניטרית חסרת אחריות, כמו גם קונפליקט מול יוון והאיחוד האירופי, ימשיכו את התכווצות עוגת ההשקעות הזרות.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.אין שום רחמיםשמואל 18/11/2021 15:07הגב לתגובה זו2 0על פנטאים וחסידיםסגור
