פריגו - שלום ולא להתראות

לפני שבוע הודיעה חברת {פריגו} (NYSE: PRGO) על מהלך שהיה צפוי מזה מספר שנים: מחיקת מניית החברה מהמסחר בת"א. פריגו, בעלת שווי שוק של 5 מיליארד דולר, הינה חברה אמריקנית לכל דבר, והיא נסחרת בת"א כבר למעלה מ-15 שנים לאחר שרכשה את חברת אגיס מידי מורי ארקין תמורת כ-800 מיליון דולר. מהלך המחיקה מן המסחר בת"א צפוי להיות מושלם בעוד שלושה חדשים. כאמור המהלך היה צפוי ומתבקש מזה זמן רב – לפריגו כבר אין שום אוריינטציה למשק הישראלי, לאחר מכירת מפעל כימאגיס (ייצור חומרי גלם פרמצבטיים פעילים) עוד בשנת 2017 תמורת 130 מיליון דולר, ובוודאי לאחר מכירת הפעילות הגנרית השנה תמורת 1.55 מיליארד דולר.

>>> נותנים לך מתנה - לא תיקח? המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס

מאחר שמניית פירגו היא חלק ממדד ת"א 35 עם משקל של כ-5% מהמדד, ברור שהמניה תסבול בתקופה הקרובה מהיצעים כפועל יוצא של מכירות מצד גופים עוקבי מדד (תעודות סל וקרנות). אך מעבר לכך, נשאלת השאלה האם יש טעם והצדקה להחזיק במניית פריגו "בזכות עצמה", כמניה דולרית הנסחרת בניו-יורק.

ובכן, לפני כחצי שנה כתבנו כאן שפריגו הינה מועמדת ראויה למניה דפנסיבית עבור תקופות של שוק תנודתי בכללותו ובסקטורים המנייתיים של עולם ה-healthcare בפרט. הכוונה היא לחברה בעלת בעלת מאפיינים דפנסיביים (פעילות ריאלית יציבה ותזרימית, מכפיל רווח נמוך) אשר יכולה להוות עוגן יציבות בשווקים תנודתיים, כמו שאנחנו חווים בימים אלו בעצם.

מסתבר שטעינו: להבדיל מהמשבר הפיננסי הענק של 2008, אזי מניית פריגו אכן שימשה חוף מבטחים, בעיותיה הנוכחיות וביצועיה הכספיים החלשים של החברה אינם מאפשרים לפריגו להוות עוגן יציבות ולפיכך השקעה אטרקטיבית. היציבות היחידה שמשתקפת כיום במניית פריגו היא אולי הסנטימנט השלילי ממנו המניה לא מצליחה להתנער.

לראיה, שני הקטליזטורים העסקיים המהותיים אשר היו אמורים להזניק את מניית פריגו השנה, הסתיימו בקול ענות חלושה: הקטליזטור הראשון היה אמור להיות הפתרון המיוחל של סוגיית המס באירלנד. ואכן בחודש ספטמבר האחרון נראה היה כי הגענו לתוצאה אופטימלית מבחינת החברה: תשלום של 266 מיליון אירו בלבד בגין מכירת הזכויות על תרופת ה-Tysabri, ללא קנסות וללא צבירת ריביות (החשיפה המקסימלית הכוללת נאמדה עפ"י הערכות שונות ב-1.9 מיליארד דולר).

הקטליזטור השנתי המהותי היה צפוי להיות השימוש בתקבולים ממכירת החטיבה הגנרית של פריגו (1.55 מיליארד דולר) לטובת ניצול הזדמנויות למיזוגים ורכישות. ואכן, גם בספטמבר האחרון, פריגו רכשה את חברת צריכת ה-self-care HRA Pharma תמורת 1.8 מיליארד אירו.

בסופו של דבר, שני הקטליזטורים הנ"ל לא הצליחו להביא לשינוי הסנטימנט ולהתאוששות ארוכת טווח במניית פריגו.

יתרה מזאת, המסקנה הנוכחית שלנו לגבי מניית פריגו, ועתידה העגמומי לפחות בטווח הנראה לעין, מקבלת משנה תוקף מתוצאותיה הכספיות האחרונות של פריגו אשר פורסמו לפני מספר שבועות: דוחות הרבעון השלישי סיפקו אכזבה רבתי, עם הנמכת התחזית השנתית ל-2021 (רווח נקי למניה של 2.00-2.10 דולר, לעומת 2.50 דולר מקודם), ורווחיות גולמית חלשה מאוד.

הנהלת החברה מייחסת חלק גדול מהחולשה להשפעות המתמשכות של עונת שפעות והצטננויות חלשה במיוחד בתחילת השנה (שיעור מקרי השפעת היה נמוך מאוד בראשית השנה, כתוצאה משלל הצעדים שננקטו בהתמודדות עם הקורונה, כגון: ריחוק חברתי, עטיית מסכות וכדו'), בשילוב עם בעיות מחסור ואינפלציה בשרשרת האספקה. השאלה היא כמה מן החולשה הנוכחית היא אכן בגדר רוח נגדית קצרת טווח, או שמא מדובר באתגרים מבניים ארוכי טווח מבחינתה של פריגו. הנהלת החברה אמנם הותירה בלא שינוי את תחזית הרווח ארוכת הטווח שלה (רווח נקי למניה של 3.65-3.95 דולר בשנת 2023), אך ברור כי יש כיום מקום ללא מעט ספקנות באשר ליכולת החברה לעמוד בכך.

ובכל זאת, נראה כי המנכ"ל הנוכחי מוריי קסלר, עם הניסיון התעשייתי העשיר שלו בתחום מוצרי הצריכה ולא מוצרי פארמה דווקא, דווקא כן עושה עבודה טובה, וייתכן כי יצליח בסופו של דבר לקטוף את הפירות של תהליך הטרנספורמציה שהוא מוביל בפריגו (מיצובה מחדש והפיכתה לחברת מוצרי צריכה בסגמנט ה-self-care).

אך נוכח הביצועים המאכזבים של הרבעונים האחרונים, פריגו הפכה לסיפור מאתגר של show-me, בוודאי  ברבעונים הקרובים – משוכה לא פשוטה על מנת לזכות מחדש באמון המשקיעים בתקופה כמו זו.

בשורה התחתונה, מאז שנת 2015 ועיי החורבות שהשאיר המנכ"ל הקודם ג'ו פאפא (אגב, נראה כי אותו פאפא דווקא עושה חיל ומוביל סיפור מהפך עסקי בולט אחר בעולם ה-specialty pharma, כמנכ"ל חברת Bausch Health, לשעבר וליאנט), מניית פריגו מספקת רק שברון לב למשקיעיה. במצב עסקיה הנוכחי, אנחנו מתקשים לראות כיצד מצב זה ישתנה בעתיד הנראה לעין.