איך נקבעים שערי המניות? כולם יגידו שלפי ביקוש והיצע. זאת התיאוריה המסורתית, הבסיסית והיא נכונה, אבל היא רק התוצר של תהליכים חשובים יותר שהם אלו שקובעים את מחירי המניות וניירות הערך בכלל. תיאוריה חדשה ומפתיעה של חוקרים בכירים שמגובה בנתונים ומחקר קובעת כי המחירים בשוק מושפעים בעיקר מכניסות ויציאות של כספים מהשוק כולו, כך שכל 1 דולר שנכנס לשווקים משפיע על ערך השוק הכולל ב-5 דולר. מסקרן, מפתיע, מעורר חשיבה, אבל רגע לפני שנצלול לתוכה, נחזור לבסיס ונבין כיצד מחירים נקבעים בשוק ההון, לטווח הקצר ולטווח הארוך.
>>> לכל הטורים של הלל בש - לחצו כאן
היצע וביקוש
שוק ההון הינו כמו כל שוק אחר. כמו שוק מחנה יהודה, או שוק הכרמל. יש קונים ויש מוכרים. הקונים והמוכרים מנהלים משא ומתן ממוחשב; על ידי התאמת פקודות קניה ומכירה. מחיר השוק מבטא את ההסכמה בין הקונים מרצון לבין המוכרים מרצון, אודות העלות הנקודתית המוסכמת של נייר הערך (מניה, אג"ח, קרן סל וכו').
- כל הכותרות
מחיר אינו בהכרח ערך
רבים וטובים מבלבלים בין מחיר (כמה עולה או כמה מוכנים לשלם לנו עבור נכס) לבין ערך (השווי האמיתי של הנכס). כמשקיעים אסטרטגיים, אנו שמחים למצוא הזדמנויות השקעה שבהם המחיר הינו נמוך ביחס לערך. מציאות שכזו יכולה להתקיים מסיבות שונות ומשונות, אך העיקרית שבהם היא שחלק מהמשקיעים פועלים מהלב, מהרגש, ומגחמות לא רציונאליות. משקיעים אסטרטגיים משתדלים לנתח את הדברים על סמך נתונים ועובדות. הם רוכשים את נייר הערך מתוך ציפייה כי בעתיד, המשקיעים יבחינו בערך האמיתי, יקנו בהמוניהם את נייר הערך, והפער בין המחיר לערך ייסגר. היינו, בהחלט ייתכן פער ממשי בין מחיר השוק לבין הערך של נייר ערך.
פסיכולוגיה לטווח קצר
כולנו יודעים ששוק ההון עולה ויורד באינטנסיביות רבה. יום עסל - יום בסל (יום דבש - יום בצל), או אם לדייק יותר רגע של עסל - רגע של בסל. השינוי האינטנסיבי במחירים של ניירות הערך נקראת תנודתיות, והיא נמדדת לרוב במדדים סטטיסטים מוכרים של שונות (וסטיית תקן). מקובל מאוד להניח כי הסיבה הבלעדית לתנודתיות הרבה שאנו רואים בשוק ההון, נובעת מהפסיכולוגיה של השחקנים השונים בשווקי ההון. שחקנים אלו (משקי בית, קרנות, מוסדיים וכו'), מקבלים החלטות לעיתים סותרות, אודות קניה ומכירה של ניירות ערך. כתוצאה מכך, השוק נמצא בתנועה מתמדת; עם הרבה עליות וירידות ובחוסר וודאות מובנה.
הליכה אקראית בשוק ההון (טווח קצר)
יש מי שמנסים לעיין יותר מדי בנתונים של הטווח הקצר. הם רואים עליות וירידות והרבה תנודתיות, ומאוד מתקשים לראות תבנית ברורה ומגמה מפורשת. הסיבה לכך היא, שלטווח הקצר רמת התנודתיות כל כך גבוהה, עד שמבחינה מעשית אנו רואים את השינויים במחירים של ניירות ערך לטווח קצר - כאירועים אקראיים.
השקעות ערך לטווח ארוך
משקיעים אסטרטגיים מנסים להתעלם מרעשי הרקע של התנודתיות בטווח הקצר, ולזהות את המגמה המאפיינת את הטווח הארוך. זה לא פשוט, ודורש ניתוח והבנה, אבל בהחלט יכול לתת תשואה נאה ומכובדת. הבנה של המגמה לטווח ארוך, מאפשרת למשקיעים האסטרטגיים לתת משקל עודף (בהקצאת הנכסים), לנכסי השקעה שבהם צפוי מגמה חיובית ומתמשכת, בהסתברות גבוהה.
תיאוריית השווקים הלא גמישים (Inelastic Market Hypothesis)
זוג חוקרים מצטיינים; פרופ' גביקס (הרווארד) ופרופ' קויג'ן (שיקגו) ביצעו ניתוח נתונים בורסאיים ארוך טווח, וגילו ממצאים מרעישים ומפתיעים. הם פרסמו את הממצאים שלהם במאמר הליבה: תיאוריית השווקים הלא גמישים. נראה כי הגילויים שלהם עוד יקנו להם פרס נובל בכלכלה, אבל זה ייקח כמה שנים.
החוקרים הבכירים יצאו לנסות ולגלות מה דוחף שווקים פיננסים למעלה, ומה גורם להם לרדת ביגון שאולה (משבר פיננסי). הם גילו כי בשוק ההון יש חוסר גמישות מובנה. היינו, השחקנים הקיימים והגדולים בשוק ההון לא ממש סוחרים, אלא רוכשים ניירות ערך ונשארים ביציבות גבוהה יחסית, לאורך זמן. המחירים של ניירות הערך אינו משפיע בצורה ישירה על החלטות ההשקעה. וזה חידוש גדול! ההסבר טמון בכך שהמשקיעים המוסדיים (כמו קרן פנסיה, חברת ביטוח וכו') מגדירים במדויק את היקף החשיפה שלהם לנכסי ההשקעה השונים; קונים את הנכסים הפיננסיים ומחזיקים בו לטווח ארוך. כמו כן, משקיעים אסטרטגיים רבים שומרים על הקצאת הנכסים האסטרטגית שלהם לאורך זמן, ולא ממהרים לשנות את הרכב תיק ההשקעות שלהם. בנוסף, השווקים אינם ממש יעילים. היינו, למרות הגודל וההיקף של שוק ההון האמריקאי, אין יעילות מושלמת; אין מידע מלא, יש מסחר במידע פנים, המחיר אינו משקף את כלל הנתונים, ויש פערים ממשיים בין ערך למחיר.
זרימה של כספים חדשים (Flows)
אז אם הרכב הנכסים יחסית יציב, ויש חוסר גמישות מובנה, מה משפיע על המחיר? למה יש כל כך הרבה תנודתיות. החוקרים גילו כי למעלה מ- 30% מהתנודתיות של שוק ההון, מוסברת על ידי זרימות של כספים פנימה (לתוך שוק ההון) או החוצה (לחשבונות הבנק הפרטיים של המשקיעים).
מדובר על ממצא מפתיע וקיצוני; כניסה של כסף חדש (שלא היה מושקע עד עתה בשוק ההון) בהיקף של דולר בודד, יוצרת תגובת שרשרת של ביקושים שמגדילה את שווי השוק הכולל בפי 5! היינו, החלטה של משקיע לרכוש את מניית הילטון ב-100 דולר, מובילה לסדרה של פעולות (של משקיעים אחרים) שמובילה לכך שהשווי שוק הכולל יעלה ביותר מ-500 דולר. עד עתה לא ניתן משקל משמעותי כל כך לזרימה של כספים חדשים פנימה לשוק ההון. מחקרים קודמים הניחו כי לכניסה שכזו אין השפעה מצטברת, מעבר לסכום הראשוני. היינו, חשבו כי כניסה של דולר בודד לשוק ההון משפיע בדיוק בהיקף של דולר בודד. המחקר של גביקס וקויג'ן משנה את הנחות העבודה, ומוביל להכרה בדבר חשיבות תזרימי המזומנים החדשים, והשפעתם המוגדלת.
השוק השורי (העולה) של העשור האחרון מוסבר היטב על ידי מודל זה. באופן כללי, ניתוח הנתונים המקיף שבוצע במחקר - מרשים מאוד, וכולל התייחסות לנתונים רבים ומגוונים. הטענה שלהם (שכאמור, מגובה בנתונים) הינה, שכניסה של כסף חדש לשוק ההון הינה בעלת השפעה מכרעת על העליות הכוללות בשוק ההון.
בדומה, גם זרימה של כספים החוצה, יוצרת תגובת שרשרת מהותית - בכיוון ההפוך. לפי המחקר, המשבר הפיננסי של שנת 2000 החל בארצות הברית, בעקבות מכירות בזק של הציבור הרחב בהיקף יחסית קטן של 0.5% משווי השוק הכולל (כל ניירות הערך הסחירים). הדגש הינו, כי משקי הבית מכרו את ניירות הערך שלהם ולקחו את המזומן. היינו, מדובר על תזרים מזומנים שלילי, שמוציא כסף משוק ההון. נתונים דומים נאספו ביחס למשבר הפיננסי של 2008 (משבר הסאב פריים). התוצאות הללו חושפות לראשונה את חשיבות "זרימת הכספים" ואת התפקיד העיקרי של משקי בית בתהליך. לא המשקיעים המוסדיים מתחילים את ההעפלה כלפי מעלה או הסחרור כלפי מטה, אלא משקי הבית הקטנים, ובהחלטות השקעה מתונות של כמחצית האחוז.
כסף חדש
חשוב לציין כי מדובר על תזרימים של "כסף חדש"; כסף שהיה מחוץ לשוק ההון וכעת נכנס פנימה. לפי המחקר, שינויים פנימיים בנכסים פיננסיים, אינם בעלי השפעה מכרעת כל כך. ניתן לתת לכך מגוון הסברים פסיכולוגיים, ובוודאי בשנים הקרובות חוקרים רבים ייכנסו לעובי הקורה ויחקרו את הנושא לעומק.
אפקט הקורונה
המודל החדש שמתמקד בזרימה של כספים חדשים, יכול לתת הסבר טוב לעליות השערים המאוד חדות שאנו רואים בתקופת הקורונה בשוק ההון בכלל, ובענף הטכנולוגי האמריקאי בפרט. שכן, הנתונים מורים כי דווקא בתקופת הקורונה משקיעים חדשים רבים נכנסו והחלו לסחור בניירות ערך. אולי מתוך שעמום, אולי בגלל הגידול הכפוי בחסכונות ואולי בגלל הפיתוח של פלטפורמות מסחר כיפיות ופשוטות (כמו רובין הוד ודומיו). בכל מקרה, בתקופת הקורונה אנו רואים כניסה מאסיבית של משקיעים חדשים לשוק ההון. לפי המודל של גביקס וקויג'ן זו הסיבה העיקרית לעליות השערים החדות.
לפי תיאוריית השווקים הלא גמישים (Inelastic Market Hypothesis); אנחנו המשקיעים מזיזים את כל השוק! למשקי בית יש תפקיד מכריע בעליות החדות של שוק ההון, ויש חשש שהם יגרמו לקריסה הגדולה הבאה. תשומת לב לזרימה של כסף חדש אל ומתוך שוק ההון יכולה לתת לנו סימנים מקדימים טובים, למגמה הכוללת.
הלל בש (Hillel@SmartOptions.co.il) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
25.טור מעניין מאוד (ל"ת)משקיע 13/12/2021 14:47הגב לתגובה זו1 0סגור
-
24.חברים, אם לפי המחקר, המשבר של 2000 החל בעקבות מכירות...Sassi6 13/12/2021 05:00הגב לתגובה זו0 0...אם המשבר של 2000 החל בעקבות מכירות בזק של משקי הבית הקטנים, אז יוצא מזה שמשקי הבית מכרו ראשונים, ולקחו את המזומן במחירים טובים, בעוד המשקיעים הכבדים, והמוסדיים, ספגו את הסחרור כלפי מטה, אז איך זה שאמרו לנו שהכרישים ברחו ראשונים, והעדר אכל אותה? תודהסגור
-
23.לא מאוד מפתיע האמתברק 12/12/2021 06:34הגב לתגובה זו0 0בסופו של דבר מה שקובע זו כמות הנזילות הפנויה בשוק. בכל מקרה זה די מבאס כי זה מעיד על דפקט מובנה בכלכלה, בעצם כל דולר שמושקע בשוק ההון גורם לתזוזה של חמישה דולרים שנשמרו בצד להשקעה ולא הניעו את הכלכלה האמיתית וגורם לתחושה מזוייפת של עושר כי ברגע שהמצב יהיה קשה וכולם ירצו לממש הם יפסידו את כל הרווח המדומה הזה כי הבורסה תרד כי יצא ממנה כביכול כסף. בהשקעה בכלכלה פרודוקטיבית הדרך היחידה להכפיל ערך פי חמש היא ליצור תפוקה שתיצור ערך ותגרום לכך שיהיה יותר מה לקנות עם הכסף. שוק ההון הוא לא דבר בריא לכלכלהסגור
-
22.מה לגבי הטריליונים שהפד הכניסאסי 11/12/2021 12:10הגב לתגובה זו0 0כתבה מאוד מעניינת ומאירת עיניים, אבל אם כבר התייחסות לכסף חדש שנכנס בחסות הקורונה, האם הטריליונים שהפד הכניס תוך זמן קצר בתחילת 2020 לשוק האג"ח לא נחשב כסף חדש? לא אמורה להיות לו השפעה מכרעת על שוקי ההון? למה אין התייחסות לכך בכתבה?סגור
-
21.ל 20 אתה צודק ראה מניית דנאל (ל"ת)נחום 09/12/2021 18:10הגב לתגובה זו2 0סגור
- טען עוד
-
20.כתבה מעולה אבל לגבי הערך יש דבר חשוב מאודמשקיע 09/12/2021 14:13הגב לתגובה זו9 1הערך של החברה שווי המניה ושווי שוק נקבעים בטווח הבינוני ארוך אך ורק לפי הדוחות הכספיים של החברות אם חברה מסויימת מוציאה דוחות טובים שנה אחר שנה עם רווחיות גבוהה מאזן חזק תזרים מזומנים חיובי חזק וכו' המניות שלה יטפסו כל הזמן יעלו ויעלו ויעלו, ובשעת מפולת בבורסה הם ירדו ואחר כך ישובו לעלות ויקבעו שיא חדש.סגור
-
תגיד את זה לטסלה ולריביאןברק 12/12/2021 06:35הגב לתגובה זו0 0ולטרטנוס ואוורגרנד. חברות חלום לא ריווחיות שחלקן פשוט מבוססות על הונאות וחלקן שוות יותר מחברות פרודקטיביות באמת.סגור
-
19.מוסדייםאבי 09/12/2021 14:09הגב לתגובה זו2 0השאלה מה יקרה עם המוסדיים יצאו מהשוק תהיה נפילה או לאסגור
-
המוסדיים לא יוצאים, ולא נכנסים, המוסדיים מספקים........Sassi6 13/12/2021 04:39הגב לתגובה זו0 0...המוסדיים מספקים ביקושים במחירים גבוהים, וקולטים היצעים במחירים נמוכים, תודהסגור
-
18.לגביי המחקרנ.ש. 09/12/2021 14:07הגב לתגובה זו1 1אני חושב שאם הוא היה נערך בישראל 2013-2018 התוצאה הייתה שונה. כי לא נכנס שום כסף חדש בשנים האלו ולא היה שום שינוי ביחס לכניסה לכסף. ברור שכשמצפים לכניסה של כסף של גוף גדול השוק מתמחר אותו. אבל לא צריך מחקר בשביל זה. וכן צריך לזכור שישי מחקר שהתוצאה המכוונת משפיעה במחקר יותר מהנתונים עצמם. וגם זה מחקר.סגור
-
אכן כי כן, כי לשכשמצפים להצפת ערך למניה, והמניה לא.....Sassi6 13/12/2021 04:33הגב לתגובה זו0 0...כי לשכשמצפים להצפת ערך למניה, והמניה לא עולה, אז אומרים, "הכל מגולם", ולשכשמצפים לירידת ערך למניה, והמניה לא יורדת, אז אומרים, כניסה של "כסף חדש", והשוק מתמחר אותו, תודהסגור
-
17.עברית זוועה. עילגות במיטבה. מי המנהל של האתר הזה? (ל"ת)פשוט נורא 09/12/2021 12:52הגב לתגובה זו2 14סגור
-
16.בורסה רמאותאידיוט 09/12/2021 12:20הגב לתגובה זו2 2הבורסה היא רמאות שהאנושות המציאה. הבורסה משרתת אינטרסים של רמאים ונוכלים.סגור
-
15.ההשפעה העיקרית היא ריבית ושוק האגח (ל"ת)משקיע 09/12/2021 12:16הגב לתגובה זו6 0סגור
-
14.לכתב הנחמדעמרם 09/12/2021 11:52הגב לתגובה זו2 3הכל נכון אבל הסיבה האמיתית לעליות במשך עשרת השנים זה שמדפיסים כסף ושופכים לשוק והעודפים מחפשים תמורה אבל הכל יבש בנקים משלמים אפס ריבית אגרות חוב אפס ריבית מטבע זר נופל ונופל נדל"ן בשמיים ולכן רצים למניות למרות שהמכפילים שלהם דמיוניים אבל התסריט הזה הוא חדש ולכן התנודתיות הגבוהה וההיתרסקות תתחיל רק אחרי שיפסיקו את הדפסת הכספים תוסיף לזה את הבדיחה הישראלית שאין אינפליה והרי לך שישו ושימחוסגור
-
13.גם אני ערכתי מחקרעמי ותמי 09/12/2021 11:28הגב לתגובה זו9 2מצאתי שהמחקרים בתחום בורסה ושוק ההון מופרכים מיסודם ומושפעים חזק מהפוזיציה של החוקר לו המחקרים האלו היו נכונים אזי החוקרים היו אנשים עשירים מאד ומסתבר שרובם ממשיכים לעבוד במחקר יש מצב לנובל ?סגור
-
12.להלן רעיון איך לדעת אכסף נכנס או יוצאאריק 09/12/2021 11:21הגב לתגובה זו1 3אם נדע בכל רגע מה סכום הביקוש הכולל לכל ני"ע ומה סכום ההיצע הכולל נקבל מיד תשובה האם יש מגמת כסף נכנס או יוצא. השאלה : האם יש כלי לקבלת מידע זה. אשמח לתשובה.סגור
-
חזרה בתשובה: את המידע שביקשת תקבל לפי מבחן התוצאה......Sassi6 13/12/2021 04:23הגב לתגובה זו0 0...בשוק עולה, מספקים ביקושים במחירים עולים, בשוק יורד, קולטים היצעים במחירים יורדים, תודהסגור
-
11.איך יודעים על זרימת כסף חדש? (ל"ת)א 09/12/2021 11:20הגב לתגובה זו1 0סגור
-
10.מאמר מאיר עיניים.גדעון 09/12/2021 11:11הגב לתגובה זו3 1תודה, הלל בש, על מאמר חשוב זה. בהמשך למאמר, תנודתיות קלה (ביתא) יכולה להשפיע מהותית על מגמה ארוכת טווח (אלפא). ייתכן ומאמר זה יגרום לי להפוך ממשקיע מגמה לסוחר יום.סגור
-
9.בורסה קזינותמים 09/12/2021 10:56הגב לתגובה זו3 1הכספים של קופות הגמל , קרנות השתלמות , קרנות פנסיה מתדלקים הבורסה כל הזמן. אחרת הייתה נפילה בבורסה.סגור
-
8.התשובה ל-1: להבנתי מדובר על כסף "חי" שנכנס/יוצא מהשוק (ל"ת)יופי 09/12/2021 10:53הגב לתגובה זו1 0סגור
-
תגדיר בבקשה מה זה כסף "חי" ואיך הוא נכנס/יוצא (ל"ת)כלכלן 09/12/2021 18:47הגב לתגובה זו0 0סגור
-
7.אז מסתבר שאין ביקוש למניות הישראליותהצע וביקוש 09/12/2021 10:33הגב לתגובה זו10 6כל עליה זה לצורך ירידה כפולה .בסוף כל שבוע העליות מתאפסות וככה הבורסה תקועה שנים. והכי הזוי שהליכוד וביבי התפארו בקלקלה הנהדרת שלהם ואיזה בא לידי ביטוי רק בירידת הדולר והרס הכלכלה בשעה שהמניות משקפות טוטאל לוס לכלכלה. משהו פה דפוק או המשקיעים או המדינה ששיקרה אותנו תחליטו מה נכוןסגור
-
הזוישמעון 09/12/2021 11:26הגב לתגובה זו3 0?? מה אין עלייה? מאיזה כוכב באת לפה?סגור
-
6.עודפי זרימות פנימה לאורך זמןאנליסטית 09/12/2021 10:20הגב לתגובה זו5 0בשווקי ההון בעולם כולו בשל החסכונות הפנסיונים וגידול האוכלוסיה מצדיקים את העובדה שלאורך זמן שווקי המניות עולים ותקופות של עליות מחירים ארוכות מתקופות של ירידות מחירים ומשברים. הניתוח שבכתבה תורם לתובנה זאת.סגור
-
נראה לי שאת היחידה שהבנת את המאמר. שאפו (ל"ת)נדי 09/12/2021 19:06הגב לתגובה זו0 0סגור
-
5.מאמר מאוד מעניין, תודה (ל"ת)איתן 09/12/2021 10:20הגב לתגובה זו5 0סגור
-
4.הסבר יפה מאוד למה אסור להשקיע לטווח ארוךורק לסחור 09/12/2021 10:17הגב לתגובה זו3 9כל הכתבה הסבר יפה וממצה למה השוק תנודתי מאוד רק המסקנה בסוף הפוכה למסקנה ההגיונית חחח אם השוק תנודתי ואתה יודע מה גורם לתנודה ואתה יודע שהשוק בכללי ומניות בפרט עובדות על מומנט לטווח קצר אז צריך להיות סוחר מומנט לטווח קצר כדי להרוויח ולא משקיע לטווח ארוך שהמניות עושות מה שהן רוצות אבל בסוף אחרי עשרות שנים כמעט כולן נמחקות מהמסחר או מגיעות לשווי אפססגור
-
כמה שטויות כתבת. אין לך מושג. (ל"ת)יועץ השקעות 09/12/2021 12:55הגב לתגובה זו4 0סגור
-
3.זה מס לא צודק ומרושע מאודמס בורסה 09/12/2021 10:15הגב לתגובה זו10 2במיוחד כלפי הזקנים שאין להם פנסיה והם משקיעים בשוק ההון הם משלמים מס מעל תקרה מסויימת בשעה שמי שיש לו פנסיה וכסף בבנק לא מחשיבים לו את הפנסיה לצרכי מס למרות שהם מרויחים יותר הם משלמים פחות מס על רווחי הון מדינה מאוסהסגור
-
שמעת על קופת גמל להשקעה (ל"ת)משקיע 09/12/2021 12:15הגב לתגובה זו3 0סגור
-
הפנסיה מוסה מבעוד מועד (ל"ת)loko 09/12/2021 11:25הגב לתגובה זו1 0סגור
-
2.מאז ועדת בכר והטלת מס בורסה כולם ברחו משוק ההון הישראלאצלנו זה לא נורמלי 09/12/2021 10:13הגב לתגובה זו12 1הכסף עבר לידי מנהלי קרנות שחולמים רק על השכר שלהם והעמלות והם הבינו שאין מה לחפש בישראל עם מס גבוה במיוחד מס על דיבידנדים בשעה שבחו"ל מי שמשקיע שנה במניה פטור ממס על הדיבדנדים. ומס על מניות הגז לא פלא שהם לא עולות אף אחד לא רוצה לשלם יותר מידי . הזרים ברחו מפה אחרי שראו את התנהלות המדינה בעניין הגז וכיל מבריחים פה את כולם אפילו את תנובה פחדו למכור היו הפגנות מטופשות שהסינים ירעילו אותנ ויגנבו את סודות האטום ... סליחה החלב כאילו ישראל המציאה את חליבת הפרות והגבינות חסרי הטעם שלהם. בנוסף למדינה הלא צפויה כל שני וחמישי איזה מבצע מטופש שלא עושה כלום . מי שברח משוק ההון וקנה דירה לפני עשור לא רק שהכפיל את ערכה גם לא שילם מס על שכד וכשהזקנים פה צריכים להגיש דו"ח כדי לקבל פטור כלשהו איזה עינוי ואיזה סרבולסגור
-
1.אני רק שאלהכלכלן 09/12/2021 09:59הגב לתגובה זו10 3מול כל מי שקונה נייר ערך יש מישהו שמכר לו את הנייר, ולכן אין כניסה או יציאה של כספים מהשוק המשני. הדרך היחידה להכנסת כסף חדש לשוק היא בהנפקה של ניירות חדשים (או ברכישה עצמית של חברות). האם אני צודק?סגור
-
העסקה החדשה מתבצעת במחיר גבוה יותר.אחד שחושב שהוא מבין 12/12/2021 07:59הגב לתגובה זו0 0המחיר עולה כי מתחלפות ידיים בשוק ומתווספים שחקנים חדשים וההיצע לא גדל. לפעמים מי שמכר ביום ראשון קונה מחדש ביום חמישי וחוזר חלילה. כך נוצרת בועה פיננסית.סגור
-
לכסף חדש יש אותו צבע כמו כסף שהיה בבורסה, אבל בעצם איןאלי 11/12/2021 14:00הגב לתגובה זו0 0כסף ממש בעסקאות הללו אלא רק שורות במאזן. המושג הבידיוני "כסף חדש" היה חשוב לחוקרים כדי לערפל ולהצדיק את המחקר.סגור
-
לא הבנת את המחקרנדי 09/12/2021 19:10הגב לתגובה זו0 2הכוונה בכסף חדש היא לכסף שמעולם לא היה לפני כן בשוק ההון. למשל, משכורת שנכנסה מעבודה וקונים איתה ניע. או נכס שנמכר והכסף נכנס לשוק ההון. עסקאות של מכירה וקניה בניע שלא נכנס בהן כסף חדש (או שהכסף מהמכירה יצא לחלוטין משוק ההון, למשל לצריכה) לא נחשבות לצורך המחקר.סגור
-
אדם פשוטשלמה 09/12/2021 11:19הגב לתגובה זו7 0אם מישהו קנה ב2000 ומכר ב2500 אז נכנס 500 למרות שכמות המניות לא השתנתהסגור
-
תחשוב עוד פעםכלכלן 09/12/2021 13:39הגב לתגובה זו4 1בדוגמה שלך, הוא קנה ב2000 דהיינו הכניס לשוק 2000 ש"ח. מי שמכר לו הוציא מהשוק 2000 ש"ח. כשהראשון מכר ב2500 הוא הוציא מהשוק 2500 וזה שקנה ממנו הכניס 2500. סה"כ משתי העסקות נכנס לשוק אפס. נאדה. זירו.סגור
-
נכנס לשוק 0, תוך כדי עליית מחיר. (ל"ת)אחד שחושב שמבין 12/12/2021 08:01הגב לתגובה זו0 0סגור
-
כלכלן צודק363171@gmail.com 09/12/2021 17:49הגב לתגובה זו2 1לדעתי אתה צודק ב100%סגור
