לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

בתום חגיגות השנה החדשה, ומקץ סיכומי השנה החולפת במהלכה המדדים המרכזיים בשווקים רשמו תשואה דו ספרתית, האנליסטים חוזרים לעסוק בנתוני המאקרו ומשדרים פסימיות מסוימת. גם בשנה החדשה, סביבת האינפלציה ופעולות הפד' ממשיכות לעמוד בבסיס הניתוחים שלהם.

>> אנשי השנה של ביזפורטל

צפויה האצה במחירי השכירות​
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, מערכים כי עלייה חדה במחירי הבתים לרכישה בארה"ב תומכת בהאצה במחירי השכירות במדד המחירים לצרכן. לדבריהם, "רכיב הדיור במדד עלול לעלות ב-5%-6% שנה קדימה (כעת 3.5%) ולתרום 2.1%-2.5% לאינפלציית הליבה. על רקע זה מבינים מדוע יהיה קשה לצפות להתמתנות בקצב אינפלציית הליבה אל מתחת ל-3% (כעת 4.9%). משמעות הדבר היא מדיניות מוניטארית יותר אגרסיבית של הפד, מעבר לציפיות השווקים, הן במעשים (אולי 4 העלאות ריבית ב-2022? והמשך העלאת ריבית מהירה בשנים הבאות) והן בדיבורים של בכירי הפד'.

יציבות הכלכלה האמריקאית תלויה בהמשך מגמה חיוביות בשווקים הפיננסיים
בסקירתם השבועית, הכלכלן הראשי ד"ר גיל בפמן, ואסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, דודי רזניק, מצביעים על כך שעד כה, במהלך משבר הקורונה, הממשל האמריקאי הזרים כ-2.5 מיליארד דולר במישרין לחיזוק ההכנסה הפרטית הפנויה של משקי הבית בארה"ב. מדובר בשלל אמצעים להעברת סכום אדיר זה, כמו סבבים של משלוח צקים לאזרחים ("פיזור כסף מההליקופטר"), שיפור ניכר בתנאים של דמי אבטלה (עד כדי 1000 דולר לכל שבוע אבטלה) ועוד.

"במהלך תקופת הקורונה שיעור העלייה של ההכנסה הפרטית הפנויה של משקי הבית בארה"ב הואץ במידה ניכרת מקצב ממוצע של כ-5 אחוזים לשנה לפני הקורונה, בעיקר בתקופה שעד אפריל 2021, תקופה שבמהלכה ההטבות מצד הממשל של ארה"ב היו בשיאן. אלמלא הטבות אלו, ההכנסה הפרטית הפנויה הייתה יורדת בטריליון דולר".

מלבד העלייה בהכנסה הפרטית הפנויה, משקי הבית הפחיתו את צריכתם בתחומים שהושפעו לרעה ממגבלות הקורונה, בעיקר בתחומי צריכת השירותים כמו טיסות, נופש, בתי-מלון, מסעדות, ברים, בידור ועוד. השילוב של עלייה בהכנסה הפרטית הפנויה מחד ומגבלות על תחומי צריכה רבים מאידך, הביא לכך שהחיסכון השוטף (אי צריכה של ההכנסה השוטפת) של משקי הבית עלה מאוד בתקופת הקורונה.

לדבריהם, "בהשוואה למגמות שלפני תקופת הקורונה, מדובר להערכתנו, בחיסכון "עודף" בסדר גודל של כ-4 טריליון דולר, זאת מעבר לחיסכון "הרגיל" שהסתכם בשנים קודמות בכ-1.25 טריליון דולר לשנה בממוצע. חלק ניכר מסכום זה מצא את דרכו, במישרין ובעקיפין, לאפיקים שונים בשוק ההון של ארה"ב וחיסכון זה, בשילוב עם עליית השערים בשווקים, הביאה לכך ששווי הנכסים נטו של משקי הבית בארה"ב הגיע במהלך הרביע השלישי של 2021 לשיא כל הזמנים של כ-137 טריליון דולר. מדובר בעלייה של כ-30 טריליון מאז תחילת תקופת הקורונה. יחסית לגובה ההכנסה הפרטית הפנויה, שווי הנכסים נטו של משקי הבית זינק ממכפיל של 6 לפני הקורונה למכפיל של 8 ולכן התלות של משקי הבית, והצמיחה, במצב שוק ההון, עלתה מאוד".

לכן, "עתה, כאשר ההטבות המיוחדות והחריגות של ממשלת ארה"ב פסקו, יכולת הצריכה של משקי הבית תלויה במידה רבה יחסית בהכנסות משכר עבודה וכן משמירת הערך הגבוה של הנכסים הפיננסיים, והאחרים, של משקי הבית. "תיקון" של ממש כלפי מטה בשווי השוק של הנכסים, יחסית לרמה הגבוהה הנוכחית, עלולה לפגוע במידה ניכרת ביכולות הצריכה של משקי הבית של ארה"ב, תוך כדי "אפקט עושר" שלילי. התממשות של מצב כזה, תוך כדי השפעה שלילית על הצריכה הפרטית בארה"ב, שהינו הרכיב הגדול ביותר בתוצר של ארה"ב, עלול להביא להאטה גדולה ומפתיעה בצמיחה של המשק האמריקאי, תוך כדי פגיעה של ממש ברווחיות החברות. רווחיות החברות משפיעה, מטבע הדברים על רמת מחירי השוק, ולכן זעזוע פיננסי, עלול לתרגם את עצמו לזעזוע ריאלי ומשם לחזור שוב באופן שלילי לשווקים הפיננסיים. בנסיבות כאלו, של התממשות משבר פיננסי-ריאלי, מהלך העלאת הריבית של הפד צפוי יהיה להיות מתון בהרבה מאשר התמחור הנוכחי של השוק של שלוש העלאות ריבית במהלך 2022".

מקור: סקירת לאומי