האם "הפעם זה שונה" ולא יהיו יותר משברים פיננסיים?

חברות הטכנולוגיה החדשניות יכולות להמציא את עצמן מחדש; ולכן אנחנו נמצאים כיום ב- "כלכלה חדשה", בשוק הון ללא משברים ובעולם פיננסי שרק יודע מגמה אחת ויחידה: עליות שערים. זו עמדה שמוצגת כבר בשולי התקשורת הכלכלית, אבל היא תופסת תאוצה, וראוי לדון בה.

הפעם זה שונה?
בפרוס השנה האזרחית החדשה, אני נתקל במגוון דעות שונות ומשונות, שהמסר העיקרי העולה מהם הוא: ששוק ההון של 2022 שונה במהותו! יש שתולים את ההבדל בכך שדווקא חברות טכנולוגיה מובילות את מדדי השוק המובילים; וחברות טכנולוגיות ידועות ברמת הגמישות הרבה שלהם, וביכולתם להמציא את עצמם מחדש (תוכנה זה הרי שונה לחלוטין מחומרה). יש שתולים את ההבדל בכך שחוקי הכלכלה הרגילים כבר לא חלים, וכי רוב התיאוריות הכלכליות של העבר, ראויות לביטול. יש שטוענים שראוי לזנוח את כל הרעיון של משברים פיננסיים, וכי אנו לקראת שוק שורי (עולה) עד אינסוף.

ברור שיש כאן הצגה מעט מוקצנת, אבל המסר העיקרי שעולה מחלק מהדוברים הינו: מה שהיה לא יהיה! חוקי הכלכלה והמימון המוכרים לכולנו כבר פחות רלוונטיים. יש כלכלה חדשה, עם תכונות ומאפיינים חדשים לחלוטין. ישנו ניב לשוני באנגלית: “Out with the Old, In with the New” (וישן מפני חדש תוציאו). הקולות הללו כרגע די חלשים, ונמצאים בשולי הפרסומים הכלכליים, אבל הם מתגברים והולכים.

כותרת ראשית

מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?

קרנות נאמנות | גיא טל | 09:46

- כל הכותרות

פועלים יורדת 1% לאחר הדוחות; המדדים יורדים עד 0.5%

מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?

הפערים בין חדשות 12 למתחרים גדולים, אבל מצטמצמים

קבוצת גאון מציגה עליה ברווח הנקי בעקבות איחוד פעילות חדשה

אלביט זכתה בחוזים בסך 335 מיליון דולר ממדינה באירופה

אנרג'יקס: ההכנסות עלו ב-38% ל-216 מ' שקל, ה-EBITDA צמח ב-25%

קוצרת את פירות ההתייעלות: גולף עברה לרווח של 11.5 מיליון שקל

רון אבידן מסיים את תפקידו כמנכ"ל אזורים ויעבור לעזריאלי

ההכנסות של דלתא צמחו ב-290 מיליון שקל; זינוק ברווח הנקי

הרכישות של תורפז השתלמו: ההכנסות צמחו ב-50% ל-48 מיליון דולר

דיסקונט: תשואה על ההון של 14.9% ורווח של 1.14 מיליארד שקל ברבעון הש...

הרווח הנקי של פועלים עלה ל-1.9 מיליארד שקל; התשואה להון: 13.6%

מנכ"ל פיסיבי: "אין ספק שהתחום הביטחוני יגדל - זו מגמה עולמית"

האם ה-AI הגיע לתקרת הזכוכית: איך יראו השדרוגים הבאים בצ'אטים?

מחירי הטיסות שומרים על גובה גם בחורף: הישראלים ממשיכים לשלם ביוקר

מויניאן מבטלת גיוס האג"ח בת"א ברגע האחרון לטובת מימון זול בארה"ב

מגמה מעורבת בבורסות אסיה: סמסונג קופצת ב-5.8%; החוזים על וול סטריט...

משקיע הצמיחה רון בארון: האינפלציה האמיתית כפולה מהנתונים הרשמיים

לאומי עוצר את חגיגת הלוואות הקבלן: מהלך חכם או אצבע בעין של רוכשי ה...

הקרב הענק של ג'ייק פול ומייק טייסון: שבר שיאים אך מטיל ספק על יכולו...

עוד תכניות

הפעם זה באמת שונה!
באמת, קשה להתעלם מכך ששוק ההון של אחרי 2008, ובפרט אחרי 2020 כולל שחקן מרכזי ומהותי חדש: הבנק המרכזי האמריקאי (הפד). זה לא שהפד לא היה פעיל בשוק ההון לפני משבר הסאב פריים (2008) או משבר הקורונה (2020). אבל כעת, רמת ההתערבות וההשפעה של המוסד הבנקאי החזק בעולם - עלתה רמה. כל ניתוח של שוק ההון חייב לכלול התייחסות מכרעת לפעולות של הפד, וליישום המדיניות שלו.

כמו כן, ראוי לשקלל את מגוון השינויים שעברנו, שאנו עוברים ושנעבור במסגרת מגפת הקורונה העולמית. אנו רואים שינויים במבנה ובאופי של: שרשרת האספקה, עבודה מהבית, שוק העבודה, עולם התיירות וכו'. הרבה השתנה, אפילו הרבה מאוד השתנה. אבל אל לנו למהר ולחשוב שבגלל מגוון רחב של חידושים ושינויים, שוק ההון איבד מתכונות הבסיס שלו.

מה הערך של שוק ההון?
שוק ההון המודרני כולל מוסדות רבים ומגוונים, כמו בורסות, בנקים, בתי השקעות, וכו'. קבוצה זו הנקראת בקיצור שוק ההון והיא מבצעת את הקצאת הנכסים הטובה ביותר בין החוסכים (בעלי המאה) לבין היזמים (בעלי הדעה). שוק ההון הינו המנגנון שיודע לתווך בין מי שיש לו כסף עודף (משקיעים) לבין מי שמחפש השקעה במיזם עסקי (חברות וארגונים). חשוב להבהיר: שוק ההון אינו מושלם, הוא רחוק מכך, ויש בו בעיות מהותיות רבות. אבל כמו שאמר פעם וינסטון צ'רצ'יל על דמוקרטיה: "דמוקרטיה היא צורת השלטון הגרועה ביותר, חוץ מכל השאר". ובהקשר שלנו, שוק ההון כולל הרבה רעות חולות, אבל לא נמצאה שיטה טובה יותר לפיתוח הכלכלה, לשיפור רמת החיים, ולצמצום פערים. יש מה לשפר בשוק ההון המודרני, אבל ראוי לברך גם על הקיים, ולא לשפוך את האמבט עם התינוק...

תכונות הבסיס של שוק ההון
בגלל המבנה של שוק ההון, יש לו תכונות בסיס מוכרות וידועות: שוק ההון הוא מחזורי (עליות, ירידות, עליות...), ניירות ערך הם מאוד תנודתיים בטווח הקצר, והם לעיתים מגלמים מגמה ארוכת טווח. המחיר הנתון העכשווי, נקבע על ידי כוחות השוק שמושפעים מהרבה רגש ופסיכולוגיה. לאורך זמן, ניתן לראות התכנסות בחלק מהנכסים בין מחיר לערך, אחת לתקופה נחווה משברים פיננסיים עמוקים עם קריסות שערים חדות וכו'.

למרות שבאמת חלו שינויים רבים בשנים האחרונות, תכונות הבסיס של שוק ההון שמנינו (ואף אחרות) - משתמרות לאורך זמן. הסיבה לכך היא שלא חל שינוי מהותי ויסודי שיכול לערער את היסודות הכלכליים של שוק ההון; אינפלציה משמעותית תוביל לעליית ריבית, חברות צמיחה יזכו לפופולריות על פני חברות ערך וכו'. אז יש חידושים, ויש שינויים בשוק ההון, אבל הם אינם משנים את הפרדיגמה הבסיסית הכלכלית שהוכחה לאורך שנים.

הבעיה היא, שדווקא עיון בעבר מוביל אותנו להבנה אודות המשמעות של הצפת הקולות של "הפעם זה שונה". האירוניה היא שככל שהדעה הזאת נהיית יותר נפוצה ומרכזית, כך גדלים הסיכויים שאנו לפני משבר פיננסי ממשי.

המחקר של רוגוף וריינהרט
שני חוקרים בכירים מהרווארד יצאו לחפש סממן ברור שבעזרתו הם יוכלו לצפות מראש את המשבר הפיננסי הבא. לפני שנתעמק במחקר הענק שלהם, נבהיר כי משברים פיננסיים תמיד היו ותמיד יהיו. בשלב כלשהו, שוק ההון קורס אל תוך עצמו ומוחק עשרות אחוזים מתיק הנכסים של כולנו. המשבר הפיננסי הבא בדרך! השאלה היחידה היא מתי בדיוק זה יקרה (עוד שבוע? עוד חודש? עוד שנה? עוד שנתיים? וכו'). אז אם המשבר הבא בדרך, מאוד יעזור אם נמצא לו סימן היכר מראש.

במחקר משנת 2011 שהפך לספר רב מכר, החוקרים בוחנים משברים פיננסיים על פני לא פחות מ- 800 השנים האחרונות. הם סקרו כל משבר וחיפשו תכונה, סממן, או משתנה ספציפי שיכול לעזור מראש בזיהוי הקריסה הגדולה. להפתעתם, הם לא מצאו משתנה כלכלי קלאסי (תוצר, גירעון המאזן התשלומים, אינפלציה וכו') שיכול לרמוז על משבר פיננסי עתידי. אבל הם לא אמרו נואש והרחיבו את המחקר למשתנים רבים ומגוונים. באופן מפתיע הם מצאו, כי לפני משבר פיננסי ממשי ישנה הסכמה חברתית ותקשורתית כי "הפעם זה שונה". כאשר ישנה התגברות ממשית של הקולות שקובעים שחוקי הכלכלה הישנים כבר לא תקפים, זה הזמן לקנות קופסאות שימורים ולברוח להרים (אנו לפני משבר פיננסי ממשי). היינו, ביטחון היתר של המשקיעים בעליות מתמשכות בשוק ההון, מהווה גורם מהותי במשבר פיננסי.

הממצא של החוקרים הבכירים הביך רבים. הטענה שלהם היא שכאשר מספיק אנשים משתכנעים שאנו בעידן פיננסי חדש לחלוטין, שלא היה כמותו מעולם – אנחנו מתקרבים מאוד לקריסת שערים רחבה בשוק ההון. האמת היא שכבר הקדימו אותם באבחנה החשובה שלהם; ג'ון טמפלטון קבע כבר בתחילת המאה הקודמת כי: "ארבע המילים המסוכנות ביותר בהשקעות הן - הפעם זה שונה".

השקעה אסטרטגית
אז מה המשקיעים צריכים לעשות? כמו תמיד העצה החשובה ביותר היא לקבל החלטות אסטרטגיות לטווח ארוך, ולא להתבלבל מרעשי הרקע (צורמים ככל שיהיו). יאמרו לנו שהפעם זה שונה, ישכנעו אותנו שאין עוד משברים פיננסיים, יביאו ראיות שונות לכך שהשוק לא ירד בצורה משמעותית ("חברות הטכנולוגיה יודעות להמציא את עצמם מחדש... הכל תוכנה"), ולבסוף נראה קריסת שערים וירידות. חשוב מאוד שלא נתבלבל: המשבר הבא יבוא, השאלה היא כיצד נגיב. אם נשתכנע שהפעם זה שונה, יש חשש שניכנס לפניקה בהפסדים של עשרות אחוזים ונמכור הכל (נקבע הפסד); זו תוצאה גרועה ועגומה. כי ניסיון העבר מראה לנו כי בחלק גדול מהמקרים, אחרי הירידות החדות יבואו עליות נאות. גם כאן, לא ניתן לתזמן את השוק, ורק מי שנמצא בצורה מתמשכת ועקבית יחווה את הגאות, השפל והגאות שבעקבותיה... זוהי המחזוריות של שוק ההון.

השקעה על סמך מדיניות ברורה, המותאמת לאופי ולתכונות של המשקיעים, המנווטת על סמך הבנה של השוק – תוביל בטווח הארוך לתשואות ממשיות. החלק הארי של תיק ההשקעות ראוי שיושקע במסגרת של קרנות סל (ETF) פאסיביות במדדי שוק מרכזיים; כמו מדד ראסל 2000 Russell או מדד ת"א 125. השקעה עקבית במדדי השוק המתאימים, על סמך תוכנית פעולה מפורטת, הינה קריטית להצלחה.

בימים אלו, מתרבים הקולות בדבר "הכלכלה החדשה", ו-"הפעם זה שונה". הדוברים השונים נתלים בהצלחה של חברות הטכנולוגיה החדשניות בארצות הברית, והם מתחילים לצבור תאוצה בתקשורת הכללית. למרות שישנם מאפיינים ייחודיים של תקופה זו (מעורבות מוגברת של הפד, אתגרי קורונה וכו'), אין סיבה להתבלבל ולחשוב ששוק ההון לא משמר את תכונות הבסיס שלו; מחזוריות של גאות ושפל תמיד יהיו – הם נובעים מהאופי האנושי שלנו, ומההטיות הפסיכולוגיות המובנות. משקיעים אסטרטגיים צריכים להתעלם מרעשי הרקע ולהשקיע לפי תוכנית פעולה המותאמת להם ולמצב הכלכלי, בעקביות ובצורה מתמשכת. גם נוכח משברים וירידות שערים, חשוב לשמור את מדיניות השקעה שקולה והגיונית. לא להיכנס לפניקה, אחרי הירידות יבואו גם ימים טובים.

 
הלל בש (Hillel@SmartOptions.co.il) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.