פלוס500 צמחה 74% בהכנסות הרבעון ל-160 מ' ד'; הרעה של 18% בשנה
חברת הפינטק הישראלית
פלוס500
+1.68%
פלוס500
2,420
+1.68%
ה-EBITDA ברבעון הרביעי צפויה לעמוד על 71 מיליון דולר ובשנה על 387 מיליון דולר, שילוש ויותר של הסכום מול 20 מיליון דולר ברבעון המקביל וירידה שנתית של 45% בתוצאות השנה כולה (ב-2020 הנתון עמד על כ-516 מיליון דולר). הרווח למניה לשנת 2021 צפוי לעמוד על כ-3.1 דולר, לעומת 4.7 דולר ב-2020, ירידה של 34%.
בהשוואה לרבעון השלישי של 2021 נצפתה האטה: של כ-24% בהכנסות (212 מיליון אז) ושל 45% ב-EBITDA (מרמה קודמת של 128.6 מיליון דולר). ועדיין, בהסתכלות שנתית על רווחי החברה, מדובר בסכומים גבוהים עבור זירת מסחר מסוגה.
- כל הכותרות
תוצאות 2020 עבור פלוס500 היו גבוהות ביותר ביחס לשנים עברו, כשברקע הקורונה שהכניסה משקיעי ריטייל רבים לשוק ההון, בין אם בדחיפת התמריצים הממשלתיים ובין אם בתור חיפוש אחר עניין בימי הסגר, או פשוט ניצול של עליות השווקים.
בתחילת השנה אנליסטים עוד נתנו צפי הכנסות של 425 מיליון דולר לחברה, ירידה מרמות 2020, אך עלייה של 20% מ-2019 - המסר היה ש-2020 הייתה כביכול אנומליה. אלא שלא כך הסתבר. מה שכן, ההצלחה של 2020 לא שוחזרה, כשכפי שצוין הרבעון האחרון "הפריע". בסביבת החברה טוענים כי מדובר בסנטימנט מצד משקיעי ריטייל שנחלש בכל התחום של זירות מסחר בני"ע, ולא רק אצלם.
בגזרת הנתונים שאינם פיננסים, בפלוס500 מדווחים על כך שמספר הלקוחות הפעילים בשנה עמד על כ-406,000 איש (כ-171,000 ברבעון הרביעי). במהלך השנה הצטרפו לקבוצה 196,150 לקוחות וברבעון הרביעי לבדו 33,000.
עם הדיווח מניית פלוס500 עולה בשעה זו בבורסת לונדון ב-2.3% ונסחרת כעת לפי שווי של 1.47 מיליארד פאונד. חלוקת הרווח הצפוי למניה משקפת מכפיל של כ-5.3 לערך על השער, מה שעל פניו נתפש כזול לעומת מתחרות מהסקטור - ואולם לפער הזה יש סיבות הנעוצות בהבדלים לעומת שאר השחקניות, הן בסל המוצרים והן באזורי הפעילות.
רק בשנה וחצי האחרונות הרחיבו בפלוס500 את ני"ע בהן אפשר לסחור דרכם מחוזי הפרשים, לרכישה "רגילה" של מניות, ETFים ועוד. לחברה עדיין אין אפליקציה למובייל לאפשרויות מסחר אלה, ורק בחודשיים הקרובים ישיקו כאלה. שנית, רק בשנה החולפת נכנסה לארצות הברית, דרך הרכישה של Cunningham Commodities ו-Cunningham Trading Systems.
כיום כ-60-65% מהמשתמשים מקורם באירופה, 15% באוסטרליה, היתר מפוזרים במדינות נוספות בהן פעילה החברה. המטרה היא שארצות הברית תתפוס נתח משמעותי. שם, הצעת הערך מול המתחרות אמורה להיות גם בדמות מסחר בחוזים עתידיים על סחורות - מוצר שלא נמצא כיום בשאר אפליקציות הברוקראז'.
עד כה הדבר לא התאפשר שכן החוזים על הסחורות לא היו רלוונטיים עבור משקיעי ריטייל - לדוגמה, חוזה על נפט בהיקף 50 אלף דולר. בשונה משברי מניות במניות יקרות, חוזה סחורות שכזה לא ניתן לפצל לשברים. במקום זאת, צריך היה להמתין לתהליך שנעשה בשוק של פיצול אותם חוזים על סחורות, למשל לנפח של 15 אלף דולר, לאחר מכן 5,000 דולר, ואז 500 דולר, כך בדוגמת הנפט שציינו.
בארצות הברית, החברה תוכל לפעול במודל תזרים הזמנות (Order Flow), במסגרתו לא נגבות עמלות מהמשתמשים, ובמקום זאת מעודדים אותם לבצע כמה שיותר תנועות בתיק, כדי למכורן לעושי השוק שסוגרים את העסקה עבורם. בעוד שברשות ניירות ערך האמריקאית חוששים יותר ויותר מהמודל, בחלק ממדינות הפעילות של פלוס500 היא אסורה.
על פניו, אי-טורו, רובינהוד ואחרות יוכלו לנצל את חוזקת המותג שלהן כדי להשיק את אותו מוצר של חוזים עתידיים על סחורות ו"לגנוב" כביכול לפלוס500 את השוק עוד לפניה - וזה אחד האתגרים שנכונים לה. ככל שתרחיב החברה את האחיזה בארצות הברית, גם דרך סל המוצרים הקיים וגם דרך הרחבתו המתוכננת, סביר כי מכפיל הרווח של החברה יעלה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
