המשבר הרוסי-אוקראיני ב-2014 לא השפיע על מחירי הגז הטבעי; האם ישפיע כעת?

כבר יותר מחודש שבאירופה מסתובבות השמועות על כך שהכוחות הצבאיים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עלולים לפלוש לתוך הגבולות הריבוניים של מדינת אוקראינה הסמוכה. הרקע למתיחות הביטחונית באיזור ברור - רוסיה מאמינה כי אדמת אוקראינה היא זכותה הטבעית ומסרבת בכל תוקף שזאת תצטרף לברית המדינות נאט"ו (NATO) שהוקמה במהלך המלחמה הקרה על מנת למנוע מברית המועצות לפלוש למדינות אירופה הסמוכות לה. 

עד לאחרונה נראה היה כי מתיחות זו אינה דבר יוצאת דופן. כוחות נאט"ו החלו להיאסף על הגבול האוקראיני בזמן שהנשיא הרוסי דחף לכך שכוחותיו יעשו דבר דומה, וכל המצב הזכיר בצורה חסרת תקדים את המתיחות שהתחוללה באיזור בשנת 2014 סביב חצי האי קרים. 

מנגד, את שאר שווקי העולם העסיקו סוגיות שונות. האינפלציה הגואה בארה"ב לצד החלטת הפד להעלאות בקרוב את הריבית בשילוב עם תשואת האג"ח האמריקאי ל-10 שנים ומחירי הנפט שהתעקשו להמשיך לגאות כלפי מעלה הובילו לירידות עמוקות במדדים המובילים בוול סטריט ואיתם - גם בשאר העולם. 

כתוצאה מכך, נראה כי השפעות המשבר הרוסי-אוקראיני גילמו בתוכן כבר את כל הסיכונים שצפויים להשפיע על מחירי הסחורות העולמיים בעקבות המצב, לפחות כך לפי בנק ההשקעות השוויצרי UBS. 

הבנק מתייחס בעיקר לסוגיית מחירי הגז הטבעי, שמחירו אמנם חוו תנודתיות לא קטנה במהלך החודש האחרון - אך בסיכום חודשי הוא נותר יציב, כאשר החוזים העתידיים עליו נסחרים כעת במחיר של 4.15 דולר, דומה לשער בו נסחרו באמצע חודש ינואר האחרון. גם מחירי הפלדיום - מתכת אותה מייצאת רוסיה והינה קריטית עבור שוק הרכבים העולמי בשל היכולת שלה להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה של אותם רכבים - החלו לאחרונה להציג התאוששות (גידול של 32% במחיר המשאב מאז תחילת חודש דצמבר) לאחר שנתיים קשות מאוד של מגפת קורונה. 

גם האינפלציה האירופאית מצביעה על תמונה טובה עבור השווקים המקומיים, כאשר זו גבוהה מאוד (5.1%) באופן יחסי - בעיקר בעקבות השפעות מגפת הקורונה, אם כי עדיין נמוכה ממקבילתה האמריקאית (7.5%). במידה והמתיחות הבטחונית בין המדינות תישאר כפי שהיא, סבור הבנק כי השוק הפיננסי לא צפוי להיפגע בצורה קשה יותר ממה שהציג עד כה. 

מנגד, חשוב לציין שבמידה והפגיעה הנוכחית בשווקים קרי האינפלציה, מחירי המתכות ומחירי הגז הטבעי אינה קשורה למצב הגיאופוליטי במזרח אירופה, כל שיפור במצבו לא צפוי להשפיע על השווקים הגלובלים בכלל, כי אם רק על אוקראינה ורוסיה עצמן. 

כאשר ארתה מתיחות פוליטית דומה בחצי האי קרים, כאמור לפני כ-8 שנים, לא השפיע המצב בצורה נכרת על השווקים הפיננסים. מעבר למדד ה-MSCI האירופאי וכן מחירי הפלדיום, כל שאר המדדים נשארו יציבים פחות יותר, ונראה כי כעת השוק מתמחר את המצב בצורה דומה, ואינו מאמין שהמצב יחריף מעבר. מנגד חשוב לציין שהמצב הנוכחי נמצא בפוטנציאל החרפה, ובמידה וכך יקרה - גם ההשפעה על השווקים הפיננסים. 

מעבר לכוחות הרבים - בין אם הרוסים ובין אם האוקראינים - שמוצבים על הגבול, גם לחץ גובר מטעם ממשל ארצות הברית וכן האיחוד האירופאי בדבר סנקציות חריפות אותן מתכננות הממשלות להפעיל מפלפלת את העסק אף יותר. במידה והמדינות אכן תפעילנה את הלחץ המתוכנן, לא תוכל רוסיה לייצא את משאבי הגז והפלדיום כפי שעשתה בעבר, וזאת עבור שוק הנמצא גם ככה במחסור מלאים לא קטן. 

במידה והמצב הבטחוני אכן יחריף או במצב בו אחת המדינות תבחר לפלוש (כאשר רוסיה נמצאת בסבירות גבוהה הרבה יותר), ידרשו המשקיעים לבצע סוג של גידור על השקעותיהם. גידור באמצעות השקעה בשווקי המניות אפשרית, אם כי הנטייה שלו להיות תנודתי מאוד בייחוד בתקופות לא יציבות שכאלו הופכת אותו לבחירה מסוכנת מעט. השקעה בסחורות צפויה להיות תנודתית פחות, בייחוד כאשר המצב הגיאופוליטי מאפשר פחות או יותר לדעת על אילו סחורות ניתן להסתמך בהשקעה, ועל אילו פחות.

ההשקעה המגודרת ביותר לעומת זאת, כך לדברי UBS - היא דווקא מט"ח. הבנק מציין כי ערכו של מטבע הרובל הרוסי עלה בכ-36% במהלך שלושת החודשים האחרונים וזאת ביחס למדד ה-EMFX שעלה בתקופה זו בכ-10% אחוזים בלבד, דבר שבייחוד בעת של קונפליקט צבאי אל מול לרוסיה עשוי להפוך אותו מחד ליציב ומאידך ולמניב במיוחד. 

גורמים בשוק האמריקאי שסקרו גם הם את המצב מאמינים כי המתיחות הבטחונית דווקר רק מתחילה לקצור את פירותיה ולהשפיע על שווקי המניות. לראייה הם מציינים את המניות האירופאיות שמושפעות בצורה נכרת בעקבות המצב, בעיקר מדד ה-DAX הגרמני המקביל למדד הנאסד"ק ומאגד בתוכו בעיקר חברות גדולות ומקומיות. הירידות במדד היום הגיעו עד לשיעור של כ-3%. 

לא מדובר רק במניות שקרובות גיאוגרפית לאיזורי המתיחות, כאשר השווקים האסייתים ננעלו הבוקר בירידות שערים של עד כ-1.5%, החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול-סטריט נסחרו גם הם בירידות במרבית היום. מחירי הנפט גבוהים גם הם, ונסחרים כעת סביב ה-92.69 דולר לחבית נפט מסוג WTI ו-93.79 דולר לחבית נפט מסוג ברנט. 

מנגד, חשוב לציין כי טרם ברור אם מחירי הנפט גבוהים אכן בעקבות המתיחות הרוסית-אוקראינית, מחסור מפתיע במלאים לאחר שהשפעת וריאנט האומיקרון של נגיף הקורונה הייתה נמוכה מהצפי או כלל בעקבות העובדה כי ארגון OPEC מעדיף בשלב זה להימנע מלקחת פעולה קונקרטית על מנת להשפיע על מחירי המשאב. 

אחד מהמכשירים הפיננסים שהושפעו בצורה הנכרת ביותר כתוצאה מהמצב היה שוק האג"ח האמריקאי. בשבוע שעבר עלה מדד המחירים לצרכן המקומי ב-2% נוספים, הנתון הגבוה ביותר עליו עמד בארבעת העשורים האחרונים. מנגד, התשואה על אג"ח ארצות הברית ירדה מתחת לרף ה-1.92% בעקבות דוח האינפלציה (אם כי כעת עומדת על 1.98%). 

לא רק המשקיעים ירכזו תשומת ליבם בשלב זה על שוק האג"חים, כי אם גם הבנק המרכזי האמריקאי. סקר שנערך בשווקים האמריקאים מצא כי 56% מהנשאלים מאמינים שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית בכ-0.5% בחודש מרץ הקרוב, וזאת לאחר שסקר דומה שנערך בשווקים האמריקאים לפני פחות משבוע הראה כי 94% מהנשאלים האמינו כי כך יקרה. 

נתונים אלו יכולים להעיד על כך שהבנק המרכזי צפוי לעקוב בחצי עין לא רק על נתוני העבר, כי אם גם על המצב בשטח והצפי לעתיד. עימות במרכז אירופה, במיוחד כזה בעל פוטנציאל לערב מדינות נוספות ברחבי העולם, הוא אירוע מהותי מספיק על מנת לנרמל את תשואת האג"חים ואיתם גם לעכב בזמן מסויים את העלאות הריבית, גם אם לטווח הקרוב. 

בשוק האמריקאי קוראים לזה נחיתה רכה, כלומר, היכולת של הפד להעלאות את הריבית מבלי למוטט בבאת אחת את השווקים. אפשרות זו הייתה נראת בלתי אפשרית עד כה, אם כי כעת נראה שבמידה וקונפליקט אכן יפרוץ בין המדינות, ינצל הפד את המצב על מנת לעשות בדיוק כך.