"גם אם המלחמה תסתיים, קרקע ורכוש ניזוקו וההשפעה על המזון תימשך"
"מחירי המזון בעולם מזנקים בשבוע האחרון בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה. חשוב לציין שהעלייה הזו התחילה עוד הרבה לפני כן, וזה בגלל שנתיים של מגיפת הקורונה לה הייתה השפעה ניכרת בצד ההיצע עם יצירת צווארי בקבוק וייקור עלויות השינוע. מטבע הדברים כשמדובר בסחורות חקלאיות ומוצרי מזון יש השפעה ככל שזמן השינוע מתארך. המלחמה אם כן רק העצימה מגמת התייקרות שהייתה קודם לכן ובעטיה ראינו מחאות ציבוריות", כך אומר רונן מנחם, הכלכלן הראשי של
מזרחי טפחות
-1.17%
מזרחי טפחות
16,100
-1.17%
את השיחה עמו אנחנו מקיימים כשברקע הנתונים הבאים שישלוף גם במהלכה, ומטרידים גם את הצרכן הישראלי: מחיר החיטה זינק בשבוע ב-17% וב-58% בשנה, מחיר התירס בשבוע האחרון עלה 8% וב-34% בשנה האחרונה, מחיר שמן דקלים עלה 11% בשבוע ו-81% בשנה אחרונה. "זו טיסה, אם תרצה, של מחירי המזון", מגדיר זאת מנחם.
"אנשים סקרנים לגבי מה יקרה כשתסתיים המלחמה, אך צריך להיזהר מהשימוש בטרמינולוגיה של 'המלחמה מאחורינו'. גם אם הפעילות הצבאית תסתיים בהסכם כזה או אחר ההשלכות על התפוקה, שטחי גידול וכח אדם זמין תהיינה ארוכות וממושכות יותר, לכן ההשפעה שלה על מחירי המזון תהיה ארוכה גם היא".
- כל הכותרות
רוסיה כבר פוגעת באזרחים ומתקנים אזרחיים, ואם נסיט רגע את המבט מההרג המזעזע ונתמקד במשק ובסחורות – בסוף השאלה היא אם אמצעי הייצור נפגעים, לא? למשל – שדות חקלאיים, חוות, מפעלים. אם כל אלה, ועובדיהם, יצאו ללא פגע יכול להיות שהדברים ישובו למסלולם במהרה?
"נזק לקרקע ולרכוש בהחלט נגרם ויגרם, אבל קשה להעריך אפילו בצורה משוערת את הנזק בשורה התחתונה מעצם הפעילות הצבאית לשטחי גידול, כח אדם זמין, שימוש בטכנולוגיות – פעילות סייבר. הרי החקלאות היא פעילות ממוכנת. כל הגורמים האלה יכולים להשפיע גם לטווח הבינוני והארוך על התפוקה ותמחור התבואות ומוצרי מזון גולמיים וחומרי גלם לחקלאות".
כמו שאמרת חלק ממחירים הסחורות החקלאיות כבר קפצו במהלך 2021 וחוץ משיבושים בהובלה הייתה תוצרת שנפגעה למשל בשל משבר האקלים. זו לא מגמה שתמשך?
"ברור לחלוטין שהנושא הולך ומחמיר והופך בעייתי בשנים האחרונות והנחת העבודה היא שלא נעשה מספיק לבלום את המגמה. אז גם אם לשים את המלחמה בצד ולדבר על העידן שאחרי הקורונה – פגעי מזג האוויר והאקלים ילכו ויקשו עוד יותר על עונות חקלאיות ויגדילו את התנודתיות של התפוקה, הזמינות והמחירים של שורת גידולים חקלאיים. ברור לחלוטין שלמשוואה נוספים גם , המלחמה באוקראינה והמשך השפעות הקורונה עליהן דיברנו. להשפעות אנחנו עדים כאן בישראל, וכל העולם עד להן".
כשאנחנו מדברים על תירס, חיטה, גרעיני מזון, אנחנו נהוג להביט על בורסות הסחורות – אבל בהתייחס ללקוחות מהתעשייה הישראלית, עד כמה מדובר בכלל על שוק של ספוט וכמה של חוזים מראש?
"אני מניח שגם התעשיינים מסתכלים על החוזים האלה".
כמה הציבור אמור להרגיש בכיס את ההתייקרויות האלה?
"המזון היום מהווה 14.6% מסך ההוצאות של משקי הבית ואם לסבר את האוזן עם דוגמאות שמופיעות בכותרות: בסל המוצרים הנוכחי משקל הבשר 1.3%, ביצים מסך ההוצאה של משק בית זה 0.3% במדד, משקל עופות זה 1.2%. מדובר בהחלט בסחורות ומוצרי מזון שנפגעים קשות בשלב היצור בגלל התשומות שמהן מפיקים את המוצרים אך משקל בסך ההוצאות קטן יחסית. אני אומר שהמגדלים של המזון נתקלים בסיטואציה של עליות חדות שעומדות לזו ומנגד ברמת הצרכן בשורה התחתונה בסל עצמו הן יחסית קטנות".
איזה דיליי צפוי עד שנראה השפעה? הרי יש פה מלאים שנקנו או יוצרו במחירים נמוכים יותר שקודם כל צריך לסיים.
"ככל שהמלאים נקנו במחירים נמוכים יותר, והסבירות לכך לא קטנה, כי עיקר העלייה הייתה בשבוע האחרון, אז התמסורת משם למחיר לצרכן תהיה יותר נמוכה. צריך לזכור שבכל הקשור למחירי מזון יש עוד גורמים שמשפיעים – תחרות, פתיחה לייבוא מתחרה, מדיניות ממשלה, לחץ ציבורי. כל אחד מהגורמים האלה יכולים להשפיע על התמסורת בין מחירי התשומות כפונקציה של הקורונה והמלחמה עד למחיר לצרכן".
אפשר יהיה להבטיח אספקה ממקומות חלופיים שאינם רוסיה או אוקראינה?
"רוסיה ואוקראינה יחד נכון להיום מהוות 20% מהיצע התירס העולמי. זה הרבה לשתי מדינות. הן 28% יחד מהיצע החיטה וכמעט 80% מגרעיני החמניות. כלומר הן מדינות שיש להן משקל מרכזי בחלק לא קטן מהיצע הסחורות החקלאיות וזו חלק מהסיבות לתגובה החדה של המחירים.
ולגבי שווקים חלופיים - הם מנצלים הזדמנויות ומעלים מחירים, אבל אני מניח שיש לישראל חלופות לאוקראינה בנושא של יבוא סחורות חקלאיות. היבוא מאוקראינה עמד על 184 מיליון דולר אשתקד, זה 0.4% מתוך סך היבוא לאירופה. צריך לזכור משהו פשוט - ככל שמדובר בסחורות חקלאיות ומוצרי מזון גולמיים לריחוק ולמשך השינוע יש חשיבות הרבה יותר גדולה מאשר יבוא של מתכות תעשייתיות או כימיקלים".
איך עוד נראים המספרים של יחסי הסחר בין ישראל לאוקראינה, וגם לרוסיה?
"היצוא לאוקראינה ב-2021 עמד על 197 מיליון דולר, 1% מסך היצוא לאירופה. בהשוואה ל-2020 ראינו זינוק גדול במנוחים דולריים ביצוא של 46% ו-20%. במספרים מוחלטים, כמדינה, קשה לומר שלאוקראינה יש משקל גבוה בסחר החוץ. אם מסתכלים על רוסיה מגלים שהיצוא לרוסיה היה גדול יותר מלאוקראינה – 784 מיליון דולר אשתקד והיבוא 688 מיליון דולר, זה פחות מ-4% ביצוא. בקושי 1.5% מהיבוא מכל אירופה.
מה בכלל מייצאים מישראל לרוסיה ואוקראינה?
"ברור לחלוטין שאלה שירותים של ההייטק. זה פחות בתחום החקלאי".
המשבר משפיע גם על הרפתנים בארץ, עוד קודם לכן הם דרשו במסגרת התכנון המשקי לייקר את מחיר המטרה שהם מקבלים מהמחלבות. עכשיו הם טוענים שההתייקרות עוד יותר אקוטית. לדעתך זה יגיע למצב בו מחיר החלב, שנזכיר שהוא בפיקוח, יעלה?
"העלאת מחיר החלב אינה החלופה היחידה למצב מהסוג הזה. הממשלה יכולה לתת סיוע לרפתנים. אני מניח שהעלאת מחיר החלב אינה בין העדיפויות. הכל תלוי בהמשך עצמת העלייה במחירי התשומות. באופן כללי ובמבט קדימה מה שיכול להשפיע על המשך ההתייקרות הוא אלמנט הציפיה שקיים בכלכלה – חשש ממחסור בעתיד גורם לאגירה של סחורה מסוימת, וכך בפועל נוצר כבר כעת מחסור".
לסיום מה תוכל לומר על מחירי הנפט? ביידן עכשיו מדבר על כך שארצות הברית ושותפות יפיקו 60 מיליון חביות כדי להלחם בעליית המחירים – כמה זה ישפיע?
"זה עשוי להוריד את מחירי הנפט אבל קשה לנקוב במספרים בתקופה שהמחירים עולים ב-8% בשעה. קשה להעריך את היחסים בין הביקוש להיצע. אם מחר תהיה ידיעה לפי אוקראינה ורוסיה הגיעו להסכמות ההשפעה של זה על ירידה במחירי הנפט תהיה גדולה מהגדלת היצע החביות באופן פיזי. חלק מהעלייה כעת נובע גם הוא מאלמנט הציפיות למחסור.
"לגבי פורום מדינות אופק, כקרטל, באופן עקרוני יש לו פיתוי להגביל את התפוקה ככל שהמחירים גבוהים. אבל כעת הם עלו ברמה כזו שקשה יהיה לו להגביל את כל החברות בו להגדיל את התפוקה, שוב, כי המחירים גם ככה זינקו. אז יש פה מבחן למשמעת של חברות אופק. ישנן גם הערכות שמבחינה טכנית אופק לא תוכל להפיק הרבה יותר ממה שהיא מפיקה כעת. גם בחודשים האחרונים אופק לא הגיעה למכסה שהיא הכריזה.
"חזית שלישית היא איראן – יש לה הרבה נפט. מדברים במקביל על הסכם בינה לבין המעצמות, שיחזיר את האלמנט האיראני לשוק הנפט. זה יכול להוריד כמה דולרים ממחיר הנפט הגולמי. עוד נקודה למחשבה היא שמחירי הנפט נקבעים דולרית והדולר מתחזק בשל שנאת הסיכון מירידות בשווקים, הרי הדולר הוא 'מטבע חוף מבטחים'. אם אתה יצואן נפט אתה יכול לדרוש מחיר נמוך יותר נומינלית, זה גם מנגנון שיכול להביא להוזלה. יש לסיכום אינסוף גורמים למחירי הנפט. קשה לחלץ מכולם כיוון מדויק. איש לא יודע אם מחיר חבית יגיע ל-120 בעוד יומיים או שבועיים או ל-90 דולר".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.שווקיםדני דין 03/03/2022 12:37הגב לתגובה זו0 0קשקש ולא אמר כלוםסגור
