מניות מספקות תשואה עודפת לאורך זמן ומסתבר שגם בתקופות של משבר - תובנות מכנס ביזפורטל

אבנר חדד מנכ"ל קסם קרנות ETF מספק למשקיעים תובנות. בכנס ביזפורטל בשיתוף אקסלנס על מצב השווקים שנערך ליועצי השקעות (הכנס המלא מוצג בהמשך הכתבה), מסביר חדד כי לאורך זמן המניות מספקות תשואה עודפת. בתקופות של מלחמות ושל עלייה בריבית ובאינפלציה אומנם העלייה הממוצעת (על פי בדיקה היסטורית) נמוכה יותר מהבנצ'מרק - כ-7%, אך עדיין מדובר בתשואה נאה.   

"שנת 2021 הסתיימה בשיא במדדים מובילים בעולם אך 2022 נפתחה עם אתגרים מורכבים שהם הריבית והאינפלציה ומלחמת רוסיה ואוקראינה, שני אתגרים אלה הם ענן שמעיב עלינו והרבה אנשים שואלים אותי מה עושים בתקופה כזאת?

"במצבים כאלה אני פונה למדד תשואה אמריקאי משנת 1980 עד 2021 ומסמן את התשואות וניתן לראות שהתשואה הממוצעת היא חיובית. אך ניתן לראות במדד האמריקאי שלמרות העליה לאורך השנים היו משברים בזמני מלחמה ובטווח הארוך יש התייצבות.

• האינפלציה בגוש האירו ממשיכה להתקרר; הציפיות להורדת ריבית גוברות
• "העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה את הסיכון לצמיחה במשק"

"אני רוצה להתייחס לאיך אירועים אלו משברים משפיעים על המדדים, למרות העלייה לאורך השנים היו משברים של מלחמות ומשבר של אינפלציה והעלאת ריבית. בטווח הארוך הכל מסתדר לנו, מה קרה באותה תקופה שיש משברים ריבית אינפלציה או מלחמה? עליית ריבית – מה שלמעשה קורה באותן שנים שיש עליית ריבית הוא שהתשואה הממוצעת בשנה נמוכה מהרב שנתית, בשנים שלא היתה ריבית, המספרים גבוהים יותר."

לפי חדד האיומים הקרובים הם עליית מחירי הנפט, סכנת סטגפלציה (קיפאון כלכלה), אי ודאות בנוגע להעלאת ריבית וחוסר יציבות גאו פוליטית. "המלחמה והריבית פועלים כמו כלים שלובים לרעתנו" אומר אבנר "אם המלחמה תחריף אמנם לא יעלו את הריבית אך אי היציבות הגאו פוליטית תוביל לעליית מחירים". אבנר מסיים בנימה חיובית ומזכיר לנו שהעולם כבר ראה מלחמות ובסוף הכלכלה תתצייב לכן ההצעה שלו היא "לחשוב רחוק, לא למהר לקבל החלטות פזיזות ולבנות את תיק ההשקעות לפי הצרכים של הלקוחות שלכם ולא לגעת בו כל יום".

רינת אשכנזי מנהלת מחקרר מדדים בקסם ETF, הסבירה בכנס כי "העולם מחכה להחלטת הפד' כדי לדעת אם נחזור לאינפלציה של שנות ה-80'. רינת אשכנזי מציינת שכל מהלך שהפד יעשה ישפיע על הכלכלה. איך בכלל ניגשים להחלטה באי ודאות? אנחנו צריכים להבין אם אנחנו במצב של התפתחות זמנית באינפלציה שלבסוף הכוחות של השוק ייצבו את הכלכלה. הסיטואציה לא נקייה, בחירות בארה''ב, מלחמת רוסיה-אוקראינה השפיעה על ריבית הפד' ולכן המלחמה תשפיע על קצב האינפציה. רוסיה משפיע בעיקר על שוק הנפט והגז, לפיכך הסיכון הראשי הוא שוק האנרגיה, לכן ההערכה היא צמיחה באינפלציה של חצי אחוז עד אחוז".

• השווקים באסיה בנפילה; וול סטריט צפויה להמשיך לרדת
• האם זה הזמן לקנות טבע? הזדמנות או דווקא מלכודת
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

רינת אשכנזי מדגישה שאם נמצא את עצמנו במצב של סטגפלציה (אינפלציה עולה וצמיחה מתמתנת) נעדיף נכסים ריאלים או חברות שמכוונות את עצמן לתחום הסחורות (חומרי גלם ואנרגיה). 

האינפלציה עלתה ל-3% בישראל, מה נראה בהמשך השנה? שאלנו את ויקטור בהר הכלכלן הראשי של בנק הפועלים ורונן מנחם הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות.

לפי ויקטור בהר התחלנו משוק אקסוגני, עלייה במחירים, שיבושים בשרשרת ההובלה עליה במחירי הנפט והסחורות, אך אינפלציה לאורך זמן יוצרת מנגנונים שגורמים לה להימשך כמו הצמדות שכר, קשיחויות מחיריפ כלפי מטה, אחרי שוק ראשוני נכנסת המדיניות והתפתחות האינפלציהתלויה במדיניו. סביר להניח שהאינפלציה תעלה ל3.5% בהמשך השנה.

לפי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מרחי טפחות, אין ספק שהאינפלציה במגמת עלייה והתחילה עוד שנה שעברה, נושא השכר גורם לאינפלציה אך בהשוואה לארה''ב קצב העלייה של השכר איטי, גורם שני שמשפיע זה היפוך הכיוון של השקל שהתחזק עד לאחרונה אך כעת השקל פוחת כנגד הדולר עקב עליית הדולר, וכמובן הדיור שהתייקר ב11%, כל זה גורם לנו להאמין שהאינפלציה תעלה ל-4% אך תרד במחצית השניה של השנה.

כרגע לפי ההערכות מדובר על עליית ריבית אחת לאורך השנה, ויקטור בהר מדגיש שלפי חוכמת ההמונית הריבית תעלה יותר מפעם אחת השנה, אם הפד יעלה את הריבית 4-5 פעמים בשנה הקרובה גם אנחנו נרגיש את העליות. 

בנושא יוקר המחיה רונן מנחם מדגיש  ש-3 השנים האחרונות היו שונות מאוד אחת מהשנייה, 2019 לא הושפעה מהמגפה, 2020 הושפעה מהקורונה, ב-2021 היה ביקוש מתפרץ שהתבטא בקנייה של כל מה שרצינו ולא יכולנו ב2020 עקב הסגרים. גם בארץ וגם במדינות OECD ההכנסה הלאומית עלתה יותר מההכנסה הלאומית זאת כוון שהממשלות הזרימו כספים לאזרחים. רונן ממשיך ומציין שנושא יוקר המחייה בישראל עתיק יומין ולא התחיל בשנים האחרונות, כדי לפתור את הבעיה הממשלה תצטרך לפתור בעיות נרחבות במשק וזה תהליך שימשך שנים.