קרנות ESG סובלות מביצועי חסר ויציאה מאסיבית של כספים
קרנות סביבה צדק חברתי וממשל תאגידי ESG (Enviromental and Social and corporate Governance) היו אחד הגורמים המשמעותיים בעולם ההשקעות בשנה-שנתיים האחרונות. המודעות הסביבתית הגוברת ונזקי האקלים שנגרמים על ידי מעשי אדם (לפחות לפי הקונצנזוס הרווח בקרב רוב המדענים) דוחפים יותר ויותר אנשים עם כוונות טובות להכניס קריטריונים של סביבתיות וערכים לאסטרטגיית ההשקעות שלהם, ודוחפים את החברות להציב קריטריונים כאלה.
האם חברות צריכות להכניס קריטריונים כאלה לרשימת מטרותיהן? זהו נושא שנוי במחלוקת. ראשית מי מגדיר מהו "צדק חברתי"? האם זהו הצדק החברתי בו דוגלת מפלגת חד"ש ואחיותיה בעולם או דווקא הצדק החברתי מבית מדרשו של מילטון פרידמן ופורום קהלת? ולמה חברה שבונה בתים בהרצליה או מייצרת וויסקי בסקוטלנד צריכה להכניס את ראשה בין ההרים הללו?
האם חברות נשק, דרך משל, הן "אנטי חברתיות" או דווקא מסייעות לדמוקרטיות להגן על עצמן? האם השקעת חסר באנרגיה שהקפיצה את מחירי האנרגיה לגבהים (עוד לפני המשבר באוקראינה) ומקשה על כלכלות מתפתחות להעלות את רמת החיים של אזרחיהם היא יותר "ירוקה" או יותר "צודקת חברתית"?
- כל הכותרות
שאלות אלו ואחרות לא עצרו את הטרנד הלוהט, ומשקיעים רבים הציבו את הקריטריונים של ה-ESG במקום גבוה ברשימת הדרישות שלהם, ובמקום שיש ביקוש יתפתח גם היצע. כך ההשקעות לסקטור ה-ESG החלו לתפוס נפח הולך וגדל בבתי ההשקעות השונים וזרם אדיר של כספים זרם לתחום הצומח.
ואז באה המלחמה באוקראינה ונתנה פרספקטיבה חדשה על המציאות, כמו גם השפיעה על טבלאות התשואות בסקטורים השונים, כשנראה שהקרנות הללו נתנו משקל חסר בדיוק לסקטורים שנהנו מההתפתחות. המשקיעים הבינו לאן הרוח נושבת, וכנראה שכסף עדיין עומד לפני ערכים, במיוחד כשיש סיבות טובות להתחיל לפקפק בערכים הללו על רקע הנסיבות, והם החלו להוציא את הכספים מהקרנות, כך לפחות לפי חברת היעוץ ברנסטיין.
החברה פרסמה דו"ח בו כתבה כי "הקרנות והמדדים של ESG הציגו ביצועי חסר בכל האזורים" ושבשבוע הראשון של מרץ הן חוות יציאה מאסיבית של כספים, "הגדולה ביותר מאז שיש נתונים" נכתב בדו"ח. על פי המחקר קרנות ESG הציגו ביצועי חסר בגובה 120 נקודות בסיס (1.2%) בינואר ביחס לקרנות שלא מתחשבות בקריטריונים של ESG. בשיעור שנתי (YTD) הציגו מדדי המורנינגסטאר הקשורים לסביבתיות וקיימות בארצות הברית, אירופה ובכל העולם בשיעורים שבין 8% ל-13%, זאת לעומת ירידה של 4% בדאו ג'ונס, 4.5% ב-S&P 500 ו-9.4% בנאסד"ק.
שרה מקרת'י, אסטרטגית ראשית של המחלקה האירופית של ברנסטין ושותפה בכתיבת הדו"ח אמרה שיציאת הכספים והביצועים הגרועים של הקרנות מאתגרות את ההיגיון שעומד ביסוד הקרנות הללו ו"מאיר את העובדה שקרנות ESG הוכרחו לקחת סיכונים מקרו כלכליים" בכך שהן מדירות עצמן מתחומים שלא פעם מכים את השוק בתקופה של אינפלציה, במיוחד סקטור האנרגיה.
"משקל החסר בתחום האנרגיה הוא אולי הסיכון הגבוה ביותר שלקחו על עצמן קרנות ה-ESG" נכתב בדו"ח שכן האנרגיה "באופן היסטורי מציגה ביצועים חזקים במיוחד בתקופה של אינפלציה גבוהה". תעודת הסל העוקבת אחר מניות האנרגיה XLE עלתה מתחילת השנה 35.5%.
תחום נוסף שפגע בקרנות הללו הוא השקעת החסר בסקטור ההגנה. מדינות רבות באירופה, החלו להבין שעדיין יהיה צורך בנשק בעתיד הנראית לעין והקפיצו את תקציבי ההגנה שלהן. מניות ההגנה והתעופה הגיבו בחיוב להתפתחות ועלו בעשרות אחוזים מתחילת שנה. תעודת הסל XAR העוקבת אחד מדד מניות ההגנה והחלל עלתה ב-8% מאז הודיעה גרמניה על הגדלת תקציב הביטחון למאה מיליארד יורו השנה ול-2% מהתוצר בהמשך, וזאת לעומת עליה של 4% בלבד ב-S&P 500.
יחד עם זאת מקרת'י מעריכה שקרנות ESG ימשיכו להתקיים בטווח הארוך כיון ש"אג'נדת האקלים כאן כדי להישאר". כמו כן, ייתכן שברנסטיין קצת מקדימים את המאוחר, כי הנתונים שהם מציגים כדי לתמוך בטענותיהם לא מרשימים במיוחד. הירידות המיוחסות לסקטור ביחס למדדים הכלכליים לא מובהקים. המדדים באירופה ירדו בסביבות 9% (חוץ מהמדד בבריטניה שיוצא דופן בתשואה חיובית מתחילת השנה) היציאה של כספים מקרנות ESG הסתכמה ב-1.3 מיליארד דולר בשבוע הראשון של מרץ, עדיין סכום קטן יחסית ל-31.4 מיליארד דולר שנכנסו מתחילת השנה, ומעט מדי כדי להציג מגמה משמעותית בטווח הארוך.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
