האם יש לבנקים המרכזיים תוכנית מגירה למקרה שהעלאת הריבית לא תעצור את האינפלציה?
יש אינפלציה גבוהה בכל העולם המפותח. בישראל, עם קצב אינפלציה של 3.5% בפברואר, המצב עוד טוב לעומת גוש האירו ששם האינפלציה הממוצעת היא 7.5%, או ארה"ב, ששם האינפלציה הגיעה אתמול ל-8.5%. כשהאינפלציה מגיעה לרמות כאלו, התפקיד של בנקים מרכזיים לעצור אותה. אבל במצב שקיים, הם מפחדים לעשות את זה.
הדילמה הבסיסית של בנקאים בבנקים מרכזיים נגזרת מעקומת פיליפס – הקשר ההפוך שבין אינפלציה ואבטלה: הכוח של בנקים מרכזיים נובע מהיכולת שלהם להדפיס כסף. לכן, אם הם רוצים לעודד תעסוקה, הם חייבים לפעול כדי להגדיל את הביקושים באמצעות הגדלת כמות הכסף, ומכיוון שאין להם שליטה על התוצר, הגידול בביקושים עשוי להוביל לאינפלציה. מהצד השני עקומת פיליפס אומרת שאם הבנק המרכזי רוצה לעצור אינפלציה, הכלי היחיד שעומד לרשותו הוא חניקת הביקושים באמצעות צמצום כמות הכסף, והמחיר של זה הוא אבטלה.
- כל הכותרות
הבנקים המרכזיים בעולם חיו בלה-לה-לנד
מאז 2008, הבנקים המרכזיים בעולם המפותח חיו בלה-לה-לנד של עקומת פיליפס. הגלובליזציה אפשרה גם זרימה של מוצרים בעלויות קבועות, וגם יצרה ביקושים גדולים לדולרים ולאירו. שילוב הגורמים הזה אפשר לבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה לתמוך בתוצר באמצעות הגדלת כמות הכסף כמעט ללא הגבלה, ובכל זאת לא לייצר אינפלציה משמעותית, כי עודפי המזומנים נספגו על ידי הביקושים לדולרים ולאירו.
כך קרה שבמשך 13 שנים, הבנקים המרכזיים יכלו גם לתמוך בתוצר וגם לא להעלות את האינפלציה. למעשה, האינפלציה הייתה כל-כך נמוכה שהם עשו כל מה שהם יכלו כדי להעלות אותה קצת, מתוך הנחה שעלייה באינפלציה תועיל ליצרנים המקומיים.
העולם נתקל בקיר של פחות גלובליזציה והבנקים מבינים שהם חייבים להגיב. אבל הסיכון גדל
אבל משבר הקורונה, העימות בין ארה"ב לסין, ועכשיו גם המלחמה באוקראינה, מייצרת עולם שהוא כבר פחות גלובלי. הבנקים המרכזיים נתפסו לא מוכנים, והמשיכו להזרים כספים גם כשהמוצרים כבר לא זרמו באותו קצב כמו לפני הקורונה. התוצאה הייתה שהביקושים הגבוהים הפכו לאינפלציה, והבנקים המרכזיים איחרו בתגובה שלהם.
עכשיו, הם מבינים שהם חייבים להגיב, אבל האינפלציה גבוהה יותר, והסיכון נעשה גדול יותר. כל זמן שהבנקים המרכזיים שומרים על ריביות נמוכות בזמן שהאינפלציה עולה, לאנשים ולחברות יש אינטרס להגדיל את המינוף. דוגמה אחת היא מחירי הדירות: ב-2021 הם עלו ב-12.2% בגרמניה, ב-13.5% בארץ, בארה"ב בכמעט 19%, ובאוסטרליה ב-24%. מחירי הדירות לא היו יכולים לעלות בקצב הזה, אם אנשים לא היו מרשים לעצמם לקחת משכנתאות גדולות.
מה יקרה אם הבנקים המרכזיים ייכשלו?
אז אם הבנקים המרכזיים יעלו את הריבית כעת, הם יעצרו את החגיגה, ולא ברור להם בכלל איך עושים את זה בלי לקבל משבר. התוצאה היא שהם ינסו כנראה להעלות את הריבית, אבל הם ישתדלו להימנע ממצב שבו עליית הריבית מפילה מספר גדול של לווים. או במילים אחרות: יכול להיות שבתנאים הקיימים, לבנקים המרכזיים עדיף לחיות עם אינפלציה מהירה יחסית, מאשר עם משבר כלכלי שיגרם בגלל עלייה בריבית. זה אומר שהאינפלציה יכולה להמשיך בקצב מהיר יחסית גם עמוק לתוך השנה הבאה. השאלה היא מה יקרה אז: הבנקים המרכזיים מקווים שבאיזה שהוא שלב הגלובליזציה תחזור לאופנה, ההיצע יגדל מעצמו, והאינפלציה תיעצר גם בלעדיהם. אבל אני מקווה שיש להם תוכנית למקרה שזה לא יקרה.
ד"ר אביחי שניר
המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
6.האינפלציה בארץ היא לא 3.5%מנחם 14/04/2022 10:22הגב לתגובה זו4 0יותר כמו 7-8% כמו בכל העולם. כאן פישוט חיכו להכרזה על האחוזים הנמוכים ובחודש שאחרי העלו את המחירים של כל דבר ב5% בממוצע .... שמישהו יחזור שנה אחורה ויגיד לי מה עלה רק 3% פחות? רוב הדברים התייקרו ב10%+סגור
-
צודק 100% (ל"ת)שרון 14/04/2022 19:07הגב לתגובה זו0 0סגור
-
5.הדולר יגיע ל 3.5טל 14/04/2022 09:12הגב לתגובה זו0 0פערי הריביות יטיסו את הדולר,בקרוב מאודסגור
-
4.פושעי בנק ישראל לדיןאיתן 14/04/2022 09:01הגב לתגובה זו3 014 שנים רצופות של עליות מטורפות ואינפלציה הזויה במחירי הנכסים עקב ריבית אפסית פושעת ומכוונת שגרמה למאות אלפי אנשים להתחייב על הלוואות שיחנקו אותם לשארית חייהם.סגור
-
3.פד ושות בעמSHIKA 13/04/2022 21:06הגב לתגובה זו3 0מה שהפד עשה מ 2008 זה את עיבור השווקים הגדול בהיסטוריה. מצב הכלכלה העולמית משול בעיניי לנרקומן המנסה להיגמל משימוש בסם. כל פעם הוא אומר שזה פעם אחרונה. הפד לא יכול שלא לקנות אגח וגם לעלות ריבית לא יכול - מה שאומר שהדולר יתרסק - ההתרסקות תחל בארצות הברית.סגור
- טען עוד
-
2.כיף לקרוא את הכתבות שלך !!!משה 13/04/2022 19:12הגב לתגובה זו3 0תכתוב יותר . רק כמובן אם יש לך מה לומר ... בניגוד לאחרים שכותבים כל הזמן אותו דבר .סגור
-
1.הפתרון הוא העלאת מעם ולא ריבית כי מקור "האנפלציה" הו במחסור (ל"ת)דני 13/04/2022 17:41הגב לתגובה זו2 7סגור
