השווקים המתעוררים עומדים בפני התקופה המסוכנת ביותר מזה שני עשורים
שלא כמו אלו שחיים את הקונפליקט באוקראינה דרך כותרות העיתונים, או מקסימום כשהם מוציאים את כרטיס האשראי בסופר או בתחנת הדלק, ישנן ארצות בהן המלחמה הזו הופכת לאיום ממשי על הכלכלה המקומית. גלי ההדף של המתקפה של פוטין מגיעים גם לחלק מהשווקים המתעוררים, בהם מתמודדת הכלכלה המקומית עם משבר שלא נראה מאז שנות התשעים, כשמחירי האנרגיה הגבוהים בתוספת העליה במחירי המזון העולמית וקשיי האספקה של סחורות מסוימות כמו חיטה או תירס מביאה אנשים לסף הרעב. האיום החדש מצטרף לנזקים שגרמה המגיפה, מהם הכלכלה העולמית עוד לא התאוששה לגמרי.
אל שני הגורמים הללו מצטרף גם הבנק המרכזי האמריקאי - הפדרל רזרב, שהחל במדיניות של העלאת ריבית, באופן שצפוי להיות ככל הנראה האגרסיבי ביותר בשני העשורים האחרונים. העלאות הריבית של הפד יוצרות גלי השפעה מתרחבים שמגיעים לכל השווקים בעולם ובסופו של דבר מייקרים את החוב בכל מקום. זה קורה בעיתוי קריטי במיוחד - בדיוק אחרי שבשווקים הללו לקחו הלוואות ענק להתמודדות עם הקורונה ועכשיו צריכות לשלם את הריבית. גם הסגרים הלא נגמרים בסין והחשש להתדרדרות ממיתון באירופה מתווספים לחששות.
שני גופים שמתמקדים בסיוע לשווקים מתעוררים, הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, התכנסו השבוע כל אחד בפני עצמו ושניהם הגיעו לאותה מסקנה: קיצוץ תחזית הצמיחה העולמית. בעוד בעולם המפותח קיצוץ כזה הוא קיצוץ בשומן, יש מקומות בהם מדובר בקיצוץ בבשר החי.
- כל הכותרות
קרן המטבע הבינלאומית
"אנו יכולים לראות את הרכבת הזו דוהרת לעברנו" אומר ג'ון לפיסקי שהיה במשך כחמש שנים מספר 2 בקרן המטבע הבנלאומית. לדעתו השילוב בין זעזוע בכלכלה הריאלית בתוספת להידוק השווקים הפיננסים "ידחוף מספר גדול של מדינות בעלות הכנסה נמוכה לשינוי מבנה החוב" - כלומר לחדלות פרעון.
הסיכון הגדול ביותר לחדלות פרעון הוא ברוסיה עצמה, היכן שההחלטה של פוטין לפלוש למדינה השכנה הביאה סנקציות ובידוד כלכלי, והחלטה לשלם את החוב החיצוני ברובל. חוב חדש היא תתקשה מאד להשיג בתנאים כאלה, והדבר יוביל כמעט בוודאות לפשיטת רגל קרובה.
סרי לנקה לעומת זאת, לא פלשה לשום שכנה. למרות זאת, המטבע שלה נחתך ב-40% השנה ושבוע שעבר היא השהתה את תשלום החוב כדי להשתמש במה שנשאר מהרזרבות הלאומיות כדי לקנות אוכל ואנרגיה. המחסור באנרגיה ומזון כבר מורגש בכל המדינה, ותורות ארוכים משתרכים בניסיונות נואשים לקנות גז לבישול או מצרכי מזון בסיסיים, מה שלא תמיד עוזר לאזרחים המסכנים. הפגנות פרצו ברחבי המדינה בקריאה להתפטרות הנשיא גוטבאיה ראג'אפקסה, שמנהל כעת משא ומתן עם קרן המטבע הבינלאומית כמו גם עם סין והודו בתקווה להשיג עזרה.
סרי לנקה היא רק הראשונה, מבין מה שנראה כמו כלכלות רבות בדרך לפשיטת רגל. ישנן כעת 13 מדינות מהשווקים המתפתחים שאגרות החוב שלהם נסחרות בפער של יותר מאלף נקודות בסיס מאגרות החוב של ארצות הברית (מעל 10%), לעומת 6 בלבד כאלו לפני שנה. המדד של בלומברג מציב שתי מדינות מזרח תיכוניות בראש הרשימה של כלכלות מתפתחות שחשופות לזליגה למצב כלכלי ופיננסי בעייתי: טורקיה ומצרים. ברשימת המדינות שנמצאות בסכנה מיידית לכך שלא יוכלו לשלם את החוב שלהם נמצאו טוניסיה, אתיופיה, פקיסטן גאנה ואל סלבדור.
ההשפעה הישירה של פשיטת רגל של חמש מדינות על הכלכלה העולמית היא אולי קטנה יחסית, אך למשברים בעולם המתפתח ישנה היסטוריה של התפשטות הרבה מעבר לנקודת הפתיחה. זיאד דאוד מבלומברג כותב: "למצב של התגלגלות של אירועי חוב בשווקים המתעוררים עלולה להיות השפעה השלילית על העולם שתהיה גדולה יותר מאשר סך חלקיה".
אל סרי לנקה שכאמור נמצאת בשיחות עם קרן המטבע הבינלאומית בנוגע לסיוע פיננסי הצטרפו בשיחות דומות טוניסיה מצרים ופקיסטן. במצרים וטוניסיה לחצים על רקע מחירי מזון הביאו לחילופי שלטון לפני כעשור, ובפקיסטן הודח לאחרונה ראש הממשלה על רקע המצב הכלכלי. בפקיסטן הממשלה החלה אף להקציב את אספקת החשמל למשקי הבית והתעשייה כי היא לא יכולה יותר לשלם על פחם או גז למתקני ייצור החשמל שלה.
בתוניסיה העלתה הממשלה את מחירי הדלק לפחות 4 פעמים במהלך 13 החודשים האחרונים. התיירות התייבשה והמחסור מתפשט עד למצב שבשווקים אומרים שקל יותר להשיג מריחואנה מאשר קמח.
מצרים היא יבואנית החיטה הגדולה בעולם, והפסקת הייבוא מרוסיה ואוקראינה היכה חזק בשווקים. בחודש שעבר אפשר הבנק המרכזי למטבע המקומי להיחלש ב-15% והעלה את הריבית לראשונה מזה חמש שנים. נשיא מצרים א-סיסי הפציר בתושבים לחסוך החודש בסעודות שבירת צום הרמדאן, לפחות חלק מהתושבים לא נזקקו לבקשה של א סיסי, פשוט כמעט לא נותר להם כסף לקנות אוכל גם כך.
לפי חישובי הבנק העולמי 60% מהארצות בעלות ההכנסה הנמוכה כבר נמצאות בלחץ חוב או בסיכון גבוה להיות בכזה. כרגע הלחץ נמצא במקומות שהם "מחוץ לרדאר" של רוב המשקיעים ולכן לא תופסים תשומת לב עולמית. אך לדברי כרמן ריינהרט, הכלכלנית הראשית של הבנק העולמי הדבר עלול להשתנות. היא נותנת לדגמה את LTCM - קרן גידור ממונפת שקרסה בשנת 1998 בעקבות משבר החוב ברוסיה, למרות שאף אחד לא ציפה לזה, קריסה שאיימה על יציבות הפיננסים בעולם. "זה לא היה על הרדאר של אף אחד" אומרת איינהרט, "הדברים הללו מתחילים לצוץ על פני השטח".
כאמור, החוב בשווקים המתעוררים נמצא ברמות גבוהות במיוחד לאחר מגפת הקורונה, בה המדינות הללו העלו את רמת החוב כדי לתמוך בכלכלה. המחיר של שרות החוב הזה עלה משמעותית כעת. העלות הזו עלולה לגדול ככל שהבנק הפדרלי ימשיך במדיניות העלאת הריבית. בנקים מרכזיים בשווקים מתעוררים מעלים אף הם את הריבית. לדברי ג'ים אוניל, כלכלן גודלמן זאקס לשעבר, שטבע את המושג BRIC לציון הכלכלות של ברזיל רוסיה הודו וסין, הסביבה הכלכלית הנוכחית סובלת מחוסר הוודאות הגדולה ביותר שראה בכל הקרירה שלו שהחלה אי אז בתחילת שנות ה-80: "אם סיכוני האינפלציה ימשכו והבנקים המרכזיים יהדקו את המדיניות שלהם, לשווקים מתעוררים מסוימים זה יהיה אסון".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
