תשואות האג"ח ל-10 שנים ב-3%, מה המשמעות?

בתהליך מתמשך של כמה חודשים, ובעיקר בשבועות האחרונים, תשואות אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות מטפסות ושוברות כל פעם שיא חדש. המספר שעלה לכותרות אתמול הוא 3% תשואה של אגרות החוב לעשר שנים, אזור בו לא שהתה מאז 2018.

נזכיר, עליית תשואות משמעותה שמחיר אגרות החוב יורד, ולהיפך. ככל שמחיר האיגרת נמוך יותר כך הקופון אותו היא משלמת למחזיק גבוה יותר באופן יחסי לערכה, כלומר התשואה עולה. דוגמה פשוטה להמחשה: נניח שיש אגרת חוב שמחירה 110 אגורות והיא משלמת ריבית של 11 אגורות. התשואה היא 10%. במקרה שמחיר אגרת החוב ירד ל-100 אגורות, אותה ריבית של 11 אגורות משקפת תשואה של 11%. כלומר התשואה עלתה ב-1%. 

תשואה של 3% היא משמעותית לא רק בגלל הסימובליות העגולה שלה, אלא בעיקר כי לראשונה מאז פרוץ מגיפת הקורונה אגרות החוב הממשלתיות לעשר שנים מציעות תשואה ריאלית חיובית, כלומר התשואה בניכוי האינפלציה החזויה לאורך התקופה גבוהה מ-0. התשואה החיובית כמובן איננה מובטחת, שכן איש אינו יודע מה בדיוק תהיה האינפלציה בעשר השנים הקרובות, וזו כבר הוכיחה לאחרונה שהיא יודעת להפתיע ולפרוץ בזמנים בהם לא ציפו לה, אך קונצנזוס התחזיות מדבר על אינפלציה ממוצעת של 2.8% לשנה בעשר השנים הקרובות, כך שאגרות החוב מציעות כעת תשואה חיובית של 0.2% בשנה, בהשקעה שנחשבת "חסרת סיכון" (רק נזכיר שאג"ח יודעות לרדת והרבה, ולא בטוח שזה באמת חסר סיכון) .

לתשואת אגרות החוב האמריקאיות מספר השפעות על שוק ההון. ראשית האיגרת מהווה בנצ'מארק - מדד לפיו נבחנות השקעות אחרות, ועל פיו נקבעת הריבית של אגרות החוב השונות. אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות נחשבות כחסרות סיכון, אז אם אני יכול לקבל 3% לעשר שנים ללא סיכון, כמה אני רוצה לקבל על מנת לקחת קצת יותר סיכון ולהלוות כסף לבנק אמריקאי במקום לממשלת ארצות הברית? וכמה ישכנע אותי לקחת הרבה סיכון ולהלוות לחברת צמיחה חסרת רווחים שבינתיים רק שורפת מזומנים? הפער בין אגרת החוב הממשלתיות לבין הריבית המובטחת על אגרות חוב של מנפיקים אחרים משקפת את הסיכון שהשוק מייחס לאותו נייר, ואת התשואה שדורש השוק כפיצוי על אותו סיכון. 

תשואה גבוהה יותר על אג"ח גורמת לאנשים לצאת ממניות ולעבור לתשואה 'חסרת סיכון'
מלבד זאת, עליית התשואות מרחיקה משקיעים משוק המניות. הסיבה לכך היא שאגרות החוב מהוות כעת אלטרנטיבה יותר מפתה לשוק המניות ממה שהן היוו עד כה כאשר התשואה הריאלית הייתה שלילית. תשואות ריאליות שליליות, משמעותה בעצם הפסד של ערך הכסף שמושקע באגרות החוב. המשקיעים חיפשו לכל הפחות לשמור על ערכו של כספם, ואם אפשר - גם להרוויח משהו בדרך. כששוק האג"ח לא איפשר את זה פנו המשקיעים, בלית ברירה כמעט, לשוק למניות.

השילוב  הנוכחי של שוק מניות מסוכן יותר ובמגמת ירידות ברורה מצד אחד, ותשואות ריאליות חיוביות בשוק אגרות החוב חסר הסיכון, וחיוביות יותר במידה ומגדלים את הסיכון מעט או הרבה מצד שני, מסיט מחדש את כספי המשקיעים משוק המניות לשוק אגרות החוב. המשמעות היא - המשך הירידות הצפויות בשוק המניות (מבחינת השפעת אגרות החוב. כמובן - שוק המניות יכול להיות מושפע מגורמים אחרים, ואז דווקא לעלות). 

בעתיד הקרוב: המשך עליית תשואות באג"ח וירידת מחירים
במבט לעתיד הקרוב, הצפי הוא להמשך עליית התשואות. הגורם הראשון בחשיבותו לכך הוא כמובן מדיניות הפד. לפי כל ההערכות, צפויה העלאת ריבית בגובה 0.5% בהחלטת הריבית הקרובה השבוע (מחר, רביעי), וההערכות הן להעלאה דומה גם בפגישה הבאה והעלאות נוספות בהמשך. ישנם כבר כאלה המדברים על העלאה של 0.75%. העלאות הריבית של הפד משפיעות בסופו של דבר גם על תשואת אגרות החוב הממשלתיות, שצפויות להמשיך לטפס, להשפיע על התשואות בשוק האג"ח בכלל, שיציע מצידו אלטרנטיבה יותר ויותר אטרקטיבית לשוק המניות ולהמשך זרימת הכספים החוצה משוק זה.

עוד פעילות של של הפד שמשפיעה באותו כיוון הוא צמצום המאזן. בתקופת משבר הקורונה תמך הפד בשוק דרך רכישות בשוק האג"ח שהעלו את המאזן והגדילו את הביקוש לאג"ח ולכן גם הורידו את התשואות. כעת הפד יפעל בכיוון ההפוך וינקז כסף מהשוק על מנת להפחית את המאזן, פעולה ששקולה להעלאת ריבית מבחינת ההשפעה על כיוון השוק – העלאת התשואות.

גורם נוסף שמשפיע באופן שלילי על הביקוש לאגרות חוב וגורם לעליית התשואות הוא שינוי מדיניות בכמה גופים גדולים. לדוגמה, חברות יפניות לביטוחי חיים מכרו לאחרונה אגרות חוב נקובות בדולר עקב שינוי שער החליפין מול הין. גם בנקים גדולים מכרו לאחרונה נירות ערך, עקב ביקוש גדול מהצפוי להלוואות שחייב אותם להגדיל את כמות המזומנים שברשותם – כך נמסר מטעם בנק גולדמן זאקס בסקירה שפרסם לאחרונה. ההשפעות הללו מאזנות את זרימת הכספים החדשה של המשקיעים הפרטיים לאור התשואות הריאליות החיוביות, ומאפשר את המשך מגמת עליית התשואות.