למרות עליות השערים בסוף השבוע: ניתן היה למצוא תימוכים גם לירידות
וול סטריט עברה ביום שישי לעליות בולטות, כשברקע יו"ר הפד, פאואל, ומסטר (נשיאת הפד של קליבלנד) חזרו והדגישו שהם לא שוקלים העלאות ריבית של יותר מ-50 נ"ב בשתי ההחלטות הקרובות. גם מכיוון סין המשקיעים יכלו לאסוף שבריר תקווה לאחר שמחוז שנחאי הודיע שהוא שואף לאפס קורונה עד אמצע מאי, מה שעשוי לרמוז על הקלות קרובות בהגבלות שם.
מצד שני אפשר היה למצוא בקלות גם טיעונים להמשך הירידות, בין היתר בדברים אחרים של פאואל, על כך שהפד לא יוכל להבטיח שהאטת הכלכלה תהיה "נחיתה רכה" שכן זאת תלויה לדבריו גם בגורמים שהפד לא יכול לשלוט בהם. גם סקר הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן נראה איום, עם קריסת ציפיות הצרכנים קדימה. דו"ח של חברת מחקר המאקרו "פנטיאון מאקרואקונומיקס" אמר שבמצב רגיל סקר כל כך נמוך היה מבטיח מיתון שנה קדימה בהוצאות הצרכניות, אלא שכיום הצרכנים בארה"ב יושבים על 3.5 טריליון דולר מזומן יותר ממה שהיה להם טרום הקורונה, כך שבהחלט סביר שהם יוכלו להמשיך לצרוך ע"ח החיסכון. אגב, הטיעון הזה עשוי להסביר גם השפעה נמוכה יחסית של הריבית לרסן את הביקושים ולקרר את האינפלציה.
גם גזרת המלחמה באוקראינה לא סיפקה הרבה הקלה בסוף השבוע, זאת למרות שראש המודיעין הצבאי של אוקראינה טען שעד כה המלחמה עוברת טוב ולהערכתו תסתיים עד סוף השנה. אם כבר, יש שחוששים שכוונות ההצטרפות של פינלנד ושבדיה לנאט"ו יובילו את הרוסים לאיזושהי תגובה. *הסבר אפשרי אחר לעליות ביום שישי, ואולי גם הסביר יותר, הוא "מכירות יתר" שמשכו משקיעי ערך (בסגנון באפט), ובמיוחד למניות הצמיחה. "ליתר ביטחון נקנה מניות".
- כל הכותרות
התחזקות הדולר הופכת פתאום לגורם סיכון גדול לצמיחה העולמית - מתחילת השנה הדולר זינק מול סל המטבעות ב-7% לשיא של שנתיים. תזוזות חדות כל כך בדולר מובילות ליציאה מאיזון במדינות רבות, בעיקר מתעוררות. הן מחמירות את האינפלציה במדינות רבות, מאיימות על יציבות לווים שלוו בדולר (שכעת ידרשו להחזיר הרבה יותר במונחי המטבע המקומי), מסכנות את הצמיחה במדינות עם גירעון בחשבון השוטף (שיתקשו כעת לממן את עודף היבוא שלהן), ואפילו היצרנים באותן מדינות, שלכאורה היו צריכים ליהנות ממטבע חלש, אמרו לבלומברג שהתועלת שלהם מהמטבע החלש נמוכה לעומת הבעיה שהוא יוצר להם במחירי יבוא התשומות. הגורמים השליליים הללו דוחקים בבנקים המרכזיים של מדינות רבות להדק את המדיניות המוניטרית שלהם יותר ממה שהתכוונו, הודו ומלזיה לדוגמה נאלצו לבצע החודש העלאות ריבית גבוהות מהצפוי בשל היחלשות המטבעות שלהן, מה שיגדיל את הסיכוי שלהן להיכנס למיתון וכך את העולם כולו למיתון מסונכרן, מבלי מקום לגושים משמעותיים שיוכלו למשוך אותו קדימה.
ישראל התחילה את 2022 במומנטום חזק בתחום הנדל"ן - נתוני התחלות הבניה לדירות שלא למכירה שפרסמה למ"ס בסוף השבוע הראו קפיצה חדה של 15.1% (בניכוי עונתיות) ברבעון הראשון. זוהי אינדיקציה חזקה לכל התחלות הבניה ברבעון. נזכיר כי ברגע שבניה החלה, בהנחה ולא תיעצר באמצע, היא תספק זרם קבוע של הוצאה על השקעות למשק למשך כל תקופת הבניה, מה שיספק לנו עוגן כלכלי משמעותי ודי מבטיח לנו צמיחה נאה השנה, זאת בנוסף לאפקט הבסיס הגבוה שאיתו נכנסנו ל-2022 (הצמיחה הגבוהה מאד ברבעון הרביעי של 2021).
היום יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל - לפי הערכתינו ולפי ממוצע הערכות הכלכלנים המדד עלה בשינוי חודשי של 0.8% ושנתי של 4.0%. לאחר ההפתעה כלפי מטה במדד מרץ ולאור אינדיקציות מעודכנות לעליה חדה במחירי המזון בישראל (לאחר פסח) נראה שהסיכוי להפתעה הוא בעיקר כלפי מעלה. מצד שני בעולם ההפתעות במדד אפריל היו נמוכות מאד (לפי מדד הפתעות האינפלציה העולמי של סיטי).
הכותב הוא כלכלן ראשי, הפניקס-אקסלנס
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.מה יעזור שמעלים ריבית? האינפלציה בעיקרה היא מעלית מחירפנסיונר 15/05/2022 12:11הגב לתגובה זו3 1שלא קשורים לריבית כמו נפט וסחורות בגלל המלחמהסגור
-
תחשובדוד 15/05/2022 16:34הגב לתגובה זו0 0עליית מחיר בעיקרה היא מאינפלציה. (הביצה והתרנגולת)סגור
