מחירי הדלק הגבוהים מקפיצים את יצרניות הרכב החשמלי; כיצד להיחשף?

בעוד הפחד מבריח המשקיעים מהמניות ומניות TESLA INC ושאר חברותיה היצרניות של רכב חשמלי, מאבדות גובה תעשיית הרכב החשמלי פורחת. השבוע הודיעה גוגל שמנועי החיפוש שלה מוצפים לאחרונה בשאלות לגבי מכוניות חשמליות. קאתי זוי, מנכ"לית חברת EVGO, יצרנית תחנות טעינת חשמל לרכב ועוד, טוענת שהסיבה לכך היא כמובן התיאבון הגואה לרכב חשמלי כתוצאה ממחירי הדלק הגבוהים אבל גם בגלל מבחר המכוניות החשמליות שמציף במהירות את השווקים, "למעלה מ-50 מודלים שונים של רכב חשמלי יהיו על הכבישים כבר בסוף השנה והלקוח 'קצת' מבולבל".

טסלה, בגלל המודעות כלפיה, נהנית מההתפתחויות ושוב שברה שיאים ברבעון האחרון אבל, לפי זוי, "זו רק ההתחלה". היא צודקת, כי רכב חשמלי מלא (לא היברידי), למרות שהמכירות יותר משהוכפלו בין 2020 -2021, עדיין מהווה פחות מאחוז אחד מצי המכוניות בארה"ב. אבל מאז תחילת 2022 4% מכול המכוניות החדשות שנמכרות בארה"ב הן חשמליות. 

בין מלחמתו של הנשיא ביידן במשבר האקלים לבין הפלישה הרוסית לאוקרינה ובהתעלמות מתקופת הסגרים בשל הקורונה, עלה מחיר הבנזין הממוצע לגלון בארה"ב מפחות מדולר אחד באביב 2020 ל-4.52 דולר השבוע אבל בחוף המזרחי והמערבי, ריכוזי האוכלוסייה הגדולים, המחיר נע בין 4.8 ל-6.02 דולרים.

הנשיא בידן, מיד עם כניסתו לבית הלבן ובטענה שבכך הוא תורם למלחמה במשבר האקלים, סגר את מערכת הקיסטון (Keystone Pipeline System), פרויקט האנרגיה הענק של העברת נפט גולמי מקנדה לעיבוד ושווק בארה"ב וגם עצר קידוחי נפט ברוב חלקי ארה"ב. החלטות אלו, הפכו למעשה את ארה"ב מיצואנית נפט גדולה ליבואנית וזה כשלעצמו לצד המשך הסנקציות על אירן וונצואלה, הפך את מגמת הירידה של מחירי הנפט הגולמי שבאפריל 2020, בעיקר בשל פעולות שנקט הנשיא טראמפ, הגיעו לשפל של 21 שנים.

• הוא הנזיל את התיק השקעות ואמר לכם לפני הקריסה שהמכסים יפילו את השוק - הייתם רק צריכים להקשיב
• המיליארדרים לא התחמקו: הונו של מאסק צנח ב-116 מיליארד דולר

הפלישה הרוסית לאוקראינה בלווי בעיות האספקה נתנו את הדחיפה הגדולה למחירי הנפט שהגיעו עד הלום. בדרכו מעלה גרם הנפט לעוד כמה וכמה בעיות רציניות כמו אינפלציה אבל עליית מחירי הדלקים הביאה ברכה גדולה לתעשיית הרכב החשמלי. צרפנו כתבה שעוסקת בעניין שם תוכלו לראות את נתחי השוק שמחזיקות היצרניות בראשות טסלה וקבוצת פלקסוואגן.

יש אגב סלים רבים שמתמחים בתעשיית הרכב החשמלי כמו KARS, DRIV, IDRV ושכמותם שכוללים, לצד חברות היצור והשיווק כמו TSLA או NIO, חברות רכב שהתחום כמו טיוטה, פורד ו GM וכן חברות "תומכות" (בטריות, שבבים ודומות), זה הזמן לבדוק!!

התכוונו לעשות היום כתבה על ההחלטה שהתקבלה למכור את טושיבה TOSHIBA CORP וזאת בעקבות התנגדות בעלי המניות לתוכנית ההבראה שהציעה ההנהלה. זה ספור מעניין ומספר המתעניינים הולך וגדל. מאז ההצבעה, במרץ, עלתה המניה ביותר מ-21% (נכון ליום ד האחרון) מה שאגב מראה משהו לגבי הפניקה שאוחזת במשקיעים. מומלץ לעקוב אחרי הספור שמעניין לא רק בפוטנציאל אלא כמקרה בוחן בתרבות העסקים היפנית.

• "הפסיכולוג של השוק" - איך הצליח הווארד מרקס לייצר תשואה עודפת ללקוחות שלו?
• סוף למלחמת הסחר? טראמפ חושף: סין פנתה להידברות על הסכם הסחר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אגב, ובהמשך לפחד שהשתלט על השוק אז יש משקיעים שכבר מנצלים מצבים והמקרה המעניין של השבוע הוא "התגלית" שפיטר לינץ' האגדתי, האיש שעשה היסטוריה עם קרן מגלן של פידליטי ולא רק אוסף לאחרונה מניות של חברת IMAC Holdings (סימול:IMAC) שעיסוקה בטיפול רפואי אלטרנטיבי ושיקום עם התמקדות בספורטאים שנפגעו ושמיקומה במדינת טנסי. ההודעה שהגיע ל-5.2 בהון הקפיצה המניה שמאז תחילת 2021 הפסידה למעלה מ-67% מערכה. בהחלט מומלץ למשקיעים הגיוניים לנצל התיקון דווקא להגדלת פינת החלומות, אלו חוטפות בגדול אבל החלום לא משתנה ומדובר בהשקעות קטנות.   הייחודיות של ווארן באפט: בסוף שנות ה-60 של המאה שעברה התרוצץ וורן באפט בין תושבי עיר מגוריו, אומהה שבנברסקה, כשהוא מנסה לשכנע אותם לקנות מניות בחברת טקסטיל ציבורית שעליה השתלט בשם Berkshire Hathaway. רבים מתושבי העיר רכשו המניות ב-19 דולרים, מחיר שבאפט ביקש ושייצג את ערך המניה לפי ההון החוזר נטו של החברה.

האנשים הללו, כמעט כולם או יורשיהם, עדיין מחזיקים במניות שרכשו שהיום שוות 471,690 דולרים האחת (המניות לא פוצלו מעולם) ובאפט, שעדיין מחזיק ב-248,734 מניות BRK-A בשווי 117.3 מיליארד דולרים (מתוך סה"כ של 619,940 מניות כאלו שהן בעלות זכות הצבעה מה שמקנה לו % 40.12 שליטה בחברה) ועוד 10,188 מניות BRK-B (ללא זכות הצבעה) בשווי של 3.2 מיליון דולרים.

באפט הוציא את החברה מתחום הטקסטיל ובנה חברה שהכנסותיה מגיעות בעיקר מתחום הבטוח אבל גם מחברות שרכש בתחום הרכבות, האנרגיה (הפקה והפצה), חברות ייצור תעשייתיות בתחומים שונים (כמו ישקר כדוגמה), חברות שמייצרות ומשווקות ציוד ושירותים לענף הבניה וחברות שיווק. לצד כול אלו ישנו תיק ההשקעות במניות. בנושא ההשקעה במניות המדיניות, בגדול, הייתה תמיד לרכוש מניות בעלות Moat (חפיר כלכלי. מאזן חזק), יתרונות יחסיים ברורים.

כתבנו ארוכות בעבר על נושא ההשקעות של באפט. ביולי 2017, בעקבות העליות הפרועות במניות הטכנולוגיה שהתחילו בתחילת 2009 והעלו הנאסד"ק, בין תחילת 2009 ליולי 2017, בפי 5 כמעט, עשינו כתבה בנושא החפיר של באפט תחת הכותרת, "עת המבחן למשקיעים במניות הגיעה, עכשיו הזמן לשיטה של באפט - החפיר" שבה גם הצגנו תיק השקעות ווירטואלי.

באפט, שלמעשה אימץ את תורתו של הפרופסור לכלכלה מאוניברסיטת קליפורניה ואחד המשקיעים הדגולים בוול סטריט, בנג'מין גרהאם (שבאפט התחיל דרכו כמתלמד אצלו), דבק בפילוסופיה של השקעות ששמה דגש על התנהגות המשקיעים (הפסיכולוגיה של המשקיע), על מינימום חובות לחברה, על גישה של "קנה והחזק" (Buy and Hold), על ניתוח פונדמנטלי (ניתוח הדוחות הכספיים), על גיוון עיסוקי החברה אבל בפקוח מרכזי וכדומה. גרהאם גם המליץ על רכישת מניות בהתמקדות על מה שקרוי margin of safety (שלפיה לא קונים מניה שבה הפער בין ערכה החשבונאי ולערכה בשוק גדול מידי) והמליץ (למשקיעים גדולים ומוסדיים) להיכנס להשקעות כמשקיע אקטיבי (שפועל לתקן עיוותים בניהול החברה) ולבסוף המליץ למשקיע לאמץ, כשהוא בוחן השקעה, דפוס חשיבה שמנוגד לחשיבה הרווחת בשוק ההון.

באפט ושותפו צ'רלי מונגר אימצו בקנאות את גישת גרהאם ובאפט בנה לעצמו ובצדק, תהילת עולם כ"אורקל מאומהה", המשקיע המוצלח ביותר בהיסטוריה (קצת עוול למונגר אבל נראה שלו לא איכפת). באפט מעולם לא קנה מניות בתיקון, משבר או "בגלל הירידות". הוא, כדבריו, "משקיע בחברות ולא במניות" והכול בהתאם למשנתו של גרהאם.

לקראת סוף המאה ה-20 וההתקדמות במהפכת הטכנולוגיה שהביאה ליצירת חלומות טכנולוגיים אדירים וככול שדור ה-X (ילידי 1965-1980) החל להחליף, בהובלת עולם העסקים, את דור הבייבי-בומרס (ילידי 1946-1964) התחיל המעבר הגדול ממניות הכלכלה הישנה למניות הכלכלה החדשה, מניות הטכנולוגיה. במהלך 1999 ועד למאי 2000 ירדה מניית BRK-A ב-45% וזאת אל מול נאסד"ק שטיפס השמיימה. אז התחילו לדבר על "באפט איבד זאת.." משפט שחזר על עצמו ככול שהטכנולוגיה "השתלטה" על וול סטריט. אבל באפט מעולם לא "איבד זאת".

באפט בנה אימפריית השקעות על בסיס כלכלת המאה ה-20 ומאמין שהחברות שבהן הוא משקיע ימשיכו להוביל גם בעתיד, בעיקר בגלל הסיבות שלפיהן בחר בהן. הן חסינות יחסית לתחרות, בעלות יכולות התאמה לשינויים הטכנולוגיים, יש להן מסורת ותרבות ניהול, שליטה וורטיקלית בשוק וכסף. למרות שהוצע לו להשקיע, לאחר משבר 2008, בחברות הטכנולוגיה הגדולות, מאפל ועד מייקרוסופט במחירים דאז הוא סירב ולא בגלל מחירי המניות או חוסר הבנה בטכנולוגיה (כפי שרבים חשבו) אלא בגלל שלא עמדו לדעתו בכול חוקי ההשקעה שלו. הכניסה המסיבית לאפל, בין 2016 ל-2018 היא רק הוכחה לכך ורכישת הפוזיציה הגדולה, 9.5%, ב-Activision Blizzard היא, לדעתנו, הדרך שלו להיכנס ל MSFT.

הסאגה של קטרין ווד (Catherine Wood): אם באפט בנה חברת השקעות מופלאה תוך דבקות בסט קבלת החלטות פונדמנטליות של המאה ה-20 ושלדעתו יתאימו גם למאה ה-21, קאתי ווד, בת ה-66, המיסדת, מנכ"לית ומנהלת ההשקעות של קבוצת ARK (על שם תיבת נוח), האמינה ועדיין מאמינה שדרך בניית מעצמת השקעות של המאה ה-21 חייבת להיות שונה מזו שהייתה במהלך המאה ה-20 וזאת בגלל מהפכת הטכנולוגיה שמשבשת (לדעתה ולדעת רבים) חלק גדול מההנחות הפונדמנטליות שהנחו את באפט. ווד הקימה את קבוצת ההשקעה ARK לאחר למעלה מ-30 שנים של מעורבות בהשקעות ובהצטיינות ובעיתוי הנכון. שנת ההקמה של ARK, 5 שנים לאחר היציאה ממשבר 2008 כאשר המשקיעים מביטים בעיניים כלות אחרי נפלאות מהפכת הטכנולוגיה בהתמזגותה לכלכלת המאה ה-20 ובכול הנישות תעשייה החדשות שיצרה עם הוכחות השיבוש שהביאה. ווד הבינה ההתפתחויות ו-TSLA הפכה למניית הדגל של הסלים שיצרה. הבחירה של TSLA היא שהפכה את קבוצת הסלים של הגברת ווד ללהיט אבל לא רק.

שלא תטעו, קאתי ווד, ככלכלנית, אנליסטית ומנהלת השקעות ברמות הגבוהות ביותר לא התעלמה מ"חוקי ההשקעה של בנג'מין גרהאם" שהכירה היטב. ראינו ושמענו אותה יותר מפעם אחת מסבירה את התעלמותה מערכים פונדמנטליים כביכול. "אני משקיעה בטכנולוגיות משבשות", אמרה, "לא במניות" למעשה היא אמרה בדיוק את מה שאמר באפט אבל בהתאמה למה שהאמינה (ועדיין מאמינה) שיקרה במאה ה 21. היא האמינה שאם תצליח לזהות נכונה את החברות שתשבשנה, חברות כמו טסלה, PYPL ואחרות שמשבשות ותחזיק במניות לאורך זמן יתמלאו גם כל התנאים שטווה בנג'מין גרהאם בתחילת המאה ה-20.

מהפכת הטכנולוגיה, לדעתה, תשנה הכול, "תאתחל הכלכלה מחדש", תשבש תעשיות מובילות של המאה ה 20. היא התקשתה להאמין שהמובילות של המאה ה-20 ימשיכו ההובלה גם במאה הנוכחית ולכן ההחלטה שלה לבחור במשבשות מובילות בתחומים (כמו רכב חשמלי ואוטונומי, תיירות חלל, פלטפורמות בלוקצ'יין, פינטק וכמותם) שלדעתה יפרצו במאה הנוכחית. היא התעלמה מהמחיר בדיוק כפי שבאפט התעלם אבל שכחה לדעתנו שהנכסים שבהם באפט והיא משקיעים נסחרים בבורסה כאשר הנכסים בהם באפט משקיע "מכוסים" בחפיר כלכלי, מתבססים על הדוחות, על המציאות ואילו הרוב המוחלט של החברות המשבשות שבמניותיהן היא משקיעה מתבססות על חלום בעיקר ושכאשר מגיע תיקון מהסוג הנוכחי.

משנה ציפיות, "מניות באפט" יפגעו אבל ימשיכו להתקיים ולגבי המשבשות הסיפור שונה. מה שבעצם עשתה ווד בפועל היה להפוך את פינת החלומות שבמשקיע האמריקאי מקצה לה 5%-10% מהתיק לתיק כולו ודבר כזה פשוט לא עובד לאורך זמן אם בגלל משבר מהסוג הנוכחי או בגלל שרוב החברות המשבשות לא מצליחות לשבש על באמת, TSLA או PAPL זה היוצא מן הכלל, לא הכלל. המסקנה שלנו? מי שבודק את כול הסלים שלה יגיע, לדעתנו, למסקנה שכדאי פשוט לצרף חלק מהם לפינת החלומות.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.