איך ציפיות מגשימות את עצמן והקשר לריבית
מאז שג'ון מיינרד קיינס פרסם את "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", ציפיות מהוות חלק יסודי בכל תיאוריה מקרו-כלכלית. כשקיינס כתב על ציפיות, הוא השתמש בהן כדי להסביר מדוע הכלכלה נוטה לעבור מתקופות של צמיחה לתקופות של מיתון, וחוזר חלילה. הוא טען שלציפיות של אנשים יש חיים משל עצמן ושכמעט לא ניתן לחזות אותן מראש. באנגלית, הוא קרא לציפיות האלה "animal spirits" כדי להדגיש עד כמה קשה לצפות את השינויים בציפיות של אנשים, ועד כמה, מהרגע שהציפיות האלה מתפתחות, קשה לשנות אותן.
למעשה, בעולם של קיינס, הסיכוי שבו שוק חופשי יגיע לשיווי משקל שואף לאפס, מכיוון שהציפיות של אנשים משתנות כל הזמן, וכל שינוי בציפיות יכול לגרור את המשק מצמיחה למיתון. מכיוון שלא ניתן לנחש מה יקרה לציפיות בעתיד, גם לא ניתן לדעת מה יקרה לשוק בתקופות הבאות. הפתרון שקיינס הציע הוא התערבות ממשלתית מסיבית בשוק: בתקופות שבהן הציבור מפתח ציפיות לצמיחה שאינה בת קיימא, הממשלה צריכה לצמצם את ההוצאות שלה כדי לשמור על קצב צמיחה סביר. בתקופות שבהן הציבור מפתח ציפיות למיתון, הממשלה צריכה להגדיל את ההוצאות שלה. אם הממשלה לא תתערב, אז לקיינס היה משפט קולע כדי לתאר מה יקרה: "השווקים יכולים להישאר לא רציונליים מספיק זמן בשביל לגרום לכל משקיע לפשוט את הרגל. באותה מידה, הם יכולים להישאר לא רציונליים מספיק זמן בשביל להכניס כל מדינה למשבר כלכלי".
בשנות ה-1970 התפתחה בכלכלה גישה של "ציפיות רציונליות". במידה רבה, הגישה הזאת הייתה תגובת נגד לגישה הקיינסיאנית, והיא נבעה מהתחושה שהממשלה בדרך גורמת יותר נזק מתועלת. במודלים עם ציפיות רציונליות, הציבור מבין מספיק כלכלה בשביל לדעת איך השחקנים המרכזיים יגיבו לכל שינוי בתנאים הכלכליים. לכן, בעולם של ציפיות רציונליות, משברים מתפתחים כתוצאה משינויים בטכנולוגיה, או בעלויות הייצור. לתגובות של הממשלה יש השפעה מינימלית, כי הציבור מנחש מראש מה הממשלה תעשה, ולכן עוד לפני שהממשלה עשתה משהו, התגובה שלה כבר נלקחה בחשבון. הממשלה יכולה להשפיע על השווקים רק אם היא תעשה משהו לא צפוי, אבל גם אז ההשפעה שלה תהיה קצרת מועד, כי הציבור יסיק מסקנות, ולכן אם הממשלה תנסה לעשות את אותו הדבר פעם נוספת, הציבור יהיה מוכן.
- כל הכותרות
במודלים של היום נוטים לאמץ גישה שהיא בין הגישה הקיינסיאנית של “animal spirits” לבין הגישה של ציפיות רציונליות, וחוקרים מקדישים מאמץ רב בניסיון ללמוד את הציפיות של הציבור. למעשה, הסיבה העיקרית לכך שהבנק המרכזי האמריקאי, הפד, נוקט מדיניות אגרסיבית כל-כך כלפי האינפלציה היא שהציפיות גם של הציבור וגם של שוק ההון לגבי האינפלציה עלו באופן שהפד לא יכול להרשות לעצמו.
אם מסתכלים לאורך השנים על הציפיות של שוק ההון לאינפלציה, רואים שהצפיות לטווח של 10 שנים התכנסו לאזור ה- 2%. כי השחקנים בשוק ההון תמיד ידעו שאין דרך לחזות באמת את האינפלציה 10 שנים קדימה, ולכן הנחת העבודה שלהם הייתה שבטווח של 10 שנים, הפד יביא את האינפלציה ליעד שלו. ב-2022 הציפיות ל-10 שנים עלו לאזור ה-3%, והפד פירש את זה כסימן ששוק ההון מאמין שהוא לא יעז להילחם באגרסיביות באינפלציה, כך שהאינפלציה צפויה להיות גבוהה יחסית לאורך זמן ארוך. מבחינת הפד, אלו ציפיות שהוא לא יכול לאפשר. אז כל עוד הפד לא יראה את הציפיות של שוק ההון (ושל הציבור) מתכנסות לאזור שבו הוא רוצה אותן, הריבית תמשיך לעלות.
דר' אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן, לורנס מימוני המכללה האקדמית נתניה
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
10.תשואה על אג"חנועם 12/06/2022 18:07הגב לתגובה זו0 0בגרף של אג"ח ארה"ב ל 10 שנים ניתן לראות שכבר ב 2006 התשואה עמדה על 5%, זאת אומרת שהציפיות עוד לא מיצו את עצמם והפד בהחלט יכול להמשיך בהעלאות איטיות בזמן שהאינפלציה תמשיך להשתולל.סגור
-
9.אן ספק שהנדל״ן הולך לחטוף ירידות, השאלה רק בכמה+ 12/06/2022 16:35הגב לתגובה זו1 0הנדל״ן התחיל את 2022 באופוריה ויסיים אותה בבכי... ריבית הקל״צ כבר התייקרה פי 3 מאז דצמבר והיא עוד רחוקה מהשיא שלה. אנשים כבר לא מתלהבים מאג״ח שנותן 3% ולכן הוא צפוי להגיע ל4-5%, מה שירסק את המחירים אולי אפילו באופן דרסטי.סגור
-
8.איך מודדים ציפיות?החביב 12/06/2022 16:01הגב לתגובה זו0 0תודה ד"ר. רציתי לשאול איך הפד הגיע למסקנה שהציפיות של הציבור הם לשלושה אחוזים? איך הוא מודד ציפיות? תודהסגור
-
7.יא ליברמן מאוחר מידי כל מקרה אנחנו בדרך למפולת ענקית .. (ל"ת)ח 12/06/2022 15:40הגב לתגובה זו4 0סגור
-
6.הלך הכסף דוד.לאן הלך ? הפסדתי אותו בסנוקר.J 12/06/2022 14:57הגב לתגובה זו9 1העליות החדות בוול סטריט בשנים האחרונות ההונאה הגדולה בהיסטוריה.אתם תראו מרחץ דמים .עד עכשיו זה היה הפרומו . וביידן נרדם .לא מעניין אותוסגור
- טען עוד
-
5.כל מי רץ לקנות דירה במחיר שיא.אכל אותה בענק.אנחנו במשבריוסי 12/06/2022 13:53הגב לתגובה זו7 0המשכנתאות הגדול בהיסטוריה . חכו לנתונים הבאים שיתפרסמו ......סגור
-
4.הפד נלחםלרון 12/06/2022 13:08הגב לתגובה זו5 1בתחושת העושר שנבעה מ"אין ריבית",כשאנשים יצטמצמו בהוצאות אז הפד עשה את שלוסגור
-
3.לא נותן לעובדות לבלבל אותוגולדפינגר 12/06/2022 12:02הגב לתגובה זו2 5לדר' הנכבד יש אג'נדה ברורה והוא לא נותן לעובדות לבלבל אותו. כמו למשל שהאינפלציה הנוכחית לא נובעת מציפות אלה מהסגרים בסיןסגור
-
2.בריבית 1% ובמאזן 9 טריליון לא נלחמים באינפלציהדר' דום 12/06/2022 10:59הגב לתגובה זו17 3טעות בסיסית דר' - הפד לא נלחם באינפלציה, שאגב הוא בעצמו יצר אותה ע"י הכפלת כמות הכסף בשנתיים והכפלת כמות הכסף פי 10 ב13 שנים. הדרך היחידה להילחם באינפלציה שהוא יצר היא לספוג את הכסף שהוא עצמו הדפיס. עכשיו נראה אותו סופג את הכסף כשאנחנו בבועת נדל"ן וחוב גלובאליים כפי שלא היתה מעולם, גם לא ב1929. בהצלחהסגור
-
1.פרופ' זה לא אתה שהמליץ להמשיך לחלק כסף מהליקופטר? (ל"ת)ברוך 12/06/2022 10:58הגב לתגובה זו4 0סגור
-
עכשיו צריך "הליקופטר שואב אבק" ...לשאוב את הכסף שהתפזר (ל"ת)Sassi6 13/06/2022 06:07הגב לתגובה זו0 0סגור
