תעלומת האבטלה - איך זה שהיא בשפל כשיש מיתון?

זה המיתון הכי מוזר בהיסטוריה, האם זו "חיה אחרת"?
 | 

נתוני התמ"ג שהתפרסמו בארה"ב הראו שארה"ב נמצאת בשני רבעונים רצופים של התכווצות, מה שהוביל לא מעט עיתונאים להכריז שכלכלת ארה"ב נמצאת במיתון. אצלנו, התמ"ג התכווץ ברבעון הראשון של השנה, ובקרוב נקבל נתונים מהלמ"ס על מה קרה ברבעון השני, ואז נדע אם גם ישראל נמצאת במיתון.

אבל אם זה מיתון, זה כנראה אחד המיתונים הכי מוזרים בהיסטוריה. הסיבה שבגללה מיתונים מושכים כל-כך הרבה תשומת לב של מקרו-כלכלנים, היא שמיתונים הם בדרך כלל תקופה שכוללת עלייה באבטלה וירידה בשכר. בארה"ב (וגם בישראל), לעומת זאת, האבטלה המשיכה לרדת בחצי הראשון של 2022. למעשה, כפי שאפשר לראות בתרשים 1, האבטלה בארה"ב הגיעה בחודש יולי לרמה הנמוכה ביותר מאז סוף שנות ה- 1960 – בהחלט לא תופעה שמאפיינת מיתון. גם בישראל האבטלה נמצאת בירידה – ביוני האבטלה הייתה 3.3%, הרמה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים.

תרשים  1: שיעור האבטלה בארה"ב 1960 -  2022. מקור: הפד של סיינט לואיס

כותרת ראשית

- כל הכותרות

אז איך מסבירים תמ"ג שמתכווץ ואבטלה שיורדת? חלק מההסבר הוא הבנה שהאבטלה אומנם יורדת, אבל לא מהסיבות הנכונות. אבטלה היא שיעור האנשים הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה, כלומר, אנשים בני 15 עד 65 שהיו מועסקים או שחיפשו עבודה. אנשים שאינם מועסקים ואינם מחפשים עבודה אינם יכולים להיות מובטלים מכיוון שהם לא חלק מכוח העבודה. בישראל, למשל, הבעיה העיקרית עם הגברים החרדים אינה שיעור האבטלה שלהם (שאינו גבוה במיוחד), אלא שיעור ההשתתפות שלהם: פחות מ- 50% מהגברים החרדים בגילאים 25–65 נמצאים בכוח העבודה, לעומת יותר מ-80% באוכלוסייה היהודית הלא חרדית.

אחת מהתופעות של הפוסט-קורונה היא "ההתפטרות הגדולה" (great resignation). במדינות רבות בעולם, אחוז גבוה מהעובדים התפטרו במהלך או אחרי הקורונה. זאת תופעה שעדיין נמשכת. לפי חלק מהסקרים, כ-20% מהעובדים בארה"ב מתכוונים להתפטר במהלך 2022. אחוז לא מבוטל מהעובדים הללו נשאר מחוץ לכוח העבודה. כלומר, לא רק שהעובדים האלה התפטרו, הם גם הפסיקו לחפש עבודות אחרות. התוצאה היא החרפה של התכווצות כוח העבודה, תופעה שקיימת בארה"ב מאז ראשית שנות ה- 2000. כפי שאפשר לראות בתרשים 2, המגמה הזאת נבלמה בתקופה שבין 2014 לפרוץ הקורונה, אבל הוחרפה מחדש בעקבות הקורונה. נכון ליולי 2022, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עדיין נמוך ב-1.3% מאשר בתקופה שלפני.

תרשים  2: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מקור: הפד של סיינט לואיס

המשמעות היא שהאבטלה היא אומנם נמוכה יחסית, אבל זה בגלל שיש פחות אנשים שמחפשים תעסוקה. אנשים רבים פשוט אינם מעוניינים לעבוד, או שאיבדו את האמון ביכולת שלהם למצוא עבודה. כך שלמרות שהממשל האמריקאי מנסה להשתמש בנתוני האבטלה הטובים כדי לטעון שכלכלת ארה"ב אינה במיתון, נתוני ההשתתפות מצביעים על כך שלא הכל ורוד.

אפשרות נוספת, שגם היא לא מעודדת מבחינת הממשל האמריקאי, היא שחלק מהירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה מוסברת בכך שאנשים מחפשים עבודות ב"שוק השחור." זאת בהחלט תופעה אפשרית, בגלל שהגבלות הקורונה הכריחו אנשים לחפש תעסוקה שהם לא יצטרכו לדווח עליה לרשויות. ייתכן שחלק מאותם אנשים ממשיכים לעבוד בלי לדווח גם אחרי שהגבלות הקורונה הוסרו. התופעה הזאת כנראה אינה מאוד משמעותית בארה"ב, אבל מכיוון ששיעור ההון השחור בארה"ב הוא נמוך יחסית, כל עלייה בשיעור האנשים שמעדיפים את השוק השחור על עבודה מדווחת הוא בעייתי מבחינת הממשל.

האפשרות השלישית היא שאנחנו לא באמת במיתון – אלא שחלק מהירידה בתמ"ג היא תוצאה של בעיות מדידה. חישוב התמ"ג של מדינה אינו מדע מדויק, אלא הוא מבוסס על אומדנים שמקורם מנתונים שמגיעים מסקרים, מדו"חות של רשות המיסים, ועוד. האומדנים הללו מבוסים על קשרים שמתקיימים בתנאים נורמאליים. בתקופת הקורונה, אבל, שום דבר לא היה נורמאלי. כתוצאה מכך, ייתכן שגם אומדני התמ"ג השתבשו. בישראל, למשל, הצמיחה המדווחת בתמ"ג ברבעון הרביעי של 2021 הייתה למעלה מ-16%. הנתון הזה הפתיע הרבה אנשים, מכיוון שנתוני המיקרו שהתקבלו תוך כדי החודש לא הצביעו על צמיחה כל-כך מהירה. לכן, זה אולי לא מפתיע שהצמיחה בישראל ברבעון הראשון של 2022 הייתה שלילית – ייתכן בהחלט שהאומדנים לצמיחה ברבעון האחרון של 2021 היו מוגזמים, והתיקון הגיע בתחילת 2022. ייתכן בהחלט שזה גם מה שקורה בארה"ב: זאת לא הצמיחה שנעצרה, זאת הקורונה ששינתה את הקשרים בין משתנים, ושיגעה את הסטטיסטיקאים.

ד"ר אביחי שניר
המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(17):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 17.
    מקצועות חדשים
    יובל 11/08/2022 11:23
    הגב לתגובה זו
    0 0
    צריכים להפנים שצעירים רבים לא חוו ירידות כבר 13 שנים.כל השקעה מניבה עליות.נדלן,קריפטו,מניות הזויות,רוביןהודים למיניהם. בנוסף יש מקצועות חדשים כגון שליחי וולט ל 3 שעות יוציות, סוחרי קריפטו ו nft, ידועני רשת שעושים כסף רק כי יש להם המון עוקבים..... בקיצור העולם שונה היום מלפני 10 שנים,ולכן צריך פרמטרים חדשים לבחינת מיתון,אבטלה,
    סגור
  • 16.
    המדדים עולים למרות התייקרות הכסף
    בלוף ההדפסה 11/08/2022 00:25
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כסף שחור הוא לא בעיה הוא פריון נטו הוא יוצר תעסוקה ופרנסה רשויות המס הן הבעיה לוקחות עמל נטו ומעבירות לאוכלוסיות בטלניות.
    סגור
  • 15.
    אוסיף את החלק שלי
    נ.ש. 09/08/2022 13:41
    הגב לתגובה זו
    2 0
    יש עוד סיבה. והיא אתגרים. בדרך כלל גידול בכוח העבודה מגיע מעודף ביקוש למוצרים דהיינו צמיחה. פה הרבה מהעליה בביקוש מגיע מבעיות בשרשרת ההספקה שמצריך עוד עובדים ומייקר מוצרים. דבר נוסף העובדה שיש מדינות שיש בעיות ייצור שם עדיין מהקורונה ובארה"ב צריך עובדים כאלו לייצור בעלויות יותר יקרות. ולכן אין באמת צמיחה אלא בעיקר שיבוש של הספקה שיוצר צורך בעובדים. למה זה לא מחלחל לשורת הצמיחה. כי זה לא באמת מצמיח כלום אלא רק סותם חורים שהם גדולים מכמות הצמיחה שהתעסוקה הזו יכולים לספק
    סגור
  • 14.
    אין 'בעיה' בגברים חרדים, יש בעיה בדוקטורים לכלכלה
    מבין2 09/08/2022 13:29
    הגב לתגובה זו
    5 2
    לא פרודוקטיביים בכלל, מעולם לא ייצרו דבר, ורק צורכים מוצרים ולוקחים מהציבור משכורות עתק.
    סגור
  • 13.
    עשית שכל
    החביב 09/08/2022 13:11
    הגב לתגובה זו
    0 0
    תודה
    סגור
  • טען עוד
  • 12.
    חצי מליון מצאו עבודה כשהצפי היה רבע מיליון ולטעון שאין
    דני 09/08/2022 12:50
    הגב לתגובה זו
    1 0
    אבטלה כי אנשים עובדים בשחור והפסיקו לחפש ....כותב המאמר כנראה לא מחובר למספרים.
    סגור
  • 11.
    את המיתון אתם המצאתם (ל"ת)
    אני 09/08/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
    4 0
    סגור
  • 10.
    מי שמעלים לא מפחד ... (ל"ת)
    עובד בשחור 09/08/2022 11:23
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 9.
    יותר מידי אם ואולי !!!!!!
    שלומי 09/08/2022 11:12
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כדאי להמתין כמה חודשים לנתונים נוספים שיתמכו בתיאוריה לפני שכותבים מאמרים מלומדים !!!!!!
    סגור
  • 8.
    השוק במצב של סופרפוזיציה
    פיני 09/08/2022 11:03
    הגב לתגובה זו
    1 0
    וכמו חלקיק, רק האינטרקציה תקבע את זהותו(כיוונו)...
    סגור
  • 7.
    תמשיכו לחלום
    דויד 09/08/2022 11:01
    הגב לתגובה זו
    2 0
    אין מיתון ואין אבטלה זה הכל בתרגילים שאתם עושים כדי להטעות ולקנות סחורה בזול ואחר כך תספרו הכל וורוד ותימכרו לתמימים אותה סחורה ביוקר והנה עשיתם קופה טובה , ואיך אומרים אצלינו אתם נוכלים בריויירה
    סגור
  • 6.
    לקראת חגי קניות נובמבר...
    מיקמק 09/08/2022 10:57
    הגב לתגובה זו
    3 0
    לקראת החגי קניות יש צורך בהמון עובדים.יבוא מוצרים, אחסנה ומשלוח בחגים.מדובר בבוסט קניות מטורף בכל סדר גודל.חברות מגייסות עובדי כפיים בכל התחומים.אחרי החגים זה כבר סיפור אחר
    סגור
  • 5.
    שיעור השתתפות בעבודה יורד והתוצר עולה = אינפלציה
    לילי 09/08/2022 10:55
    הגב לתגובה זו
    1 0
    כאשר פחות אנשים מיצרים יותר מסיבות טכנולוגיות זה מובן שהתוצר עולה . אך התוצר יכל לעלות כאשר כמות הסחורות יורדת ןהסיבה היינה עליית המחירים . הירידה במספר המועסקים עם עודף כסף זה אינפלציה .
    סגור
  • 4.
    תשובות אצל ביבי וכץ
    דרור 09/08/2022 10:54
    הגב לתגובה זו
    1 1
    בהיסטריה שחטפו עם פרוץ הקורונה הם שלחו מאות אלפי עובדים לחל"תים ולבטלה . חלק גדול לא חזר לעבודה ולא רשום כמובטל גם אחרי ביטול הסגרים .
    סגור
  • 3.
    משחקים בנדמה לי . הייתה אתמול כתבה בעניין.
    שרוני 09/08/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הצעירים חיים בקזינו אחד גדול. סופרים רק רווחים. מתעלמים מהפסדים. חיים בעולם מדומיין ... ואם תראיינו את ההורים שלהם , תגלו יאוש גמור. הצעירים אוכלים את החסכונות שלהם.
    סגור
  • 2.
    אבטלה
    רוי 09/08/2022 10:29
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מי שלא מקבל קיצבת אבטלה הוא נחשב לעובד.
    סגור
  • 1.
    עובדים רבים מרוויחים משכורות רעב = מיתון עם אבטלה נמוכה
    מירו 09/08/2022 10:16
    הגב לתגובה זו
    7 0
    קפיטליזם חזירי באקסטרים בו רק מי שבראש הפירמידה גורף את רוב הקופה מבטיח מצב בו רוב עובדי המשק יעבוד במשכורות רעב וללא כל חיסכון מעבר למשכורת הנוכחית. צרפו לכך את עליית מחירי התשומות והסחורות החדה בעקבות מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והתחממות הגלובלית וקיבלתם משק בתעסוקה מלאה שרוב רובו קרוב לפת לחם.
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות