חלום המדפסות בתלת מימד מתחיל להתגשם; מי החברות המעניינות בתחום?

חלום Additive manufacturing (תוספי ייצור) מתחיל להתגשם: נראה שהחלום הטכנולוגי הגדול, שהתחיל בשנות השמונים, של המדפסות התלת-ממדיות ושהציג למשקיעים, חברות כמו DDD או SSYS הישראלית, שהונפקו בערכי חלום, מצא סוף-סוף את מסלול המימוש שלו. זה לא חלילה שהמדפסות הללו "כשלו" עד כה, ההפך. הן ספקו הוכחות שהן מסוגלות לייצר בנייני ענק, לבנות אברים מלאכותיים, להכין המבורגר טעים, "לתפור" שמלה אופנתית ועוד. אבל עם כל הכבוד שום נישה תעשייתית משמעותית שמצדיקה העברת ההשקעה מ"השקעת חלום" להשקעה מרכזית לטווח ארוך לא באמת נוצרה.

ב-2012  כתב האקונומיסט כתבה נלהבת על המדפסות התלת ממדיות שישנו את העולם. מדוע נכתבה הכתבה? כי בסוף 2011 התחילו מניות ה-D3 לטוס לחלל. DDD עלתה, מסוף 2011 ועד לסוף 2013 מ-9 דולר ל 96, SSYS עלתה מ-18 ל-140 וכך רוב החברות בתחום וחכמי האקונומיסט החליטו שהמדפסות המופלאות נכנסות לכלכלת המיינסטרים, אבל זה לא קרה - DDD ו-SSYS התדרדרו, בשבע השנים שלאחר השיאים, בסוף 2020, ל-4.5 ול-11.5 דולר בהתאמה. בגאות של 2021 שוב עלו מחירי מניות התלת-ממד רק כדי להתרסק השנה.

היסטוריונים של תחום הטכנולוגיה יסבירו לכם שכל טכנולוגיה חדשה/משבשת מתקדמת על מה שהם מכנים "עקומת ההייפ", גרף שמתאר את מחזור החיים של טכנולוגיות חדשות: החל בהיווצרותן, עבור בשיאים של ציפיות מוגזמות, המשך דרך התפכחות, למידה ואימוץ איטי. כל ענקיות הטכנולוגיה עברו את עקומת ההייפ שמשתקפת מצוין בוול סטריט והמשקיעים בכולן, מ-AMZN ועד TSLA, בילו שנים ברכבת ההרים שנסעה לאורך העקומה מה שמסביר מדוע אנחנו מחזיקים בדעה שאם מניית חלום מגיעה לחלל צריך להקטין האחזקה (למכור חלק) ואם היא מתרסקת לקרקע לחזור ולקנות והכל בתנאי שהחלום לא נגוז במיין סטריט.

המקרה של המדפסות המופלאות הללו קצת שונה שהרי "הוכחת היתכנות" שלהן הוצגה לציבור ולתעשייה, אבל שיבוש גדול, בממדים של TSLA או AMZN לא היה. אלא שהתקדמות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה עזרו לתעשייה הזו לזהות נישת ענק פוטנציאלית ודווקא בתחום עולם הייצור. הסתבר שההתקדמות הטכנולוגית מייצרת מצב שיכול להביא לרישות ולדיגיטציה של עולם הייצור. מדובר באוסף של טכנולוגיות חדשניות בעלות אפליקציות מעשיות בתעשייה שמסוגלות  לשבש את תהליכי הייצור. זה שיבוש מסובך ביותר אבל זה הפך אפשרי ומומחים טכנולוגיים מכנים את הצלחת הטמעת הטכנולוגיות הללו בתעשייה המסורתית "המהפכה התעשייתית הרביעית" שמגיעה אחרי מהפכות המיכון התעשייתי (במאה ה-18), הייצור ההמוני (תחילת המאה ה-20 עם המודל-T של פורד) והמחשוב והאוטומציה (בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20).

איך יודעים (במיוחד בוול סטריט) שהתהליך אכן קורה בפועל? ראשית כי חברות התעשייה מובילות מודיעות על אימוץ הולך וגדל של הטכנולוגיות בתחום. שנית, יותר ויותר חברות שממוקדות בהדפסות שקשורות בפריטים של קווי ייצור מופיעות ומונפקות לציבור. שלישית כי האקדמיה מציעה יותר ויותר קורסים בתחום. ורביעית שממשלות מבינות את היתרונות ותומכות. מדינת ישראל אמצה תכנית ליישום הנושא ב-2018,
.
הנישה קבלה את השם Additive manufacturing (תוספי ייצור) שהחליף את המונח "הדפסה תלת-ממדית" וזאת בעקבות הרחבת השימוש במדפסות אלו לתחומים שונים בתעשייה. הנישה התחילה לקרום עור וגידים בגלל תחומי תעשייה שקווי הייצור שלהם התאימו ל"שיבוש". כמה חברות ענק, בראשות GE,  שכבר ב-2017 הצליחה לייצר פריטים מטיטניום לשימוש במטוסי בואינג באמצעות מדפסות D3 ובמהלך הקורונה הצליחה להגיע ליישום קווי הייצור של מוצרי המתכת לשימוש בתעופה שהיא מספקת לבואינג (סימול:BA). שתי החברות האלו, שנחשבות "מובילות דרך תעשייתיות" הודיעו שתוספי ייצור כבר מהווים חלק בלתי נפרד מהתהליכים העסקיים שלהן. תוכלו לראות זאת בדוחות GE האחרונים שבהם החברה מתארת בפרוטרוט את כניסתה לתחום. במהלך השנתיים האחרונות הצטרפו עוד ענקיות כמו נייק, איירבס ואפילו וולמארט לניסיונות האימוץ.

על מה בעצם מדובר? על טכנולוגיות חדשות בשלושה תחומים עיקריים: הראשון, טכנולוגיות לדיגיטציה של המפעל שכוללות יכולות מתקדמות לאיסוף ועיבוד נתונים כמו IOT, Analytics & Big Data, אופטימיזציה של ייצור ועוד. השני, טכנולוגיות חדשניות המשנות את תהליך הייצור עצמו, כגון ייצור בהוספה (Additive manufacturing כמו טכנולוגיות הדפסת תלת-ממד מתקדמות, רובוטיקה מתקדמת וכדומה) והשלישי, פיתוח של חומרים מתקדמים המביאים ליצירת מוצרים מתקדמים ובעלי ערך מוסף גבוה, כגון ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה וכו'.

בסה"כ מדובר בעשר טכנולוגיות חדשניות כמו Predictive analysis (ניתוחי חיזוי), IOT, חומרים מתקדמים, עיצוב דיגיטלי, קשר למחשבי-על, רובוטיקה, תוספי ייצור (כמו הדפסה תלת מימד), בינה, תוכנות סימולציה ואינטגרציה ש"תנהלנה" במשותף את קו הייצור הספציפי.

כיצד התהליך מתבצע: כדי ליצור אובייקט באמצעות ייצור תוסף מישהו חייב ליצור תחילה עיצוב. העיצוב נעשה, בדרך כלל, באמצעות עיצוב בעזרת מחשב (CAD- computer-aided design) או על ידי ביצוע סריקה של האובייקט שמישהו רוצה להדפיס. התוכנה מתרגמת את העיצוב למסגרת של שכבות, שכבה אחר שכבה, עבור מכונת הייצור. "תרגום" זה נשלח למדפסת התלת-מימד, שמתחילה ליצור את האובייקט באופן מידי.

ההעברה הזו מבצעת למעשה העברה מתמונה דיגיטלית למוצר פיזי. תהליך ייצור התוסף משתמש במספר חומרים, מפולימרים, מתכות, וקרמיקה לקצפים, ג'לים ואפילו חומרים ביולוגיים. הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת הדפסת תוסף בתלת-מימד של כמעט כל דבר ובתנאי שנמצאת הדרך לחבר בין חלקים שונים, הכנסת הבינה לתהליך תפטור גם מחסום זה. הטמעת תוספים מייעלת ומוזילה משמעותית קווי ייצור ובמיוחד כשמדובר בקווי ייצור המוניים. גם התלות בשרשרת האספקה יורדת משמעותית. לתוספי מוצר יתרונות טכנולוגיים משמעותיים בהשוואה למערכות הקיימות. מי שמעוניין לצלול לחומר אז באתר החינוכי של אוניברסיטת MIT יש כתבת הסבר על הנושא כולו, שכדאי לקרוא.

בכתבה מציינים שתחומי התעופה והחלל, הרכב והרפואה הם שיושפעו (לטובה) בצורה המשמעותית ביותר. כסיכום אפשר לומר שהטמעת מוצרי התוסף זו אבן הפינה של תשתית ייצור דיגיטלית עתידית. יתרה מכך, הגמישות העיצובית חסרת התקדים של המוצרים הללו מאפשרת להמציא מוצרים עם רמות ביצועים חדשות ולחזות בשרשראות אספקה ​​המשיגות ייצור מהיר ומגיב עם עלות וסיכון מופחתים משמעותית. תראו לבסוף הסבר בווידאו שנותן הפרופסור ג'ון הארט מ-MIT, על היסטוריית ההתפתחות ממדפסת ה-3D לתוספי הייצור.

איך משקיעים בתוספי מוצר? האמת? קשה מאוד, בשלב הנוכחי למצוא חברה מובילה בתחום ה-Additive manufacturing כי השקת התהליך בתחילתו וחברות הענק שהזכרנו לא יכללו בסלים או קרנות שמתמקדים בתחום מהסיבה הפשוטה שהפעילות בתחום אצלן עדיין אינה מרכזית. קשה בשלב זה לאתר מנצחות בתחום (כמו בכול תחום טכנולוגי חדש). יש כמה סלי 3D, כמו PRNT שכוללים את החברות המובילות בתחום כמו DDD, Dassault Systemes SE (סימול:DSY.PA), SSYS, MSFT וכמותן. אבל הסלים הללו אינם ממוקדי תוספי ייצור. ישנו הסל Kensho Smart Factories (סימול:MAKX) שהוקם במטרה להשקיע בחברות שמתמקדות בבניית הטכנולוגיות שמעצימות את הדיגיטציה של פעילויות הייצור. זה סל גלובלי שכולל 27 חברות וממוקד Additive manufacturing.

המניה המובילה בו היא של חברת Turkcell  הטורקית (סימול:TKC) והוא כולל חברות כמו SAP, AMAT, TSEM, SSYS, DDD, ABB ועוד. הסל, שהונפק לפני כשנה, עלה ל 45 דולרים לאחר ההנפקה ומשם נפל, ביוני, ל-28, כעת נסחר בסביבות ה-34 דולרים. תוכלו לעיין בסל ומרכיביו כאן.  

עוד סל מעניין של Kensho, ה-KOMP, שכולל 553 חברות, "שפועלות בתחומי הבינה המלאכותית ומתודולוגיית שקלול כמותית ושיעזרו לממש את הפוטנציאל של כלכלה חדשה המונעת על ידי חברות חדשניות המשבשות תעשיות מסורתיות על ידי מינוף התקדמות בכוח עיבוד אקספוננציאלי, בינה מלאכותית, רובוטיקה ואוטומציה". הבעיה בסלים הנ"ל שאינם כוללים את ענקיות התעשייה כמו GE, או NIKE או BA שהכי מתקדמות בהטמעת המערכות והסיבה לכך קשורה בהיקף עסקיהן הגדול  - התוספים עדיין זעירים אצלן.

Velo3D (סימול:VLD), חברה מייצגת: זו חברה שהקים ומוביל הישראלי בנימין בולר. מדוע VLD דווקא? לאחר שבדקנו את החברות ברשימה הגענו למסקנה שזו החברה המעניינת גם בגלל ההתמקדות שלה, פוטנציאל הצמיחה שלה ולא פחות בשל פוטנציאל הרכישה. מטרת ההקמה של החברה, שנוסדה ב-2014, היא יישום Additive manufacturing נטו ובתחום המתכות. רוב החברות ברשימה מתפרנסות מ-D3 נטו ומנסות לעבור לתוספי מוצר שזה לא קל. החברה, שמייצרת חלקי מתכת בהדפסה (גם את החלקים וגם את התכנה) מציעה פתרון ייצור מקצה לקצה המעניק למעצבים ומהנדסים חופש יצירה. בנוסף החברה מתמקדת בייצור תוסף מדפסות תלת ממד שמאפשרים ייצור של רכיבים לרקטות חלל, מנועי סילון, מערכות אספקת דלק ושאר חלקי מתכת בעלי ערך גבוה, אותם היא מוכרת או משכירה ללקוחות לשימוש בעסקיהם.

הלקוח המוביל שלהם הוא SpaceX, שזה מדבר בעד עצמו, אבל הם פועלים גם מול חברות תעופה וביטחון כמו פראט אנד ויטני, חברת הבת של Raytheon (סימול:RTX), שרכשה לאחרונה פתרון מקצה לקצה כדי להעריך את מדפסת ה-Sapphire לייצור רכיבי מנועי סילון וזאת לאחר שלוקהיד עשתה זאת. החברה גם  עובדת  מול חברות מוליכים למחצה שרבות מהן נכנסות לנושא. החברה מבינה שתחום הפעילות שלה חדש ואינו מוכר עדיין במלואו ולכן יזמה הקמה של קבוצת שת"פ שבה משתתפות חברות בתחומי ההפצה המסחרית, תוכנה וסימולציה, תהליכי פוסט-עיבוד ומוסדות אקדמיים וזאת כדי לאפשר ללקוחות לבנות את החלקים שהם צריכים, להאיץ את הפיתוח ולהפחית את עלויות המוצר.

המניה, שלאחר ההנפקה, בסוף 2021, הגיעה למחיר מטורף של 13.2 דולרים נפלה, בסוף יוני, ל-1.28 דולרים. החברה עדיין מפסידה בתפעולי ובנקי אבל המכירות בעלייה חדה, מ-18.97 מיליון ב-2020 ל-24.44 ב-2021 והשנה תמכור ב-87.5 מיליון וכך גם צבר ההזמנות. נראה לנו שזו חברה שבונה עצמה נכון בנישה שתלך ותגדל. זו מניה שבהחלט מתאימה לפינת החלומות, לבטח אם תמשיך לרדת.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותבים עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.