רק שהמלחמה תימשך: איך ישראל מרוויחה ממלחמת רוסיה-אוקראינה?

הפגיעה העולמית ממלחמת רוסיה אוקראינה מוערכת בכ-1.5% מהתוצר העולמי, אך היא מניבה למשק הישראלי, לא נעים לומר, תועלות רבות מאד. החל מהיצוא הביטחוני שקופץ באופן דרמטי לרמות שבעבר לא חלמנו עליהן, דרך קפיצה גדולה מאד ביצוא הגז הטבעי הישראלי לאירופה ועד גל עלייה ענק מרוסיה ואוקראינה שמגיע לישראל, שמביא כוח אדם איכותי וגם מספק כוח אדם להייטק.   מחלקת המחקר של ה-OECD הוציאה ביוני הערכה שהצמיחה העולמית תיפגע ביחס לתחזיות הצמיחה טרום המלחמה בשיעור של כ-1.5% ב-2022 ואירופה תיפגע בכ-1.7%. אסטוניה, למשל, תפסיד 3.2% ביחס לתחזית הצמיחה המקורית של מדינה זו, גרמניה תפסיד 2.2%, איטליה 2.0%, יוון 2.0%, פינלנד 1.9%, ספרד 1.5% ואפילו ארה"ב נפגעת בשיעור של 1.3%, כל זאת כאמור ביחס לתחזיות הצמיחה טרם המלחמה. כמובן שיצואניות ברחבי העולם של מקורות אנרגיה (פחם, גז, נפט) רק מרוויחות. אבל להערכתי גם המשק הישראלי, לא נעים לומר, הולך בהחלט ליהנות.   היצוא הביטחוני קופץ בסוף 2019 הגרמנים העלו את חמתו של טראמפ. דרישתו מהם להעלות את היקף ההשקעה של גרמניה בהוצאות ביטחון ליחס של 2% מהתוצר, כפי שמתחייב מהיותם חברים בנאט"ו, למעשה לא נענתה. גרמניה, שאננה משלום מתמשך מאז מלחמת העולם השנייה, ודאי מאז איחוד הגרמניות וסיום המלחמה הקרה, שתקצבה באותה עת הוצאות ביטחוניות בהיקף של 1.3% בלבד מהתוצר המשקי שלה, ענתה לטראמפ שהם יגיעו למטרה הזו... עד שנת 2031.

בעקבות סירובם למעשה, טראמפ חם המזג איים על הגרמנים בסנקציות מסחריות. טראמפ דרש מהגרמנים, בצדק בראייה אמריקנית, להגדיל את הוצאות הביטחון שלהם כדי לחזק את עצמם ואת נאט"ו ולא להסתמך רק על ארה"ב שתשקיע בברית ועל הגנת אירופה סכומי עתק. מצד שני לכופף את ידם של הגרמנים, המדינה האירופאית הכי גדולה בנאט"ו - גם בעייתי. האיום כמובן לא התממש והגרמנים לא הגדילו את הוצאות הביטחון שלהם.

באופן מפתיע בתחילת 2022 פוטין פתר לאמריקנים את הדילמה הזו. כשלושה חודשים מתחילת הקרבות בין רוסיה לאוקראינה הודיעה ממשלת גרמניה כי תגדיל את תקציב הביטחון שלה ב-100 מיליארדי יורו. שרת ההגנה כריסטין למברכט כינתה את זה "צעד נחוץ בדחיפות, אנחנו יכולים לצייד את החיילים שלנו כפי שמגיע להם וכפי שהם צריכים בדחיפות להבטיח את ההגנה הלאומית והברית (עם נאט"ו)". מדובר בתוספת השווה ל-2.5% מהתוצר הגרמני, שמן הסתם יתפרש על פני מספר שנים, אך בהחלט יקפיץ את גרמניה מעל רמת ה-2%, הרמה אותה דרש מהם טראמפ.

כמובן שזה לא רק הגרמנים. כל מדינות מזרח אירופה מרגישות כעת מאוימות באופן ישיר וגם מדינות מרכז ומערב אירופה איבדו לחלוטין את שאננותן. והתעשיות הביטחוניות הישראליות כבר מתחילות ליהנות מזה, בענק. המלחמה באוקראינה הביאה צבאות אירופיים רבים להכריז שהם מתחמשים מחדש, והם רואים בישראל תעשיית נשק שמשלימה את מה שחסר להן: יצירתיות, מחשוב, חדשנות וכל מה שקשור לדיגיטציה ותוכנה.

• טראמפ: "לקשר שלנו עם רוסיה יש ערך כלכלי גדול"; הפסקת אש באוקריאנה בדרך?
• זלנסקי מתקפל: "אוקראינה מוכנה לחזור בהקדם לשולחן המשא ומתן"

ישראל היא היצואנית הביטחונית העשירית בגודלה בעולם, אך בעקבות פתיחת השוק האמירותי, המרוקני והבחרייני, על רקע הסכמי אברהם, היא מן הסתם תעלה מקום או שניים. אך הקניינים הגדולים ביותר תמיד היו האירופאיים (והודו). מכירות הנשק הישראליות הגיעו כבר לשיא חדש של 11.3 מיליארדי דולרים ב-2021, אבל 2022 והלאה עוד תהיינה טובות בהרבה.

לישראל יתרון עצום בסל המכירות שלה. מל"טים מתאבדים וטילים מדויקים מככבים במלחמה הזו ואף שינו את מהלך הקרבות, בעיקר בהברחת הצבא הרוסי מאזור קייב  בחזרה לבלארוס, אך גם כעת במסגרת הקרבות בחבל דונייצק. מערכות הנשק של ישראל נחשבות למתקדמות בעולם בתחומים אלו והוכיחו עצמן לא רק במערכות שישראל עורכת אלא גם במלחמת נגורנו קרבאך השנייה בין אזרבייג'ן וארמניה בה ניצחה אזרבייג'ן הרבה בזכות היתרון הטכנולוגי שמערכות נשק ישראליות היקנו לצבאה. קיימת גם התעניינות עצומה בטילים נגד טילים ובמערכות הגנה על כוחות שריון (מעיל רוח של רפאל).

מאז תחילת הקרבות ראש חיל האוויר הגרמני כבר הודיע כי הם מעוניינים לרכוש את מערכת החץ 3 הישראלית וכבר התקבלו כל האישורים מארה"ב ומישראל למכירת המערכת לגרמניה. מבחינת ישראל זו תהיה מכירה ראשונה של המערכת למדינה זרה והנהנות מכך תהיינה התעשייה האווירית באמצעות מפעל מל"מ המפתח ומייצר את מיירטי החץ וחטיבת אלתא המפתחת את מערך הגילוי המכ"מי וכן אלביט המפתחת את מערכת ניהול הירי. חברת הבת הגרמנית של רפאל, Dynamit Nobel Defense (DND), זכתה בחוזה גדול לאספקת משגרי רקטות נגד טנקים לצבא גרמניה. צ'כיה הודיעה שתבצע הזמנה נוספת של מל"טי "הרון" של התע"א. הם גם מצפים למועדי אספקה קצרים. מדינות מזרח אירופאיות נוספות מצויות בשלבי חתימה כאלו ואחרים מול חברות ביטחוניות ישראליות, על שלל סוגי מערכות נשק, שלא לדבר על מכירת ציוד צבאי לא-קטלני לאוקראינה (לא-קטלני כדי לא להרגיז את הרוסים).

• החוזים נופלים עד 3.2% - סין מטילה מכס על יבוא מארה"ב בשיעור של 34%
• ביל גרוס מזהיר: "זה לא הזמן לקנות מניות, אל תנסו לתפוס סכין נופלת"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

למעשה בתעשיות הביטחוניות הישראליות מתקיימת חגיגה כמותה לא היתה מעולם ותהיינה  לכך השלכות חיוביות על הצמיחה של המשק. מדובר בצבר הזמנות הולך ותופח כאשר הקנייניות הן מדינות אירופאיות, ברובן מבוססות, שיודעות ומוכנות לשלם היטב תמורת התוצרת הישראלית שהוכחה בתנאי קרב. הן גם רוצות את זה מחר בבוקר, אם אפשר, כי הדוב הרוסי עלול אולי לפתח תיאבון נוסף.   יצוא הגז הטבעי קופץ מאז תחילת הסנקציות על רוסיה ובעיקר עם הירידה בהיקף הגז המועבר ע"י הרוסים לאירופה, גדל מאד כידוע החשש האירופאי ממחסור בגז טבעי, בעיקר לקראת החורף. על רקע זה גדלו מאד היקפי יצוא הגז הטבעי מישראל למצרים ומשם לאירופה. הגז מועבר מהמאגרים תמר ולוויתן, דרך צינורות קיימים המגיעים עד עיר הנמל המצרית פורט סעיד ומוצא את דרכו למפעלי הנזלת גז LNG המצויים לא הרחק מהנמל. לאחר הנזלתו, הוא מועמס על מכליות ימיות שיעדן הוא נמלים אירופאיים לאורך הים התיכון. ומספרי היצוא מזנקים. אירופה זקוקה נואשות לגז טבעי מכל מקור שהוא ומצרים וישראל משתפות פעולה בשמחה עם מקור הביקוש החדש והענק הזה. ניתן להניח שאירופה הופכת למקור לביקושים מתמשכים לגז הישראלי וכל כמות שישראל תוכל להעביר בתשתית הקיימת, תיבלע בשמחה ע"י מדינות אירופה.

הבוננזה המסחרית הזו גם מחזקת את הקשר הגיאופוליטי בין ישראל למצרים. מצרים, שכלכלתה במצב רעוע, זקוקה לכל מקור הכנסה דולרי ורווחיות יצוא הגז קופצת בעקבות העלייה הנחשונית במחירו (כ-250% ויותר לעומת לפני המלחמה). לא פלא שמצרים הפכה למתווך חשוב כ"כ המנסה לשמור אף הוא על השקט ברצועת עזה. מבחינה כלכלית הם זקוקים לגז הישראלי לא פחות ומן הסתם אפילו הרבה יותר מאשר ישראל זקוקה לייצא אותו אליהם ולכן עדיף מבחינתם גם שקט ברצועה.   גל עלייה ענק עלייה לישראל מארצות כמו רוסיה ואוקראינה הוא פקטור כלכלי שתורם רבות למשק. זה קרה בעבר וזה יקרה שוב. ולא רק מבחינת אספקת כ"א להייטק, אלא גם בעובדה שמארצות אלו מגיע כ"א איכותי בעל נכונות לעבוד ומוסר עבודה גבוה. גלי הגירה ידועים בכל הארצות ככאלו שגם מביאים עימם ביקושים לכל ענפי המשק.

גל העלייה הגדול הזה הוא כבר ברור ומובן לכל, חוץ מאשר המספרים האמיתיים, שהם גבוהים בהרבה ממה שמתפרסם בעיתונות הישראלית. כי בעיתונות מתפרסמים אמנם מספרי העולים החדשים, אך הכתבים הכלכליים (וגם הממשלה) אינם לוקחים בחשבון עוד כמה סוגי מהגרים חדשים יהודים המגיעים לכאן. איש לא סופר את הקפיצה במספרי ה"תושבים החוזרים" – אלו הם רוסים ואוקראיניים בעלי אזרחות ישראלית, שבמהלך השנים ירדו וחזרו לארצות המוצא שלהם וכעת שבים שוב לישראל, בהמוניהם. הם אינם עולים חדשים אלא ישראלים חוזרים. מספרים אפילו יותר דרמטיים הם היהודים שמגיעים מרוסיה ואוקראינה ונמצאים פה על תקן תיירים, עד שהרשויות הישראליות, המתנהלות לאיטן, תנפקנה להם את תעודת העולה החדש.

וכעת למספרים: במחצית הראשונה של 2022 עלו 35 אלף עולים, יותר מפי שתיים מהקצב השנתי בשנים רגילות של לפני הקורונה. 20 אלף הגיעו מרוסיה, 12 אלף מאוקראינה, אלף מבלארוס. אבל כפי שציינתי זה רק חלק מהסיפור. הערכות מדברות על עוד כ-25 אלף ישראלים שהם תושבים חוזרים. אבל המספר הגדול באמת מגיע מהעובדה שנמצאים בישראל מרוסיה ואוקראינה עוד כ-45 אלף במעמד תייר (לתקופה של חצי שנה), שרובם מחכים כאן לקבלת מעמד של עולה חדש והחליטו לא להישאר ברוסיה/אוקראינה על אף שטרם קיבלו את התעודה המיוחלת. מדובר על כ-105 אלף שכבר נמצאים כאן (איפה הם גרים? חשבנו שיש מחסור בדיור?). גם אם נניח שכל מי שרצה להגיע כבר הגיע לישראל וקצב העלייה במחצית השנייה של 2022 יחזור ל"נורמה", מדובר על מספר עצום של כ-120 אלף עולים וישראלים חוזרים שהגיעו ועוד יגיעו לכאן בעקבות המלחמה.  

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר הספר "ישראל סיפור הצלחה"