על אף העלאות הריבית; עלייה בהוצאות האימפולסיביות בארה"ב
למרות חששות ממיתון ועל אף העלאות ריבית נראה כי הצרכנים בארה"ב עדיין לא מוכנים לוותר על הרגלי הצריכה שלהם, אפילו להפך- על פי מחקר שנעשה באתר הקמעונאות Slickdeals התברר כי ההוצאה הממוצעת של הצרכנים על הוצאות אימפולסיביות עמדה על 314 דולר. הנתון משקף עלייה של כ-14% לעומת שנה שעברה אז הוא עמד על 276 דולר ובשנת 2020 עמד הנתון על 183 דולר.
ככל הנראה מבול הדולרים שהנחית ממשל ביידן בזמן משבר הקורונה הקצין עוד יותר את הרגלי הצריכה של הצרכנים בארצות הברית. בזמן הסגרים, כאשר אי אפשר היה לצאת מהבית, האזרחים בארה"ב לא עבדו בשגרה, והיה צורך בהזרמת כספים לאזרחים כדי למנוע מצב בו לא יוכלו לשלם על מזון ומוצרי צריכה בסיסיים, ובנוסף היה צורך להניע את הכלכלה. לאור זאת חילק ממשל ביידן (וטראמפ לפניו) כסף בכדי לעזור לאזרחים ולמנוע קריסה של הכלכלה. הצרכנים, אשר ישבו בבית וקיבלו כסף מבלי שיכלו לצאת החוצה לבזבז אותו התחילו לבזבז בעיקר על מה שהיה אפשר- הזמנות של מוצרים באינטרנט ונראה כי מאז, הצרכנים הורגלו להוציא יותר משהורגלו להכניס.
בזמן המשבר כמובן, חלוקת הכספים הייתה קריטית ומהותית עבור אזרחים רבים, אך יש לזכור שאזרחים רבים עבדו מהבית, חלקם היו עם גב כלכלי חזק מספיק לעמוד במשבר וחלקם הצליחו לעבוד בעבודות שלא הפסיקו גם בזמן המשבר. אזרחים אלו לא נזקקו לכספים שחולקו להם וכמו שרוב הצרכנים ללא השכלה פיננסית היו עושים לאחר קבלה של כסף/העלאה בשכר, הם בזבזו אותו על מותרות במקום לחסוך.
- כל הכותרות
ההבדל בין התקופה הנוכחית לאותה תקופה הוא כי כעת רוב המשק חזר לעבוד בזמן שישנה אינפלציה שוברת שיאים (שלפי ההערכות נגרמה, בין השאר, בגלל ההוצאות מכספי התמריץ שחילק הממשל), משמע מרבית האזרחים עובדים ומכניסים כסף אך בו זמנית נדרשים להוציא יותר כסף על הוצאות המחייה בשל האינפלציה, תיאורטית, אמור להיות פחות כסף להוצאות אימפולסיביות ומיותרות. בנוסף, מרחף מעל הכלכלה ענן גדול של מיתון, בו כל דולר יכול להיות משמעותי עבור משפחות רבות.
על פי מחקרים נוספים, שני גורמים משמעותיים בהרגלי הבזבוזים של הצרכנים האמריקאיים הם הרשתות החברתיות והצגת שיטת התשלומים באשראי BNPL (Buy Now Pay Later). על פי מחקר של חברת מידע הבנקאי Bankrate כחצי מהמשתמשים במדיה חברתית דיווחו על רכישה אימפולסיבית בעקבות פרסום שראו במדיה, במחקר אחר הגיע הנתון לשלושה רבעים מהמשתמשים, אשר הקניות שלהם מתודלקות לרוב גם על ידי סליברטאים. שיטת ה-BNPL גם היא לא תרמה לחשבונות העובר ושב של הצרכנים, כאשר על פי מחקר של חברת LendingTree, חצי מהקונים דיווחו כי לא היו מבצעים רכישות מסויימות שלא היו להם את הכספים לשלם עבורם ללא פתרון האשראי.
נראה אם כן, כי אם כלכלת ארצות הברית אכן תקלע למיתון, אזרחים רבים יפגעו, ולא רק בגלל המאפיינים הטבעיים של מיתון אלא גם בגלל המקלות שהם שמים לעצמם בגלגלים כבר כיום. כשהאינפלציה בארצות הברית עדיין נמצאת ברמות מאוד גבוהות, לא ברור איך הצרכנים האמריקאים לא שמים סוף לבזבוזים הלא הכרחיים, אך מה שכן ברור הוא שהחינוך פיננסי נכון וראוי יכול להוות את ההבדל בין מיתון קשה אך נסבל, אשר בסופו של דבר מסתיים והכלכלה חוזרת לעמוד על הרגליים, לבין מיתון בו אנשים עלולים להתמוטט לחלוטין מבחינה כלכלית.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
