לימודי ההשכלה הגבוהה בארה"ב הפכו כבר מזמן לעסק של ממש המגלגל עשרות ומאות מיליארדי דולרים בשנה. שכר הלימוד ברוב המוסדות (בעיקר הנחשבים) הוא גבוה גם ככה, אך כאשר משלבים את הביקושים הגבוהים של הציבור האמריקאי להשכלה גבוהה מגיעים למחירים שעבורנו בארץ קשה אפילו לדמיין שנצטרך להוציא. שכר הלימוד הממוצע נע בין 10 ל-36 אלף דולר לשנה (בין 34 ל-126 אלף שקל), תלוי בסוג המוסד וסוג התואר - פי 3 ממה שהיה בתחילת שנות ה-80.
חוב שהוא 7% מהתוצר האמריקאי
הסכומים האסטרונומיים האלו כמובן לא סבירים גם עבור האוזן האמריקאית ובסופו של דבר רוב הסטודנטים נאלצים לקחת הלוואות גדולות בכדי לממן את הלימודים שלהם. החוב הממוצע לסטודנט בגין הלוואה ללימודים עומד על 40 אלף דולר, כ-135 אלף שקל. מרבית הסטודנטים גוררים את ההלוואות במשך עשורים רק בכדי לעמוד בשאר ההוצאות שלהם. סך החוב על הלוואות סטודנטים בארה"ב עומד כיום על יותר מ-1.75 טריליון דולר, כמעט 7% מסך התוצר של המדינה ויותר מ-400 מיליארד דולר יותר מאשר החוב על מכוניות. סך החוב מתחלק בין 48 מיליון אזרחים (שישית מתושבי ארה"ב) עם החזר ממוצע של 300 דולר בחודש על החוב שלהם.
איך בעצם התחיל החוב העצום הזה?
בשנת 1944, לאחר מלחמת העולם השנייה החליטה הממשלה על צו שיממן את הלימודים עבור יוצאי המלחמה, בנוסף להלוואת עסקיות ומשכנתאות בריביות נמוכות. לאחר יותר מעשור, בסוף שנת 1957 שיגרה רוסיה את הלווין ספוטניק אל החלל. שיגור הלווין הלחיץ את האמריקאים ופתח בעצם את "המירוץ לחלל". בכדי לתת "תשובה אמריקאית הולמת" לפעולות הסובייטים, העבירה הממשלה האמריקאית בשנת 1958 צו שמטרתו הייתה להגדיל את כמות בוגרי הלימודים בתחומי המדעים, מתמטיקה ושפות זרות, כל זאת בכדי "לייצר כמה שיותר מוחות" שיוכלו לעזור לאמריקאים להביא את האדם הראשון אל הירח.
- כל הכותרות
הצו איפשר מענק של אלף דולר לשנה בריביות נמוכות מאוד וניתן היה לפרוס את התשלומים על פני שנים. בצו הלימודים הגבוהים בשנת 1965 נפתחה תעשיית ההלוואות ללימודים גבוהים בארצות הברית, כאשר גוף מטעם הממשלה פיקח על העניין (הופרט בשנת 2004). כל אלו הובילו את המצב של שכר הלימוד ובעיקר את הנורמה של לקיחת הלוואה גדולה לצורך מימון הלימודים לאיפה שהם היום - תעשייה תחרותית של מוסדות וגופים שמרוויחים סכומי עתק על חשבון האזרחים הקטנים, שנאלצים לשלם סכומים כסף לא סבירים לאורך עשרות שנים בכדי להישאר "אטרקטיביים" בשוק העבודה.
לקראת בחירות האמצע בארה"ב - כצפוי מפוליטיקאים - החליט הנשיא ג'ו ביידן לבטל בצו נשיאותי חובות סטודנטים בסך של עד 10 אלף דולר, או אפילו 20 אלף דולר בתנאים מסוימים. בנוסף לביטול החובות, הכריז הנשיא על המשך השעיית תשלומי ההלוואות עד סוף השנה. לפי הבית הלבן, המהלך צפוי למחוק לגמרי את החוב עבור 20 מיליון אזרחים. במהלך חודש אוגוסט טען הנשיא כי המהלך צפוי לעזור לאזרחים רבים לצאת מהר מהחוב שלהם ואף יאפשר להם להתחיל לחשוב על רכישה של דירה. איפה הבעיה? מה ששכח לציין הנשיא הוא שאמנם החוב למוסדות ההשכלה יצטמצם או אפילו יעלם, אך החובות בכללי - כנראה שלא.
מה יקרה לחוב אם כן?
כמו שציין ביידן, כאשר החובות למוסדות ההשכלה ייעלמו, כסף רב "ישוחרר" עבור אזרחים רבים, אשר סביר להניח כי לא מעט מהם ישתמשו בו אכן כדי לרכוש דירה. הבעיה היא שגם כאשר ירכשו דירה, ככל הנראה יצטרכו לקחת משכנתא והסיכוי שיממנו את כל הדירה מכיסם הפרטי הוא לא גבוה במיוחד. כשישתמשו בכסף אותו היו חייבים ובעזרתו יקחו משכנתא, האזרחים הללו פשוט מאוד יגלגלו את החוב ויפרסו אותו ככל הנראה ליותר זמן וכמובן שגם יגדילו אותו, שכן הסכום הדרוש ללקיחת משכנתא עולה על כמה אלפי דולרים אותם חייבים האזרחים למוסדות ההשכלה. בסקר שנערך בשנה שעברה על ידי איגוד המתווכים הלאומי של ארה"ב, מחצית מהמשיבים אשר היו ללא דירה טענו כי מה שמנע מהם לרכוש דירה היה החוב הסטודנטיאלי שלהם.
למה בעצם הצו של הנשיא לא יקרב את מרבית האנשים לדירה אלא להפך?
התשובה היא כמובן מאוד פשוטה - ביקוש והיצע. כאשר למיליוני אזרחים "יתפנו" אלפי או אפילו עשרות אלפי דולרים, כנראה שהרבה מהם יחשבו כאמור על רכישת דירה. ישנם אנליסטים הצופים כי 2.5 מיליון רוכשי דירות חדשים יכנסו לשוק בעקבות ביטול החובות.
כאשר יותר אנשים רוצים לקנות בית - הביקוש עולה, וכל עוד אין תוכנית בנייה מאסיבית כך גם עולה המחיר. מצד אחד יהיה לאותם האזרחים יותר קל לקבל משכנתא היות והם חייבים פחות כסף, מה שמגיע לעזרתם בעת הבקשה לקבלת משכנתא, אך מצד שני מחירי הדיור פשוט מאוד יעלו ולא יאפשרו להם בכלל לרכוש אחת מהדירות.
ומי ישלם את ביטול החובות הללו? כל הציבור האמריקאי
כמובן, ביטול של חובות לא פשוט נעלם באוויר. יש לכך מחיר: הוא נמחק מספרי הבנקים, הוא כביכול מתאדה, אבל אין באמת דבר כזה. אפשר להגיד, זה צעד יפה ומתחשב באנשים, אבל בסוף זו כלכלה. אי אפשר לחלק סתם כסף לאנשים (ומחיקת חובות זה אותו דבר כמו חלוקת כסף) מבלי שיהיו לכך השלכות רוחביות. שאר הציבור האמריקאי הרחב הוא זה שבעצם יממן את ההטבה הזו שביידן נותן לקבוצה מסוימת באוכלוסיה. האם זה שווה את זה? תלוי כמובן באיזה צד של המתרס אתם נמצאים. לצעירים זה טוב, לשאר האוכלוסיה זה רע.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.זה אפילו יותר גרוע8 12/09/2022 18:24הגב לתגובה זו0 0כדי להתמודד עם אינפלציה מעלים ריבית, שמטרתה לגרום לכך שלא יוציאו כספים, לא יירכשו מוצרים וחומרי גלם, וכך האינפלציה תרד. הבעיה היא שהממשל החליט שהוא יכול להיכנס לחוב אינסופי והכל יהיה בסדר. לכן הריבית לא משפיעה על הממשל, כלומר על 6 טריליון דולר בשנה (שרק גדלו עכשיו ל 6.3 טריליון בשנה עקב מחיקת החוב). מה שיקרה הוא שהאינפלציה תחזור, ושוב יהיה צורך להעלות ריבית, מה שבסופו של דבר יביא לסטגפלציה, שבה העלאת ריבית רק גורמת למיתון, אך לא אפקטיבית אל מול האינפלציה. מחיקת החוב משמעה עלייה בשכר הלימוד בשנה הבאה (זה האפקט של כל סובסידיה, בתנאי ביקוש קשיח), כלומר הדפסת כסף שייכנס למוסדות האקדמאיים, שיוציאו אותו על רכישות מוצרים, מה שרק יגביר את האינפלציה. כאמור, הריבית לא יכולה לגעת בזה (כי זה חוב של הממשל ״שיכול להיות אינסופי״), ולכן התוצאה היא הדרדרות לסטגפלציה.סגור
