הסטרימינג זה העתיד - כיצד הכל התחיל ואיך להשקיע בתחום?

ברוב התלהבותה להציג סנסציות יום הדין "שכחה" התקשורת לציין 2 נושאים שהיו חלק מדו"ח האינפלציה. הראשון שהאינפלציה בין יולי לאוגוסט עלתה רק ב-0.1% ואת דו"ח הציפיות של משקי הבית שנלווה ושלפיו הסתבר שסקר באוגוסט מצא כי משקי הבית מצפים לרמות אינפלציה עתידיות חלשות יותר באופק של שנה...    ציפיות אינפלציה חלשות יותר חשובות ל-Fed מכיוון ששם מאמינים שהמקום שבו הציבור מצפה שהאינפלציה תגיע בעתיד משפיע חזקה על המקום בו הוא נמצא כעת. נתוני הפד של ניו יורק, המתבטאים במדדים אחרים של ציפיות אינפלציה, מצביעים על כך שבשלב מסוים לחץ המחירים אמור להתחיל להירגע. שני נתונים אלו הם שכנראה עצרו את הירידות אבל החלטת הפד בשבוע הבא עדיין תטיל אימה וזאת בעזרתה האדיבה של התקשורת, נרחיב בנושא לאחר החלטת הפד ותוצאות הרבעון השלישי שמתקרבות.   תעשיית הסטרימינג רק בתחילת דרכה וניצול התיקון הנוכחי להשקעה בה מומלץ אבל השאלה היא במה משקיעים ומתי? בטקס האמי ה-74 שנערך השבוע הודיעה דיסני (סימול:DIS) שהיא מכפילה את תקציב הסטרימינג שלה ותשקיע 30 מיליארד דולרים בתכנים, שהיא במו"מ לרכוש את יתרת מניות Hulu (המתחרה הגדולה של נטפליקס שבה מחזיקה DIS ב-67%) מענקית התקשורת קומקאסט (סימול:CMCSA). היא גם לא תמכור את ערוץ הספורט ESPN ומשקיעה בשדרוג הפרקים. גם שאר ענקיות הסטרימינג, נטפליקס (סימול:NFLX), אמזון, HBO-MAX שבבעלות Warner Bros. Discovery (סימול:WDB), שהנפיקה T&AT בשנה שעברה לציבור, Funimation, Peacock ואחרות הודיעו על השקעות משמעותיות בתכנים וטכנולוגיות.   בקיצור, עתיד התעשייה הצעירה צבוע כרגע בוורוד. חברות שמייצגות את התעשייה הזו, מנטפליקס ו- Hulu ועד זום (סימול:ZM) ו-ROKU, שהקורונה נתנה להן דחיפה עזה קדימה, היו מהלהיטים של "חגיגות2021" בנאסד"ק והן גם מהמובילות בנפילות - מאז שיאי סוף 2021. מאז אוקטובר 2021 ירדה NFLX ב-68% ואילו זום ב-86% (נכון ל-13.9). נוסיף שכוהנת השיבוש הגדולה, קאתי ווד, רכשה, בנפילות העזות של יום ג', 200 אלף מזום ו-200 אלף מ-RUKO, ובצדק לדעתנו. רק חבל, מבחינתה, שלא המתינה מעט ואספה את רוב אחזקותיה בשתי המניות (מעל 6 מיליון מכ"א) דווקא בדרכן לשיא.   הירידות מייצרות, לדעת מומחים רבים, הזדמנויות קניה כי במיין סטריט התעשייה הזו רק מתחילה, וול סטריט כמובן זה ספור שונה. הסטרימינג ממשיך למעשה את תהליך המעבר, שמובילות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, מהקולנוע והטלוויזיה לכיוון גישה מקוונת לתכנים למשתמשים מרוחקים או, כפי שחזה הפרופסור מילטון פרידמן ב-1969, "שהטכנולוגיה תוביל למצב שלכול אדם בתבל תהיה האפשרות לחזות בזמנו החופשי בכול תוכן בזמן אמת".   מדובר עדיין בתעשייה שלמרות צמיחתה המטאורית בעשור האחרון היא עדיין קטנה יחסית לתעשיות בארה"ב. המצב הנוכחי של תעשיית הסטרימינג הוא שההכנסות הגלובליות צפויות להגיע השנה ל-80.83 מיליארד דולר (רק תשלומי המינויים), שקצב הצמיחה השנתי שלה הוא  11.48% וימשיך דו-ספרתית גם בחמש השנים הבאות, מה שיביא להיקף שוק חזוי של 139.20 מיליארד דולר עד 2027. ארה"ב תמשיך להוביל בהכנסות (מעל 42% מסך ההכנסות ב-2022). ההכנסה הממוצעת ממשתמש (ARPU) בהזרמת וידאו, הייתה ב-2022, 69.66 דולר ארה"ב. מספר המשתמשים בהזרמת וידאו יגיע ל-1,636.0 מיליון עד 2027 כאשר קצב חדירת המשתמשים, 15.2% ב-2022 וצפוי לעלות ל-20.6% עד 2027. הנה הנתונים. המומחים כאמור טוענים שהירידות מובילות את חברות הסטרימינג למחירים כלכליים ולכדאיות השקעה אבל השאלות החשובות הן "מתי ובמה משקיעים בדיוק?". על "המתי" נדע רק בדיעבד אבל על ה"במה להשקיע" ננסה לענות היום. אבל נתחיל בהיסטוריית ההתפתחות של התעשייה.   קצת היסטוריה: אנשים התחילו לקבל תוכן ויזואלי בסוף המאה ה-19. בתחילת שנות ה-20 נוסף גם הקול לתמונה והקולנוע הפך לבילוי הזמן הפופולרי ביותר בארה"ב ובמיוחד עם פרוץ המשבר הכלכלי הגדול של 1929 שהפך את הקולנוע, לצד הוויסקי והסיגריה, ל"בילוי מרגיע דיכאון". בשנות ה-50 הופיעה טלוויזיה, בשחור לבן תחילה, ובתחילת שנות ה-60 הגיעה הטלוויזיה בצבעים. בשנות ה-70 הגיעו המחשבים, השולחני והנייד והאי-פד ולצד כול אלו התפתחו מערכות הווידאו שנולדו כטכנולוגיות עזר לטלוויזיה אבל ככול שהטכנולוגיה התקדמה הפכו לתעשייה נפרדת (טכנולוגית). השימוש בווידאו הלך והתחזק בגלל ביקוש צרכני למשחקי ווידאו ולסרטים בבית.   הפריחה האמיתית של תעשיית הווידאו התחילה בשנות ה-90 בעקבות השיפור בטיב התמונה והקול ואז הגיעה משפחת קוק לתמונה, דייוויד וסנדי קוק, בעלי חברת שירותי תוכנה בתחום הגז בטקסס, שביקרו בחנות להשכרת ווידאו בדאלאס והחליטו שזה העתיד. השניים מכרו את חברת התכנה, קנו את החנות והקימו את  Blockbuster Video Incופיתחו דגם עסקי שזכה להצלחה מיידית בטקסס. הדגם התבסס בעיקר על שטח חנות שהיה גדול פי 3 מחנויות הווידאו הקיימות ושבו הוצגו אלפי כותרים וקלטות וחנויות בלוקבאסטר היו פתוחות לקהל 24/7, דבר שלא היה קיים בתחום.   הם הכניסו מערכות מחשב וסורקים כדי לעקוב אחר הקלטות ולהקל על התשלום ובמהלך, שרבים טענו שהוביל לפריצה, קבעו שבלוקבאסטר תהיה יעד ידידותי למשפחה, לא ימכרו או ישכירו סרטי מבוגרים. החברה התחילה למכור זיכיונות ובשנת 1986 עמדה לפני הנפקה חמה בבורסה של ניו יורק וכתבו בפרסום להנפקה שהם מספקים לכול צרכן בכול מקום בארה"ב כול תוכן או סרט שיחפוץ וכשירות החנות העירונית גם תבצע משלוחים הביתה ללא עלות. זה בעצם ההבדל בין בלוקבאסטר לנטפליקס: ההעברה המקוונת.   אלא שערב ההנפקה התקשורת לכלכה על קוק והכול התרסק (שווה לקרוא כאן). החתמים נבהלו וההנפקה בוטלה. קוק נאלץ להתפטר ואז נכנס לתמונה Wayne Huizenga , המייסד של Waste Management (סימול:WM), שעליו כתבנו מספר פעמים בעבר. Huizenga המנוח, אחד היזמים ואנשי העסקים הגדולים של המאה שעברה, הבין את הפוטנציאל. הוא רכש השליטה בחברה ב-18 מיליון דולרים, רגע לפני ההודעה על פשיטת רגל, והתחיל במסע רכישות של מתחרים וגם קנה בחזרה, במחיר מציאה, חלק גדול מהזיכיונות ואז התחיל להתפשט גלובלית ולהיכנס גם לתחום המוזיקה והבידור. ב-1993, עם 3400 מרכזי ווידאו, נתן Huizenga ריאיון לרשת NBC על העתיד של בלוקבאסטר, "אני רואה מרכזי בידור בכול בית שבלוקבאסטר תעביר להם סרטים, מוזיקה, תוכניות מחשב, משחקי וידאו ואפילו מציאות מדומה" וגילה למראיין שנכנס לשותפות עם IBM לצורך פתוח וייצור של מערכת לשכפול מידי של תקליטורים בחנויות ויצירת מסד נתונים דיגיטלי.   בנוסף, התחיל Huizenga להשקיע בטכנולוגיית מחשבים ורכש חלקים בחברות הפקה כמו Spelling Entertainment, Republic Pictures ו-Discovery, כדי לייצר מאגרי תוכן.  ב-1994 נודע שמתקיים מו"מ בין  Blockbusterלענקית המדיה ויאקום (היום Paramount Global (סימול:PARA)), Huizenga, ללא ספק הבין לאן הולכת מהפכת הטכנולוגיה. Huizenga התיש את הנהלת ויאקום במו"מ ארוך שהוביל לבסוף לרכישת בלוקבאסטר ע"י ויאקום ב-8.4 מיליארד דולרים, מחיר דמיוני דאז, ומה שיותר מעניין הוא שארבע שנים מאוחר יותר, ב-1998 מכרה ויאקום את בלוקבאסטר, לחברה בשם Wherehouse Entertainment, ב-118 מיליון דולרים. כן 98.6% מתחת למחיר שקיבל Huizenga. מה קרה? כנראה שלנהל מערכת כמו Blockbuster צריך, כפי שראינו מספר פעמים, גאון ניהול ושיווק כמו הויזנגה.   בלוקבאסטר הייתה התשתית והמודל ליצירתה של נטפליקס בפועל בנתה Blockbuster את התשתית ואת המודל למה שהוביל ליצירתה של נטפליקס. לנו ברור, מהמעקב ארוך השנים על האיש, שאם להויזנגה, ב 1993-4, הייתה הטכנולוגיה שלאחר כניסת הטלפוניה החכמה לתמונה, ב-2008, אז היום Blockbuster הייתה חברה ב"מועדון הטריליון".   סטרימינג בשידור חי הפך, בשנתיים האחרונות, לצורת השידור הפופולרית ביותר. האימוץ של טלפונים ניידים ומכשירים אחרים שהולך וגדל מוביל לעלייה בתשלומי המנוי החודשיים והשנתיים וכן לזרם הכנסות שהולך וגדל מפרסום.  הסטרימינג, בנוסף, "אוסף" פופולריות גם כי הרבה אנשים מרוויחים כמויות אדירות של כסף באמצעות הזרמת המשחקים האהובים עליהם או פשוט על ידי הצגת הכישרונות שלהם באינטרנט כך שפוטנציאל הצמיחה של התחום פנומנלי - ובתנאי שהעסק מנוהל כראוי ושהחברה מזהה ומוכנה לשיבושים טכנולוגיים פוטנציאליים. התחרות עזה והחדשנות היא שם המשחק כאשר הטכנולוגיה, שמתקדמת בקצב מהיר, מייצרת שיבושים פוטנציאליים מצד שחקנים חדשים או קיימים שחלקם גם ייכנסו מתחומים אחרים. היסטוריה של התעשייה למי שמעוניין כאן.   בשורה התחתונה - אז איך משקיעים? הקורונה כאמור נתנה לעסקי הסטרימינג דחיפת ענק ממש אבל את המניות המובילות, NFLX, ZM, RUCO ואחרות היא העלתה לחלל החיצון וחלק נכבד בכך שמניות אלו נפלו יותר, במהלך 2022, ממניות טכנולוגיה אחרות קשור בגובה ההערכות שקבלו בסוף 2021. וזה מה שגרם למניות הקשורות בתחום לעלות להערכות שראינו בסוף 2021. השבועון HUBPAGE פרסם בתחילת החודש כתבה על "עתיד הסטרימינג", שמאוד מומלץ לקרוא ושכולל את השחקנים המובילים. לדעת האתר, תעשיית הסטרימינג תהפוך ל"מקום שבו רוב הצרכנים בעולם יעדיפו לצרוך תכנים" וזה תהליך שלדעתם יגיע ב-2025 ועד אז תהיה התעשייה "מותקפת" בשיבושים טכנולוגיים וצרכניים כך שקשה מאוד לזהות "מניה מנצחת".   השחקנים המובילים כרגע, לצד נטפליקס, הם HBO של Warner Bros. Discovery (סימול:WDB), SPAN ו-HULU של דיסני, Sling orange של Dish Network (סימול:DISH), APPL TV בבעלות אפל (AAPL), Picock בבעלות קומקאסט (סימול:CMCSA), FuboTV  (סימול:FUBO) ו-Amazone prime של AMZN. השפעת הסטרימינג על המניות  במקרה של דיסני, אמזון, קומקאסט, אפל ו-Dish Network שונה מזו שב-NFLX שכן מדובר בחברות ענק. לצד ספקיות השירות ישנן כמובן ספקיות התשתיות, התכנה ועוד.   נתחיל בסל הקטן שהונפק בעיתוי הגרוע ביותר, בינואר השנה, BNGE. מטרת הסל, "לאפשר למשתמשים מרוחקים לגשת לתוכן מקוון; פרסום תוכן מקוון; להשתתף בהימורים פוטנציאליים; לצפות או להשתתף במשחקי וידאו תחרותיים; ומספקים את המוצרים, השירותים והטכנולוגיה הדרושים לתעשיות הסטרימינג והמשחקים". מחיר היחידה ירד בכ-30 מאז הנפקה והמניות המובילות בו הן NFLX, DIS, AMD, EA ו-FLTR. מכיל 15 חברות שמייצגות את התעשייה היטב. מהקצה השני נמצא הסל XLC, הגדול והוותיק יותר שהונפק ב-2018, הגיע ל-86 דולר באוגוסט 2021 ונמצא כעת על 52 דולרים. גם הוא כולל 15 מניות בראשות META, GOOG, NFLX, ו-DIS. תמצאו את כול הסלים בתחום כאן. הצעתנו למעוניינים, תעשו מחקר בנושא בגוגל, תקראו מאמרים מהסוג הזה ותקבלו החלטה גם לגבי הסל, גם לגבי התחום, ואולי גם לגבי  עיתוי הכניסה. אבל אין ספק שהמשבר הנוכחי בוול סטריט מייצר הזדמנויות.