רווחיות החברות ממשיכה לרדת, מכפילי הרווח בעלייה - האג"ח הופך אטרקטיבי יותר

האינפלציה בעולם מזנקת כשמרכיב גדול של העלייה הזו נובע מעליות בחומרי הגלם. זה מתבטא במדד המחירים ליצרן. היצרנים מושפעים מעליות המוצרים שהם רוכשים שנובעים ממשבר שרשרת האספקה, הסגרים בסין, וכמובן - המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

אז המחירים של הסחורות ליצרנים בעלייה ומצד שני המחירים שהם מוכרים את המוצרים גם בעלייה - הרי הם מנסים לגלגל את המחירים לצרכנים. המרווח בין מדד המחירים לצרכן לבין מדד המחירים ליצרן הוא בעצם סוג של המרווח הגולמי של החברות - ככל שהוא יותר גדול, המשמעות היא שחברות מרוויחות יותר. במקרה ההפוך - ככל שהמרווח קטן, לחברות נשאר פחות, המרווחים והרווחים בירידה.  

לצד הירידה ברווחיות הגולמית, הוצאות המימון של הפירמות גדלות. מאז התחילו עליות המחירים ברחבי העולם, נאלצו הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית מספר פעמים וזה לא ייפסק. הערב וועידת השוק החופשי של הפד' תעלה את הריבית, כאשר הציפיות כעת עומדות על העלאה של 0.75% והשוק אפילו התחיל לתת סיכוי להעלאה של אחוז שלם. ככל שהעלאות הריבית ממשיכות, האינפלציה צפויה להמשיך ולרדת - האינפלציה בארה"ב עומדת לפי חודש אוגוסט על 8.3% לאחר שרשמה שיא של 9.1% ביוני.

העלאות הריבית מייקרות את המימון לחברות - הוצאות הריבית השוטפות גדלות. כלומר הפירמות נפגעות מירידה ברווחיות הגולמית ובמקביל בעלייה בהוצאות המימון. 

עליית הריבית גם משפיעה על צד הביקוש - מורידה את הצריכה, מה שמביא במקרים מסוימים להוריד מחירים או שלא לגלגל את העליות לצרכנים. זה מצב של כמה חזיתות שהרווח הגולמי צריך להתמודד איתן, אך הוא מאבד גובה. 

• "זוהי צומת חשובה - מורידים חשיפה לנאסד"ק ומגדילים חשיפה לישראל, אירופה, סין והודו"
• הדיווח של אפי קפיטל חשף - מנהלי ההשקעות יצאו פראיירים

רווחי החברות בירידה - זה משפיע על המחירים בבורסה קיים כמובן קשר בין הרווח של חברה או הרווח הצפוי לבין שוויה בבורסה. חברות נסחרות בהתאם למכפילי רווח ובהינתן שהרווח בירידה, מכפיל הרווח עולה. מכפיל רווח כפי שהסברנו כאן - במקרה של אפל - מבטא תשואה צפויה על המניה. משמע, הרווחיות בירידה, המכפיל עולה, התשואה הצפויה יורדת - זה מביא לירידה בשוק המניות.

ככל שהבנקים המרכזיים ממשיכים בהעלאות הריבית, ככל שהמלחמה באוקראינה נמשכת, שהסינים עם סגרי הקורונה, המרווח הגולמי של החברות צפוי להילחץ. המכפילי רווח יעלו וצפויה ירידה בשוקי המניות. 

עבור משקיעים רבים המצב מייצר גם מקום להזדמנויות של רכישת מניות של חברות טובות במחירים זולים. העניין הוא שעם הסיכוי מגיע הסיכון, בעיקר כאשר לא ברור מה צפוי בהמשך.

• החוזים נופלים עד 3.2% - סין מטילה מכס על יבוא מארה"ב בשיעור של 34%
• ביל גרוס מזהיר: "זה לא הזמן לקנות מניות, אל תנסו לתפוס סכין נופלת"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ובזמן שהתשואה שמגלמות החברות יורדת יש מכשיר השקעה אחד שהתשואה שלו דווקא בעלייה - אגרות חוב ממשלתיות. ככל שהריבית של הבנקים המרכזיים עולה, כך עולה גם התשואה על אגרות החוב של הממשלות. הריבית של הבנק המרכזי מהווה את הבנצ'מארק לתשואה של כל מכשירי החוב - כאשר הריבית עולה, הבנקים המסחריים מעלים את הריבית על הפיקדונות ובהתאמה כל השוק הסולידי מספק תשואה גבוהה יותר.

התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב לשנתיים עומדת כבר על קרוב ל-4% והתשואה על האג"ח ל-30 שנה עומדת על 3.6% ככל שהפד' ימשיך להעלות את הריבית, כך גם התשואות האלו צפויות לעלות וזה בזמן שהאטרקטיביות של המניות בירידה. זה מסוכן לשווקים. 

האם נראה העברה מאסיבית של כספים משוק המניות לשוק האג"ח עם ההתקדמות בהעלאות הריבית? הגיוני שכן. אג"ח ממשלתי, ספציפית של ממשלת ארה"ב, נחשבת למכשיר השקעה בטוח - הסיכוי שהממשלה לא תחזיר את החוב שלה הוא הכי קרוב לאפס שיכול להיות. בזמנים לא ברורים כאלו, סביר שמשקיעים רבים יחפשו השקעה בטוחה עם תשואה מכובדת, אותה ימצאו באגרות החוב הממשלתיות.