פניית פרסה: ממשלת בריטניה חוזרת בה מקיצוץ המיסים, הליש"ט עולה
ממשלת בריטניה הודיעה בשבוע שעבר על ההחלטה להוריד מיסים ברחבי הממלכה בכדי להחליש את העול של עליות המחירים עבור האזרחים, זאת בזמן שהאינפלציה עומדת סביב ה-10%. ההחלטה של הממשלה הובילה את השוק להבנה כי הצעד לא רק שלא יעזור לאזרחים ולכלכלה, אלא אפילו יחמיר את הבעיה - האינפלציה צפויה לעלות, מפני שכאשר לאזרחים יש יותר כסף זמין (היות והם צריכים לשלם פחות מיסים), הם יצרכו יותר בזמן שהם חוששים שהמחירים ימשיכו לעלות ויעדיפו להשתמש בכסף הזה עוד היום. כנראה שהממשלה הייתה צריכה לראות את הליש"ט נופלת לשפל כל הזמנים מול הדולר בזמן שהתשואות על האג"ח מזנקות כדי להבין שהיא טעתה, היום הממשלה חוזרת בה והליש"ט חוזרת לטירטוריה בטוחה.
ליז טראס אכן פותחת קדנציה עם סיבוב פרסה מביך - אפילו קרן המטבע הבינלאומית ביקרה את החלטתה של ממשלת טראס, אבל עבור אזרחי המדינה עדיף לראות את ראשת הממשלה החדשה מתקפלת מאשר לראות את המחירים מרקיעים לשחקים. האינפלציה בממלכה הגיעה למספרים דו ספרתיים וצפוי שלמרות הירידה שחלה בחודש האחרון, המחירים ימשיכו לעלות לנוכח החורף הקרוב והמלחמה באוקראינה.
ביל פאפאדקיס וקירן קאושיק, אסטרטגים בכירים בבנק השוויצרי לומברד אודייר, מעריכים כי: "הירידה האחרונה בערך הסטרלינג מונעת בעיקר על ידי העלייה במחירי האנרגיה, כשקודם לכן הונעה מהידרדרות הגירעון במדינה". עוד הוסיפו "בהנחה שהמצב הנוכחי בשווקים ישאיר את הגירעון בחשבון השוטף של בריטניה ברמות הנוכחיות, סביב 8% מהתמ"ג, ותזרימי ההון יצליחו למנוע את החמרת הגירעון, הסטרלינג יצטרך לרדת ב- 15% כדי להחזיר את הגירעון בחשבון השוטף לממוצע של 4% מהתמ"ג".
שני הגורמים שכנראה משפיעים ביותר על כלכלה של מדינה מסויימת הם המדיניות הפיסקאלית, אשר נקבעת על ידי הממשלה, והמדיניות המוניטרית של המדינה, אשר נקבעת על ידי הבנק המרכזי. הבנק המרכזי והממשלה צריכים לפעול בצורה מקבילה אחד לשני בכדי להבטיח את היציבות של הכלכלה במדינה ובשבוע שעבר ממשלת בריטניה עשתה בדיוק ההפך - בזמן שהבנק המרכזי מנסה להילחם באינפלציה היא עשתה צעד שכאמור, רק אמור להעלות אותה. הדבר הוביל את הבנק המרכזי של המדינה לחזור בו מהמדיניות המוניטרית שלו והוא הודיע כי יחזור לרכוש אגרות חוב של הממשלה בכדי להוריד את התשואות על אותן האגרות בחזרה למטה.
לדעת מומחי לומברד אודייר "התרופה להפיכת המצב הנוכחי של שער חליפין בירידה חדה תצטרך לבוא מכמה שינויים במדיניות הפיסקלית והתערבויות חד-צדדיות במטבעות לא צפויות לעשות שינוי משמעותי ובר קיימא. עם זאת ריבית גבוהה יותר אכן עשויה לייצב את המטבע לתקופה קצרה אך בהכרח תעמיד בספק את מצב החוב בשלב מסוים כתוצאה מהפגיעה בסטרלינג. נכון לעכשיו, העדפתם של קובעי המדיניות לעגן את תשואות האג"ח הממשלתיות בשל החששות ליציבות הפיננסית מרמזת שהסטרלינג צריך לקבל מקום יותר מרכזי במשימת הוזלת העלויות על מנת לעודד הזרמת הון זר למדינה שיכסה את הגירעון בחשבון השוטף".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה