אחד הכלים של הפד' נמצא בנקודה החזקה ביותר שלו מזה שנים, מה הוא הכלי ומה המשמעות עבור השווקים?
שוק הריפו בארה"ב הוא השוק אליו פונים הבנקים המסחריים בכדי לקבל הלוואה מבנקים אחרים, במקרה בו לבנק הראשון חסרים מזומנים לאחר יום הפעילות שלו, למשל בגלל עודף של מתן הלוואות או יותר מדי משיכות שבוצעו. בכדי לבצע את ההלוואה (אשר לרוב היא קצרת מועד), הבנק הלווה יציב בפני הבנק המלווה נכסים בתור ביטחונות אשר יאפשרו למלווה להנזיל אותם במקרה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה, אותם הנכסים הם לרוב אגרות חוב או מניות. העניין הוא שחלק מהמזומנים שבנק מחזיק הם בעצם התחייבויות, למשל פיקדונות הציבור וכאשר יש לבנק יותר מדי התחייבויות במאזן, הוא חייב לאזן זאת עם נכסים וכאן בא לידי ביטוי שוק נוסף - שוק הריברס ריפו.
מהו שוק הריברס ריפו
בשוק זה יכולים הבנקים ללוות או להלוות נכסים ואחד השחקנים הגדולים בשוק זה הוא הפד'. הבנק המרכזי יכול להלוות לבנקים המסחריים נכסים בתמורה לביטחונות, שבמקרה זה יהיו מזומנים. כאשר לבנק מסויים יש עודף גדול מדי של התחייבויות, הוא כאמור צריך לאזן זאת עם נכסים וכאשר הבנק משתמש בנכסים שהפד' מציע לו, הבעיה בעצם נפתרה. בדומה לריבית שכולנו מכירים, גם בשוק הריברס ריפו יש ריבית עלייה מחליט הפד' וכאשר בנקים "מחנים" כסף בשוק זה, הם מקבלים ריבית על אותם המזומנים. כאשר הריבית בשוק זה עולה וכאשר לבנקים יש יותר ויותר התחייבויות, התמריץ להכנס לשוק תהיה יותר גדולה.
מה המצב בשוק ואיך הגענו למצב זה?
שוק הריברס ריפו הגיע לנקודת שיא כאשר היקף הנכסים בו עבר את נקודת ה-2.367 טריליון דולר, השיא הקודם עמד על 2.359 טריליון דולר. השוק הגיע לשיאים הללו בעקבות הקורונה - כמות הכסף בארה"ב גדלה בצורה גדולה מאוד בעקבות מדיניות הממשל, אשר חילק כספים רבים בכדי לעזור לתמרץ את הכלכלה, מבלי הבחנה רבה בנוגע למי מקבל את הכספים הללו. המדיניות הפיסקאלית של הממשלה התאפשרה בזכות המדיניות המוניטרית של הפד', אשר רכש עוד ועוד אג"ח של ממשלת ארה"ב והזרים כספים אל הכלכלה בכדי לממן את כל העניין של תמריצי הקורונה ולהוריד את הריבית, מה שיתמרץ את הכלכלה עוד יותר.
ככל שההקלה הכמותית של הפד' המשיכה, כך המאזן שלו גדל יותר ויותר והמשמעות היא שיש לו כמות נכסים אדירה שהגיעה עד לרמה של כ-9 טריליון דולר. אותם הכנסים של הפד' ואותם הכספים שהוזרמו לכלכלה היו אלה שעזרו לשוק הריברס ריפו להגיע לאיפה שהוא היום - לפד' היום נכסים רבים כתוצאה מרכישות האג"ח ולבנקים המסחריים היו התחייבויות רבות, הודות לכך שכספים בהיקף רחב מימדים הוזרמו אל תוך פקדונות וחשבונות האזרחים.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה כמות הכסף בשוק זה צריכה להדאיג את השווקים?
כאשר כמות הכסף בשוק עולה יותר ויותר המשמעות היא שהפד' יכול לשחרר בחזרה לשוק מזומנים רבים בכדי לעזור לבנקים המסחריים במקרה ויגיעו למצב מסוכן בו חסר להם מזומנים בכדי לעמוד בדרישות הלקוחות שלהם - מתן הלוואות או משיכה של כספים. ככל שכמות הכסף בשוק זה יותר גדולה המשמעות היא שיש יותר כסף שיכול להיות מוזרם אל הבנקים בעת צרה, לפד' יש יותר ביטחון בהעלאות הריבית שלו והוא פחות צריך לחשוש ממצב בו אחד הבנקים יפשוט את הרגל כתוצאה מכך - יש יותר ממספיק כסף בכדי לחלץ אותו.
- 5.מעניין. (ל"ת)הקורא 15/10/2022 15:57הגב לתגובה זו
- 4.נ.ש. 08/10/2022 20:44הגב לתגובה זולא מודבר בכסף שבנקים עסקיים מזרימים לחשבון הפד אלא בדיוק הפוך. הפד נהפך לגוף שנותן אשראי לבנקים ומזרים להם נזילות. והכמות הזאת 2.3 היא כמות שהפד מספק לבנקים. בעצם הפד מזרים נזילות לבנקים כדי שלא יקרסו. כי אם הוא לא היה עושה את זה הריביות בשוק הריפו היו 30%
- 3.ברק 07/10/2022 04:28הגב לתגובה זולהלוות לעסקים ולתמוך בכלכלה הפד נותן להם כסף בעד הערבונות שהיו יכולים להיות בשימוש בשוק הריפו הגלובלי, להיט. הרברס ריפו הוא אחת הסיבות שמאז 2008 אנחנו בשפל שקט ואפשר לראות את זה במגמת העלייה של התוצר הגולמי, הבנקים לא לוקחים סיכון להשקיע בעסקים חדשים ולהרוויח כסף וזה פוגע בכלכלה בעולמית. אין יותר קומוניזם מזה… אגב, בניגוד להגיון התשואה על האג״חים הקצרים נמוכה יותר ממה שהפד נותן על הרזרבות ברברס ריפו וזה בגלל שעדיין יש שחקנים משתמשים בהם בבנקאות הבינלאומית ובמערכת היורודולר כערבונות…
- 2.ג'רום פאואל 06/10/2022 20:49הגב לתגובה זולא ברור למה לבנקים יש זכות להחנות הכספים שלא שלהם..
- ירבעם השלישי 07/10/2022 07:32הגב לתגובה זוהמערכת מהונדסת כך כדי שהכלכלה המשוכללת תוכל לשרת את כולנו. Its the economy אחי
- 1.יש לך עוד כמה רעיונות איך לקבור אנשים ? (ל"ת)יוסף 06/10/2022 20:30הגב לתגובה זו
.jpg "נחושת")
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
נחושת שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
