אחד הכלים של הפד' נמצא בנקודה החזקה ביותר שלו מזה שנים, מה הוא הכלי ומה המשמעות עבור השווקים?
שוק הריפו בארה"ב הוא השוק אליו פונים הבנקים המסחריים בכדי לקבל הלוואה מבנקים אחרים, במקרה בו לבנק הראשון חסרים מזומנים לאחר יום הפעילות שלו, למשל בגלל עודף של מתן הלוואות או יותר מדי משיכות שבוצעו. בכדי לבצע את ההלוואה (אשר לרוב היא קצרת מועד), הבנק הלווה יציב בפני הבנק המלווה נכסים בתור ביטחונות אשר יאפשרו למלווה להנזיל אותם במקרה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה, אותם הנכסים הם לרוב אגרות חוב או מניות. העניין הוא שחלק מהמזומנים שבנק מחזיק הם בעצם התחייבויות, למשל פיקדונות הציבור וכאשר יש לבנק יותר מדי התחייבויות במאזן, הוא חייב לאזן זאת עם נכסים וכאן בא לידי ביטוי שוק נוסף - שוק הריברס ריפו.
מהו שוק הריברס ריפו
בשוק זה יכולים הבנקים ללוות או להלוות נכסים ואחד השחקנים הגדולים בשוק זה הוא הפד'. הבנק המרכזי יכול להלוות לבנקים המסחריים נכסים בתמורה לביטחונות, שבמקרה זה יהיו מזומנים. כאשר לבנק מסויים יש עודף גדול מדי של התחייבויות, הוא כאמור צריך לאזן זאת עם נכסים וכאשר הבנק משתמש בנכסים שהפד' מציע לו, הבעיה בעצם נפתרה. בדומה לריבית שכולנו מכירים, גם בשוק הריברס ריפו יש ריבית עלייה מחליט הפד' וכאשר בנקים "מחנים" כסף בשוק זה, הם מקבלים ריבית על אותם המזומנים. כאשר הריבית בשוק זה עולה וכאשר לבנקים יש יותר ויותר התחייבויות, התמריץ להכנס לשוק תהיה יותר גדולה.
מה המצב בשוק ואיך הגענו למצב זה?
שוק הריברס ריפו הגיע לנקודת שיא כאשר היקף הנכסים בו עבר את נקודת ה-2.367 טריליון דולר, השיא הקודם עמד על 2.359 טריליון דולר. השוק הגיע לשיאים הללו בעקבות הקורונה - כמות הכסף בארה"ב גדלה בצורה גדולה מאוד בעקבות מדיניות הממשל, אשר חילק כספים רבים בכדי לעזור לתמרץ את הכלכלה, מבלי הבחנה רבה בנוגע למי מקבל את הכספים הללו. המדיניות הפיסקאלית של הממשלה התאפשרה בזכות המדיניות המוניטרית של הפד', אשר רכש עוד ועוד אג"ח של ממשלת ארה"ב והזרים כספים אל הכלכלה בכדי לממן את כל העניין של תמריצי הקורונה ולהוריד את הריבית, מה שיתמרץ את הכלכלה עוד יותר.
ככל שההקלה הכמותית של הפד' המשיכה, כך המאזן שלו גדל יותר ויותר והמשמעות היא שיש לו כמות נכסים אדירה שהגיעה עד לרמה של כ-9 טריליון דולר. אותם הכנסים של הפד' ואותם הכספים שהוזרמו לכלכלה היו אלה שעזרו לשוק הריברס ריפו להגיע לאיפה שהוא היום - לפד' היום נכסים רבים כתוצאה מרכישות האג"ח ולבנקים המסחריים היו התחייבויות רבות, הודות לכך שכספים בהיקף רחב מימדים הוזרמו אל תוך פקדונות וחשבונות האזרחים.
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה כמות הכסף בשוק זה צריכה להדאיג את השווקים?
כאשר כמות הכסף בשוק עולה יותר ויותר המשמעות היא שהפד' יכול לשחרר בחזרה לשוק מזומנים רבים בכדי לעזור לבנקים המסחריים במקרה ויגיעו למצב מסוכן בו חסר להם מזומנים בכדי לעמוד בדרישות הלקוחות שלהם - מתן הלוואות או משיכה של כספים. ככל שכמות הכסף בשוק זה יותר גדולה המשמעות היא שיש יותר כסף שיכול להיות מוזרם אל הבנקים בעת צרה, לפד' יש יותר ביטחון בהעלאות הריבית שלו והוא פחות צריך לחשוש ממצב בו אחד הבנקים יפשוט את הרגל כתוצאה מכך - יש יותר ממספיק כסף בכדי לחלץ אותו.
- 5.מעניין. (ל"ת)הקורא 15/10/2022 15:57הגב לתגובה זו
- 4.נ.ש. 08/10/2022 20:44הגב לתגובה זולא מודבר בכסף שבנקים עסקיים מזרימים לחשבון הפד אלא בדיוק הפוך. הפד נהפך לגוף שנותן אשראי לבנקים ומזרים להם נזילות. והכמות הזאת 2.3 היא כמות שהפד מספק לבנקים. בעצם הפד מזרים נזילות לבנקים כדי שלא יקרסו. כי אם הוא לא היה עושה את זה הריביות בשוק הריפו היו 30%
- 3.ברק 07/10/2022 04:28הגב לתגובה זולהלוות לעסקים ולתמוך בכלכלה הפד נותן להם כסף בעד הערבונות שהיו יכולים להיות בשימוש בשוק הריפו הגלובלי, להיט. הרברס ריפו הוא אחת הסיבות שמאז 2008 אנחנו בשפל שקט ואפשר לראות את זה במגמת העלייה של התוצר הגולמי, הבנקים לא לוקחים סיכון להשקיע בעסקים חדשים ולהרוויח כסף וזה פוגע בכלכלה בעולמית. אין יותר קומוניזם מזה… אגב, בניגוד להגיון התשואה על האג״חים הקצרים נמוכה יותר ממה שהפד נותן על הרזרבות ברברס ריפו וזה בגלל שעדיין יש שחקנים משתמשים בהם בבנקאות הבינלאומית ובמערכת היורודולר כערבונות…
- 2.ג'רום פאואל 06/10/2022 20:49הגב לתגובה זולא ברור למה לבנקים יש זכות להחנות הכספים שלא שלהם..
- ירבעם השלישי 07/10/2022 07:32הגב לתגובה זוהמערכת מהונדסת כך כדי שהכלכלה המשוכללת תוכל לשרת את כולנו. Its the economy אחי
- 1.יש לך עוד כמה רעיונות איך לקבור אנשים ? (ל"ת)יוסף 06/10/2022 20:30הגב לתגובה זו
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מתכות מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה
לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון
הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.
אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?
קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות.
מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.
- נובו נורדיסק מתרסקת - התרופה מבית Wegovy לא בולמת את האלצהיימר
- נובו נורדיסק מורידה מחיר בוויגובי וסוגרת את ההשקעה ב־Convatec
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה אנבידיה ירדה?
הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.
