אחד הכלים של הפד' נמצא בנקודה החזקה ביותר שלו מזה שנים, מה הוא הכלי ומה המשמעות עבור השווקים?
שוק הריפו בארה"ב הוא השוק אליו פונים הבנקים המסחריים בכדי לקבל הלוואה מבנקים אחרים, במקרה בו לבנק הראשון חסרים מזומנים לאחר יום הפעילות שלו, למשל בגלל עודף של מתן הלוואות או יותר מדי משיכות שבוצעו. בכדי לבצע את ההלוואה (אשר לרוב היא קצרת מועד), הבנק הלווה יציב בפני הבנק המלווה נכסים בתור ביטחונות אשר יאפשרו למלווה להנזיל אותם במקרה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה, אותם הנכסים הם לרוב אגרות חוב או מניות. העניין הוא שחלק מהמזומנים שבנק מחזיק הם בעצם התחייבויות, למשל פיקדונות הציבור וכאשר יש לבנק יותר מדי התחייבויות במאזן, הוא חייב לאזן זאת עם נכסים וכאן בא לידי ביטוי שוק נוסף - שוק הריברס ריפו.
מהו שוק הריברס ריפו
בשוק זה יכולים הבנקים ללוות או להלוות נכסים ואחד השחקנים הגדולים בשוק זה הוא הפד'. הבנק המרכזי יכול להלוות לבנקים המסחריים נכסים בתמורה לביטחונות, שבמקרה זה יהיו מזומנים. כאשר לבנק מסויים יש עודף גדול מדי של התחייבויות, הוא כאמור צריך לאזן זאת עם נכסים וכאשר הבנק משתמש בנכסים שהפד' מציע לו, הבעיה בעצם נפתרה. בדומה לריבית שכולנו מכירים, גם בשוק הריברס ריפו יש ריבית עלייה מחליט הפד' וכאשר בנקים "מחנים" כסף בשוק זה, הם מקבלים ריבית על אותם המזומנים. כאשר הריבית בשוק זה עולה וכאשר לבנקים יש יותר ויותר התחייבויות, התמריץ להכנס לשוק תהיה יותר גדולה.
מה המצב בשוק ואיך הגענו למצב זה?
שוק הריברס ריפו הגיע לנקודת שיא כאשר היקף הנכסים בו עבר את נקודת ה-2.367 טריליון דולר, השיא הקודם עמד על 2.359 טריליון דולר. השוק הגיע לשיאים הללו בעקבות הקורונה - כמות הכסף בארה"ב גדלה בצורה גדולה מאוד בעקבות מדיניות הממשל, אשר חילק כספים רבים בכדי לעזור לתמרץ את הכלכלה, מבלי הבחנה רבה בנוגע למי מקבל את הכספים הללו. המדיניות הפיסקאלית של הממשלה התאפשרה בזכות המדיניות המוניטרית של הפד', אשר רכש עוד ועוד אג"ח של ממשלת ארה"ב והזרים כספים אל הכלכלה בכדי לממן את כל העניין של תמריצי הקורונה ולהוריד את הריבית, מה שיתמרץ את הכלכלה עוד יותר.
ככל שההקלה הכמותית של הפד' המשיכה, כך המאזן שלו גדל יותר ויותר והמשמעות היא שיש לו כמות נכסים אדירה שהגיעה עד לרמה של כ-9 טריליון דולר. אותם הכנסים של הפד' ואותם הכספים שהוזרמו לכלכלה היו אלה שעזרו לשוק הריברס ריפו להגיע לאיפה שהוא היום - לפד' היום נכסים רבים כתוצאה מרכישות האג"ח ולבנקים המסחריים היו התחייבויות רבות, הודות לכך שכספים בהיקף רחב מימדים הוזרמו אל תוך פקדונות וחשבונות האזרחים.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה כמות הכסף בשוק זה צריכה להדאיג את השווקים?
כאשר כמות הכסף בשוק עולה יותר ויותר המשמעות היא שהפד' יכול לשחרר בחזרה לשוק מזומנים רבים בכדי לעזור לבנקים המסחריים במקרה ויגיעו למצב מסוכן בו חסר להם מזומנים בכדי לעמוד בדרישות הלקוחות שלהם - מתן הלוואות או משיכה של כספים. ככל שכמות הכסף בשוק זה יותר גדולה המשמעות היא שיש יותר כסף שיכול להיות מוזרם אל הבנקים בעת צרה, לפד' יש יותר ביטחון בהעלאות הריבית שלו והוא פחות צריך לחשוש ממצב בו אחד הבנקים יפשוט את הרגל כתוצאה מכך - יש יותר ממספיק כסף בכדי לחלץ אותו.
- 5.מעניין. (ל"ת)הקורא 15/10/2022 15:57הגב לתגובה זו
- 4.נ.ש. 08/10/2022 20:44הגב לתגובה זולא מודבר בכסף שבנקים עסקיים מזרימים לחשבון הפד אלא בדיוק הפוך. הפד נהפך לגוף שנותן אשראי לבנקים ומזרים להם נזילות. והכמות הזאת 2.3 היא כמות שהפד מספק לבנקים. בעצם הפד מזרים נזילות לבנקים כדי שלא יקרסו. כי אם הוא לא היה עושה את זה הריביות בשוק הריפו היו 30%
- 3.ברק 07/10/2022 04:28הגב לתגובה זולהלוות לעסקים ולתמוך בכלכלה הפד נותן להם כסף בעד הערבונות שהיו יכולים להיות בשימוש בשוק הריפו הגלובלי, להיט. הרברס ריפו הוא אחת הסיבות שמאז 2008 אנחנו בשפל שקט ואפשר לראות את זה במגמת העלייה של התוצר הגולמי, הבנקים לא לוקחים סיכון להשקיע בעסקים חדשים ולהרוויח כסף וזה פוגע בכלכלה בעולמית. אין יותר קומוניזם מזה… אגב, בניגוד להגיון התשואה על האג״חים הקצרים נמוכה יותר ממה שהפד נותן על הרזרבות ברברס ריפו וזה בגלל שעדיין יש שחקנים משתמשים בהם בבנקאות הבינלאומית ובמערכת היורודולר כערבונות…
- 2.ג'רום פאואל 06/10/2022 20:49הגב לתגובה זולא ברור למה לבנקים יש זכות להחנות הכספים שלא שלהם..
- ירבעם השלישי 07/10/2022 07:32הגב לתגובה זוהמערכת מהונדסת כך כדי שהכלכלה המשוכללת תוכל לשרת את כולנו. Its the economy אחי
- 1.יש לך עוד כמה רעיונות איך לקבור אנשים ? (ל"ת)יוסף 06/10/2022 20:30הגב לתגובה זו
צי צבא סין, קרדיט: גרוקלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין
לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה
ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש
הגרוע ביותר." מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה
יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום
ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.
לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.
התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.

- המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
- סין מתריעה בפני סטודנטים לדחות תכניות לימודים ביפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות
היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

שלושת הגורמים לתחילת התיקון בשבוע האחרון, ועד כמה יעמיקו הירידות? וגם, מה צופים בבנקים לשנת 2026
שלושת הגורמים לתחילת התיקון בשבוע האחרון, ועד כמה יעמיקו הירידות? וגם, מה צופים בבנקים לשנת 2026
מה הגורמים לירידות האחרונות?
לפעמים השוק מתנהג הפוך מהמצופה. רבים צפו שהשבתת הממשל הארוכה בהיסטוריה שנמשכה 43 ימים תגרום לירידות בשוק המניות. חוסר הוודאות שהיא יצרה, המחסור בנתונים שוטפים, כמו גם חשש לפגיעה ממשית בכלכלה עקב פעילות חלקית של הממשל היו אמורים לגרום לסוחרי המניות לקחת צעד אחורה. בפועל במהלך ההשבתה נרשמו עליות שערים. והנה, מיד עם סיום ההשבתה, דבר שהיה אמור לפי הציפיות הטבעיות לעודד את המשקיעים ולסייע בהמשך הראלי, השוק שינה כיוון בבת אחת לירידות שכבר מצטברות למעל 5% במדדים המרכזיים כשהדרך נראית פתוחה להמשך ירידות לקראת תיקון של לפחות 10% מהשיא. מניות מסוימות כבר איבדו הרבה יותר מ-5%, בעיקר מניות צמיחה או כאלה הקשורות ל-AI, שלא לדבר על הקריפטו שמתרסק בשיעור דו ספרתי תוך שבוע אחד בלבד, ועבר לתשואה שלילית מתחילת השנה. אז מה קרה עם פתיחת הממשל ולמה מגיעות הירידות?
ראשית נאמר שתיקון ברמות המחירים הנוכחיות הוא בריא ומתבקש וייתכן שהיה צריך רק תירוץ כדי לצאת אל הפועל. הירידות מרוכזות בנכסי סיכון כגון חברות צמיחה יקרות, קריפטו וחברות הקשורות אליו, או חברות הקשורות להייפ הבינה המלאכותית. נכסים אחרים סולידיים יותר לא סובלים מרידות חדות במיוחד, להיפך. מגזר האנרגיה והבריאות טיפסו בשבוע שעבר ב-3.9% ו-2.8% בהתאמה (אם כי זה כולל את תחילת השבוע לפני שהתחילו הירידות) בעוד הנאסד"ק ירד בכחצי אחוז באותה תקופת זמן. ייתכן שיש פה רוטציה בריאה לחברות ערך וסקטורים דפנסיביים שהיו עם ביצועי חסר עד כה.
על כל פנים, העיתוי הנוכחי לפרוץ הירידות ניתן לייחס ככל הנראה לשלושה גורמים עיקריים.
ראשית, בימים הקרובים צפויים להתפרסם כמה נתונים חשובים לאחר ההשבתה הארוכה שגרמה למחסור בנתונים הללו. לאחר זמן ארוך כזה של חוסר וודאות ישנם חששות שהנתונים יפתיעו לרעה. כבר השבוע יתחילו להשתחרר כמה מהנתונים החסרים ובשוק נכנסים לפוזיציה יותר הגנתית ומתרחקים מנכסי סיכון לקראת התנודתיות הצפויה סביב פרסום הנתונים הללו.
- האם טראמפ זקוק נואשות לפד, ואיזו מניה עלתה 68% ביום שישי?
- האינדיקטור שעשוי לאותת על תיקון מתקרב בשווקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל החשש הזה מצטרף הטון הניצי בקרב לא מעט מחברי הפד, ובראשם יו"ר הפד' ג'רום פאוול. הסוחרים מתחילים להעריך יותר ויותר שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר (57% להשארת הריבית על כנה, תרחיש שתומחר ב-0% רק לפני חודש), והם לא אוהבים את זה. אמנם, ההחלטה הסופית תתקבל לאור הנתונים שיתפרסמו עד להחלטת הריבית בעשרה בדצמבר ורבים מהגופים הגדולים עדיין סבורים שנראה הורדת ריבית נוספת. גם ביחס לנתונים שיתפרסמו בימים הקרובים השוק עלול להגיב הפוך מהמצופה. חברי הפד' היוניים מדגישים את החולשה בשוק העבודה כסיבה להורדת ריבית. ומה יקרה עם הנתונים דווקא יהיו טובים? הסיכויים להורדת ריבית ירדו אף יותר וכך הסיכון להמשך ירידות. הסיבה להשארת הריבית על כנה על פי ניצי הפד' היא האינפלציה הדביקה. במקרה זה נתוני אינפלציה נמוכים מהצפוי אכן יעלו את הסיכוי לסיום המיני תיקון שאנו חווים כעת. על כל פנים הטון הניצי מדי של רבים מחברי הפד' מוסיף לחששות סביב פרסום הנתונים הללו.
