אחד הכלים של הפד' נמצא בנקודה החזקה ביותר שלו מזה שנים, מה הוא הכלי ומה המשמעות עבור השווקים?
שוק הריפו בארה"ב הוא השוק אליו פונים הבנקים המסחריים בכדי לקבל הלוואה מבנקים אחרים, במקרה בו לבנק הראשון חסרים מזומנים לאחר יום הפעילות שלו, למשל בגלל עודף של מתן הלוואות או יותר מדי משיכות שבוצעו. בכדי לבצע את ההלוואה (אשר לרוב היא קצרת מועד), הבנק הלווה יציב בפני הבנק המלווה נכסים בתור ביטחונות אשר יאפשרו למלווה להנזיל אותם במקרה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה, אותם הנכסים הם לרוב אגרות חוב או מניות. העניין הוא שחלק מהמזומנים שבנק מחזיק הם בעצם התחייבויות, למשל פיקדונות הציבור וכאשר יש לבנק יותר מדי התחייבויות במאזן, הוא חייב לאזן זאת עם נכסים וכאן בא לידי ביטוי שוק נוסף - שוק הריברס ריפו.
מהו שוק הריברס ריפו
בשוק זה יכולים הבנקים ללוות או להלוות נכסים ואחד השחקנים הגדולים בשוק זה הוא הפד'. הבנק המרכזי יכול להלוות לבנקים המסחריים נכסים בתמורה לביטחונות, שבמקרה זה יהיו מזומנים. כאשר לבנק מסויים יש עודף גדול מדי של התחייבויות, הוא כאמור צריך לאזן זאת עם נכסים וכאשר הבנק משתמש בנכסים שהפד' מציע לו, הבעיה בעצם נפתרה. בדומה לריבית שכולנו מכירים, גם בשוק הריברס ריפו יש ריבית עלייה מחליט הפד' וכאשר בנקים "מחנים" כסף בשוק זה, הם מקבלים ריבית על אותם המזומנים. כאשר הריבית בשוק זה עולה וכאשר לבנקים יש יותר ויותר התחייבויות, התמריץ להכנס לשוק תהיה יותר גדולה.
מה המצב בשוק ואיך הגענו למצב זה?
שוק הריברס ריפו הגיע לנקודת שיא כאשר היקף הנכסים בו עבר את נקודת ה-2.367 טריליון דולר, השיא הקודם עמד על 2.359 טריליון דולר. השוק הגיע לשיאים הללו בעקבות הקורונה - כמות הכסף בארה"ב גדלה בצורה גדולה מאוד בעקבות מדיניות הממשל, אשר חילק כספים רבים בכדי לעזור לתמרץ את הכלכלה, מבלי הבחנה רבה בנוגע למי מקבל את הכספים הללו. המדיניות הפיסקאלית של הממשלה התאפשרה בזכות המדיניות המוניטרית של הפד', אשר רכש עוד ועוד אג"ח של ממשלת ארה"ב והזרים כספים אל הכלכלה בכדי לממן את כל העניין של תמריצי הקורונה ולהוריד את הריבית, מה שיתמרץ את הכלכלה עוד יותר.
ככל שההקלה הכמותית של הפד' המשיכה, כך המאזן שלו גדל יותר ויותר והמשמעות היא שיש לו כמות נכסים אדירה שהגיעה עד לרמה של כ-9 טריליון דולר. אותם הכנסים של הפד' ואותם הכספים שהוזרמו לכלכלה היו אלה שעזרו לשוק הריברס ריפו להגיע לאיפה שהוא היום - לפד' היום נכסים רבים כתוצאה מרכישות האג"ח ולבנקים המסחריים היו התחייבויות רבות, הודות לכך שכספים בהיקף רחב מימדים הוזרמו אל תוך פקדונות וחשבונות האזרחים.
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה כמות הכסף בשוק זה צריכה להדאיג את השווקים?
כאשר כמות הכסף בשוק עולה יותר ויותר המשמעות היא שהפד' יכול לשחרר בחזרה לשוק מזומנים רבים בכדי לעזור לבנקים המסחריים במקרה ויגיעו למצב מסוכן בו חסר להם מזומנים בכדי לעמוד בדרישות הלקוחות שלהם - מתן הלוואות או משיכה של כספים. ככל שכמות הכסף בשוק זה יותר גדולה המשמעות היא שיש יותר כסף שיכול להיות מוזרם אל הבנקים בעת צרה, לפד' יש יותר ביטחון בהעלאות הריבית שלו והוא פחות צריך לחשוש ממצב בו אחד הבנקים יפשוט את הרגל כתוצאה מכך - יש יותר ממספיק כסף בכדי לחלץ אותו.
- 5.מעניין. (ל"ת)הקורא 15/10/2022 15:57הגב לתגובה זו
- 4.נ.ש. 08/10/2022 20:44הגב לתגובה זולא מודבר בכסף שבנקים עסקיים מזרימים לחשבון הפד אלא בדיוק הפוך. הפד נהפך לגוף שנותן אשראי לבנקים ומזרים להם נזילות. והכמות הזאת 2.3 היא כמות שהפד מספק לבנקים. בעצם הפד מזרים נזילות לבנקים כדי שלא יקרסו. כי אם הוא לא היה עושה את זה הריביות בשוק הריפו היו 30%
- 3.ברק 07/10/2022 04:28הגב לתגובה זולהלוות לעסקים ולתמוך בכלכלה הפד נותן להם כסף בעד הערבונות שהיו יכולים להיות בשימוש בשוק הריפו הגלובלי, להיט. הרברס ריפו הוא אחת הסיבות שמאז 2008 אנחנו בשפל שקט ואפשר לראות את זה במגמת העלייה של התוצר הגולמי, הבנקים לא לוקחים סיכון להשקיע בעסקים חדשים ולהרוויח כסף וזה פוגע בכלכלה בעולמית. אין יותר קומוניזם מזה… אגב, בניגוד להגיון התשואה על האג״חים הקצרים נמוכה יותר ממה שהפד נותן על הרזרבות ברברס ריפו וזה בגלל שעדיין יש שחקנים משתמשים בהם בבנקאות הבינלאומית ובמערכת היורודולר כערבונות…
- 2.ג'רום פאואל 06/10/2022 20:49הגב לתגובה זולא ברור למה לבנקים יש זכות להחנות הכספים שלא שלהם..
- ירבעם השלישי 07/10/2022 07:32הגב לתגובה זוהמערכת מהונדסת כך כדי שהכלכלה המשוכללת תוכל לשרת את כולנו. Its the economy אחי
- 1.יש לך עוד כמה רעיונות איך לקבור אנשים ? (ל"ת)יוסף 06/10/2022 20:30הגב לתגובה זו
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותאלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב
אלפאבית Alphabet 1.43% הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.
Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.
לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.
אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- המכוניות של Waymo הפכו לאגרסיביות: מבצעות עקיפות מסוכנות ופרסות לא חוקיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל
העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר למשק השכן ולמי שמתכנן לטוס לאנטליה
העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר
טורקיה הכריזה היום (שלישי) על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.
הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.
במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.
יעד האינפלציה עדיין רחוק
למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.
