האם הפד' יורה לכיוון הנכון, איך תראה עונת הדוחות והיכן תקבלו אג"ח ממשלתי בתשואה של 10%?

— Claudia Sahm 🇺🇦 (@Claudia_Sahm) September 22, 2022

זו נקודה שרבים מצביעים עליה כבר עם העלאות הריבית הראשונות של הפד. השפעת מדיניות הפד על השוק היא דרך צד הביקוש – העלאת הריבית מקשה על לקיחת הלוואות מצד החברות והיחידים, הדבר מוריד את הצריכה, כלומר את הביקוש למוצרים, או הביקוש לעובדים ומשכך גם את השכר ואת כמות הכסף הפנוי בשוק. כל זה אמור בסופו של דבר להוריד את המחירים. הבעיה היא שהאינפלציה, או לפחות חלק משמעותי ממנה, לא נובעת מצד הביקוש אלא מצד ההיצע – בעיות שרשראות האספקה ועליית מחירי האנרגיה גורמים למחסור שגורם להעלאת מחירים. אז האם הפד' בכלל מכוון למקום הלא נכון? האבטלה, כאמור, תאץ את ירידת האינפלציה, אך זו ייתכן ותרד גם כך. מחירי האנרגיה במגמת ירידה חזקה (למרות קיצוץ התפוקה המתגרה של חברות אופק+), מחירי התובלה הימית בירידה רצופה זה 32 שבועות ומגיעים כבר לרמות הטרום קורונה. מחירי הנדל"ן רושמים ירידות חדות ברחבי ארצות הברית. כל אלו משפיעים בדיליי מסויים, אך בסופו של דבר האינפלציה תרד, לאו דווקא בגלל עליה באבטלה, אך האבטלה כבר תהיה עובדה קיימת.

  מה צפוי בטווח הבינוני – ארוך?  כשיהיה ברור שמהלך העלאות הריבית נגמר צפוי ראלי מסויים בשוק. צהלות השמחה בוול סטריט יקפיצו את המדדים בכמה אחוזים יפים, אלא שייתכן שאז הפוקוס יעבור לדבר אחר, כשהמשקיעים יבינו את המחיר ששולם ויעברו לבדוק כמה הכלכלה "שבורה" אחרי המהלכים האגרסיביים של הפד. אנו עומדים בפני מיתון שלחלוטין ניתן היה למנוע אותו והוא מעשה ידיו של הפד, אמר מוחמד אל עריאן, מבקר וותיק של הפד' – "הטעויות של הפד' יצרו איום ליציבות הפיננסית. אין סולם שיאפשר לצאת מהחור הזה". עוד אמר אל עריאן: "איננו יודע אם אנו יכולים להימנע מלשלם על הטעויות הללו כיון שהם פעלו באיחור, איפיינו לא נכון את האינפלציה כחולפת וכאשר הם הבינו סוף סוף את הטעות הם לא פעלו. באמצע מרץ, כשפורסם נתון האינפלציה של פברואר שעמד על 7% הם עדיין הזרימו כסף לכלכלה".

עונת הדוחות אנו עומדים בפתחה של עונת דוחות קריטית, אם כי עדיין משנית למהלכי הפד מבחינת תשומת לב המשקיעים. עונת הדוחות הזו תיתן אינדיקציה נוספת ביחס לשאלה עד כמה פגעו המהלכים הללו בכלכלה הריאלית. הנה כמה נתונים שיירכזו את תשומת לב המשקיעים: איך מתמודדות החברות עם עלות גיוס חוב הגבוהות ב-15 השנים האחרונות? מה ההשפעה של שער הדולר הגבוה, במיוחד מול האירו והליש"ט? מה מצב הצרכנים ועד כמה נפגעו ההוצאות שלהם? ובהמשך לנקודה הקודמת: מה השפעת האינפלציה על עלויות התפעול וכמה ממנה אכן מגולגל לצרכנים? הרבה תשומת לב תינתן גם לצפי מנהלי החברות להמשך. כמה פעמים תוזכר המילה "מיתון" בדבריהם, "בעיות שרשראות האספקה" או "שיעורי הריבית".   מיקרו שוק אגרות החוב חווה השנה הפסדים היסטוריים, הגבוהים במאה השנים האחרונות. לפי בנק אוף אמריקה קרנות ה-40\60 (60% אגרות חוב 40% מניות) הציגו את התשואה הגרועה ביותר מאז שנת 1920. אגרות החוב משקפות כעת תשואות גבוהות ברמה שלא נראתה מזה שנים, וייתכן שזה בדיוק הזמן "לקבע תשואה לטווח הארוך".

• חוזרים למשרד: שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר
• שוק העבודה האמריקאי מפתיע: 256 אלף משרות חדשות בדצמבר

אם היו לא מעטים שטענו בשנים האחרונת ש"המניות הן עדיין המשחק היחידי בעיר", כעת קשה הרבה יותר לטעון שאגרות החוב עדיין מחוץ למשחק, שכן חייבים להודות שהן משקפות כעת השקעה ראויה לטווח הקצר והארוך למשקיעים שחפצים בתשואה קבועה ויכולים להתעלם מ"רעשי רקע" של הפסדי או רווחי הון זמניים. כלומר, כאלה שקונים אגרות חוב על מנת להחזיק בהן בכל משך חיי האיגרת.

מצב שוק אגרות החוב אף יכול להוות סמן חשוב לשווקי המניות. לדברי המשקיע המיליארדר פול טרודר שינוי כיוון במגמת התשואות קצרות הטווח יסמן גם שינוי כיוון בשוק המניות, כך ששווה לעקוב אחריהן, לדבריו.

בפעם שעברה הצגנו כמה אגרות חוב ארוכות של חברות מבוססות ויציבות בארצות הברית. השבוע נפנה את המבט יותר דרומה משם, להשקעה מעט יותר ספקולטיבית. 

המורשת של הכלכלן הדגול מילטון פרידמן, אחת מהאבות של אסכולת שיקגו, מוכתמת בטענות על סיוע בייעוץ כלכלי לרודן הרצחני פינושה ששפך דם רב בצ'ילה, אך תורתו הכלכלית של פרידמן, בין אם אכן סייע ישירות ובין אם השפיע בצורה כזו או אחרת גרמה ל"נס הצ'ילאני" ב-1976 שהקפיץ את כלכלת המדינה הארוכה והצרה בדרום אמריקה למשך שנים ארוכות והפך אותה לאחת המדינות המוצלחות מבחינה כלכלית בדרום אמריקה. בנוסף למדיניות הכלכלית התומכת בשוק חופשי במדינה, היא גם נהנית ממחצבי טבע (40% ממצבורי הנחושת העולמית, מכרות הליתיום הגדולים בעולם) וקשרי סחר חופשי עם מדינות רבות, ביניהן קנדה ארצות הברית האיחוד האירופי ומקסיקו, כמו גם מתיעוש גבוה יחסית לשכנותיה הלטיניות.

• המכסים של טראמפ מזעזעים את השווקים - ירידות של עד 3.5% בחוזים העתידיים
• המיליארדרים לא התחמקו: הונו של מאסק צנח ב-116 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בשנת 2019 פרצו מחאות על רקע חברתי במדינה ומיד לאחר מכן פרצה מגיפת הקורונה, כששני אלו עצרו את הצמיחה המואצת והיציבה של המדינה בעשורים שקדמו לכך, אולם טיפול יעיל בכלכלה כולל תמיכה ממשלתית מאסיבית הביא להתאוששות מהירה ולצמיחה של 11.7% בכלכלת המדינה בשנת 2021 – אחת הגבוהות בעולם. הצמיחה נתמחה על ידי צריכה פרטית, המשך ייצוא מאסיבי, וחזרה מהירה לנורמליות של הפעילות הכלכלית. יחד עם זאת התאוששות שוק העבודה היתה איטית יותר, בעיקר בקרב נשים.

ברבעון הראשון של 2022 צמחה כלכלת המדינה ב-7.1% וברבעון השני הואטה הצמיחה ל-5.6%. גם צ'ילה נאבקת באינפלציה, וזו רשמה נתון של 14.1% באוגוסט ו-13.7% בספטמבר. הבנק המרכזי של צ'ילה נלחם באינפלציה כמו מקביליו בעולם, והעלה את הריבית לאחרונה ב-1% לשיעור של 10.75%. הפסו הצ'ילאני מפגין עוצמה יחסית למטבעות אחרים. אמנם הוא נחלש בשלושה החודשים האחרונים מול הדולר ב-9% אך עדיין רושם התחזקות מול הדולר של 8.9% מתחילת השנה ושל 13% ב-12 החודשים האחרונים.

שוקי אגרות החוב במדינה משקפים את אמונת השוק שהאינפלציה תרגע. אגרות החוב הממשלתיות לעשר שנים נותנות תשואה שנתית של כ-7%, אגרות החוב לשנתיים נותנות 10.1%.

למי שמתעניין בשוק המניות מוטה המחצבים של המדינה בלקרוק מציעה תעודת סל הגובה דמי ניהול של 0.57% שנקראת iShares MSCI Chile ETF (סימול ECH) שהניבה תשואה דולרית של 10.4% מתחילת השנה. 24% מהתעודה מושקע בחברה הגדולה במדינה – חברת המחצבים סוסידד כימיקה אי מינרה (סימול ECM), אחת מיצרניות הליתיום הגדולות בעולם. 10% נוספים מוקדשים לבנקו דה צ'ילה.