שלמה גרינברג: המניות שצריך לקנות והמדינות שצריך להשקיע בהן (עכשיו)

המונח "כלכלה דיגיטלית" מייצג את המיזוג בין המחשוב דיגיטלי לכלכלה המסורתית, כיצד פעילויות כלכליות מסורתיות (ייצור, הפצה, סחר) משתנות על ידי האינטרנט. הכלכלה הדיגיטלית ידועה בכינוי כלכלת האינטרנט (Web Economy) או הכלכלה חדשה מכיוון שהכלכלה הדיגיטלית מחליפה ומרחיבה את הכלכלה המסורתית ללא הרף. כולנו עדים לתרומת הכלכלה הדיגיטלית לחברות השונות אבל מסתבר שהתרומה למדינות אינה קטנה מכך. הוכח שככל שכלכלת מדינה הופכת יותר דיגיטלית כך גם הצמיחה הכלכלית גבוהה יותר וכך גם רווחת התושבים ודוגמאות טובות לכך הן טאיוואן וישראל שהמעבר הזה הפך אותן מ"מתפתחות" ל"עשירות" וזאת למרות אינספור בעיות כלכליות ופוליטיות.

מדד הכלכלה הדיגיטלי של הפיננשייל טיימס וחברת הייעוץ הבריטית החשובה אומדיה, ה-FT-Omdia Digital Economies Index, מודד את הגודל והצמיחה של הכלכלות הדיגיטליות המובילות בעולם מ-2022 עד 2026. המדד מנתח 16 מדדי כלכלה דיגיטלית על פני חמישה פלחי שוק עיקריים ב-51 מדינות (מידי שנה נוספות מדינות למדד שבשנה שעברה בדק 39). חמשת המדינות שהובילו ב-2022 בקצב התרחבות הכלכלה הדיגיטלית, היו הודו ווייטנאם שם התרחבה הכלכלה החדשה בקצב של 12.3%, ישראל שצמחה ב-11.6% ואינדונזיה וסין שצמחו בקצב של 11.4% ו-11.25 בהתאמה.

ב-2023 יובילו הודו ומקסיקו עם 10% ואחריהן וייטנאם, ישראל וקולומביה עם 10.3, 10.2 ו-9.6 אחוזים בהתאמה.  ב-2026 תהיינה 5 המובילות וייטנאם, מקסיקו, הודו, אינדונזיה וערב הסעודית. ישראל תרד בקצב הצמיחה למקום השמיני. טאיוואן אגב נמצאת במקום ה -29 וב-2026 חזויה לרדת למקום ה-35.

עם זאת, צריך כמובן לזכור שמבחינת היקף הפעילות הדיגיטלית מובילות המדינות המפותחות בגדול. חמשת המובילות, מבחינת ההיקף הדולרי של הפעילות הדיגיטלית ב-2022 הן סין, ארה"ב, הודו, יפן וגרמניה ואותן מדינות, באותו סדר, יובילו גם ב-2026. ישראל, אליבא קריטריון זה, נמצאת במקום ה-41 וחזויה להישאר באותו מקום גם ב-2026. טאיוואן, שכעת נמצאת במקום ה-22 תעלה למקום ה-20.  את כל הסטטיסטיקה והטבלאות תמצאו בכתבה.

הגידול המהיר של חדירת הכלכלה הדיגיטלית מצביע על כך שיותר ויותר מדינות מבינות שהמעבר לכלכלה דיגיטלית אינה רק לצורך העלאת רמת החיים ויצירת עושר אלא גם על מנת לעבור טוב יותר משברים כלכליים (כפי שהסתבר בקורונה) ובחברת אומדיה מאמינים שקצב ההתפשטות הגלובלי של הכלכלה הדיגיטלית בטווח הנראה לעין יהיה מהיר יותר מקצב הצמיחה רוב המגזרים הכלכליים. האופטימיות הזו מתבססת על השיפור המהיר בקישוריות (Connectivity) והדוגמה לכך היא התעשייה הפיננסית. "התופעה המתרחבת של ספקי הבנקאות הדיגיטלית ואפשרויות של 'קנה עכשיו, שלם מאוחר יותר'", טוענת אומדיה,"מאתגרת, בעזרת הפרסומאים שמשקיעים סכומי עתק בהעברת המסר למשתמשי הרשת והאלחוט, את הדומיננטיות של הבנקים ורשתות הכרטיסים הגדולות".

אומדיה והפיננשיאל טיימס זיהו עוד נקודה מעניינת, שיותר ויותר פוליטיקאים, מרמת הממשלה ומטה ובכל רחבי העולם מאמינים שחייבים לאשר תקציבים גדולים בהרבה לצורך הקמה של מרכזי פתוח וייצור טכנולוגיים, "זה ממש הפך לקלישאה בין פוליטיקאים. כולם רוצים לקדם 'עמק סיליקון' בעירם, במחוז שהם מייצגים ובמדינה שלהם", נטען במחקר, "זאת למרות שהעולם מלא בכישלונות של ניסיונות לחקות את תערובת הקסמים של דינמיות יזמית, הרפתקנות פיננסית, אוניברסיטאות מתואמות וממשל תומך שנוצרה בעמק הסיליקון ולמרות שכלל לא בטוח שזה המודל להמשך אימוץ הדיגיטליזציה (במיוחד לאור התמונה שמתגלה מתעשיית הטכנולוגיה בשנתיים האחרונות ובמיוחד 'פיאסקו הקריפטו'".

הם מביאים את בריטניה כדוגמה. שם הצהיר, ממש לאחרונה, שר האוצר של הממשלה החדשה, ג'רמי האנט, שהוא יעשה מאמץ להפוך את בריטניה "לעמק הסיליקון החדש" הצהרה שלדעת מומחי אומדיה לא תואמת המציאות בבריטניה כרגע. מערכת החינוך למשל לא תעמוד במשימה כי קיים חוסר חמור באפשרויות הלימוד בתחום מדעי המחשב.

בריטניה גם מתדרדרת כ"מקום מועדף להגירה" של היטקיסטים. בעשור הקודם הייתה בריטניה במקום השני אחרי ארה"ב אבל כיום היא במקום השביעי בין ענקיות הטכנולוגיה אחרי ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, צרפת, גרמניה וכן, ערב הסעודית. "וכשמדובר בקצב צמיחת המו"פ שממשלות בריטניה מדברות שנים על תמיכה במו"פ זה פשוט לא קורה והם משווים בין פעילות נשיא צרפת מקרון לראשי ממשלת בריטניה. מקרון הצליח להפוך את צרפת (כולל הבורסה בפריז) למדינה המועדפת לעסקי ההי-טק. לבסוף מציינים את ישראל ודרום קוריאה כמובילות בהשקעות מו"פ.

כיצד להשקיע בצמיחת הכלכלה הדיגיטלית?
הכלכלה הדיגיטלית - היישום של טכנולוגיות דיגיטליות מבוססות אינטרנט לייצור וסחר של סחורות ושירותים - הופכת לחלק חשוב יותר ויותר בכלכלה העולמית. המעבר לכלכלה דיגיטלית יכול לספק דחיפה לתחרותיות בכל המגזרים ולא יושפע מהאטה כלכלית, הזדמנויות חדשות לפעילות עסקית ויזמית רק יגדלו ואפיקים חדשים להשקעות ימשיכו להיווצר. מזה שנים אני חופר לקוראים שמהפכת הטכנולוגיה, מאז תחילת התמזגותה בפועל עם "הכלכלה הישנה" במהלך משבר 2008, תשנה לחלוטין את הכלכלה והחברה הגלובלית, בעיקר לטוב ותייצר מבול של הזדמנויות שתחזרנה עבור המשקיעים "תופעות" כמו AMZN, TSLA, EW, ISRG,TMO  (שלושת האחרונות, כידוע לקוראים וותיקים, התחילו אצלנו בפינת החלומות).

מהפכת האינפורמציה היא עמוד האש שמוביל את התהליך ומהפכה זו ממש בתחילתה, רק תחשבו איזה מוצרים ותהליכים יגיעו לשוק בדרך למכונית אוטונומית או במעבר הגדול לרפואה מונעת. כן, בדרך יהיו תיקונים, אפילו גדולים מהנוכחי אבל הכיוון ברור ואי אפשר לעצור את ההתקדמות.

תיקון הערכים הנוכחי בתחום הטכנולוגי יוצר הזדמנות למשקיעי טווח ארוך ולא רק ברמת המיקרו אלא גם ברמת המקרו. מי שמגיע למסקנה, כמונו, שהכלכלה הדיגיטלית אכן משפיעה בצורה חיובית על הצמיחה וההתייעלות חייב להקדיש פינה לנושא בתיק ההשקעות שלו, לא רק פינה למניות (סלים בעיקר) בתחום אלא גם להשקעה בסלי מדינות. אין שום ספק שהתעצמות הכלכלה הסינית כדוגמה, במיוחד בין 2004 ל-021, היא תוצאה של מהפכת הטכנולוגיה ובהובלת הדיגיטליזציה ובמיוחד בהכנסה לנפש ובתל"ג (ראו נתונים).

הירידה הדרמטית בקצב העליות ב-2022 וכנראה גם ב-2023 הן התוצאה של ירידה בפעילות הדיגיטליזציה בעקבות הסכסוך מול ארה"ב והמלחמה בקורונה. המחקר של אומדיה והפיננשיאל טיימס מאותת שכדאי להשקיע בסלים מייצגים של הודו (INDA כדוגמה שמחזיק מעמד לאורך התיקון), ווייטנאם (VNM כדוגמא שירד ב-50% מרמת סוף 2021) ולבחון השקעה במקסיקו (EWW כדוגמה שהכפיל עצמו לאורך התיקון כי גופים אמריקאים גדולים נכנסים בעוצמה).

אשר לגבי השקעה ברמת המיקרו: מגיפת הקורונה האיצה באופן דרמטי את קצב האבולוציה והאימוץ של ההתקדמות הטכנולוגית בתחום ה-IT בשנתיים האחרונות. נכון לסוף 2022 גדלה האוכלוסייה הדיגיטלית העולמית לחמישה מיליארד נפש (מעל 60% מאוכלוסיית העולם). אותם 5 מיליארד שכבר נהנים מהדיגיטליזציה אינם "נהנים" בצורה שווה כך שהביקוש לטכנולוגיות העדכניות ביותר ולטרנדים הטכנולוגיים המתעוררים עדיין בחיתוליו ומדובר בעיקר ב-9 תחומים טכנולוגיים מובילים שהמשקיע, לדעתנו, שצריך לעקוב אחריהם, להבין אותם ולנסות לבחור ההשקעות שמהן יפיק המרב והעיתוי הנוכחי (לאורך 2023) מתאים לדעתנו.

התחומים הם: בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML), IOT,  סייבר סקיוריטי, מחשוב קוונטי (שימוש בחוקי מכניקת הקוונטים כדי לבצע פתרון בעיות), רובוטיקה (אוטומציה של תהליכים), מציאות מדומה (VR) ורבודה (AR) שמספקים חוויה משודרגת המשלבת וירטואלית ומציאותית עם תמונות תלת מיימד משופרות, חלק הכרחי לתחומי המשחקים, המסחר האלקטרוני, השיווק, החינוך ולמעשה לכול תחום כלכלי. וגם - מחשוב קצה (Edge computing, מערכת מחשוב מבוזרת שמקרבת יישומים ארגוניים ומקורות נתונים כמו מכשירי IoT זה לזה).

תחומים נוספים - דור התקשורת האלחוטית G5 ולבסוף טכנולוגיות הבלוקצ'יין שנוצרו על מנת לברך ונתפסו כמקללות (בגלל הביטקוין). כאשר מדובר ברמת המיקרו אנחנו מאמינים שההשקעה צריכה להיעשות אך ורק באמצעות סלים ועד כמה שידוע למו אין עדין סלים שמוגדרים כסלי טכנולוגיות שמקדמות כלכלה דיגיטאלית.  לכן, משקיע סולידי צריך להתרכז בסלי טכנולוגיה ושבבים גדולים, XLK ו-SOXX כדוגמה. נכון, יש סלים ממוקדי הטכנולוגיות שהזכרנו אבל הובלת ההתקדמות תיעשה בעיקר ע"י ענקיות הטכנולוגיה והמוליכים למחצה ושני הסלים שהזכרנו עברו תיקון נאה בשנה האחרונה.

למעיזים יותר יש נגוון סלים שמתמקדים בטכנולוגיות שהזכרנו שרובם עברו וכנראה ימשיכו לעבור, תיקון ערכים נאה כמו KNOP שעוקב אחרי "מדד הכלכלה החדשה" שכולל מעל 550 חברות מכול רחבי העולם (כולל ישראליות), חברות שהמוצרים והשירותים שלהן מניעים חדשנות ומשנים את הכלכלה הגלובלית באמצעות שימוש בטכנולוגיות קיימות ומתפתחות כמו רובוטיקה, אוטומציה, בינה מלאכותית, חיבוריות וכדומה. הסל מנהל כרגע 1.7 מיליארד. יש לא מעט סלים דוגמתו.

 
 * אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.