נוסטרומו מזנקת 28% על רקע התקדמות בארה"ב; המנכ"ל אופטימי ונערך לשלבי המכירות

שוק האנרגיה המתחדשת מצליח לענות על חלק מהנושאים הכי חשובים שקשורים להתחממות הגלובלית ובזבוז אנרגיה. הוא הפך לכלי משמעותי בשוק ההון וחברות רבות מצטרפות אליו, בניסיון לפתור את נושא צריכת החשמל ובעיות הדלק.

חברת נוסטרומו קיבלה את אמון משרד האנרגיה האמריקאי, שאישר לחברת אגירת האנרגיה מימון התקנת מערכות בערבות ממשלתית בסכום של עד 189 מיליון דולר. כעת היא מתכוונת להרחיב את הפריסה שלה בקליפורניה. בראיון, מסביר המנכ"ל יורם אשרי מה הוביל אותה לתהליך, מתי החברה שלו תעבור להרוויח והאם צפוי סבב גיוסים נוסף בקרוב.

מניית {נוסטרומו} ירדה מתחילת השנה ב-78%, למחיר של 6.5 שקל, המבטא שווי שוק של 49.3 מיליון שקל. נוסטרומו הפסידה במחצית הראשונה של השנה 9.5 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הפסידה 79.5 מיליון שקל.

למה בכלל צריך מערכות לאנרגיה תרמית בבניינים?
"זה תנאי לכל המעבר של העולם לאנרגיה מתחדשת. הצורך באגירה הוא אקוטי. התנודתיות של רשת החשמל היא גדולה ובלי אגירה יהיו הפסקות חשמל. צריך לעבור ממקור ייצור אחד לאחר. זה גורם להמון תקלות ובעיות אספקה, לחוסר יעילות. האגירה הולכת יד ביד עם כניסה של אנרגיות מתחדשות. זה שוק שלא היה קיים עד לא מזמן והיום מדברים על השקעות של בין רבע לחצי טריליון דולר עד סוף העשור. בבת אחת שוק אחד שלא היה קיים קודם הגיע לזה".

איזה בעיות אתם פותרים ללקוחות - כלומר לבניני משרדים ענקיים בארה"ב, בעיקר?
"לצורך הדוגמא, בוא ניקח את תחנת רידינג בגוש דן. היו מלא הפסקות, אז היה צריך לגרוס את התחנה הזאת, אבל משאירים בחיים כדי שבתל אביב לא יהיו הפסקות חשמל. אגירה בצד הלקוח פותרת את הבעיה הזאת, הוא קונה אנרגיות מתחדשת ועונה על מגבלות תשתית. בתא היא לא חריגה, זה קורה בכל המקומות. מה אנחנו עושים? אוגרים אנרגיה בשעות שפל ומשחררים אותה בשעות שיא".

אז למה יש הפסקות חשמל?
"המקרים שאתה מתאר להפסקות חשמל שנובעות ממזג אוויר, רוח, עצים שנפלו על קווי חשמל. פחות מבעיות אנרגיה. אנחנו מטפלים באי יכולת לספק את הביקוש. בכל העולם מפסיקים לעבוד עם תחנות פחם. גם הגז עובר לייצור מתחדש. הבעיה היא שהוא לא תמיד זמין לנו. בשעת השיא, בין 17-21, רשת החשמל מתמודדת עם שיא ביקושים. בקליפורניה, סוגרים של השאלטר. זה מכניס לפעולה תחנות שיכולות לעבוד בזמן קצר ולספק ביקושים".

איפה עומדת ישראל ביחס לקליפורניה?
"שם סך הייצור המתחדש הוא 20 אחוז מהכלל, יש ימים שהוא מספק 100. בישראל זה עונה על 6-7 אחוז, אז עדיין לא מרגישים את חוסר היציבות של מקורות מתחדשים. אנחנו פועלים בעיקר שם, ובעיקר בקיץ. ישראל היא שונה, כי יש כאן הרבה חימום חשמלי. בארה"ב זה הרבה גז בבתים, לכן בחורף אין שיאי צריכה, אלא בקיץ. המיזוג מגיע לחצי מרשת החשמל. אנחנו פותרים את הבעיה הזאת".

כמה אתם עובדים בישראל?
"כמעט ולא, יש לנו כאן 3 מערכות, בקרוב יהיו 2-3 נוספות. אבל זה לא היתרון היחיד שלנו, אגירה. כשאתה מתקין מתקן אגירה, אתה עושה הסכם עם חברת חשמל או מנהל הרשת ומוכר לו את כושר האגירה שלך. גם כאן, אתה מרוויח".

איך המתקן שלכם עובד?
"המתקן שלנו יש לו 'בטריות קרח', שזה בעצם מים עם יכולת קפאון מהירה מאוד ויעילה מאוד אנרגטית. בזכות חומרים שפיתחנו והנדסה משוכללת, עם פטנט, אפשר לקחת חשמל, להשתמש בו כדי ליצור את הקרח בשעות השפל. התאים הקפואים האלה ממתינים לכל זמן שתרצה. אנחנו מפעילים אותם בשעות עומס בחשמל, כשהמחירים גבוהים, בהנחה שיש פער גדול שפל ושיא. כלומר, בשעות שפל הלקוח משלם ובשעות שיא היא מקבל את החשמל שיצרנו ואז מקטין משמעותית את חשבון החשמל. איך זה קורה? מים זורמים בבניין ומגיעים לחללים נושב אוויר ביחידות קצה. במשרדים, 10 מתוך 12 חודשים זה עובד ככה. כדי לקרר את המים משתמשים במכשיר ענק בגג או במרתף ואחראי על חצי מצריכת החשמל. אנחנו יכולים לאגור אנרגיה שתספק חצי מצרכי החשמל של בנין מסחרי, 4-5 שעות ביום. אנחנו מורידים את צריכת הבניין בחצי, בעזרת אספקת אנרגיית קור. הבטריות קומפקטיות, מתאימות לכל בניין".

מה מייחד אתכם ביחס לחברות אחרות?
"אגירת אנרגיה בבניינים היא חשובה כי 74% מהחשמל מיוצר שם. אתה רוצה לאזן את הרשת בשעות שיא ואתה רוצה לאפשר לה לקנות אנרגיה מתחדשת כשהיא זולה. לכן, חייב למצוא לזה פתרון בבניינים. יש כיום חברות שמשתמשות בבטריות ליתיום, 99% מהאגירה הים בליתיום, אבל הן לא בטוחות ויכולות להתפוצץ, כמו שקורקינט מתפוצץ בדירה. אתה לא מדבר על משהו קטן, אלא על גודל של קונטיינר. אנחנו אוגרים אנרגיה תרמית שמספקת דרישות של קירור לבניין, מערכת כאלה יש אבל הן מאוד גדולות כך של להכניס את זה לבניין לא פרקטי. מה הגודל שלנו? אם ראיתם פעם מתקני רזרבה של מים בבסיס צבאי, השחורים האלה על הגגות - אז כפול. חוץ מזה, אתה אף פעם לא מזרים את מלוא האנרגיה שהטענת, אלא 10 אחוז פחות. במערכות מסורתיות זה מגיע אפילו ל-40 אחוז פחות. יש לנו ניהול חכם עם בינה מלאכותית, ניהול יותר יעיל. אז מצד אחד אנחנו מקבלים כסף מהלקוח - ומצד שני ממנהל הרשת, שמשלם לנו על הורדת צריכה בשעות שיא. בארץ, המקביל הוא חברת החשמל. בארה"ב יש ספקים נוספים כי זה עבר רפורמה".

מה מצב המזומנים של החברה ולכמה זמן הוא יספיק? האם אתה מתכנן גיוס? בספטמבר גייסתם עם הצעה של 550 אלף מניות במרכז לציבור, ביוני גייסתם 14 מיליון דולר. מה השלב הבא?

"בספטמבר עשינו גיוס קטן של 2.8 מיליון דולר, החברה כרגע עם מעל 10 מיליון דולר, זה יספיק לה ליותר משנה לפי קצב הפעילות הנוכחי. יהיו גיוסים נוספים כי החברה לא מצפה להגיע לרווחיות עם היתרה הזו. נעשה את זה בזמן הטוב לנו מבחינת מחיר המניה. אין ספק שהבעת האמון שזכינו לה ממשרד האנרגיה האמריקאי, היא בסדר גודל משמעותי. בטוח שזה ייצור עניין. לא בכל יום האמריקאים מוכנים לשים סכום כזה בפיתוח אנרגיה חדשה".

מתי תראו הכנסות מזה? מה הצפי לרווחים?
"אנחנו בשלב השני והאחרון. הראשון היה התכנית שאושרה על ידי משרד האנרגיה. השני הוא בדיקת נאותות. יש משא ומתן על התנאים על הסכם המימון וההלוואה. זה תהליך שלוקח בדרך כלל חצי שנה. מכל מיני סיבות, אני מאמין שזה יהיה קצר".

מה אתה  על חושב על חברות האגירה האחרות - אוגווינד, טורבוג'אן?
"הן חברות קצת שונות מאיתנו. אחת פונה למפעלים תעשייתיים, השניה מייצרת חשמל בבניינים. אגיד לך משהו כללי על המתחרים - הצורך באגירה הוא עצום ויהיה מקום להרבה שחקנים בשוק. לא אחד יקטוף את כל הפירות. כל החברה שהפתרון שלה טוב וכלכלי - תצליח. ברנד מילר, למשל, עובדת על אנרגיית חום. אנחנו חברות שמסוגלות לחיות אחת עם השניה. אנחנו יכולים לטפל בחצי מאספקת החשמל של בניין, אולי חברה נוספת תבוא עם פתרון משלים. שאלת על מספרים, אז כלכלית אנחנו עומדים בהחזר השקעה תוך 5 שנים. אנחנו מדברים על IRR של 20% בערך. השקעה טובה".