השנה הבורסה ירדה, מה ההיסטוריה מנבאת לשנה הבאה?
הבורסה תסיים את שנת 2022 בירידות חדות. מדד ה-S&P500 שהוא מדד הייחוס העולמי בפועל, בדרך לסיים את השנה בירידה של כ-20% (ליתר דיוק - 19% נכון לסוף השבוע, ונשארו עוד 4 ימי מסחר). לא סביר שתהיה דרמה בארבעת הימים הבאים שתשפר את המצב עד כדי מחיקת הירידות. זה לא קורה בדרך כלל ואין סיבה לחשוב שהפעם יהיה שונה. שנת 2022 הולכת להיות "השנה הגרועה ביותר" עבור שוק המניות מזה 14 שנים (בשנת 2008 ה-S&P500 נפל ב-38% וצריך שנה גרועה במיוחד כדי לעקוף את השיא הזה).
אז הכותרת של שנת 2022 בשווקים היא "שנה גרועה מאוד" אבל האם זה אומר שגם השנה הבאה תהיה מבאסת מבחינת המשקיעים והשווקים יירדו? זה בכלל לא בטוח. הסיבה לאופטימיות היא לא החלפת הספרה האחרונה בשנה הקלנדרית מ-2 ל-3. אין לזה באמת משמעות. שוק ההון לא פועל על פי מסגרות זמן של שנים "טובות" ושנים "לא טובות". אין משמעות אמיתית לכך שבעוד שבוע תתחלף שנה, מעבר לכך שבסטטיסטיקה הימים של השבוע הקרוב עדיין ייחשבו בתור ימים של השנה הנוכחית ומהשבוע הבא הם ייחשבו כימים של השנה הבאה.
ולמרות זאת, יש הרבה יותר סיכויים שבשנת 2023 שוק ההון יעלה. שוק המניות זה יותר 'ריצת מרתון' מאשר ספרינט: רצים לטווח ארוך כשזוכרים שבדרך יש שנים של ירידות. אמנם התרגלנו בעשור האחרון לראות שווקים שרק עולים, אבל זה הרי לא יכול להיות בכך. בכל מקרה, מבחינה סטטיסטית, מאז 1928 ועד היום, היו 25 שנים שבהן שוק ההון סיים את השנה בירידה, ורק בפחות מ-10% מהמקרים היה מדובר על שנתיים רצופות של ירידות. התוחלת - הסיכויים - בשוק ההון הם עם אלה שאופטימיים בטווח הארוך, ה'לונגיסטים'. כאשר אתם מהמרים בקזינו אתם מפסידים כי הסיכויים נגדכם, אבל בשוק ההון אתם ה"בית". והסטטיסטיקה מראה את זה - בדרך כלל, אחרי שנה של ירידות בבורסה מגיעה שנה של עליות. ב-17 מתוך 25 שנים שבהן הבורסה סיימה בירידות - בשנה שאחר כך המדדים עלו. שיעור העלייה הממוצע עומד על 12.6% בשנה הזו. כלומר: רוב הסיכויים הם שבשנת 2023 הבורסה תעלה, ואפילו בצורה יפה.
זה כמובן לא ודאי. יש הרבה סיכונים - הריבית שממשיכה לעלות (אם כי הפד' צופה שזו תגיע לשיא בשנה הבאה ואז תתחיל לרדת), האינפלציה הגבוהה (כן, למרות הירידה מ-9% ל-7% זו עדיין אינפלציה גבוהה), הימשכות הקורונה בסין והמתיחות מול טייוואן, המשך מלחמת רוסיה - אוקראינה, כניסה של המשק האמריקאי למיתון ועוד. אם אירועי המאקרו האלה יפתיעו לרעה, אז לכו תדעו, השנה הזו יכולה להסתיים בהמשך של ירידות, רק שהסיכויים נוטים לטובת עליות.
- UBS: מדד S&P 500 צפוי לעלות כ-12% ב-2026
- מורגן סטנלי: ה-S&P 500 יגיע ל-7,800 ב-12 החודשים הקרובים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הבורסה ירדה שנתיים ברציפות? כדי למצוא שנתיים של ירידות רצופות צריך לחזור לשנת 2000, כאשר הבורסה ירדה אחר כך גם ב-2001 וגם ב-2002, כלומר 3 שנים רצופות של ירידות. לפני כן מדובר על השנים 1973 ו-1974 ולפני כן צריך לחזור עד 1939 ואז 1940 ו-1941 שהיו שלוש שנים רצופות של ירידות.
עם זאת, הסטטיסטיקה גם מראה שאחרי שנה של ירידות מתונות יחסית, של פחות מ-10%, הסיכויים אחר כך לעליות גבוהים יותר, מאשר שנה כמו 2022 שעתידה להסתיים בירידה חדה של 20%. על פי הנתונים, אם המדד ירד בפחות מ-10% יש סיכוי של כמעט 80% שהוא יעלה בשנה שאחרי, ואילו כאשר המדד ירד ביותר מ-10% (כמו השנה) הסיכויים לעלייה בשנה שאחרי הם 55% בלבד.
ובכל זאת, יש מכנה משותף לכל הפעמים של שנתיים רצופות של ירידות - לא היה מדובר רק על ירידה חדה בשנה שלפני, אלא גם על אירוע גיאו-פוליטי משמעותי שהוביל להמשך הירידות. כך למשל, השפל הגדול של השנים 1929 עד 1939 (גם בחלק מהשנים הללו השווקים כמובן עלו), מלחמת העולם השניה וב-1973 חרם הנפט הערבי, או בהתפוצצות בועת הדוט.קום בשנת 2000, שאחריה הגיעו פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 והמלחמה של ארה"ב בעיראק בעקבות כך.
- סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
- שוק המניות של ברזיל זינק ב-2025 - אבל ההמשך תלוי בפוליטיקה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
לכן, לפחות על פי הסטטיסטיקה, בהינתן שלא יתרחש אירוע גיאו-פוליטי משמעותי בשנה הבאה, סביר שנראה את השווקים חוזרים לעלות. אפילו בשנת 2008, אחרי אותה קריסה של 38%, השנה שאחריה הייתה שנה של עליה בשווקים, כשמדד ה-S&P500 זינק ב-23%. זה מוכיח אגב עד כמה יש חשיבות גם למהלכים של הבנק המרכזי האמריקאי, הפד'. בעקבות משבר הסאב פריים ב-2008 הפד' הוריד בחדות את הריבית והשווקים זינקו. אם בשנה הבאה האינפלציה תירגע, בעקבות העלאות הריבית המהירות של הפד', והוא יוכל להתחיל להוריד את הריבית - זה עשוי להיות זרז טוב לעליות בשווקים. הפד בזמנו גם החליט להגדיל מאוד את המאזן שלו על ידי רכישת ניירות ערך מגובי משכנתאות ולספק יציבות לשווקים. זה לא אומר שכך הפד' יגיב גם הפעם, ואולי לא כדאי שכך הוא יגיב. הוא צריך להקטין את המאזן העצום שלו ולא להמשיך להגדיל אותו, ועדיין - גם לסיום תהליך העלאת הריבית, ואולי אפילו הורדת ריבית, עשוי לסייע לשווקים לחזור לטפס.
נכון לעכשיו, התנודתיות בשווקים נמשכת, כאשר המשקיעים מחפשים סיבות לאופטימיות מצד הפד' ורמזים לכך שהוא יאט את העלאות הריבית. ג'רום פאוול, יו"ר הפד', בינתיים לא מספק את הסחורה, וזה מקשה על המשקיעים להיות אופטימיים. אף אחד לא יודע מתי הפד' ילחץ על הבלם ויעצור את העלאות הריבית, או כפי שאומר שוב ושוב כאן בביזפורטל, פרשן וול סטריט שלמה גרינברג (למשל כאן וכאן) - ההתהפכות יכולה להיות מהירה מאוד. השווקים לא מחכים לאף אחד וברגע שהמשקיעים ירגישו שיש שיפור - המניות עשויות לזנק.
- 10.סתם אחד 26/12/2022 21:06הגב לתגובה זוהמשקיעים נעים בין תאוות בצע לרווחים לפחד מהפסדים. כול עוד מעלים הריבית בארץ ובארה"ב החברות ירוויחו פחות והמניות ירדו בהתאם. לכן לא בטוח ששנת 2023 תהיה שנה של רווחים במניות.
- 9.רוב הסיכויים לשנה מדשדשת,נכנסו הרבה ח'ברה צעירים שיכולים להשקיע 500 ש"ח ולהריץ המניות וכל מה שמעניין אותם זה "מכה" ולברוח.לטווח ארוך שבונים על גידול ושיפור בחברה...כבר אין הרבה. (ל"ת)יוסף 26/12/2022 07:22הגב לתגובה זו
- 8.מהי העליה הכוללת מ-2000 עד 2020 (ל"ת)חזי 26/12/2022 04:10הגב לתגובה זו
- 7.פיליאס פוג 26/12/2022 03:04הגב לתגובה זוהסקה סטטיסטית תמוהה. אולי גם תבדוק מה הקשר בין סכום ספרות השנה לשיעור העליה/ירעדה? כדי להגיד דבר כזה אתה צריך להניח שיש משהו משותף לשנים האלה שגורם להן להתנהג באופן דומה. אבל אין. אין לי ספק שאם הייתה בודק מה הסיכוי שיהיו עליות או ירידות, כך סתם, בלי קשר לשנה הקודמת, הייתה מגיע לנתון דומה.
- 6.דוד 26/12/2022 01:35הגב לתגובה זוגם ב- 2023
- 5.עדיף לא לחסוף 25/12/2022 21:54הגב לתגובה זובורסה זה שרלטנות אם מישהו היה יודע להרוויח אז למה שיעסוק בלימוד או יעבוד ...? הרי הוא יודע לעשות כסף בלי לעבוד
- בהצלחה בחיים (ל"ת)חחח 26/12/2022 09:25הגב לתגובה זו
- 4.נדב 25/12/2022 21:51הגב לתגובה זוהשנה הבאה אולי תרשום עליה בסופו של דבר...אבל וזה האבל הגדול...מה תגידו אם ניפול 50 אחוז ואחר כך נעלה 100 ? גם אז זה בסדר ולשים את הראש מתחת לגליוטינה??? את זה אתם לא תלמדו בחיים את הציבור המסכן...וחבל.
- 3.אשרי המאמין (ל"ת)הערה 25/12/2022 21:05הגב לתגובה זו
- 2.כל אחד ממחלקי העצות הטובות יש הזדמנות להיות "באפט2 " (ל"ת)יותם 25/12/2022 20:44הגב לתגובה זו
- 1.שנה הבאה הבורסה נוגחת: 50% תשואה מעל היום. חכו תראו. (ל"ת)אורן 25/12/2022 19:17הגב לתגובה זו
- 93.45% מתחת להיום בקלות (ל"ת)לאורן 26/12/2022 22:25הגב לתגובה זו

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים לרכישת דירה – עד מיליון שקל
בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע
רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.
בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.
יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק
לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.
במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב", המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- מיומנו של יועץ השקעות - על הדילמה בין השקעה בבורסה להשקעה בדירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא
בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
