המומחים טוענים - מיתון; המשקיעים קונים מניות; מי צודק?

הסל המגזרי הגדול בעולם למוצרי יוקרה,LVMH  (סימול:MC.PA) בשיא כל הזמנים: האדם העשיר בעולם בימים טרופים אלו הוא Bernard Arnault, איש עסקים צרפתי, משקיע, אספן אמנות והמייסד, היו"ר והמנכ"ל של LVMH Moët Hennessy Louis Vuitton, חברת מוצרי היוקרה הגדולה בעולם.

לפי פורבס הגיע Arnault לשווי נקי מוערך של 213 מיליארד דולר באישי ויותר מכך במשפחתי. זה היה  נכון לתחילת ינואר 2023, לסוף ינואר זה הרבה יותר כי המניה של החברה, שנכנסה ל-2023 על 679.9 אירו נמצאת קרב ל-800 אירו, רמות שיא של כל הזמנים. אבל מניות LVMH שבשליטתו זה רק חלק מהונו האישי, יש גם קולקציית תמונות נדירה, מניות אחרות, נדל"ן ועוד, "זה הכל במשפחה", הסבירו בפורבס, "וזה ימשיך להיות במשפחה" וזה נכון כי הוול סטריט ג'ורנל, בכתבת תחקיר על הטייקונים שמובילים את תעשיית מוצרי היוקרה, מזהה את הייחודיות הזו של משפחות מובילות מגזר.

אז היום נדבר על תעשיית מוצרי היוקרה ועל אפשרויות ההשקעה בה. LVMH הוקמה ב-1987 כתוצאה משורת מיזוגים, שיזם והוביל Bernard Arnault, של חברות מובילות בתחומים יוקרתיים מגוונים. באמצעות 5,556 חנויות בעולם ורשת האינטרנט החברה מוכרת מגוון רחב של יינות, שמפניה ומשקאות חריפים, מוצרי אופנה ועור יוקרתיים לצד מוצרי קוסמטיקה ובשמים. הם מייצרים ומעצבים יאכטות בהתאם להזמנת הלקוח לצד יאכטות פאר. בבעלותם חברת מדיה מובילה באירופה, שירותי תיירות יוקרתיים, עיצוב בתים ועוד. בקיצור וכפי שאמרה בזמנו מרתה סטיוארט, מלאת "סגנון החיים" האמריקאית, "החברה שכל אחד שרוצה להיות עשיר הוא לקוח שבוי שלה".

החברה שולטת על יותר מ-60 חברות בנות שכל אחת מנהלת מספר קטן של מותגים יוקרתיים, 75 בסך הכל. ביניהם מותגי טיפאני, כריסטיאן דיור, פנדי, Sephora Bulgari ועוד כאשר החברות הבנות מנוהלות באופן עצמאי. בשנת 2022 הגיעו המכירות ל-72.3 מיליארד אירו עם רווח תפעולי ונקי של 19.7 ו- 13.3 מיליארד אירו בהתאמה ורווח למניה של 26.36 אירו (עלייה של 10% לעומת 2021). ערך השוק הנוכחי כ-395 מיליארד אירו, החברה היקרה ביותר באירופה.

• הנאסד"ק עלה ב-1.9%; אפל קפצה ב-4%, אנבידיה ב-3%
• הנאסד"ק נפל ב-4.3%; טבע צנחה ב-9%, סולאראדג' עם 19%

Arnault בנה למעשה את החברה באמצעות אימוץ אסטרטגיות של 2 חברות פאר אמריקאיות, טיפאני ((Tiffany & Co. שרכש ב-2021 וברקשייר האת'וויי (סימול:BRKA) של וואן באפט. מטיפאני לקח (הרבה קודם לרכישה) את שיטת השיווק בעזרת משפיענים, סלבריטאים ומובילי דעה מרכזיים אחרים. השימוש בדמויות אלו לקידום המכירות, שהיום הוא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה של כל חברה, היה למעשה "המצאה" של טיפאני שבעזרת הידוענים שגייסה הפכה לנכס לאומי כמעט. מוורן באפט לקח Arnault את שיטת רכישת החברות שלו וניהולן.

ההצלחה של באפט, למי שאינו מכיר את דרך הפעולה שלו, אינה נובעת מההשקעות המוצלחות שהוא מבצע בחברות ציבוריות מובילות (כמו קוקה-קולה, אמריקן אקספרס או אפל) אלא מרכישת חברות בתחומים שונים כאשר הוא משאיר את ניהול החברות למנהליהן. נכון לתחילת 2023 שולטת ברקשייר ביותר מ-65 חברות (שבבעלותן 260 חברות בת בבעלות מלאה) על פני תעשיות הטכנולוגיה, הצרכנות, האנרגיה, השירותים הפיננסיים ושירותי הבריאות. כמה מהחברות הן מהמובילות בעולם בתחומיהן כמו ישקר הישראלית, ענקית הצבעים, Benjamin Moore, ענקית הסיטונאות לשירותי שרשרת האספקה למרכולים, McLane, ענקית רכבות המשא BNSF או יצרנית הבטריות הגדולה דוראסל. באפט כאמור מאפשר לכל צוות ניהול לקבל את כל ההחלטות עבור כל אחד מהן, אפילו אינו מתערב בהכנות התקציב שלהן.  באפט בוחר את החברות לפי הערך הפנימי, החפיר ובמיוחד תפקוד ההנהלה לאורך זמן, 

כך בדיוק פועל Arnault - LVMH היא למעשה סל מגזרי, סל של תעשיית מוצרי ושירותי היוקרה ומבחינת התשואה למשקיע אז LVMH מכה, מאז תחילת המאה ובכל שנה, את מדדי הדאו, הנאסד"ק וה-P&S, מה שקרנות או סלים שממוקדים במוצרי יוקרה כמו סל מוצרי היוקרה מהסוג של LUXU (Amundi Global Luxury ) או קרן יוקרה כמו Pictet Premium Brands שכוללת כול מותג יקר גלובלי. LVMH היא סל מוצרי יוקרה למעשה שמנוהל אקטיבית לא מצליחים לעשות.

• להשקיע גם כשהשווקים קורסים - DCA, היתרונות והחסרונות
• התשואות מזנקות והדולר נופל: שוק האג"ח מאותת חוסר אמון
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

תעשיית מוצרי היוקרה: המפתח לקריטריון "חברת מוצרי היוקרה" הוא הבלעדיות, שנשמרת בעיקר על ידי היכולת לתמחר במחיר גבוה אך גם על ידי הגבלה מודעת של נפחי מכירות ונקודות מכירה. התעשייה כוללת פריטים אישיים אקסקלוסיביים ביותר המשדרים את הטעם והמעמד של בעליהם. זה כולל ביגוד, הנעלה ואביזרי עור, משקפיים, כמו גם שעונים ותכשיטים ומוצרי קוסמטיקה. התעשייה, שב-2021 גלגלה 294.18 מיליארד וב-2022 312.63 מיליארד, צפויה להגיע למכירות של 354.8 השנה ול-407 מיליארד ב -2027. הנתונים אינם משקפים את התעשייה כולה כי מבחינת ההגדרה התעשייה כוללת גם מוצרים כמו מכוניות פאר, חברות כמו NIKE או מלונות פאר, אלא שאלו משויכים לתעשיות שלהם. מכונית פררי למשל, מוצר יוקרה, נמצאת אמנם בסלי וקרנות התחום אבל לא בנתונים שמתפרסמים לגבי "תעשיית מוצרי היוקרה" כי מהבחינה הזו היא חלק מתעשיית הרכב.

הפלח הגדול ביותר בשוק היוקרה הוא אופנת היוקרה עם נפח שוק של 111.5 מיליארד דולר ב-2023 (31.4% מהסה"כ) כאשר אחריה נמצאים התכשיטים ושעונים יוקרתיים, מוצרי עור ומוצרי קוסמטיקה ובשמים. רוב ההכנסות (75.7 מיליארד או 21.3% ב-2023) מופקות בארה"ב וצופים שב-2023 22.4% מסך ההכנסות יופקו באמצעות מכירות מקוונות. המכירות המקוונות קפצו מ-13.9% ב-2019 ל-18% ב-2020 בגלל הקורונה ומאז הן עולות ויגיעו, על פי ההערכות ל-26% ב-2025.

העלייה במכירות המקוונות השפיעה משמעותית על התעשייה שעוברת "התאמה טכנולוגית" גדולה. החברות המובילות מבחינת המכירות הן LVMH שמחזיקה ב-15% מהשוק ואחריה אסתי לאודר (סימול:EL), Kering (סימול:KER.PA) ו-Loreal (סימול:OR.PA) כל אחד מהן עם 5% מהשוק.

לבסוף חשוב לציין שמה שמאפיין וימשיך לאפיין את התעשייה זה פעילות המיזוגים והרכישות וההשפעה של התקדמות מהפכת הטכנולוגיה שמייצרת כר נרחב לכניסת סטארטאפים.

האם מעניין להשקיע ב-LVMH?  כפי שקרה וקורה כמעט בכל נישה תעשייתית, אז גם תעשיית מוצרי היוקרה היא אוליגופול (מבנה שוק שבו קבוצה קטנה מובילה מבחינת המכירות) שאותו מובילה LVMH ובהפרש גדול כאמור. האמת היא  ששלוש החברות האירופאיות, LVMH, KERING ו- Loreal, בהשוואה למדדים השונים, לא נפגעו בצורה משמעותית מהתיקון הנוכחי, LVMH (סימול:MC.PA) אפילו נוגעת בשיא כול הזמנים. אסתי לאודר (סימול:EL) לעומתן, נפגעה, ירדה ב % 26 מהשיא. למה הפער בין EL לשלושת האחרות? תתפלאו אבל הסיבה האמיתית היא  שאסתי לאודר "אמריקאית" ושלושת האחרות אירופאיות. מוזר שזו הסיבה אבל זו עובדה, מניות אמריקאיות מקבלות, בעת גאות, ערכים גבוהים בהרבה מלא-אמריקאיות ונופלות הרבה יותר בתיקונים (כיוון שעלו הרבה יותר). כך זה עובד מאז התחילו מניות לא-אמריקאיות להיסחר בניו יורק. EL אגב ולמרות הירידה החדה עדיין נסחרת, אפילו כעת, במכפיל גבוה, הגבוה ביותר מבין הרביעייה. 26 מתוך 31 אנליסטים שמכסים את LVMH ממליצים ב"קניה". חמשת האנליסטים שבדקו החודש ממליצים כולם ב"קניה" עם מחיר יעד קונצנזוס של 862 אירו. גולדמן סאקס היה האחרון עם מחיר יעד 900 והסנטימנט, נכון ל 24.1, שורי לחלוטין. LVMH היא חברה שמנוהלת בצורה הטובה ביותר, לא פחות מברקשאייאר, שהצריכה למוצרים שהיא משווקת יציבה מאוד ושפועלת בתחום שצומח לאורך שנים ונפגע פחות מהאטה כלכלית ומניית  LVMH כאמור, בין אם תבדקו לאורך 15, 5 או שנה, הניבה יותר ממדד הנאסד"ק, ה 500 P&S או כול קרן יוקרה. אנחנו חושבים שלמשקיע הסולידי כדאי בהחלט להכניס לתיק ההשקעות מניה כזו. באיזה מחיר? זו כבר ההחלטה האישית של המשקיע.  

יום שמתחיל בירידות חדות מסתיים על האפס - מה זה אומר? ההתחלה היתה פסימית - אחרי שמיקרוסופט דיווחה על תחזית פושרת, הכותרות היו שחורות, והשווקים צנחו. אבל סיום המסחר אמש בוול סטריט היה קרוב לאפס. המשקיעים לא מאמינים להפחדות. האם הם צודקים?

לאמריקאים יש מונח "mind-boggling" שמשמעותו, לפי האקדמיה ללשון - "מרגש או מכריע מבחינה נפשית או רגשית" אבל משמעותו בסלנג - "אפשר להשתגע ממשהו" ואכן, כך  אמר אתמול, בסוף המסחר, צ'רלי פיין, המגיש של Fox business כאשר בחן את עקומות המדדים והוא אכן צודק. איך אפשר להסביר את הפער שבין התנהגות המשקיעים לבין הצווחות על משבר כלכלי שמתקרב שמשמיעה התקשורת וחלק לא מבוטל מה"מומחים".

לפי התנהגות מדדי המניות ואגרות החוב ברור שהמשקיעים לא מוכנים להקשיב לצווחות ולאיומים. למי שצפה במסחר בשעתיים הראשונות וגם קרא הכותרות של הבוקר, היה ברור שהולכים ליום קשה במיוחד. "במיקרוסופט מתפתחות מגמות שליליות", צווחו הכותרות ו"פרשנים" רבים הסבירו שהמיתון, למעשה, כבר כאן ואם מיקרוסופט גם מפטרת 12,000 עובדים אז נראה שמשבר 2008 ממש מעבר לפינה.

מנכ"ל מיקרוסופט לא אמר שהעתיד רע, ההפך; והוא כמובן לא נכנס להשקעות עתק בבינה מלאכותית (AI) כי הולך להיות קשה. המשקיעים לא מטומטמים, הם יודעים שמיקרוסופט, כמו כל חברות ההייטק, בטח בישראל, התחרו בשנים האחרונות על גיוסי עובדים, גייסו כל דבר שזז בכול מחיר שביקשו. הם מבינים שמיקרוסופט, כמו כל חברות ההייטק, מנצלת את המצב כדי "להתייעל" וכך גם עושות החברות בישראל, אבל זה לא בגלל שהולך להיות רע וקשה.

נכון, מיקרוסופט גם מנצלת את המצב ומתייעלת כי אחרי הכל זה חלק מהקפיטליזם אבל מי שהקשיב למנכ"ל החברה הבין שהאיש לא מודאג מהעתיד. הביקושים המטורפים כמו ההערכות המטורפות נרגעו, אבל בין זה לבין מיתון אמיתי המרחק גדול.

"טסלה בבעיה...", מפזמים "המומחים" מזה שנה. באמת? אלו אותם מומחים שדחפו את המניה לחלל החיצון ואותם מומחים שלפני עשר שנים, חמש שנים ושנתיים טענו שהחברה לא מסוגלת להרוויח. לנוכח המספרים שראינו אמש והביקוש המדהים לרכבים שעולה דרמטית כשהחברה טיפה מורידה מחירים, למי להאמין?

ותשואות אגרות החוב? שמתם לב שמאז תחילת החודש ירדו התשואות ביותר מ-10% לאזור ה-3.44%. אל מול איומי הנגיד בהמשך העלאות חזקות "כמה שיידרש" בריבית, המשקיעים חושבים כנראה ש"לא יידרש".

זה לא שנגמרו הזעזועים וממחר בבוקר יחזרו העליות אבל זה, ללא ספק, פרק הזמן שיצרה "היד הנעלמה" של הכלכלה הקפיטליסטית (ובחזירות כהרגלה) למשקיעים לאיסוף מניות של חברות טובות במחירים שפויים שלא נראו שנים. מהפכת הטכנולוגיה עדיין בתחילתה והגאות תימשך. 

הטור המלא של שלמה גרינברג יתפרסם מחר