למה התשואה על אגרות חוב ממשלתיות מזנקת?

שוק העבודה חזק. לכאורה, מדובר בנתון טוב וחשוב, אבל בפועל מדובר בנתון אמביוולנטי. שוק עבודה חזק מתבטא בהמשך ביקושים ומכאן גם המשך אינפלציה. הבנק המרכזי מנסה בכל כוחו להקטין את הביקושים כדי להילחם באינפלציה. ביקושים הרי מעלים מחירים. הוא עושה זאת  בעיקר דרך הריבית שאמורה לצנן ביקושים – לייקר את העלויות של היצרנית והספקים ומנגד להעלות את ההוצאות של משקי הבית, להכביד על יכולתם לרכוש מוצרים.

ג'רום פאוול, יו"ר הפד אמר מספר פעמים ששוק העבודה חזק מדי והנתונים שהתפרסמו היום מעידים על שוק עבודה מאוד חזק. על פי דוח התעסוקה, היקף המשרות הנוספות הסתכם ב-517 אלף, בעוד שבדצמבר זה היה מחצית והצפי היה לכ-190 אלף משרות חדשות. המשק האמריקאי מייצר משרות נוספות קצב גבוה, אך זה לא מסתדר עם הגישה של הפד'.

ועל רקע זה, ההערכות כעת שהריבית עשויה לעלות שוב. שלשום הפד העלה את הריבית ב-0.25% לטווח של 4.5%-4.75% והסביר שיש ירידת מחירים במספר מקומות בשוק לראשונה מאז שהאינפלציה השתוללה. המס היה שהבנק המרכזי מצליח להשתלט על האינפלציה, אבל ייתכן שידרשו עוד עליות ריבית קטנות יחסית. הנתון של היום על שוק התעסוקה, קצת מקלקל את החגיגה.

רואים זה זה בתשואות האג"ח שעולות. ברגע שיש הערכה שהריבית תעלה, זה מתבטא באג"ח הממשלתי שנסחרות במתאם מול הריבית של הפד'.  תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים עולה ל-3.53% לעומת 3.39% אתמול. תשואת אג"ח לשנתיים מזנקת ל-4.27% לעומת 4.09% אתמול. זה מבטא את הערכות השוק שהסיכוי להעלאת ריבית גדל.

אבל אם כך, איך זה שהעלאת הריבית הצפויה לא מתגלגלת לשוק המניות? לשוק חיים משלו. נראה שהוא מחפש בעיקר סיבות לעלייה. אתמול אחרי דוחות חלשים של ענקיות הטק היה צפוי שהמניות ירדו ואכן בפתיחה הן ירדו מעל 2%, אבל הנאסד"ק תיקן כמעט את כל הירידה.