האם המיתון דופק בדלת? אנחנו כבר נמצאים בו - האם דווקא זה הזמן למניות?
יהיה או לא יהיה מיתון? שלמה גרינברג סבור שלא יהיה מיתון. אבל אנחנו כבר במיתון...
הוא כבר נכנס הביתה בלי שנרגיש. אך זו דעה בלתי מקובלת, שכן על סמך סקר שערך אחד הבנקים הגדולים בעולם, בארצות ה-OECD המהווים כ-60% מהתוצר העולמי, שיעור האנליסטים הסבורים שיהיה מיתון ירד בחדשים האחרונים מכ-50% ל-30% בלבד. טכנית, הגדרת מיתון הנה שני רבעונים רצופים של שיעור צמיחה ריאלי שלילי של התוצר הלאומי הגולמי. אך למען האמת יש לדייק יותר: גם ירידה רציפה בשיעור הצמיחה, גם ללא התוויה שרירותית של תקופת זמן כגון רבעון, הינה מיתון לכל דבר.
אנחנו שם ללא ספק: נתוני הרביע האחרון של 2022 שכבר פורסמו בארה"ב מראים כי במונחי דולר קבוע עלה התל"ג הריאלי (כולל היבוא) בשנת 2022 כולה ב-192 מיליארד דולר בלבד (0.96%) כאשר, שימו לב, כל כולה של העלייה מוסברת בעלייה בהיקף השירותים (276 מיליארד) בעוד שבשאר הסעיפים המעידים על מגמה עתידית, כגון השקעה, הייתה ירידה של כ-100 מיליארד. הדיווח יעבור כנראה רביזיה כלפי מטה משום שבנתון שדווח ישנו רק אומדן של התוצר של חברות פרטיות שיתברר סופית במהלך הרבעון.
- כל הכותרות
לקורא הספקן שסבור שהנתון למעלה אינו רלוונטי לישראל משום שזו הנה אי מבודד שהעננה המרחפת תחלוף מעל לראשה – זו טעות קריטית.
האטה כלכלית או מיתון? הגבול דק, שכן בכל מצב הדבר כרוך בפיטורי מאות אלפי עובדים והקטנת ההשקעה שהיא מנוע הצמיחה העתידית. אלא שמרבית האינדיקציות מתארות מצב קיים או התרחשות בעבר. בואו נראה מהן האינדיקציות בעולם כולו:
הגורמים השליליים המסבירים מדוע אנחנו כבר בתקופת האטה או מיתון:
שוק העבודה – בכמה ארצות באירופה (דנמרק ואוסטריה) ישנם כבר סימנים לעליית רמת האבטלה. גל הפיטורים בחברות הטכנולוגיה הבין לאומיות שדולף גם לקונגלומרטים הגדולים יראה את אותותיו בקרוב. בדרך כלל מדד האבטלה הנו מדד מקביל למיתון, כלומר, אינו מהווה מדד מקדים. מדד מקדים במעט הנו שיעור השינוי במודעות של הצעות עבודה. מדד זה הראה נסיגה של 10% בתקופה האחרונה.
אינפלציה – זו עדיין חוגגת בארצות ה-OECD ברמה שנתית של 5-6%. סביר להניח כי מגמה זו תתמתן מעצמה, כאשר שיעור ההאטה בתוצר יתעצם. סקר שנערך החודש בארה"ב מעיד על שיעור קטן של כוונות יצרנים להעלות מחירים – סמן מובהק להאטה. עובדה זו גם באה לידי ביטוי בציפיות לאינפלציה לטווח שנה שירדו באופן ניכר בחדש ינואר 2023. מכל מקום, שיעור אינפלציה גבוה משפיע על שער הריבית הנומינלי כאשר רמה גבוהה של שערי ריבית תקטין באופן ניכר את שיעורי הרווח בסקטור הפרטי מחד, וכן תקשה גם על מדינות לממן את תקציבן באמצעות חוב.
מחירי אנרגיה – חורף חם יחסית הוריד את הצריכה לגז באירופה ב-26% אך המחירים, שאמנם התמתנו מאז אוגוסט 2022, עדיין גבוהים. אי הוודאות באספקת גז מרוסיה תורמת לא מעט לגורם שלילי זה.
פתיחה של סין לאחר פנדמיית הקורונה תורמת לא מעט ללחץ מחירים כלפי מעלה על מחירי המוצרים הבסיסים. נוסיף על כך את העובדה שבסין, אשר "סבסדה" את האינפלציה במערב במשך כמה עשורים, ישנה עליית מחירים דרמטית.
מדיניות מוניטרית – המשך מדיניות העלאת הריבית בכל הארצות המפותחות פרט ליפן, כדי למתן את שיעור האינפלציה. הניסיון של תחילת שנות ה-80 מעיד כי ההשפעה המידית הנה ירידה מהותית בשיעורי הצמיחה בתוצר.
מדיניות פיסקלית – ירידה ברווחים ועליה באבטלה ותוספת העול על ביטוחי אבטלה, תהפוך מהר מאוד עודפים תקציביים לגירעונות ניכרים (מבלי להזכיר את ישראל שההסכמים הקואליציוניים מטילים עומס תקציבי נוסף). ארה"ב נמצאת בגבול העליון של יכולתה לגייס חוב. אמנם הממשל יכול להחליט על העלאת התקרה אך בכל מקרה משמעות הדבר לחץ נוסף כפי מעלה על שערי הריבית.
מנגד - הגורם החיובי היחידי שניתן לציין הינו יכולות המימון העומדות בפני הסקטור הפרטי. שיעור חסכון גבוה במיוחד בשנים האחרונות גרם לכך כי ב-7 הארצות המפותחות כמות המזומן הפנויה עומד על כ -3 טריליון דולר המהווים כ-10% מסך ההוצאה לצריכה פרטית. שיעור זה גבוה בהרבה מהממוצע הרב שנתי דבר שעשוי להקטין את הלחצים על שערי בריבית.
כל הגורמים הללו קיימים כבר והם ידועים לכל, כך שהם מגולמים בתוצאות המדווחות של התוצר הנוכחי. לפיכך חשוב יותר לנסות לחזות את המגמה העתידית של הגורמים הנ"ל. אם הגורמים הללו ימשיכו להתנהל ברמה הנוכחית, ההאטה תימשך, אך הסבירות להגעה לשיעור צמיחה שליליים נמוכה יחסית. יחד עם זאת די בגורם אחד שהתעצמותו תכניס את העולם המערבי למיתון כבד, שהרי גורם אחד גורר גורמים אחרים.
נזכור רק עובדה אחת מעניינת ובעלת משמעות פרקטית: שוק ניירות הערך מגיב הרבה יותר מהר מהדיווח על שינויים בתוצר. פירוש הדבר שיתכן שבעיצומו של מיתון כלכלי עם שיעורי צמיחה שליליים, שוק ניירות הערך ישנה מגמה ויעבור לעליות ניכרות. משתתפי שוק ניירות הערך, בשיא הפסימיות לגבי הצפוי, הופכים "לאופטימיסטים ללא תקנה" וכל רמז קל על אפשרות שינוי מעצב תהליך ציפיות חיובי. או אז, פרמיות הסיכון בשוק האג"ח יורדות ומקטינות תשואה ומחיר ההון יורד בשוק המניות. הראשונים להגיב הינם המשקיעים הגדולים ששנאת הסיכון שלהם נמוכה יותר. לאחר מכן מצטרפים המשקיעים המוסדיים ורק בסוף התהליך מצטרף הציבור, ולעיתים מאוחר מידי.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
8.טמטוםחזי לועזי 12/02/2023 11:24הגב לתגובה זו1 0פנדמיית הקורונה, קונגלומרטים, ריביזיה... אליעזר מתהפך.סגור
-
7.אנחנו לא ב 2008. 12/02/2023 04:28הגב לתגובה זו0 0נא לרדת מהגגסגור
-
6.מומחים שמומחים ,ראינו ב2000,2008,2022 ועודמר שוק הוא המומחה ,והמומחים מה לעשות מתפרנסים מגיב 10/02/2023 10:32הגב לתגובה זו1 0מר שוק הוא המומחה ,והמומחים מה לעשות מתפרנסים מגיבובי שטויות .סגור
-
5.התייחסתי אלינולרון 10/02/2023 10:27הגב לתגובה זו1 1כי העולם במיתון ואנחנו נגררים + נתניהוסגור
-
4.ברור שאנו במיתוןלרון 10/02/2023 10:24הגב לתגובה זו1 0ויש להודות לפרופ' סטנלי פישר שהכין אותנו למשבר בקניית דולרים "לא נחוצים"סגור
- טען עוד
-
3.גם אם יהיה מיתון הוא יהיה קל וקצרדן 10/02/2023 00:30הגב לתגובה זו3 0בהנחה שיהיה מיתון הרי שהוא יהיה קצר ולא יכביד על חברות רבות שגייסו הון זול בריבית כמעט אפסית.סגור
-
2.איך מיתון מסתדר עם נתוני תעסוקה פנומנליים? (ל"ת)עוז 09/02/2023 22:10הגב לתגובה זו3 1סגור
-
1.לפרופ'עלי קריזברגעידן 09/02/2023 19:11הגב לתגובה זו3 0זה יהיה מחכים ומועיל מאוד אם תסכים להגיב למאמרו האחרון של מר שלמה גרינברג. אין כמו סיעור מוחות של שני מומחים, בשביל לגבש עמדה מבוררת. תודה מראש!סגור
