תחזיות החברות או הריבית הגבוהה: מה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
מספר החברות ב-S&P שלא עמדו בתחזיות שלהן היה נמוך מהצפוי. דיברו על רבעון קשה, חלש, רע. אז הוא היה חלש, אבל לא קטסטרופה. במקביל, על פי סקר חברות שערכה חברת המחקר 22V, מתברר שכעת ההנהלות בטוחות יותר לגבי התחזיות הנמוכות יותר.
החולשה והנמכת התחזיות מתבטאטת במכפיל הרווח העתידי - החברות נסחרות במכפיל 18 על הרווחים לעומת מכפיל רווח של 15 לפני כשנה. העלייה במכפיל מגיעה כמובן בהמשך לירידה ברווחים הצפויים ודווקא הביטחון שמפגינות ההנהלות בכך שהן תעמודנה בתחזיות בהמשך, עשוי להיות סוג של נקודת אור למשקיעים במניות.
מכפיל רווח של 18 הוא ממש לא רע, אבל במידה והבנק הפדרלי יבחר להמשיך לעלות את הריבית, החברות לא תוכלנה להרוויח כפי שהן מצפות, כי עלויות המימון יעלו. אבל בכמה הן כבר יכולות לעלות? אחרי הכל, הריבית כבר עלתה לממדים משמעותיים וגם הפסימיים מדברים על כך שאנחנו קרובים לסוף הסייקל. תהיה עוד העלאה אולי שתי העלאות, אולי יותר, אבל עלייה מ-4% לריבית של 5% וגם 5.5% זה כבר לא כמו באפקט שנוצר מעלייה מאזור האפס ל-4%.
כלומר, בתוך המערבולת של המצב והריבית העולה, יש גם חצי כוס מלא. מסתבר שזה גם נבדק מול מנהלי החברות. אלו כבר לא חוששים מפספוס ברבעונים הקרובים. הם מרגישים יותר בטוחים בתוצאות שלהן. זו בשורה משמחת, כי התחושה של המנהלים שהם כבר מקבלים סוג של הסתכלות קדימה, הם כבר חושבים שהם שולטים במצב, להבדיל ממה שהיה ברבעונים הקודמים. אולי זה בגלל שגם כך, הם ספגו ירידה בפעילות והם סבורים שזה סוג של רצפה, או דשדוש, אולי כי הם מתייעלים.
מאז סוף 2021, חברות רבות החלו לחשוש מהמיתון שעתיד להגיע. מרביתן ראו כיצד האינפלציה ברחבי העולם מתחילה לעלות ולהגיע לשיאים שלא נראו כבר עשרות שנים. בעקבות כך, העלו הבנקים המרכזיים את הריבית במדינות רבות, כולל בארצות הברית, בריטניה, הולנד, האיחוד האירופי וכמובן – ישראל.
קשיים נוספים תקפו את החברות הללו, לרבות שיבושים בשרשרות האספקה שהובילה מגפת הקורונה, ועצם העובדה כי כלכלנים רבים התריעו ממיתון שאולי יגיע ואולי לא יגיע, ומהגישה של הלקוחות שלהם – בין אם לקוחות פרטיים או חברות גדולות, להיערך להאטה-מיתון.
במקביל, גם שכר העובדים עלה משמעותית בשנה החולפת, דבר שפוגע ברווחי החברות ובמקביל גם מאיץ את האינפלציה - השכר מתגלגל להעלאת ביקושים.
אז מה עושים? מתייעלים - מבטלים גיוסים, מפטרים עובדים. מבטלים פרויקטים לא נחוצים, משדרים חולשה בעסקים, וזה מתבטא גם בהנמכת ציפיות. אז אולי זו הסיבה - זו הסיבה שהנהלות החברות מרגישות שאפשר לעמוד בציפיות. הציפיות כנראה לא בשמיים.
במקביל גם הורדת הציפיות בדוחות האנליסטים ירדה לעומת רבעונים קודמים. הסיבה היא הביטחון שמפגינות ההנהלות, לעומת המצב בעבר. וכך, למרות ההאטה-מיתון, המניות עלו בחודשים האחרונים. מדד ה-S&P עלה ב-14% בשלושה וחצי חודשים מאז השפל של אוקטובר.
יותר ביטחון של ההנהלות וגם יותר ביטחון של האנליסטים בתוצאות הצפויות זה חשוב לשוק המניות, אבל כדי להמשיך ולעלות, הוא צריך יתרון על שוק האג"ח. במכפיל רווח של 18 שמבטא תשואה של כ-5.2% עם סיכון כמובן (וגם סיכוי ומתישהו חזרה לצמיחה ברווחים), זה עדיין לא מפתה מול אגרות חוב לא מסוכנות של ארה"ב במח"מ קצר עם תשואה של 4.5% ובקרוב יותר.
הסיכון הגדול ביותר של שוק המניות זו הריבית, לא הרווחים של החברות. הריבית, אומרים כלכלנים עשויה להגיע ל-6% וזה כבר יהפוך את אגרות החוב להרבה יותר אטרקטיביות מהמניות. ולכן, גם הירידת מדרגה שהיתה ברווחי החברות, גם ההתייעלות שלהן, גם הביטחון היחסי של הנהלות ואנליסטים בביצועים העתידיים, לא יכולים לעמוד בתשואה של 6% באגרות החוב.
וזה עוד בלי להתייחס להשלכות של העלאת ריבית נוספת על הצרכנים ועל הירידה הצפויה בביקושים ומכאן גם השלכה גדולה על רווחי החבות. עוד לפני ההשפעה השלילית הזו, עליית ריבית, תייצר סנטימנט שלילי דרמטי בשוק המניות.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.הסיבה לאינפלציה והריביתא 21/02/2023 13:15הגב לתגובה זו0 0הדפיסו המון כסף בתקופת הקורונה בכל העולם. זה גורם לאינפליציה, מעלים ריבית להוריד אינפלציה. בנתיים יש עליות מחירים. העלאת ריבית גורמת להאטה במשק. ככה זה, לכל קורונה יש מוצאי קורונה.סגור
-
2.סיכום יפה של המצב (ל"ת)הקורא 21/02/2023 03:47הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.הלכה המדינההשוודי 20/02/2023 14:35הגב לתגובה זו2 2אל תקשיבו לביביסטים , חייבים להפיל את הכלכלה הישראלית , חייבים להשקיע רק במניות הייטק אירופאיות , להשקיע באירו ודולר ולהפיל את השקלסגור