האם חשבונות הבנק שלנו וחשבונות ניירות הערך מוגנים?

 נפילת מספר בנקים בארה"ב ובשוויץ ומצבו העגום של בנק השקעות גדול בארה"ב  (SCHW) מעלה חשש אמיתי של הציבור: מה יקרה אם הבנק שלי יקרוס, האם  אוכל להציל את כספי, או מה יקרה אם החברה בה אני מנהל את חסכונותיי והשקעותיי תקרוס, האם אצליח לקבל את כספי בחזרה?   התשובה מורכבת  ולא החלטית.   ארצות הברית הנה המדינה המובילה והראשונה שנתנה דעתה לנושא זה.  קיימות שתי חברות (לכאורה עסקיות לכל דבר אך בפקוח פדרלי) המגינות על כספי הציבור. האחת,  FDIC,  מבטחת פיקדונות בבנקים בסכום, נכון להיום, של 250,000  דולר. לחברה סמכויות נרחבות המאפשרות לה להשתלט על בנקים שכשלו, לנהל את הבנק ולמכור את הבעלות למרבה במחיר. בחשבונות בנק של בנקים ייעודיים כגון  Credit Unions מתבצעת פעולה דומה על ידי  NCUSIF.  במקביל, חשבונות ניירות ערך  מבוטחים בסכום של עד 500000 דולר על ידי חברת SIPC.    עקרון הפעולה של חברות "הביטוח" הללו הנו עסקי לכל דבר. כל בנק או מוסד פיננסי מפריש  מידי שנה דמי ביטוח  הנצברים על ידי חברות "הביטוח".  בתוחלת, הפרשות דמי הביטוח אמורות להספיק לכסות נזקים שיגרמו למפקידים כתוצאה מקריסה.   בשנות ה-70 של המאה הקודמת אמצו מספר רב של מדינות את הרעיון והנהיגו ביטוחים דומים וזאת בהשראת המודל האמריקאי.   שוויץ לא הנהיגה ביטוחים דומים אך כאשר השבוע עמד בנק גדול בפני קריסה התערבה הממשלה והעניקה הלוואה של 50 מיליארד פרנק שוויצרי, כך שלקוחות הבנק יכולים לנשום לרוחה לפחות בטווח הקצר.   אך שימו לב לנתון הבא: הכספים שנצברו בידי חברות ה"ביטוח, הבנקאיות בארה"ב יכול להספיק למספר מגבל של כישלונות בנקאיים שכן הפרשות דמי הביטוח מבוססים על תוחלת אקטוארית  ולא על מצבי קיצון כמו בשנת  2008,  שנה שבה כשלו 485 בנקים. מאידך, בתחילת המגמה של כישלונות בנקאיים  ימצא קונה לבנקים הקורסים אשר ייקח על עצמו את התחייבות הבנק הכושל כלפי מפקידיו. יתירה מזו, הציבור מאמין שגם אם מגמת הכישלונות תתרחב הבנק הפדרלי יכנס לתמונה ויסיע לחברות הביטוח.   הנוסחה של חברת ביטוח  ובנוסף האמונה שהבנק הפדרלי יתערב, מספיקים אולי להניח את דעתו של הציבור, אך מה קורה במדינות שבהן לא קיים ביטוח פיקדונות וחשבונות ניירות ערך?   כן, יש מדינות כאלו ואחת מהן היא ישראל. קיימת אמונה שבנק ישראל יתערב במידה ותהיה קריסת בנק בישראל.   תארו לעצמכם שבנק בינוני בישראל בסדר גודל של 300 מיליארד שקל של פיקדונות ציבור קורס. במצב קיצון, התערבות הבנק המרכזי פרושה "הדפסת כסף" בהיקף של כמחצית התקציב הממשלתי לשנה שלמה!!.  לא סביר  שהבעיה תיפתר על ידי כך שאחד הבנקים הגדולים ירכוש את הבנק הכושל שכן  קריסת בנק אחד מעידה על מצב לא יציב של כל הבנקים האחרים.   יתירה מזו קריסת הבנק למסחר בישראל מעידה שהתחזית הפסימית סבירה יותר.  בניגוד למה שקרה עם SVB  בארה"ב  שהבנק קרס ביום חמישי וכבר ביום שני לאחריו יכולים היו כל המפקידים למשוך את כספם, הרי מפקידי בנק למסחר נאלצו לחכות חודשים ארוכים עד שראו את כספם בחזרה ולעיתים לאחר מערכות משפטיות ארוכות ויקרות.   מחד, התמונה פסימית למדי ולא מעודדת שאננות. מאידך, להערכתי במשבר הנוכחי לא תתרחש מפולת של קריסת בנקים כמו ב-2008,  אך יתכן שיום אחד, ואולי רק בעתיד הרחוק,  נגיע למצב קיצון בו המערכת הפיננסית בישראל לא תעמוד בפני קריסה בנקאית נרחבת.