הטור של גרינברג: איך נפל בנק סיליקון ואלי, במה אשמה התקשורת ומה אפשר ללמוד מכך?

מה שקרה בבנק סיליקון ואלי SVB אינו קשור למה שקורה מזה זמן בקרדיט סוויס. קרדיט סוויס שכבר שלוש שנים מנסה להתארגן מחדש, הודיע שזיהה "חולשות מהותיות" בתהליכי הדיווח הכספי לשנים 2021 ו-2022 שיכולות היו לגרום ל"הצהרות מוטעות" של התוצאות הכספיות. אבל באווירה הנוכחית של חוסר הוודאות, הכלכלית והפיננסית, בשווקים הופך האפקט הפסיכולוגי השלילי לגורם החשוב ביותר כרגע וההמשך תלוי כולו בתגובת הבנקים המרכזיים בראשות הפד. נקווה שמקבלי ההחלטות האמריקאים כולם, במיוחד הנשיא ושרת האוצר, שהם "בוגרי משבר 2008" למדו מאותו ניסיון כיצד להרגיע.

והפוליטיקאים שלנו, כמו המפגינים, חייבים להבין שזה גם הרגע לעצור את מלחמות הרפורמה. לא בגלל שצד זה או האחר צודק, אלא בגלל ההתפתחויות הכלכליות והמדיניות הגלובליות. הפוליטיקאים והמפגינים מתנהגים כמו הנהלת SVB לפני שהבינה את מה שקורה וזה לא הזמן המתאים לכך.

משבר SVB ושות' זה לא משבר 2008, אפילו לא דומה, אבל האפקט הפסיכולוגי, של "דה-ז'וו 2008", עדיין איתנו: ביום ו' האחרון נראה היה, מהכסוי התקשורתי, שהבנקאים האמריקאים משחזרים את משבר 2008. בדיוק כפי שקרה עם נפילת בנק ההשקעות ליהמן כך גם הדרמטיות והפניקה שהשתלטו על דיווחי התקשורת מקליפורניה. בנק אמריקאי גדול יחסית, בנק סיליקון ואלי SVB שמרכזו בעמק הסיליקון ושעיקר עסקיו מול חברות טכנולוגיה וקרנות השקעה בהן, נקלע למצב נזילות קשה שהוביל מפקידים למשוך את פיקדונותיהם בפראות ומשקיעים למכור מניותיהם בפראות גדולה לא פחות והבהלה עברה לכל חלקי השוק.

למרות תגובה מהירה של הממשל שהבטיח שאין סכנה נשקפת למערכת הפיננסית החלה להיווצר פניקה ובמיוחד כאשר הסתבר שאין המדובר במקרה בודד. נראה היה, לא מעט בעזרת התקשורת (שהתפתחות מסוג זה עבורה תורמת להעלאת הרייטינג שנמצא במסלול התדרדרות מזה שנים) שמתחיל המשבר הפיננסי-כלכלי השלישי של המאה ה-21. אבל הנשיא ביידן ושרת האוצר שלו ג'נט ילן, שניהם כאמור בוגרי מופע האימים של משבר 2008, הבינו היטב שהחרדה עלולה להתפשט במהירות ומיד הרגיעו, "ההפקדות שלך יהיו שם כשתזדקק להם", אמר הנשיא לציבור והוסיף שמנהלי הבנקים האחראים לכשלים יישאו באחריות.

• הבנקים האזוריים מקשים על קבלת הלוואות וגם יחתכו את הבונוסים ב-20%
• דוחות קרדיט סוויס חושפים: 68 מיליארד דולר נמשכו ברבעון הראשון

הרגולטורים סגרו את הבנק כבר ביום שישי והבנק המרכזי, שגם הוא כמובן השתתף בחוויית 2008, הודיע בצורה נחרצת, בדיוק כפי שהודיע ב-2008, כי יבחן מחדש את הפיקוח על SVB, "אנחנו צריכים לערוך סקירה מדוקדקת ויסודית של האופן שבו פיקחנו והסדרנו את החברה הזו ומה עלינו ללמוד מהניסיון הזה", אמר מייקל בר, סגן יו"ר הפיקוח של הפד, שיוביל את המאמץ. כהערת אגב נוסיף שכמה מוותיקי וול סטריט הופתעו, בלשון המעטה, מדברי סגן יו"ר הפיקוח. "מדוע השתמש במילים 'החברה הזו'? למה לא אמר 'הבנק הזה'? ומה פירוש הדיבור על הצורך ללמוד מהניסיון הזה? האם הפיקוח על הבנק הזה היה שונה מהפיקוח על מערכת הבנקאות של ארה"ב? האם לא למדו מספיק מ-2008?", שאל אחד המפקידים שצבאו על דלתות הבנק במטרה למשוך הפיקדונות.

במהלך סוף השבוע הסתבר כאמור שהבעיה שהתגלתה בבנק סיליקון ואלי SVB אינה נקודתית ועוד בנקים במשבר (לא מאותן סיבות). בנק Signature (סימול:SBNY), שבסיסו בניו יורק, שמזוהה עם מטבעות הקריפטו ושהוקם כחלק מבנק הפועלים בזמנו, נתפס גם הוא על ידי הרגולטורים. בשני המקרים, הממשלה הסכימה לכסות פיקדונות, אפילו אלה שחרגו ממגבלת המבוטח הפדרלי של 250,000 דולר ולמרות שלא היו מבוטחים בסוכנות הבטוח הממשלתית ה-FDIC.

אבל המשקיעים, למרות ניסיונות ההרגעה, המשיכו לברוח בבהלה וללא אבחנה ממרבית המניות הפיננסיות אבל לא רק. בית ההשקעות הגדול צ'ארלס שוואב (סימול:SCHW) צנח ואפילו הסל הפיננסי הגדול XLF נפל ב-6%. ביום ג', לאחר שהבינו המשקיעים מה באמת הוביל לקריסת SVB ולאחר אינספור הרגעות מוול סטריט ומוושינגטון, נרגעו המשקיעים וחזרו לקנות, די בדומה לפראות בה מכרו. ביום שני בלילה וביום שלישי בבוקר ראינו את התקשורת מופתעת מההתנהגות הבלתי אחראית של המשקיעים שברחו מהמניות הפיננסיות בשני ימי המסחר הקודמים. "המשקיעים לא לומדים שאסור להגיב בחיפזון", אמר אותו פרשן שביום ששי בישר לעולם על "דה-ז'וו 2008", לחוצפה כידוע אין גבולות.

• אנבידיה צונחת ב-6% וזה לא רק בגלל המכסים
• בזמן שוול-סטריט צונחת: מניית הצמיגים שמזנקת ב-10%
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בסה"כ וכרגיל במקרים של פניקה שמתפשטת על פני השוק כולו, הסתבר למשקיעים שלא מדובר במשבר נוסח 2008 אלא במשבר נקודתי שנגרם כמו משברים רבים מסוגו במערכת הפיננסית האמריקאית מהשילוב הקטלני שבין רגולציה נמוכה מידי, תאוות בצע גדולה מידי והרבה יותר מידי של תקשורת פייק. נסביר זאת בהמשך אבל תחילה לתקשורת.

הבעייתיות שמייצרת התקשורת: אסור להתעלם מתרומת התקשורת למצב הספציפי ב בנק סיליקון ואלי SVB ובפניקה שהתפשטה כתוצאה. התקשורת, בשל התחרות המתגברת והירידה המתמשכת בצופים שמרחיקה מפרסמים, מנסה לשפר מצבה באמצעות כותרות סנסציוניות. המסקנה שלנו היא שהנזק שגורמת התקשורת, במיוחד בתחום הכלכלי, לכלכלה בכלל ולמשקיעים שצופים ומאזינים לה בפרט, גדול בהרבה מהתועלת. לא רק בגלל כמות הפייק-ניוז שהולכת וגדלה מאז התחילה מהפכת האינפורמציה אלא שלמרות העובדה שה"קשר" בין ערוצי החדשות לציבור הולך ומתנתק (למרות הירידה במספר הצופים) השפעת התקשורת, במיוחד על מקבלי החלטות לא פחתה, ההפך ובמיוחד בתחום הכלכלי.

זה לא חלילה שמערכות התקשורת פוגעות במתכוון במשהו אלא תוצאה של שינויים שיצרה מהפכת האינפורמציה בהתנהגות הצרכנים. שינויים שגורמים לירידה ברייטינג ובהכנסות. העורכים מאמינים כנראה שכותרות סנסציוניות שאינן בהכרח משקפות הכתוב מתחתן ופעמים רבות גם אינן משקפות אמת מגדילות את הסיכוי שהרייטינג יעלה. זה לא נתמך בעובדות אבל בטווח הקצר זה משפיע על המשקיעים ומה שלא פחות חשוב זה משפיע, בטווח הקצר, על ההחלטות שמקבלות פלטפורמות ההשקעה שמופעלות ע"י הבינה המלאכותית.

המגזין פורבס פרסם נתוני רייטינג לערוצי החדשות בארה"ב בחודש פברואר 2023. פברואר, אליבא הסקר, היה החודש בעל הדירוג הנמוך ביותר של CNN מזה עשור, כאשר מערך הפריים טיים של הרשת, בקרב הצופים בגילאי 25-54, הקבוצה הדמוגרפית המרכזית המוערכת על ידי מפרסמים, ירד ב-42% בהשוואה לאותו חודש לפני שנה. ברייטינג של החדשות הכלכליות משך CNN קהל ממוצע בפריים טיים של 122,000 צופים בהשוואה ל-299,000 הצופים של ערוץ פוקס ניוז (ירידה של 33%). MSNBC הייתה שלישית עם 119,000 צופים (ירידה של 15%). גם מבחינת כלל הצופים הובילה רשת פוקס ניוז בפריים טיים עם 2.262 מיליון צופים, ואחריה MSNBC (1.165 מיליון צופים) ו-CNN (587,000 צופים). לצורך השוואה - בתוכניות רכילות ותחקירים מהסוג של "החמישייה" או התוכנית היומית של טאקר קארלסון צופים למעלה מ-3 מיליון בכל אפיזודה ואם תבדקו את התגובות לדיווח שצרפנו תגלו שהתשובה, "Who wants to listen to lies?" היא המובילה בגדול. בדיוק אותה מגמה (ומן הסתם מאותה הסיבה) רואים שמתפתחת בערוצי החדשות בישראל.

לבסוף, האנשים שכן צופים בחדשות מקדישים לכך 25 דקות, בהתחשב בעובדה שבארה"ב יש 334,233,854 תושבים (נכון ל-31.12.2022) זה מדהים למדי ואין ספק שזה דומה למצב בישראל. בגלל מה שקורה לתקשורת הגענו למסקנה שעליה אנחנו חוזרים מידי פעם שעדיף למשקיע לקבל החלטות השקעה על סמך בדיקה אישית של הנושאים ברשת כיוון שכל החומר נמצא בהישג יד, הרוב הגדול בחינם!

מי אשם בנפילת הבנק? זו אינה התקשורת (היא המפמפמת לא הגורם). המרצה המבוקש, קית' פיצ'ג'רלד אמר, "אני חושב שתאוות הבצע (של הבנק ולא פחות של קרנות ההשקעה ומנהלי ההי-טק) והחוסר בפקוח מתאים למוסדות כאלו הובילו לקריסת הבנק. אלו תופעות שהיו מקובלות בעמק הסיליקון מאז ומעולם שפשוט צפו על פני השטח. הבנק הפדרלי שינה הדרישה אפילו לרזרבות חלקיות מה שאפשר לבנקים כמו SVB לצאת ולהתחיל לקנות נכסים ע"ח הרזרבות שלא נדרשו". בנק סיליקון ואלי SVB ושכמותו השקיעו כספי הפיקדונות באגחי"ם ממשלתיים ומשהתחילו העלאות הריבית ירדו אגרות החוב בהתאם (לא פחות מהמניות) וכיוון שדבר כזה נכנס לדוחות התחילה SVB להציג הפסדים גדולים. הבנק גם התקשה להלוות וגם עבר להפסדים.

כל מי שטיפה מבין, בטח שורטיסטים מקצועיים, הבין, מהרגע שהעלו הריבית ושהציפיות היו להמשך העליות, שבנק כמו SVB ודומיו יכנסו לצרות ואכן, לאחר שמניית הבנק עלתה ב-440% בין מרץ 2020 לאוקטובר 2021 היא נפלה ביותר מ-72% בשנה שלאחר מכן, לפני שנודע על הבעיות. השורה התחתונה היא שיש מזל שהבנק המרכזי והממשל, בגלל הניסיון של 2008, פעלו נכון בתגובות שלהם והפניקה נעצרה, אחרת משבר אמיתי היה מתפתח. אבל האשם העיקרי הוא עדיין הבנק המרכזי ובמיוחד הסניף שלו בסן פרנסיסקו שנרדם בשמירה.

הקשר של תעשיית ההי-טק לפיאסקו: VBS נוסד ב-1982 על ידי שני בנקאים לשעבר של הבנק וולס פארגו והפרופסור רוברט מדאריס, פרופסור מאוניברסיטת סטנפורד שהבינו את הפוטנציאל שנוצר לבנקאות שמבינה בעולם הטכנולוגי שהתפתח בעמק הסיליקון בקליפורניה ושמוכן לקחת הסיכון הכרוך. לא סתם כונה בנק סיליקון ואלי SVB, "הגולדמן זאקס של תעשיית הסטארט-אפ". רוב עסקי הבנק מבוססים על פיקדונות מחברות מעמק הסיליקון. הבנק מספק נזילות באמצעות פיקדונות והלוואות עבור כמעט מחצית מכל הסטארט-אפים המגובים על ידי סיכון בארה"ב. הבנק ניצל את העובדה שהמערכת הפיננסית, במיוחד הבנקים, אינה מוכנה לעסוק בכך (בגלל הסיכונים) אבל האמין בצדק, כל זמן שהגאות ממשיכה והריבית נמוכה) שהסיכון קטן בהרבה ממה שחושבים, וזאת בשל שפע הכספים שרדפו אחרי עולם ההי-טק ובמיוחד הסטארט-אפים.

החשיפה הגבוהה של SVB לעולם הסטארט-אפים, שעד 2020 השתלמה לבנק וללקוחות בגדול, "הרדימה" מן הסתם את שומרי הסף של כל הצדדים להתפתחויות. למה? כי בין המדיניות המוניטרית ההדוקה של הפדרל ריזרב לאינפלציה שהתפתחה, להעלאות הריבית ולירידה בתחום ההנפקות מישהו צריך היה לצעוק "המלך ערום" וכתמיד, בשוק גואה, זה לא קרה. השורטיסטים הבינו זאת אבל לא גאוני ההי-טק, לא המשקיעים והכי חמור, גם לא הבנק המרכזי.