לקראת החלטת הריבית הגורלית: הביקורת הקטלנית על פאוול ועצמאות הפד'

— אלי כהן | Eli Cohen (@elicoh1) February 20, 2023 "הנזק שגורמת ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לכלכלה ולציבור עלה מדרגה" כתבה בפומפוזיות דפנה מאור בדה מרקר שמשתדל שלא להיחשד חלילה כתומך בממשלת נתניהו, "... נקבל תמונה ברורה למדי: קבוצה שמנסה לערער מבפנים ומבחוץ את ביטחונה של ישראל ותושביה, להחליש את הדמוקרטיה, ולזרוע ספקות ביסודות שעליהם היא בנויה, ולפלג ולסכסך את הצבור". לא פחות.   מאור לא הייתה לבד בביקורת ההיסטרית על ההתבטאות של שר החוץ. עיתונאי התאגיד שאול אמסטדרמסקי הצטלם לסרטון בתאגיד הציבורי בפנים חמורות סבר וטען ש"השבוע נחצה קו, כששר החוץ מציע להתערב בהחלטות בנק ישראל... – מה הפלא שאנשים מתחילים לשאול שאלות הזויות על הפנסיה שלהם?". אלו רק שתי דוגמאות מאין סוף זעקות וקריאות גוואלד מפי כלכלנים עיתונאים וכל מי שיש ברשותו מקלדת וחשבון טוויטר פעיל על "הפגיעה הנוראית" בעצמאות בנק ישראל, קץ הדמוקרטיה והעתיד האפל הצפוי למדינת ישראל.    אז האם אליזבת' וורן מנסה לערער את בטחון ארצות הברית? חצתה קו? פוגעת בעצמאות הבנק המרכזי הקדושה? ייתכן. יותר סביר שהיא מעבירה ביקורת לגיטימית, נכונה או לא, על הנגיד, שאינו מלאך ואינו קדוש ואינו חף מטעויות וחסין מביקורת. האמת היא שדיאלוג, חיכוכים והסכמים בין הממשלה לבנק המרכזי הוא דבר טבעי ונפוץ וקורה כל העת. אבל, האם זה לגיטימי?   התשובה היא כן ונסביר למה. בסופו של דבר, אחת המטרות המרכזיות של הבנק המרכזי, אם לא העיקרית שבהן היא לשמור על יציבות מחירים, והכליים המרכזיים שבידו הוא הריבית וכמות הכסף במשק. אבל גם לממשלה ישנה השפעה על האינפלציה דרך הרחבות או צמצום פיסקלי, מדיניות המיסים, הסובסידיות והתמיכות, מנגנון המחירים (כגון במוצרים שבפיקוח), מדיניות המכסים ועידוד התחרות ועוד ועוד. יש לה גם כמובן אינטרס ולדאוג ליציבות המחירים במידת האפשר, אם כי האחריות המרכזית היא על הבנק המרכזי.

ומכאן המסקנה הברורה היא שכיוון שיציבות המחירים נוגעת לשני הגופים אין סיבה שהם שלא יעבדו בשיתוף פעולה. מדוע שלא יהיה שיח ומשא ומתן בנוגע לצעדים הנחוצים לשמירה על יציבות מחירים בין הממשלה לבנק המרכזי? שני הגופים יכולים, לדוגמה, לדון האם כדאי למתן מעט את העלאות הריבית ובתמורה הממשלה תנקוט בצעדים שיועילו לאותה מטרה בהסכמת הבנק המרכזי? אין שום דבר רע בלשבת ולדבר על האפשרויות, אין שום פגם בכך שהממשלה תציע מתווה שיתקבל על דעת הנגיד, כל עוד המילה האחרונה בנוגע לגובה הריבית וכמות הכסף נמצאת בידי בנק ישראל. השר  כהן מעולם לא הציע משהו אחר, ואין להצעת מתווה כזה שום נגיעה ל"עצמאות בנק ישראל". גם העברת הביקורת על גובה הריבית, במידה וישנה כזו, היא לגיטימית. אין אף אחד שחסין מביקורת ואין לאף אחד מונפול על האמת. לדעת וורן גם הצעה לפיטורי הנגיד היא לגיטימית. על כל פנים, הצעה של מתווה מוסכם לבנק ישראל, כשההחלטה הסופית בידי בנק ישראל לא מהווה שום בעיה מיוחדת. התבטאות דומות נעשו אין סוף פעמים בכל העולם, וגם לא פעם בארץ.   אז למה זעקות השבר ההיסטריות? נדמה שהכל פה בזמן האחרון על פול ווליום, עד הקצה, בלי מעצורים. מתחילים הכי חזק ואז מגבירים. כל התבטאות היא אסון קולוסאלי, כל מהלך הוא קץ הימים, יהרג ובל יעבור, גזרות שמד. לא ניתן לנתק את התופעה הזו מהיחס לרפורמה להשבת האיזון במערכת המשפט והטענות שהיא תביא לפגיעה מאג'ורית בכלכלה. הטענה שהרפורמה תפגע ישירות בכלכלה מבוססת על הטענה השנויה במחלוקת שהיא תפגע במוסדות הדמוקרטיים. טענה שלא נדון בה כעת (הבעתי את דעתי בנושא בעבר). מה שנראה שמזיק לא פחות ואף יותר מפגיעה תיאורטית עתידית במוסדות הדמוקרטיים הוא הפגיעה המיידית שמייצרת התעמולה הרעשנית וההרסנית, כשכל צעד או התבטאות בנאלית או אפילו שטותית הופכת לסוף העולם. אפשר להוריד את הווליום, אפשר להעביר ביקורת עניינית. לא כל רבע התבטאות (לגיטימית) הופכת ל"ניסיון לפגיעה בבטחון המדינה". 

מיקרו: מה קורה עם הקרנות של ARK? קיית'י ווד ידועה בקרנות הספוקלטיביות אותן היא מנהלת. הקרנות האלו המריאו בשנת 2021 והתרסקו בשנת 2022. בשנת 2023 התחילו הקרנות ברגל ימין. ארבעת הקרנות הבאות: ARKW, ARKF, ARKK, ARKQ הניבו 37%, 30%, 29%, 19% בהתאמה. לשם השוואה הנאסד"ק כרגע רושם עליה של 13.3% מתחילת השנה. 

מיקרו: קרן ריט עם תשואת דיבידנד גבוהה שמשקיעה בענף בהתאוששות ענף קרנות הריט נפגע מאד מעליית הריבית, שפוגעת ישירות במודל העסקי. כידוע קרנות ריט משקיעות בנדל"ן ומחלקות את רוב דמי השכירות השוטפים למשקיעים. על פי רוב הן ממונפות וההשקעות החדשות ממומנות על ידי הלוואות, כך שהעלאת הריבית פגעה בהן, ולא תמיד העליה בדמי השכירות כיסתה על העליה בעלויות ההלוואות. למי שמעריך שאנו קרובים לסופו של התהליך ייתכן שהענף צופן בחובו פוטנציאל לרווחי הון, וזאת מלבד ההכנסה השוטפת מריבית. 

• האינפלציה מתחממת - המדד המועדף על הפד' עלה מעל לצפי
• למרות העליות - למה כדאי לנהוג במשנה זהירות עד ה-2 באפריל לפחות?

אחת מהקרנות שכמעט לא נפגעו במשבר 2022 מבחינת מחיר המניה, ואף הצליחו לשמור על תשואת דיבידנד יפה של קרוב ל-5% היא קרן VICI VICI PROPERTIES , הנסחרת בשווי של 31.6 מיליארד דולר ובמכפיל רווח של קרוב ל-25. הקרן משכירה נכסים לחברות הימורים, כך שאינה מתאימה למשקיעים רגישי ESG. ברשותה 49 נכסים בעסקי ההימורים, 59,000 חדרי מלון ויותר מ-450 מסעדות, בארים, מועדונים ועוד ברחבי ארצות הברית וקנדה. המודל העסקי בנוי על השכרת הרכב כשהתפעול השוטף כגון ביטוח, מיסים ותחזוקה נופל על כתפי המשכירים. הקרן הניבה תשואה של 122% מאז הנפקתה בשנת 2018 (כולל דיבידנדים), כמעט פי שניים מהסנופי. בנוסף, היא העלתה את הדיבידנד בכל שנה מאז הנפקתה. ענף הקזינו והמלונאות התאושש מאז מגיפה הקורונה, אם כי אינפלציית השירותים הנמשכת עלולה לפגוע בו.