ריבית הבנק המרכזי - מי באמת קובע את הריבית, ג'רום פאוול או השווקים?
האם ציפיות השוק הן אלו שקובעות את החלטת הריבית של הבנק המרכזי או החלטת הריבית גוררת את הציפיות? התשובה אינה פשוטה. קביעת שער הריבית של הבנק הפדרלי האמריקאי הינה אירוע שמשפיע על כל השווקים בעולם כולל על שוק ההון הישראלי. במידה מסוימת, מדיניות הבנק האמריקאי מכתיבה את מדיניות הבנקים המרכזיים בעולם כולו ולו רק משיקולי מדיניות מטבע חוץ המושפע מפערי הריביות.
הוועדה הפדרלית של "השוק הפתוח" (FOMC) מתכנסת 9 פעמים בשנה בתאריכים קבועים למשך שני ימי דיונים שבסופם נקבע שער הריבית של הבנק הפדרלי.
כדי להבין את נושא קביעת הריבית לעומק יש להתייחס לשני שערי ריבית. האחד הנו שער הריבית הבין בנקאי שמכונה Federal Fund rate המבטא מסחר בנזילות בין הבנקים דרך חשבונם בבנק המרכזי ולכן מכונה שער ריבית זה FF. שער ריבית זה מהווה אינדיקציה ברורה למחנק אשראי, אם קיים, שכן זה הוא המקור המהיר והזול ביותר לנזילות של בנקים לטווח קצר של יום, יומיים או שבוע.
שער הריבית השני הינו שער הריבית של הבנק הפדרלי שנקבע על ידי FOMC. אירוני למדי, אך שער ריבית זה שאמור לבטא את שער הריבית שמחייב הבנק המרכזי על הלוואותיו לבנקים, מהווה אחוז שולי מסך האשראי במשק ולמרות זאת השפעתו עצומה. בסוף 2018 עמד סך האשראי שהעניק הבנק המרכזי על 250 מיליון דולר בלבד (כמעט אפס מסך מקורות הבנקים). בשנת 2009, על רקע המשבר הפיננסי, הוא קפץ ל-700 מיליארד דולר. בשנת 2020, שנת הקורונה הוא קפץ, לעומת שנים קודמות לכ-100 מיליארד דולר (מקור: FRED). אמנם בפברואר השנה עלה סך האשראי שהעניק הבנק המרכזי באופן ניכר אך עדיין הוא מהווה אחוז בטל בשישים מסך האשראי הבנקאי.
במילים אחרות, הבנק הפדרלי אינו יכול להכתיב את שערי הריבית, מאחר והשפעתו על ההלוואות בין הבנקים זניחה, אך למרות זאת השפעתו של שער ריבית זה על שוק ההון היא אדירה. מאז שהחל הבנק הפדרלי להעלות את ריבית הבנק המרכזי לפני כשנה הוא העלה ברציפות את הריבית 9 פעמים בשיעור של בין רבע לשלושת רבעי האחוז בכל פעם. מטרתו הייתה ברורה: לנסות למתן את האינפלציה שהרימה ראש דרך מנגנון שערי הריבית.
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה היא מה גורם לבנק הפדרלי לקבוע את שיעורי העלייה בריבית? מדוע רבע אחוז או חצי אחוז או כל שיעור אחר?
התשובה לכך מעניינת: לציפיות השוק משקל ניכר בהחלטה. לאחר ההחלטה הראשונה של הבנק הפדרלי להעלות את הריבית לפני כשנה, העלאה שהפתיעה את השוק, בכל העלאה שלאחר מכן גילם השוק את שיעור העלאה הרבה לפני שהתקבלה ההחלטה (גילום שבא לידי ביטוי בשער הריבית FF ושערי אג"ח ממשלתי). במילים אחרות, הקונצנזוס בשוק לגבי שיעור העלאה תאם את ההחלטה בפועל על שיעור העלאת הריבית.
בואו נבין את הסיבה ליכולתו של השוק לנבא נכונה את שיעורי העלאת הריבית - חל שינוי מהותי בגישת הוועדה (FOMC) בחמישים שנה האחרונות. בעבר הרחוק אימצה המדיניות המוניטרית את משנתם של לוקס ופרידמן שהדרך היחידה שבה מדיניות מוניטרית יכולה להשפיע היא דרך גורם ההפתעה.
כלומר, אם בכוונת מעצבי המדיניות המוניטרית היא להשפיע על משתנה כלכלי זה או אחר, עליהם לנקוט בצעדים שהשוק אינו מצפה להם. בשנים האחרונות השתנתה הגישה מקצה לקצה שכן התפישה היום הנה ששינוי הריבית יכול להיות "כירוגי" בהשפעתו על האינפלציה ומבלי לגרור מיתון כבד; וזה קורה דווקא כאשר השינוי בשיער הריבית הנו צפוי. לפיכך החלטת הריבית של הבנק המרכזי מושפעת לא מעט מציפיות השוק לשינוי בריבית הקודמות להחלטה.
- אלפאבית מסכמת את 2025 עם זינוק של 66% - בוול-סטריט עדיין רואים אפסייד של 22%
- טראמפ מדיה מחלקת טוקן לבעלי המניות - המניה עולה ב-4%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
- 4.מעניין. (ל"ת)הקורא 01/04/2023 21:24הגב לתגובה זו
- 3.ח 25/03/2023 19:39הגב לתגובה זוהמפלגה הדמוקרטית גמרה את הקריירה .מגיע לה שתמחק
- 2.הפד קובע את הריבית-בארה"ב (ל"ת)לילי 24/03/2023 19:34הגב לתגובה זו
- 1.לא אמין 24/03/2023 16:40הגב לתגובה זוהקריסה היתה גורמת להתייעלות .מה שקורה מאז 2008 הבנקים חוגגים על האשראי וחונקים את הציבור.
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
וול סטריט שור (גרוק)וול-סטריט ננעלה באדום: יום רביעי רצוף של ירידות; הכסף צנח ב-9%
טסלה שוקי המניות בארה״ב סיימו את יום המסחר האחרון ל-2025 בירידות שערים. מדדי דאו ג’ונס, S&P 500 ונאסד״ק ירדו בכ־0.7% כל אחד, והשלימו יום רביעי רצוף של ירידות. החולשה האחרונה פגעה בציפיות לראלי סוף שנה מסורתי, אך לא שינתה מהותית את תמונת הביצועים השנתית.
במבט רחב, וול סטריט מסכמת את 2025 כשנה חיובית מאוד. מדד S&P 500 עלה ביותר מ־17% ומסיים את השנה בדרך לשנה שישית מתוך שבע עם תשואה שנתית של מעל 15%. מדד נאסד״ק בלט אף יותר עם עלייה של מעל 20%, בעוד דאו ג’ונס רשם עלייה של יותר מ־13%. העליות משקפות שוק שורי, שנשען בעיקר על מניות טכנולוגיה ועל ההתלהבות סביב בינה מלאכותית.
עם זאת, הדרך לא הייתה חלקה. במהלך השנה חווה נאסד״ק ירידה חדה ונכנס לזמן קצר לשוק דובי, בעוד S&P 500 התקרב לכך לאחר הכרזת המכסים הנרחבת של הנשיא דונלד טראמפ באפריל. החששות מפגיעה בצמיחה, מלחמת סחר והשלכות גיאופוליטיות יצרו תנודתיות גבוהה, אך בהמשך השנה השווקים התאוששו.
- מנסה לרכך את המכה? טסלה פרסמה את תחזיות האנליסטים למסירות רכבים
- בלי ראלי סנטה: וול-סטריט ננעלה בירידות שערים, הכסף זינק ב-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העליות נמשכו למרות שורה של גורמי אי־ודאות: מתיחות גיאופוליטית, שאלות לגבי עמידות הכלכלה האמריקאית, ובעיקר עליות חדות בשווי מניות הקשורות לבינה מלאכותית, שעוררו דיון גובר סביב תמחור יתר. למרות זאת, המשקיעים המשיכו להזרים הון לשוק, מתוך הערכה שהצמיחה הטכנולוגית תמשיך לתמוך ברווחי החברות.
