פד גרום פאוואל
צילום: Flickr

ריבית הבנק המרכזי - מי באמת קובע את הריבית, ג'רום פאוול או השווקים?

איך קובע הפד' את הריבית, מה זאת ריבית FF ולמה היא חשובה ועד כמה הבנק המרכזי מושפע מציפיות השוק בהחלטתו על גובה הריבית?

האם ציפיות השוק הן אלו שקובעות את החלטת הריבית של הבנק המרכזי או החלטת הריבית גוררת את הציפיות? התשובה אינה פשוטה. קביעת שער הריבית של הבנק הפדרלי האמריקאי הינה אירוע שמשפיע על כל השווקים בעולם כולל על שוק ההון הישראלי. במידה מסוימת, מדיניות הבנק האמריקאי מכתיבה את מדיניות הבנקים המרכזיים בעולם כולו ולו רק משיקולי מדיניות מטבע חוץ המושפע מפערי הריביות.

הוועדה הפדרלית של "השוק הפתוח" (FOMC) מתכנסת 9 פעמים בשנה בתאריכים קבועים למשך שני ימי דיונים שבסופם נקבע שער הריבית של הבנק הפדרלי.

כדי להבין את נושא קביעת הריבית לעומק יש להתייחס לשני שערי ריבית. האחד הנו שער הריבית הבין בנקאי שמכונה Federal Fund rate המבטא מסחר בנזילות בין הבנקים דרך חשבונם בבנק המרכזי ולכן מכונה שער ריבית זה FF. שער ריבית זה מהווה אינדיקציה ברורה למחנק אשראי, אם קיים, שכן זה הוא המקור המהיר והזול ביותר לנזילות של בנקים לטווח קצר של יום, יומיים או שבוע.

שער הריבית השני הינו שער הריבית של הבנק הפדרלי שנקבע על ידי FOMC. אירוני למדי, אך שער ריבית זה שאמור לבטא את שער הריבית שמחייב הבנק המרכזי על הלוואותיו לבנקים, מהווה אחוז שולי מסך האשראי במשק ולמרות זאת השפעתו עצומה. בסוף 2018 עמד סך האשראי שהעניק הבנק המרכזי על 250 מיליון דולר בלבד (כמעט אפס מסך מקורות הבנקים). בשנת 2009, על רקע המשבר הפיננסי, הוא קפץ ל-700 מיליארד דולר. בשנת 2020, שנת הקורונה הוא קפץ, לעומת שנים קודמות  לכ-100 מיליארד דולר (מקור: FRED). אמנם בפברואר השנה עלה סך האשראי שהעניק הבנק המרכזי באופן ניכר אך עדיין הוא מהווה אחוז בטל בשישים מסך האשראי הבנקאי.

במילים אחרות, הבנק הפדרלי אינו יכול להכתיב את שערי הריבית, מאחר והשפעתו על ההלוואות בין הבנקים זניחה, אך למרות זאת השפעתו של שער ריבית זה על שוק ההון היא אדירה. מאז שהחל הבנק הפדרלי להעלות את ריבית הבנק המרכזי לפני כשנה הוא העלה ברציפות את הריבית 9 פעמים בשיעור של בין רבע לשלושת רבעי האחוז בכל פעם. מטרתו הייתה ברורה: לנסות למתן את האינפלציה שהרימה ראש דרך מנגנון שערי הריבית.

השאלה היא מה גורם לבנק הפדרלי לקבוע את שיעורי העלייה בריבית? מדוע רבע אחוז או חצי אחוז או כל שיעור אחר?

התשובה לכך מעניינת: לציפיות השוק משקל ניכר בהחלטה. לאחר ההחלטה הראשונה של הבנק הפדרלי להעלות את הריבית לפני כשנה, העלאה שהפתיעה את השוק, בכל העלאה שלאחר מכן גילם השוק את שיעור העלאה הרבה לפני שהתקבלה ההחלטה (גילום שבא לידי ביטוי בשער הריבית FF ושערי אג"ח ממשלתי). במילים אחרות, הקונצנזוס בשוק לגבי שיעור העלאה תאם את ההחלטה בפועל על שיעור העלאת הריבית.

בואו נבין את הסיבה ליכולתו של השוק לנבא נכונה את שיעורי העלאת הריבית - חל שינוי מהותי בגישת הוועדה (FOMC) בחמישים שנה האחרונות. בעבר הרחוק אימצה המדיניות המוניטרית את משנתם של לוקס ופרידמן שהדרך היחידה שבה מדיניות מוניטרית יכולה להשפיע היא דרך גורם ההפתעה.

כלומר, אם בכוונת מעצבי המדיניות המוניטרית היא להשפיע על משתנה כלכלי זה או אחר, עליהם לנקוט בצעדים שהשוק אינו מצפה להם. בשנים האחרונות השתנתה הגישה מקצה לקצה שכן התפישה היום הנה ששינוי הריבית יכול להיות "כירוגי" בהשפעתו על האינפלציה ומבלי לגרור מיתון כבד; וזה קורה דווקא כאשר השינוי בשיער הריבית הנו צפוי. לפיכך החלטת הריבית של הבנק המרכזי מושפעת לא מעט מציפיות השוק לשינוי בריבית הקודמות להחלטה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 01/04/2023 21:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ח 25/03/2023 19:39
    הגב לתגובה זו
    המפלגה הדמוקרטית גמרה את הקריירה .מגיע לה שתמחק
  • 2.
    הפד קובע את הריבית-בארה"ב (ל"ת)
    לילי 24/03/2023 19:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא אמין 24/03/2023 16:40
    הגב לתגובה זו
    הקריסה היתה גורמת להתייעלות .מה שקורה מאז 2008 הבנקים חוגגים על האשראי וחונקים את הציבור.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.