לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר לאחר שבשבוע שעבר העלה הפד' האמריקאי את הריבית פעם נוספת ב-0.25%. 

בשוק העריכו כי הריבית תעלה בין אפס ל-0.5%. למעשה, עד לפני שבועיים ההערכה הייתה שהריבית תעלה ב-0.5% שכן האינפלציה הדביקה מסרבת לרדת ושוק העבודה מפגין עוצמה. אבל על רקע המשבר בבנקאות שמקורו בעלייה בריבית והגדלת ההפסדים של הבנקים, המשקיעים העריכו כי סיכוי טוב שהעלאה תתמתן.לפי תחזית הפד', הצפי לריבית ב-2023 עומד על 5.1% ובסוף 2024 היא תעמוד על 4.1% כלומר תתחיל לרדת ככל הנראה במהלך 2024. ב-2025 היא צפויה כבר לעמוד על כ-3.1% ולהגיע לאחר מכן ל-2.5% - שזה הריבית הצפויה בטווח הבינוני-ארוך. 

כמה מתיק ההשקעות צריך להיות בתחומי האנרגיה, איך זה מתחלק בין אנרגיה מתחדשת והשקעות בגז ונפט וגם מניות מומלצות - בואו לשמוע את המומחים ביום רביעי הקרוב

הרבה הזהירו ש"משהו יישבר" כשמעלים ריבית כל כך מהר וכל כך גבוה, ועכשיו טוענים שמשהו "אכן נשבר" – המערכת הבנקאית. קשה להעריך עד כמה עמוק המשבר. אם המצב אכן חמור יותר ממה שנראה, אזי העלאה נוספת של הריבית עלולה להחמיר אותו עוד יותר ולגרום לשבירה שתביא למשבר כלכלי חמור.

הבעיה של הבנקים בארה"ב היא שאגרות החוב שהם מחזיקים ירדו בשיעור משמעותי והם הפסידו חלק גדול מהונם. ככל שהריבית יורדת, כך ההון נפגע יותר. הם משחקים עם זה דרך דחיית רישום ההפסדים, אבל אמיתית זה הפסד. כשמגיע יום הדין, אז מגלים שהם "שחו ערומים", מה שקרה בבנק סיליקון ואלי, סיגנצ'ר ועוד. בינתיים נראה כי המשבר בבנקים עדיין מנהל את שוק המניות בוול סטריט וטרם נאמרה המילה האחרונה למרות הצהרות הפד' והנשיא ביידן כי לא יתנו לבנקים אמריקאיים לקרוס.

נתונים חשובים השבוע:
שלישי - מדד האמון הצרכני (conference board), מדד מחירי הדיור Case-Shiller.
שישי - ההכנסה הפנויה, הצריכה הפרטית ואינפלציית PCE (פברואר), מדד האמון הצרכני של מישיגן. באירופה יפורסם מדד המחירים לצרכן (מרץ, אומדן). בסין יפורם מדד מנהלי הרכש PMI (מרץ).

דוחות:
שני - קרניבל, ביונטק.
שלישי - לולולמון. ישראליות: אלביט מערכות, פרטנר.
רביעי - ישראליות: אייסקיור מדיקל.
שישי - ישראליות: אלארום.

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מוסרים כי "מכלול הנתונים הכלכליים אשר פורסמו בשבוע האחרון היו חיוביים. מדד מנהלי הרכש PMI המשולב בחודש מרץ עלה ב-3.2 נקודות ל-53.3, הרמה הגבוהה ביותר בשנה האחרונה. מסתמנת עלייה בהזמנות ובתפוקת הייצור עם התרחבות בתעסוקה. נדמה שהשיפור במדד ה-PMI מתיישר עם מדד ה-ISM. מדובר באינדיקטור חשוב (גם מוביל) בשל היותו מאד עדכני. הכלכלן של S&P סבור שמדדי מנהלי הרכש מייצגים קצב צמיחה של 2%. הפעילות בענף הנדל"ן גם השתפרה עם גידול של 14.5% במכירות של דירות יד שנייה וגידול של 1.1% בדירות החדשות. הבקשות ללקיחת משכנתאות עלו ב-3% בשבוע האחרון ומספר דורשי העבודה ירד באלף איש ל-191 אלף. ההזמנות של מוצרי בניי קיימא (ליבה) עלו ב-0.2% בפברואר לאחר גידול של 0.8%.

"יתכן שהנתונים הכלכליים החיוביים עדיין לא משקפים את השפעת המשבר בבנקים והצפי להקשחת התנאים במתן אשראי בעולם. תופעה זאת שוות ערך להעלאת ריבית (הידוק בתנאים המוניטאריים). למרות זאת, חברי הפד' צופים (בממוצע) עוד העלאת ריבית של 0.25% השנה. שוק האג"ח מתמחר הורדת ריבית כבר ברבעון ג'".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב: "המשבר בבנקים לא הספיק עדיין לפגוע אפילו בנתוני הסקרים. מדדי מנהלי הרכש PMI בתעשייה לחודש מרץ השתפר בארה"ב וביפן וירד באירופה. בכל הגושים, למעט סין, הוא נמוך מ-50 בחצי השנה האחרונה ומשקף צמצום בפעילות. לעומת זאת, מדדי מנהלי הרכש במגזר השירותים מצביעים על המשך התרחבות ואף בהאצה של קצב הגידול.

"תחזית הפד' לצמיחה של 0.4% בשנת 2023 כמעט בוודאות מניחה שיהיו השנה לפחות שני רבעונים של צמיחה שלילית. זאת פשוט תוצאה מתמטית בהתחשב בצמיחה של 2.7% ברבעון הרביעי של 2022 ובתחזית לצמיחה של כ-3% ברבעון הראשון של 2023, על פי GDP Now. נוסיף עוד, שכמעט כל חברי הוועדה המוניטארית רואים סיכון לתחזית הצמיחה מוטה כלפי מטה. למעשה, הפד' צופה מיתון. גם הפער של כ-1.2% בין התשואה ל-3 חודשים לבין 10 שנים הגבוה מאז שנות ה-70 מנבא כמעט בוודאות מיתון".

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות מסר: "ההחלטות של הפד' ושל ה-ECB יתמכו גם בהעלאת ריבית נוספת של בנק ישראל כאשר השאלה היחידה היא האם זו תעלה בחצי אחוז או רק ברבע. התשובה לשאלה זו אגב, תלויה לגמרי בהתפתחויות בבנקים בעולם עד להחלטה ביום שני בשבוע הבא. בכל מקרה, כנראה שגם תהליך העלאות הריבית של בנק ישראל קרוב מאוד לסיומו. יחד עם זאת, אנו מעריכים שהריבית תוותר גבוהה יותר זמן מאשר בארה"ב מהסיבה הפשוטה שהאינפלציה בישראל עקשנית יותר ויקח זמן עד שהיא תרד לכיוון מרכז היעד.

בהתאם, תרחיש בו הריבית בארה"ב מתחילה לרדת בסוף השנה ואילו בישראל היא נותרת ברמתה נראה כמו תרחיש בהחלט סביר. האם השקל יתחזק מול הדולר בתרחיש כזה לאור סגירת פער הריביות בין ארה"ב לישראל? התשובה כמובן לא פשוטה בכלל שכן ישנם שני גורמים נופים שההשפעה שלהם על שער החליפין בטווח הקצר היא חזקה. הראשון הוא התנהגות שוקי המניות בחו"ל שהקורלציה בינם לבין שע"ח היא חזקה מאוד בשל מדיניות החשיפה למט"ח של המוסדיים. השני הוא כמובן ההתפתחות של האירועים בזרה הפוליטית המקומית".