סתם פאניקה: הסיבה למשבר הבנקים הנוכחי - הרשתות החברתיות

הנושא הכי המאיים על שוק ההון האמריקאי עם השלכות לשוק ההון הישראלי, הוא משבר הבנקאות הנוכחי - משבר שלא יורד לרגע מהכותרות. בסיום הרבעון בראשון של 2023  סך הפיקדונות בבנקים אמריקאים ירד ב- 796 מיליארד דולר, מאז השיא באמצע 2021.

לימים עוד יכונה המשבר הנוכחי "משבר הרשתות החברתיות", שכן לא במעט נגרם המשבר הנוכחי בענף הבנקאות על ידי המדיה החברתית. נשמע בלתי סביר? ובכן, ישנו גורם מאוד ייחודי במשבר הנוכחי שהופך את המשבר הנוכחי דומה יותר למשבר הגדול ביותר בתולדות הכלכלה המודרנית בשנת 1929 ופחות דומה  למשבר הסאב-פריים משנת 2008. יחד עם זאת, המשבר הנוכחי רחוק מלהגיע לשפל של שנת 1929 (במשבר 1929 כשליש מכל הבנקים נסגרו בשל פאניקה מצדם של ציבור המפקידים).

כדי להבין את חלקם של הרשתות החברתיות במשבר הנוכחי יש להבין את מהות הפעילות הבנקאית והמשמעות של "פאניקה", שאינה בהכרח מהמאפיינים הקריטיים בתחומים עסקיים אחרים.

בנק הוא ישות עסקית שעיסוקה בקניית כסף ומכירת כסף. העיקרון המרכזי הנו קניית כסף זול ומכירתו במחיר יקר יותר דרך אשראי שהבנק מעמיד ללקוחותיו. עד כאן, אין דבר המייחד את הענף, אלא שהמחוקק התיר לבנקים בעלי רישיון מתאים למנף את עצמם ברמה גבוהה ביותר. כלומר, על כל שקל שהבנק קונה (למשל פיקדונות לציבור)  הבנק יכול להלוות, למשל,  פי  10.

כלומר, הבנק מוכר 10 שקלים על כל שקל רזרבה שרכש ונמצא ברשותו. היחס הזה נקרא  יחס הלימות הון והוא נשלט על ידי הרגולטור. היחס משתנה מבנק לבנק בהתאם לגודלו ואופי פעילותו. כאן מתחילות הצרות, שכן יש במינוף מעין זה סיכון עצום. אם ציבור המפקידים, פרטיים או עסקיים, מתחיל למשוך את כספו - כל שקל שעוזב את הבנק מביא לגרעון של 10 שקלים ביחס הנזילות המותר.

בנק יכול להיקלע לקשיים כמו כל חברה עסקית בשל ירידת ערך השקעותיו - כלומר הכסף שהוא מכר ללוויו. ירידת ערך השקעות הבנקים אפיין את המשבר של 2008, שבו הלוואות מסוימות לדיור במינוף גבוה ביחס לערכי הנכסים הביאה למשבר. אז כינו השקעות אלו "כתיקים הרעילים".

לעומת זאת, משבר 1929 נגרם בשל פאניקה של ציבור המפקידים שהתדפק על דלתות הבנקים הנעולים במטרה למשוך את כספו.  שני מאפיינים היו לזו של אז: השמועות שהביאו לכך עברו מפה לאוזן, באיטיות יחסית, בהיעדר מדיה נגישה. לא היה קיים באותה עת ביטוח פיקדונות כדוגמת ה- FDIC והבנק הפדרלי לא ראה לנחוץ להתערב ולעזור לבנקים, והשאר, היסטוריה.  אנו יודעים היום מה היו ההשלכות הנוראיות של משבר 1929 על כלכלת העולם כולו.

המשבר הנוכחי נגרם לא במעט בשל פאניקה של מפקידים שניסו למשוך את כספם לאחר שהחלו השמועות על קשיים של בנק SVB. כאן ההבדל הגדול: השמועות על הקשיים של הבנק עברו מ"פה לאוזן" במהירות הבזק דרך הרשתות החברתיות (במיוחד ברשת הטוויטר) והעצימו את הלחץ במידה ניכרת.

בעוד שהמדיה המקצועית התייחסה למשבר כמצב שייפתר על ידי הבנק המרכזי, דבר שאכן התרחש, השמועות במדיה החברתית היו מוקצנות ונדמה היה שהגיע יום הדין. יתרה מזו, היום היד קלה על ההדק, שכן משיכת פיקדונות יכולה להתבצע בלחיצת כפתור באפליקציה ואין צורך לגרור רגליים לסניף הבנק - כפי שהיה במשבר 1929. זה נשמע כמו הבדל מינורי, אך ייתכן מאד שבנק SVB שאמנם היה בקשיי נזילות מלכתחילה כשלא הצליח לגייס הון - אך לו כל זה היה מתרחש ב-1929, התהליך היה נמשך תקופה ארוכה והבנק היה מצליח למצוא פתרון לפני יצירת פאניקה אצל המפקידים.

נכון, SVB היה בקשיים עוד לפני שהתחילה הפאניקה עקב מה שבכירים בבנק הפדרלי מכנים כ"ניהול כושל". כדי להוכיח את התרומה של המדיה החברתית לעניין בואו נבחן את סדר האירועים: ביום שלישי באותו שבוע הודיע הבנק שנכשל בניסיון לגייס כסף. המניה הגיבה בירידה של 40% אך לא מעבר לכך ולא היה גורם אחד שהזכיר במפורש את המילה "קריסת בנק". רק ביום חמישי החלה חרושת השמועות במדיה החברתית שהופצה ברשת בתוך שניות והביאה לגל אדיר של ניסיונות משיכת פיקדונות עד כדי מצב שבו  ה-FDIC  נאלץ להתערב "ולשים ידו" על ניהול הבנק.

בסופו של השבוע ירד ערכה של מנית הבנק לאפס שכן מניות הבנק נרכשו ב... דולר אחד.  לכאורה, תרמה המדיה החברתית למה שמכונה "עידן המידע הנגיש" בלחיצת כפתור. לעידן המידע הנגיש המאפיין כיום את שוקי ההון, לא במעט בזכות הרשתות החברתיות,  יש הרבה יתרונות - אך גם סיכון אדיר. האם יש דרך "ליהנות" מטובו של זה ומיתרונותיו מבלי להיחשף לנזקים הנגרמים ממידע שגוי או מוגזם? אני מסופק.

גם מפעילי הרשתות החברתיות אינם יכולים לשלוט במידע שזורם ברשת, שכן המשתמשים מפתחים ז'רגון עם מילות קוד משתנות, כך שהשליטה המידית על מידע ברשת הוא בלתי אפשרי. יחד עם זאת, בחלוף הזמן ילמד הציבור הניזון ממידע שמופץ ברשתות להיות יותר סקפטי לגבי מה שאינו מעוגן במקורות מהימנים.