לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר בסימן החלטת הריבית של הפד' האמריקאי ביום רביעי הקרוב בשעה 21:00 (שעון ישראל) כאשר הצפי בשווקים הוא להעלאה של 0.25% לרמה של 5.25%. בנוסף, ביום חמישי תיקבע גם החלטת הריבית של הבנק האירפי המרכזי (ה-ECB) שם הצפי הוא להעלאה ל-3.75%.

כל הכלכלנים הבכירים והבנקים הגדולים מזהירים כי הכלכלה האמריקאית נמצא על סיפו של מיתון. הם אמנם חלוקים בדעתם בנוגע לחומרתו של המיתון אך קונצנזוס שכזה באשר לעצם בואו לא נראה כאן כבר הרבה הזמן. הפד' מנהל זה למעלה משנה מלחמת חורמה באינפלציה שהגיעה בשיאה ל-9.1% אך מאז התמתנה ל-5%. המגמה טובה וזה חשוב, אך זה לא מספיק על מנת להביא את הפד' למצב שבו הוא יכול להרשות לעצמו להוריד את גובה הריבית. שוק התעסוקה עדיין חזק והסכנה מפני התפרצות מחודשת ואגרסיבית של האינפלציה עדיין ממשית.

במובן מסוים, הפד' מפחד מאינפלציה גבוהה הרבה יותר ממה שהוא מפחד ממיתון. הוא רואה באינפלציה, ובצדק, כאיום הגדול ביותר על הכלכלה, כזה שעלול להביא לקריסתה ולנזקים בלתי הפיכים. לכן זו תקופה מתאגרת, מורכבת ומסקרנת בשוק האמריקאי ובשווקים בעולם כולו שמושפעים מהנעשה בוול סטריט במידה לא מבוטלת.

נתוני מאקרו שצפויים להתפרסם:
מחר (שני) -  מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה (אפריל).
שלישי - מספר המשרות הפנויות JOLTS- (פברואר), ההזמנות בתעשייה.
רביעי - החלטת הריבית, מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים (אפריל).
שישי - השינוי במספר המועסקים (הצפי: 178 אלף) ושיעור האבטלה (אפריל).

דוחות השבוע:
מחר (שני) - SoFi, Avis; ישראליות: צ'ק פוינט.
שלישי - אובר, פייזר, bp, AMD, פורד, סטארבקס; ישראליות: אינמוד, טוקספייס.
רביעי - CVS, קוואלקום, Etsy; ישראליות: סולאראדג', פריון, סאפיינס, אופקו, למונייד, JFrog.
חמישי - אפל, שופיפיי, קוינבייס, מודרנה, פלוטון, ליפט, בלוק; ישראליות: פלייטיקה, נובוקיור.
שישי - AMC; ישראליות: רדהיל.

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מוסרים: "ברבעון א', המשק האמריקאי צמח ב-%1.1 (פחות מהציפיות של 1.9%), התמתנות מ-2.6% ברבעון הקודם. מה תרם לצמיחה? הצריכה הפרטית עלתה ב-3.7% עם גידול של 6.5% בצריכת סחורות (goods) וגידול מתון יותר של 2.3% בצריכת שירותים. הרבעונים הקודמים אופיינו בצריכה עודפת של שירותים ופחות צריכת סחורות. ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-0.4% עם גידול של 0.7% בהשקעות בענפי משק (השקעות של הסקטור העסקי ללא בנייה למגורים) וירידה של 4.2% בהשקעות בבנייה למגורים, התמתנות מירידה של 25% לפני רבעון ו-27% לפני שני רבעונים. הייצוא עלה ב-4.8% לעומת עלייה מתונה יותר של 2.6% ביבוא. חשבון הסחר תרם 0.11% לצמיחה. הירידה במלאי גרעה 2.26% מהתוצר. נהוג לצפות לגידול בייצור למלאי ברבעונים הבאים לאחר ירידה חדה ברבעון מסוים, אך מאד יתכן שהירידה במלאי נובעת כתוצאה מהתאמה עקב "over-production", ייצור יתר ב-2022 ביציאה מהקורונה והזינוק בביקוש לסחורות.

"נתונים אחרים בארה"ב היו מעורבים: הסקרים האזוריים מצביעים על הרעה והתכווצות בתעשייה, אך ההזמנות של מוצרי בניי קיימא עלו ב-3.2% במרץ (למרות שללא מטוסים וביטחון חלה ירידה של 0.4%). הצריכה הפרטית בחודש מרץ נותרה יציבה למרות גידול של 0.3% בהכנסה הפנויה. מחירי הבתים Case-Shiller שינו כיוון ועלו ב-0.1% בפברואר לאחר רצף של ירידות מחירים. המכירות של בתים חדשים עלו ב-9.6% במרץ אך מספר הבתים בתהליך מכירה ירד. לסיכום: מסתמנים סימני התמתנות בפעילות (בעיקר בתעשייה), אך לא מדובר עדיין "בכניסה למיתון.

"משמעות: בהחלטת הריבית, הפד' יתרכז בגידול המהיר בצריכה הפרטית ברבעון א' (7.2%) בניתוח של המשק ולחצי אינפלציה. נתון זה תומך בהעלאת ריבית של 0.25% ביום רביעי הקרוב. בנוסף, מדד עלות העבודה עלה ב-1.2% ברבעון א' (מעל הצפי של 0.1%) וב-5.1% שנה אחורה, והנתון של רבעון ד' 22 גם עודכן כלפי מעלה ל-1.1% מ-0.1%. מדובר בקצב גבוה מדי של עליית עלות העבודה עבור הפד'. לפני הקורונה הקצב היה 2.5%-3%".

יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי, בנק מזרחי טפחות: "מדד המחירים של ה-PCE, המועדף על הפד', ממשיך להצביע על התקררות הכלכלה האמריקאית, עם ירידה ברמת האינפלציה הכוללת של המדד לרמת 4.2%, במרץ, מ-5.0%, בפברואר. הנתון היה גבוה אומנם בכ-0.1% מקונצנזוס האנליסטים אבל לווה בהתמתנות באינפלציית הליבה, מ-4.7% ל-4.6%, ומבטא נתונים נמוכים יחסית לערכי המדד, במונחים שנתיים. כנ"ל, אינפלציית ה-Supercore, קרי, ללא דיור ושירותי אנרגיה, אשר מאוזכרת מדי פעם על ידי יו"ר הפד פאוול, עלתה ב-0.2% בלבד במהלך החודש.

"בהיעדר הערות ניציות מצד דוברי פד', שידחקו מעלה את עקומי הריבית במדינה, הציפיות להודעה השבוע זכו לתנודתיות ניכרת, לאור חוסר האחידות המתבטא בנתוני המאקרו. בשלב זה, חוגת הציפיות מהפד' ליום רביעי התקבעה על הסתברות של מעט יותר מ-80% להעלאה של 0.25%. המשך העקום אינו צופה העלאות נוספות מצד הפד' ביוני. וההחלטה שאחריה, ליולי, כבר מתמחרת הסתברות של כ-20% להורדה – רחוק באופן ניכר מאותה רטוריקת פד'".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מוסר: "הסיבה לצמיחה הנמוכה בשיעור של 1.1% ברבעון הראשון קשורה להשפעה שלילית של הירידה בשינוי במלאים שהשילה כ-2.3% מהצמיחה הכללית. הירידה במלאים משקפת ירידה במסחר הסיטונאי ובייצור התעשייתי, הסקטורים שנמצאים בליבת ההאטה בפעילות. לעומת זאת, הצריכה הפרטית, מנוע הצמיחה של המשק האמריקאי, הייתה חזקה. שיעור הצמיחה שלה של 3.7% היה הגבוה ביותר מאז הרבעון השני של 2021. צריכה של מכוניות תרמה יותר מ-1% לצמיחה הכוללת. גם הצריכה של המוצרים האחרים בדרך כלל השתפרה לעומת הרבעון הקודם. צריכת השירותים המשיכה לצמוח. הגידול בצריכה נתמך בגידול מהיר בהכנסה הפנויה הריאלית של הצרכנים בשיעור שנתי של 8%, הגבוה ביותר בשנתיים האחרונות.

"הפד' לא צפוי להתלבט לגבי שיעור עליית הריבית, אלא לגבי המסר שיועבר: הצריכה הפרטית במשק האמריקאי שמשפיעה בעיקר על האינפלציה צומחת בקצב גבוה. אינפלציית ה-PCE הכללית, שהתפרסמה בסוף השבוע, ירדה במרץ בחדות מ-5.1% ל-4.2%, אך אינפלציית הליבה נותרה כמעט ללא שינוי מתחילת השנה ברמה של 4.6%. עלות העסקת עובדים (Employment Cost Index) גדלה ברבעון הראשון בקצב גבוה מהצפוי וגם הקצב השנתי נותר גבוה מאוד. שורה תחתונה: התמונה שעולה מהנתונים לא ממש תומכת במסר "יוני" מהפד', אך אנו מעריכים שלצד עליית ריבית בשיעור של 0.25%, בסיכוי גבוה הוא יעביר איתות שאם קצב האינפלציה ירד בחודשים הבאים, הריבית עשויה להישאר ללא שינוי. כלומר, הפד' עשוי לשלוח מסר על סוף תהליך עליית הריבית. אנו חושבים שהאינפלציה תרד בחודשים הקרובים, אך בסיכוי גבוה עליית הריבית לא תספיק כדי להחזיר את האינפלציה ליעד, מה שעלול להוביל לחזרתה בשנה הבאה".