למה בצלאל מכליס מרוויח רבע מהשכר של ברק עילם?

מי קובע את השכר של מנהלים? למה מנכ"ל נייס, ברק עילם מרוויח 65 מיליון ובצלאל מכליס מנכ"ל אלביט מערכות 16 מיליון ומנכ"ל ממוצע של חברה בורסאית בתל אביב מרוויח 3 מיליון שקל בשנה? האם זה לפי גודל החברה?  האם זה לפי ביצועים? גם וגם. אבל, במקרים רבים התשובה פשוטה יותר - כי אפשר. 

נייס ואלביט מערכות הן חברות גדולות, מורכבות, אומנם בתחומים שונים, אומנם נייס גדולה יותר בשווי, אבל כלל לא בטוח שאלביט לא יותר מורכבת, יותר גדולה בפעילות השוטפת. ובכל זאת - בצלאל מכליס מנכ"ל אלביט מערכות מרוויח רבע מברק עילם, מנכ"ל נייס. לא צריך לרחם עליו - הוא מרוויח 16 מיליון שקל, ונמצא בטבלת המשתכרים המובילים מבין מנהלי החברות הציבוריות, אבל זה מעיד על אקראיות שכר הבכירים. למעשה מה שקובע אותו הוא טוב ליבם של הגופים המחזיקים במניות החברה. ככל שהחברה יותר נשלטת על ידי מנהליה ונייס היא חברה כזו (בלי גרעין שליטה) כך השכר של המנכ"ל יהיה גבוה יותר. אז המנהלים קובעם את שכרם. זה עובד כך - פונים לדירקטוריון, הדירקטוריון מביא הערכה של איש מקצוע שמשווה לפי פרמטרים שונים לרבות שכר בחברות דומות, גודל חברה, ביצועים, מעבירים לוועדות תגמול ואחר כך לאסיפת בעלי מניות. כאשר באסיפת בעלי מניות יש מוסדיים, הם רוצים את הקשר הטוב עם ההנהלה, כדי להתעדכן במצב החברה, כדי לדבר עם ההנהלה באופן שוטף. לא אכפת להם מעוד כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה של הוצאות, לחברה שנסחרת במיליארדי דולרים, זה נבלע בתוך התוצאות.

גם אם זה לא מקובל עליהם, הם לרוב ידלגו הלאה. המצב הזה גורם לשלטון המנהלים. בחברות שאין בהם גרעין שליטה ונייס היא כזו, המנהלים הם השולטים.   

באלביט מערכות יש בעל בית - משפחת פדרמן. היא מחזיקה 44% ממניות החברה, זה לא מוסדיים חלשים שלא יכולים לעמוד מול מנכ"ל שרוצה כסף גדול מאוד. יש בעל בית שכל שקל שהולך למנכ"ל פוגע בכיס שלו ובהתאם השכר של המנכ"ל נמוך יותר. 

תגמול המנהלים באלביט מערכות

אלביט פרסמה שלשום את הדוחות המלאים ל-2022 בהם מפורט שכר הבכירים. במהלך שנת 2022, מנכ"ל ונשיא אלביט, בצלאל מכליס, זכה לשכר של 1.3 מיליון דולר, בנוסף לבונוס של 1.7 מיליון דולר ו-1.6 מיליון דולר באופציות - 4.6 מיליון דולר, כ-16 מיליון שקל. לצדו, מנהלים בכירים נוספים והם הרוויחו כך: יוסף גספר מנהל כספים, קיבל שכר בסך 1.4 מיליון דולר, בונוס של 693 אלף דולר ו-447 אלף דולר באופציות - 2.5 מיליון דולר, כ-8.8 מיליון שקל.

- יורם שמואלי מנכ"ל תעופה וחלל הרוויח שכר של 830 אלף דולר, כולל בונוס של 265 אלף דולר ו-672 אלף דולר באופציות - סה"כ כ-1.8 מיליון דולר, 6.3 מיליון שקל. 
- אורן סבג מנכ"ל ISTAR ו-EW, זכה לשכר של 767 אלף דולר, עם בונוס של 102 אלף דולר ו-299 אלף דולר מתוך אופציות-= 1.2 מיליון דולר, כ-4.2 מיליון שקל.
- יהודה ורד מנכ"ל Land, קיבל שכר בסך 721 אלף דולר, בונוס של 222 אלף דולר ו-682 אלף דולר באופציות, כ-1.7 מיליון דולר - כ-6 מיליון שקל.

בסה"כ חמשת הבכירים הרוויחו 40 מיליון שקל. המתוגמל הנמוך ביותר מבין הבכירים האלו מרוויח 4.2 מיליון שקל - יותר משכר של מנכ"ל בנק שמוגבל על פי חוק לסדר גודל של 3.5 מיליון שקל. למה דווקא בנקים מוגבלים וחברות ציבוריות אחרות לא? 

הטענה שהבנקים חייבים את כוחם-יציבותם לציבור שזה סוג של שירות לציבור. גם אם זה נכון, זו איפה ואיפה, אם מגבילים אז את השכר של כולם ולא מהסיבה שנשמעת שכך לא יגיע חומר איכותי לבנקים. זה לא נכון, שכר של 3.5 מיליון שקל הוא בהחלט הולם, שכר גבוה יותר הוא מדי הולם. שכר של 65 מיליון שקל לברק עילם מוכשר ככל שיהיה הוא שכר מנותק - מול השכר במשק, מול השכר של מנהלי חברות בארץ, מול השכר של עובדי נייס שבעוד שהמנכ"ל שלהם הוא בראש טבלאות השכר כבר שנים, הם דווקא מרוויחים פחות מהממוצע בהייטק.