האם ארצות הברית לא תשלם את חובה? ואיך הפוליטיקה האמריקאית עלולה להכות בשווקים
לא התכונתי לכתוב על בעיית החוב האמריקאי כי עצם המחשבה שארה"ב לא תשלם חובותיה בזמן, במיוחד בסביבה הנוכחית, היא טירוף (וגם אינני מאמין שזה יקרה). אלא שהזמן עובר במהירות ומתישהו, בין אוגוסט לדצמבר, יגמרו כל התרגילים שיכול האוצר האמריקאי לבצע ("צעדים יוצאי דופן" כפי שמשרד האוצר מכנה זאת) על מנת לעמוד בהתחייבויות ואם תקרת החוב לא תועלה או תבוטל עד אז "הלך עלינו", לא פחות.
עולה אמנם טענה (מצד כמה רפובליקאים ימניים בעיקר, שדורשים מראש מפלגתם שלא יוותר לנשיא) ש-Default לא יהיה "נורא כ"כ" כי בעלי החוב הגדולים, כמו יפן (המחזיקה הגדולה ביותר בחוב), בריטניה, בלגיה, שוויץ ואחרות, אפילו סין (המחזיקה השנייה בגודלה) "יבינו" (מחוסר ברירה למעשה) את המצב ויתנו לממשל בוושינגטון "פסק זמן".
אני מאוד מקווה שלא נגיע לכך כי אף אחד לא "יבין", בטח לא אזרחי ארה"ב, קרנות הנאמנות והפנסיה האמריקאיות ואין ספור חברות עסקיות שמחזיקים בכ-12.4 טריליון מהחוב (39.1% מהחוב כולו אחרי הבנק הפדרלי שמחזיק ב-37.6% ולפני "זרים" -בנקים מרכזיים של מדינות בעיקר שמחזיקים ביתרה - כ-23%.
הפרטיים והחברות לא "יבינו" ובעיקר יענישו את הרפובליקאים דווקא, והסינים בטוח שלא "יבינו" ואם מישהו מאמין שמישהו "יבין" שיהיה בריא. תוסיפו לספור את מה שתעשה התקשורת ומה יעשו כמה עורכי דין במקרה של Default והרי לכם הגיהנום של דנטה. לי אין שום ספק ששמיטת חובות או דחיית תשלומים לא יהיו ונראה, כרגע, שגם המשקיעים (לפי התנהגות השווקים) לא חושבים שזה סצנריו ריאלי. אבל לצד "האופטימיות" הזו חשוב גם לקחת בחשבון את האפשרות שהעניין כאמור ייצא משליטה.
לא רק אנחנו חוששים מהאפשרות שככול שעובר הזמן כך גדלה הסכנה. ביום חמישי האחרון נודע, מפי הבנקאי מספר אחד בעולם, ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י פי מורגן, שהוא מקיים בבנק פגישות שבועיות כדי לדון בהשלכות של Default, "חדר המלחמה" הוא כינה זאת. אם לא יגיעו להסכמות עד ה-21.5 יעברו לפגישות יומיות ולאחר מכן יערכו עד שלוש פגישות ביום. "עלינו להיות זהירים מאוד כי ככל שמתקרבים למחדל זה עלולה לפרוץ פאניקה כלכלית בעולם (עוד בטרם נראה Default בפועל)", אמר דיימון לבלומברג והוסיף, "זה מאוד מצער, אני מקווה שזה לא יקרה, אבל זה כבר משפיע על חוזים, בטחונות, מסלקות ולקוחות". כאשר אדם כמו דיימון דואג אז כדאי להאזין לו וגם לשרת האוצר האמריקאית, הגברת ילן, שמזהירה במילים חריפות בהרבה.
מה זאת תקרת החוב?
המצב העובדתי: ארה"ב הגיעה לתקרת ה-31.38 טריליון חוב (שנקבעה לאחרונה דצמבר 2021) כבר ב-19 בינואר 2023 אלא שמשרד האוצר נוקט בסדרה של "צעדים יוצאי דופן" כאמור כך שתקרת החוב עדיין לא נפרצה. האוצר מעריך שאמצעים אלה יספיקו לפחות עד תחילת יוני. לאחר מכן, אם הקונגרס לא יעלה או ישעה את מגבלת החוב, לממשלה הפדרלית לא יהיה כסף לשלם. מה זה "אמצעים מיוחדים"? דחיה של העברות תשלומים כמו הפסקת העברת כספים לקופת הגמלאים והנכות של שירות המדינה וכן לקופת תגמולי בריאות לגמלאי שירות הדואר, הפסקה של השקעות חדשות ופדיון השקעות קיימות מסוימות בקרנות מוקדם מהמתוכנן, הפסקת הנפקות של ניירות ערך עבור הממשל המקומי ועוד.
אף אחד לא יכול להעריך מה יקרה אם ארה"ב תיכנס לחדלות פירעון חובות ואף אחד גם לא רוצה להאמין שזה יקרה ואפילו ההתקרבות למועד הזה, כפי שמזהיר דיימון, בעייתית ביותר.
ב-2011 היה מצב דומה כאשר הקונגרס עיכב את ההחלטה בנושא תקרת החוב עד לרגע האחרון. S&P הורידה אז את דירוג האשראי של ארה"ב לטווח הארוך מ-AAA ל-AA+ אך ורק בשל "תפיסת השוק" לגבי "ההליכה על הסף" (שגורמת להתערערות האמון הגלובלי בארה"ב) והמדדים רבותיי צנחו בגדול. בין יולי 2011 לאמצע אוגוסט 2011 נפלו מדדי הנאסד"ק, ה-SP500 והדאו ב-17, 16 ו-15 אחוזים בהתאמה וזאת למרות שהמצב הכלכלי-חברתי אז היה טוב בהרבה מכפי שהוא היום ולמרות שהחוב היה קטן בהרבה, 14.7 טריליון - 97% מהתוצר, לעומת החוב הנוכחי של 31.38 טריליון, 101.8% מהתוצר. הריבית והאינפלציה היו בסביבת 2% ציפיות להמשך ירידות והכלכלה, שהייתה בתהליך יציאה ממשבר 2008, הגבירה את קצב הצמיחה. מיתון לא נראה באופק ונוסיף גם שב-2011 מעמדה הגלובלי, הפוליטי-כלכלי, של ארה"ב היה חזק בהרבה ממעמדה כיום.
הורדת דירוג כשלעצמה, אם תבוצע, תזעזע משמעותית את כלכלת העולם. ל"הליכה על הסף" היום יש לכך משמעות גדולה פי כמה משהייתה ב-2011 ואני מדבר רק על "הליכה על הסף". הקונגרס יכול להעלות את התקרה ואפילו לבטל אותה והמשקיעים, אליבא התנהגות השווקים, בטוחים שיגיעו להסכמות, אבל האיבה בין הרפובליקאים לדמוקרטים הולכת ומחריפה, הבחירות המתקרבות רק מלבות אותה (והפוליטיקאים שם אינם שונים מאלו שאצלנו, רק נראים טוב יותר ומקללים פחות) שלא להזכיר את התקשורת.
בסוכנויות הדירוג כוססים הציפורניים (והתקשורת הישראלית חושבת שהדירוג של ישראל מעניין מישהו מלבדנו). האפשרות הפעם, שלמרות ההיגיון ולמרות הפחד, יהיה Default, קיימת. Default לא יאפשר גיוס כספים וזאת כאשר לפי התקציב אמור האוצר לגייס מהציבור 726 מיליארד ברבעון הנוכחי (אפריל-יוני) ועוד 733 מיליארד ברבעון יולי-ספטמבר (ברבעון הראשון של השנה גייס האוצר האמריקאי 657 מיליארד באמצעות אגחי"ם.
החוב הלאומי והגירעון בתקציב: לא צריך לרדת למקלט עדיין, Default לא יקרה בתחילת יוני וגם לא עד סוף השנה וחוב לאומי של ארה"ב, 31.38 טריליון דולרים כרגע, שזה מספר מבהיל אמנם, אינו עדיין סיבה לבהלה והוא גם לא חריג בין המדינות בעולם (122% ביחס לתוצר ב-2022 לעומת בריטניה 103%, צרפת 111%, סינגפור 134%, יפן 260%, איטליה 144%). החוב הלאומי מתחלק לפי הסחירות, חוב המוחזק על ידי הציבור (סחיר) וחוב המוחזק על ידי הממשלה עצמה (הבנק הפדרלי). החוב הלאומי אינו כולל חובות של רשויות המדינה והמקומיות וגם לא כולל חובות של יחידים.
החוב הלאומי האמריקאי עולה בהתמדה מאז תחילת שנות השמונים אבל קצב העלייה, ביחס שבין החוב לתוצר, מאז תחילת המאה ובמיוחד מאז משבר 2008, גבר משמעותית מ-55% ב-2001 ל-122% ב-2022.
משרד החשב של האוצר האמריקאי הסביר שבינתיים יעמוד בפירעונות באמצעות קיצוץ רחבי בתקציב וניהולו בדרך שתאפשר המשך תשלומי החוב כאמור. כדי להבין זאת חשוב להבין את ההבדל בין החוב הלאומי לגירעון בתקציב כי לעתים קרובות, כאשר דנים בכספים של המדינה, מבלבלים זה עם זה. החוב הלאומי הוא סך ההלוואות שלקחה המדינה שעדיין לא נפרעו. מנהלי התקציב זקוקים להלוואות בגלל גירעונות בתקציב שהסיבה להיווצרותם היא שהממשלה מוציאה יותר כסף ממה שהיא מצליחה לגבות באמצעות מיסים שונים.
בשנת 2022 כדוגמה הוציאה ארה"ב, על סעיפי תקציב שונים, 6.27 טריליון דולרים והכנסותיה באותה שנה היו 4.90 טריליון כך ששנת 2022 יצרה גירעון תקציבי של 1.38 טריליון ש"צורף" לסך החובות שהיו בסוף ספטמבר 2021 (שנה תקציבית בארה"ב מתחילה ב- 1.10 ומסתיימת ב-30.9. כלומר תקציב 2022 התחיל ב-1.10.2021 והסתיים ב-30.9.2022). חלק מהתקציב מיועד לפירעון חובות (אגרות חוב וכו') שזמן פירעונותיהם הוא במהלך שנת התקציב פלוס הריבית עליהם.
למי שמעוניין צרפנו את המסמך לגבי החוב וההלוואות של הממשל בפועל ב-2021, הערכה ל-2022 ותחזית עד ל-2032. תראו במסמך שכדי לשלם עבור גירעון, הממשלה הפדרלית לווה כסף על ידי מכירת אג"ח, שטרות וניירות ערך אחרים. החוב הלאומי הוא סכום ההלוואות שעדיין לא נפרעו פלוס הריבית עליהן.
החשש שהולך וגובר מחדלות פירעון בגלל אי הסכמה של הקונגרס אינו דבר חדש בארה"ב. מאז 1962 הועלתה התקרה 74 פעמים כאשר ב-10 מהמקרים "נסגרה" הפעילות הממשלתית לחלוטין ביותר מיום אחד כאשר בין דצמבר 2018 לינואר 2019 סגרה ממשלת ארה"ב את הפעילות שלה ל-35 יום ומה קרה בוול סטריט כתוצאה? המדדים, שבדצמבר 2018 כבר היו בתוך תיקון ערכים שהתחיל באוגוסט 2018, צנחו, כשנודע על סגירת הממשל, בעוצמה עד ל-24.12.18 (הדאו, ה-S&P500 והנאסד"ק ירדו, בתוך שבוע וחצי, ב-8, 12 וב-14 אחוזים בהתאמה) אז, למרות שהממשלה הייתה עדיין "סגורה", התחילו (במפתיע כרגיל) בעלייה פראית שהמשיכה עד פריצת הקורונה בפברואר 2020.
למה התהפכה המגמה? קשה להבין ואולי את ההסבר המעניין לכך נתן אז ג'ים קריימר מ-CNBC, שאמר שהמשקיעים הגיעו כנראה למסקנה שהשבתת הממשל טובה לכלכלה ולמשקיעים. "כי וושינגטון רק פוגעת בכלכלה", אמר, "וכיוון שהמניות ירדו להערכות כלכליות סבירות והמשקיעים לא סבורים שיגיעו ל- Default, נוצרה הזדמנות קניה כיוון שהכלכלה בצמיחה". קריימר כמובן אמר זאת כבדיחה אבל לא היה הסבר אחר טוב מכך.
המצב הנוכחי והמסקנה: הנשיא ג'ו ביידן ובית הנבחרים שבשליטת הרפובליקנים נמצאים כרגע במה שנראה כמסלול התנגשות בנוגע להעלאת המגבלה החוקית על החוב הלאומי. הרפובליקנים בבית הנבחרים אומרים שהם רוצים, בתמורה להעלאת הגבול, שביידן ייזום קיצוצים משמעותיים בהוצאות אבל הנשיא מתעקש שהעלאת תקרת החוב לא צריכה להיות קלף מיקוח תקציבי. השבועון החשוב ה-Economist יצא, לפני כשבוע, בכתבה תחת הכותרת, "ארה"ב מתמודדת מול סיוט החובות" שנפתח בתיאור השעון הדיגיטלי שהותקן במנהטן בתחילת 1989, כאשר החוב עמד על 3 טריליון. השעון הדיגיטלי מציג את החוב 24/7. " כנראה שאחרי עלייה רצופה לאורך כל כך הרבה שנים שלא יצרה משבר כלכלי בשל החוב, קל להתעלם ממנו אבל העלייה הבלתי פוסקת הזו בחוב הפכה פתאום סיכון לכלכלה העולמית, מה חושבים באקונומיסט שיקרה אם לא יעלו התקרה? "המניות יצנחו, עלויות ההלוואות יזנקו, הצמיחה תיפגע ומעמדו של הדולר כמטבע הדומיננטי בעולם יתערער.
כל דרך להימנע מסדרת האסונות הזו ראויה לתשומת לב. הבעיה, למרבה הצער, היא שלכל פתרון מוצע יש חסרונות חמורים - אולי בלתי ניתנים לביצוע. טוב, "זו התקשורת השמאלנית", טוענים בפוקס ניוז, שיהיה. אנחנו דבקים במה שאמר ווינסטון צ'רצ'יל "האמריקאים תמיד יעשו את הדבר הנכון, רק אחרי שהם ניסו את כל השאר", אני חושב שהוא צודק גם לגבי החוב וחוץ מזה, מה אפשר לעשות מלבד להעלות שוב את התקרה? לברוח מהדולר ל-Yuan?
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
17.שיח שיקריאזרח 21/05/2023 16:12הגב לתגובה זו2 1כדי לשלם את החוב ארצות הברית לא צריכה להגדיל את התקרה אלה לשלם את החוב מההכנסות שכבר יש לה פשוט לקצץ בהוצאות הממשל. יש דבר כזה אם מישהו באמריקה לא שמע על זהסגור
-
נראה לי שעלית על רעיון.אבי3 22/05/2023 20:59הגב לתגובה זו1 0זרוק מילה לפאוול בפעם הבאה שתראה אותו בסופר.סגור
-
16.אף מילהא 19/05/2023 09:35הגב לתגובה זו0 0על הכספים האמריקאיים הנזרקים בעולם מאוקראינה דרומה כולל אותנוסגור
-
15.העלת התיקרה היא מתן אור ירוק למכונה הדפוס - (ל"ת)יותם 16/05/2023 18:39הגב לתגובה זו6 0סגור
-
14.האמריקאים אוכלים ושותים ע"ח העתיד של כל העולם -- (ל"ת)יותם 16/05/2023 18:38הגב לתגובה זו5 1סגור
- טען עוד
-
אתה אוכל ושותהההיפך 19/05/2023 09:36הגב לתגובה זו2 0על חשבון ארה"בסגור
-
13.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 16/05/2023 15:50הגב לתגובה זו4 0סגור
-
12.מטרת הפד לפגוע בשוק המניותרון 16/05/2023 05:39הגב לתגובה זו2 6זה הדבר היחיד שפאול רואה מול העינים. התנהלות כושלת של נגיד גרוע.סגור
-
שטויות (ל"ת)שלמה גרינברג 16/05/2023 12:45הגב לתגובה זו4 1סגור
-
11.תכתוב כמה ריבית התקציב השנתי הם משלמים כל שנה,נדמה לישי.ע 15/05/2023 21:25הגב לתגובה זו7 0ש400 מיליארד דולר וזה עולה כל שנה..סכום עתק.החוב הזה לא רק מספר,זה נתון שפוגע בתקציב וגוזל משאבים עצומים ורק גדלסגור
-
10.תודה, כתבה מעולה (ל"ת)t.elimeleh 15/05/2023 21:00הגב לתגובה זו8 0סגור
-
9.חברה כששלמה לחוץ....כדאי להתעורר!!!!! (ל"ת)משה 15/05/2023 20:37הגב לתגובה זו2 1סגור
-
8.הבורסה ממש חוששת בגלל זה רק עולה (ל"ת)אבי 15/05/2023 18:27הגב לתגובה זו0 1סגור
-
7.מדינה פושטת רגלשוורצנבאום 15/05/2023 18:15הגב לתגובה זו4 2בסוף למדינות העולם יימאס מהתרגילים של האמריקקים, והם ישליכו לשוק את איגרות החוב חסרי ערך.סגור
-
יש הטועניםשלמה גרינברג 16/05/2023 12:55הגב לתגובה זו4 0שזו אחת התוכניות הרפובליקאיות, תחשוב בעצמך מדועסגור
-
6.הפד והממשל החליטו לחרבצח 15/05/2023 17:59הגב לתגובה זו4 2את הכלכלה האמריקאית כליל. זו בושה וחרפה ההתנהלות גם של הפד וגם של ביידן . להגיע למצב שהם דוחפים את העולם שוב למיתון כמו ב 2008. הם שכחו את המשמעויות מיתון קשה, של משפחות שאיבדו את פרנסתם ואת הונם הכלכלי. לא האמנתי שהפד יבשל לנו את התסריט הזה ולצערי ביידן החלש מאפשר זאת. מכיר כמה אנשים שסבלו מהמשבר של 2008. האמינו לי לא מאחל לאף אחד. פאול ביידן, אתם חרפה.סגור
-
5.יחס חוב תוצר נוראייצחק 15/05/2023 17:47הגב לתגובה זו8 0תוך 20 שנים היחס הורע מאד עלה מ-55% ל-122%. על זה אתה לא מרחיב את הדיבור. עם יחס חוב תוצר כזה לא מובן איך הם החזיקו בדרוג טריפל A. חמור מכל הממשל לא מראה תוכנית שהולכת לשנות זאת והצפי שהחוב יגדל ואולי יתחרו ביפן על המקום הראשון.סגור
-
תקרא שוב המאמר ולדעתי תבין שאתה צריך לשנות התגובה (ל"ת)שלמה גרינברג 16/05/2023 12:57הגב לתגובה זו4 2סגור
-
המאמראת 19/05/2023 09:38הגב לתגובה זו0 0!!!סגור
-
4.תודה (ל"ת)איתן 15/05/2023 16:54הגב לתגובה זו3 0סגור
-
אולי די כבר עם ההזיות ושקרים וחוסר ההבנה שלמה... (ל"ת). 16/05/2023 07:23הגב לתגובה זו4 0סגור
-
3.שיטה יפהכל פעם שמגיעים לתקרה פשוט מרימים אותה , חבל שאני ל 15/05/2023 16:52הגב לתגובה זו10 0כל פעם שמגיעים לתקרה פשוט מרימים אותה , חבל שאני לא יכול לעשות את זה עם הבנק שליסגור
-
העניין אנחנו בני מוות...בן-אנוש 15/05/2023 17:20הגב לתגובה זו7 0לנו יהיה כיף, כי הצרות נמחקות עם המוות. למדינה זו צרה עד שהיא חדלת קיום או קורסת.סגור
-
2.שלמה הריבית הגבוהה מעלה את החוב האמריקאיצחי 15/05/2023 16:26הגב לתגובה זו6 0למה זה לא מעניין את הפד שהוא יוצר חוב עצום עוד יותר?סגור
-
רוב החובות הם ישנים בריבית נמוכהגפני 16/05/2023 16:28הגב לתגובה זו0 0הבעייה היא בהלוואות החדשותסגור
-
1.שיח שיקרימשקיע 15/05/2023 16:19הגב לתגובה זו2 1ארצות הברית יכולה לשלם את חובה פשוט הם לא מוכנים לקצץ בהוצאות הממשל יש רק אופציה אחת בשבילם להגדיל את החוב אז זהו שיתחילו לקצץ ולחיות ממה שיש כמו שאר מדינות העולםסגור
-
ועוד אופציה לא פופולרית היא לנעלות מיסיםגפני 16/05/2023 16:26הגב לתגובה זו0 0לצורך תשלום החובותסגור
-
"כמו שאר מדינות העולם"??? (ל"ת)שלמה גרינברג 16/05/2023 12:58הגב לתגובה זו5 1סגור