לאן הולכת הריבית? זו לא הכלכלה זו האנתרופולוגיה

עליות הריבית החדות והמהירות יצרו בלבול רב בקרב משקי הבית כאשר כולם מנסים להסתגל למצב החדש ובעיקר מנסים להבין מה צפוי.

אחת ההנחות הרווחות בשוק (כפי שניתן ללמוד מעקום התשואות) וגם אצל משקי הבית היא שהריבית לא תישאר ברמה זו לאורך זמן אלא תחל לרדת בחזרה תוך תקופה קצרה ובא לציון גואל.

האם הנחה זו נכונה? קודם כל ידוע למי ניתנה הנבואה, ובכל זאת, אחרי שאמרנו זאת ננסה לגשת לשאלה זו מנקודת מבט קצת שונה.

נתחיל קודם כל בשאלה האם הריבית היום היא אכן  גבוהה במונחים אבסולוטיים.
ובכן,  עד שנת 2008 ריבית אפס לא נתפסה כלל ההגיונית, ודאי לא בתוספת הרחבה כמותית (QE1, QE2 ,QE3 -זוכרים?). בריבית אפס, ודאי בתוחלת חיים שעולה - הגופים הפנסיוניים נמצאים בגירעון אקטוארי שהולך ומצטבר, הסיבה היחידה שבגללה נגידי העולם הרשו לעצמם להוריד את הריבית לאפס היתה החרדה מהמצב הכלכלי כאן ועכשיו, התחושה בעולם היתה שאם לא נציל את המערכת הבנקאית היום אז ממילא לא יהיה מי שישלם את הפנסיות מחר. 

כעת אחרי שהצילו את העולם (ולפי נתוני האינפלציה העולמיים האחרונים- כנראה בהצלחה יתרה) נגידי העולם מתפנים לחזור למחויבות הראשית שלהם - שמירה על יציבות המחירים. 

אם כך די ברור שמבחינת נגידי העולם עידן ריבית האפס היה ונגמר,  נשק זה יישלף  שוב רק במשבר הבא שירעיד את אמות סיפי הכלכלה העולמית.  

ומה מבחינת הציבור?
ובכן, אם תשאלו את ילידיו המוקדמים של הדור המכונה דור ה-x  ובעיקר את הוריו, הם יספרו לכם על תקופות שבהן ריבית דו ספרתית הייתה דבר שבשגרה. תקופה שבה לחיסכון היה משמעות והלוואה (חוץ ממשכנתא) הייתה מילה גסה. הדורות האלו יודעים שריבית אפס היא העיוות וכעת אנחנו סה״כ חוזרים לשגרה. הדור הנ''ל גם סיים כבר את המשכנתא, או לקראת סופה, נמצא בעבודה יציבה הילדים כבר גדלו ההכנסות והוצאות יציבות יחסית .

דור זה גם חווה את משבר הסאב-פריים בצורה קשה ואף אלימה, ראה אין הפנסיה והגמל  שלו מצטמקים בעשרות אחוזים תוך שבועות בודדים וזוכר  את חוסר האונים שמתלווה לחוסר הוודאות , בו בזמן שהוא צופה בדור ה-Y הפרטי שלו מסיים תיכון/צבא/אוניברסיטה.

ו...הגענו לדור ה-Y. דור זה כבר גדל - או יותר נכון בגר - לתוך מציאות של ריבית אפסית. בסופרים זורקים עליו הלוואות לחופשה, רכבים נוצצים ממתינים להם בסוכנויות הרכב, רק תיקחו בתשלום חודשי של  x  עם גרייס לחמש שנים, נדבר אז... נמחזר/נחליף/נשדרג.

קרן השתלמות לא מושכים אלא לוקחים הלוואה על חשבונה - בעצם את ההלוואה לוקחים לפני שהיא נזילה.

ודירה? מי מתחיל משלושה חדרים? מינימום ארבעה עדיף חמישה. אז את המשכנתא נאריך ל-30 שנה, והמשכורת שלי בטוח תעלה, אם לא , נחליף מקום עבודה.

ועכשיו, שינו לו את הכללים, ההלוואות הקיימות עולות ומעיקות, המשכנתא מנופחת ורק בתחילת דרכה, שוק העבודה פתאום פחות מלטף, תנאי החיתום להלוואות הוקשחו, ובבטן מתנחלת תחושה לא מוכרת - חוסר וודאות.

לדור זה - בני  25-45 - שאלת הריבית בשנים הבאות הרת גורל, וכאן אנו חוזרים לשאלה מתחילת המאמר: לאן הריבית הולכת?

כלכלה היא שוק של ציפיות, הבוגרים בינינו זוכרים את נאומיו המיוזעים של ברננקי בקונגרס בימי הסאב-פריים הלא עליזים, הוא ניסה בכל מאודו לשכנע את הצרכן האמריקאי  "לשחרר",  הבטיח שהריבית תהיה נמוכה זמן ממושך, "הליקופטר בן" אף הבטיח לזרוק על הציבור כסף ממטוסים אם יצטרך. כלום לא זז בכלכלה הריאלית עד שהציבור השתכנע, וזה לקח כמה שנים טובות. בשנתיים האחרונות הציבור השתכנע מדי.

אז מה עכשיו? עד שהשוק והצרכנים לא יאמינו לנגידים וימשיכו לצרוך, הריבית לא תרד ואף תמשיך לעלות. 
לכן, מי שכאסטרטגיה מתנהל מתוך הנחה שהריבית תרד עוד שנה ושעליו רק לעבור את השנה הנ''ל (אולי עם עוד הלוואה) עלול למצוא עצמו עוד שנה במצב הרבה פחות נח. מי שממחזר משכנתא לכל מיני עוגנים שמשתנים כל שנתיים או חמש שנים כי יועצי המשכנתאות אמרו לו שאין מצב שהריבית תישאר ברמה הנוכחית עוד שנתיים - שיחשוב שוב. ולכל הפחות שיבדוק מה יקרה איתו אם בעדכון העוגן הבא הריבית כן תהיה ברמה הנוכחית , או גבוהה יותר. או הרבה יותר.

מתי יגיע השינוי?  כשיגיע הכאב, כשבמעלית השכן שלכם יספר לכם שהחזיר את הרכב לליסינג בגלל עלות המימון, כשהמלונות וסוכנויות הנסיעות ידווחו על מלונות חצי ריקים לחופשות פסח/אוגוסט, כשתחפושת  לילדים לפורים במחירים של 200 שקל יישארו על המדף, כששליחי וולט יפסיקו לשרוק מסביבכם. שמעתם על אחד מאלו לאחרונה? נכון, עדיין לא ?  זה לוקח זמן לחנך דור שלם.

הכותב הוא איש פיננסים שמתמחה בבנקאות