גיא טל
צילום: משה בנימין
מעבר לים

"זמן נפלא להעלאת ריבית": העלאה נוספת של 0.25% ביוני שוב על השולחן

מאקרו: יושג בסוף הסכם על תקרת החוב? הסיכון גובר אבל ההיגיון עדיין תומך בהסכם של הרגע האחרון - מה ההשפעות הצפויות על השוק? וגם - העלאת ריבית נוספת הפכה לתרחיש המרכזי. מיקרו: תעודת סל בתחום אופנתי שהביסה את הסנופי בחמש השנים האחרונות
גיא טל | (3)

מאקרו: תקרת החוב והנזילות בשוק

עבר כבר שבוע מאז כתבנו על הדיונים האינטנסיביים סביב תקרת החוב בארצות הברית, זמן יקר התבזבז, אבל אנחנו עדיין באותו מקום פחות או יותר – אין עדיין הסכמה, והשעון מתקתק. מצב של חדלות פרעון של ארצות הברית עדיין נשמע כמו אירוע מופרך, אבל ככל שהזמן עובר התרחיש ההזוי הזה הופך ליותר ויותר ריאלי. נציג המפלגה הרפובליקאית לשיחות קווין מקארת'י אמר לכתבים שאנחנו "לא קרובים לעסקה" ויום המסחר האחרון עבר לירידות. עד כמה זה משונה? השבוע, פרמיית הביטוח על פשיטת רגל של ארצות הברית עברה את זו של ברזיל!

 

בינתים בבנק אוף אמריקה מציעים אסטרטגיה לגידור הסיכונים של חדלות פרעון של ארצות הברית. לדברי הבנק אסטרגיה כזו היא זולה יחסית עקב הרוגע בשוק (מה שמשקף חוסר אמון בתרחיש של פשיטת רגל). בין השאר מציעים בבנק לרכוש אופציות שורט מחוץ לכסף על ה-SP500 ואופציות לונג על הזהב ועל מדד ה-VIX (מדד תנודתיות). בבנק מזכירים שבדרמה של שנת 2011 סביב תקרת החוב נפל הסנופי ב-17% והזהב וה-VIX זינקו. תרחיש של נפילה אפילו במחצית השיעור של 2011 יניב, לדברי האנליסטים, רווח של פי 35 על אופציות שורט שכרגע נמצאות מחוץ לכסף. אופציות קול על זהב ו-VIX יניבו רווח של פי 39 ופי 19 בהתאמה בתרחיש כזה. 

מציין, עם זאת, שרוב הסיכוים שכספכם ירד לטימיון אם תלכו על האסטרטגיה הזו. כי לעומת ההימור על חדלות פרעון היסטורית ונפילות בשוק, ההימור הסביר יותר הוא על הגעה להסכם בסופו של דבר. במידה ואכן יהיה הסכם של הרגע האחרון צפויה להישמע אנחת רווחה בשווקים שתגרום לפחות לכמה ימים ירוקים, אבל מה הלאה?

נקודה שיש לקחת בחשבון היא הירידה בנזילות בשווקים, וההסכם אמור לתרום לירידה הזו. נציין כמה גורמים לכך. ראשית, צמצום הוצאות הממשל הצפויה בעקבות ההסכם. הסכם ידרוש פשרה כלשהי מצד הדמוקרטים, כלומר איזה שהוא קיצוץ בהוצאות הממשל שתוביל להפחתת הנזילות בשוק, ולאו דווקא קיצוץ מינורי. השיחות אכן מתרכזות סביב הנושא הזה, ואין שום סיכוי שהרפובליקנים יסכימו לוותר בחזית הזו. הגורם השני הוא הנפקת אגרות חוב נוספות מצד הממשל, שכן ההסכם יאפשר למשרד האוצר להנפיק אגרות חוב כדי למלא את מרתפי הכסף הריקים. הנפקת אגרות חוב הוא גורם נוסף ששואב נזילות מהשוק (אם כי הכסף הזה כן יגיע בסופו של דבר לשוק).

 

זה מצטרף לשואב הנזילות מספר אחד - מאזן הפ נמצא במגמת ירידה זה השבוע השמיני ברציפות. המאזן אמנם עדיין לא חזר לרמות שלפני משבר הבנקים, אז מיהר הפד' להקפיץ את המאזן כדי לחלץ את הסקטור, אבל צמצום המאזן חזר לקצב של לפני המשבר, ונראה שתוך שלושה עד ארבעה שבועות ירשם שיא נמוך רב שנתי חדש. ללא תקלות לא צפויות הפד' צפוי להמשיך ולנקות את המאזן מהנכסים העודפים אף מעבר לנקודה הזו. כעת עומד המאזן על 8.456 טריליון דולר כך שיש עוד הרבה הרבה מה לצמצם.

 

בדרך כלל כשהמאזן מצטמצם, הנזילות יורדת (יש פחות כסף בשוק) ונרשמות ירידות, אך זה לא המצב כעת. בשמונת השבועות הללו בהן הצטמצם המאזן ב-3.2% עלה ה-SP500 ב-6.5% והנאסד"ק ב-9.8%. יחד עם זאת מדד הסנופי במשקל שווה, שמנטרל את השפעת המניות הגדולות עלה רק ב-3.6%. התורמות העיקריות לעליות הן אנבידיה, טסלה, אפל ומיקרוסופט. עוד המחשה להשפעה המניות הגדולות – הנאסד"ק שמורכב בעיקר ממניות גדולות מתקרב לעליה של 30% מתחילת שנה בעוד הראסל 2000 שמורכב מהמניות הקטנות לא עלה כלל, כך שהמנוע העיקרי של העליות הוא אותן חברות גדולות ולא מגמה חיובית כללית בשוק. במידה והעליות האלו בחברות הגדולות (שכבר לא זולות, במיוחד אנבידיה) שתומכות בשוק יפסקו, והנזילות תמשיך לרדת ישנו סיכוי לתנועה מסוימת כלפי מטה לאחר "חגיגות" ההגעה להסכם.

מאקרו: עוד העלאות ריבית בדרך?

בינתיים השתנו גם ציפיות השוק ביחס להחלטת הריבית הבאה ביוני. קודם לכן היו ציפיות לכך שנראה ביוני כבר הורדת ריבית ראשונה. כתבנו כמה פעמים שזה לא ריאלי והציפיה להשארת הריבית על כנה הגיונית יותר. יחד עם זאת, כן הייתה ציפיה ריאלית שהעלאות הריבית יעצרו, והפד' אף רמז לכך לאחר הפגישה האחרונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

ובכן, כעת בשוק אגרות החוב שוב מתומחרת עלאה נוספת של רבע אחוז. תרמו לכך הנתונים האחרונים שפורסמו – הבנקים הקטנים מחזיקים מעמד, הצרכנים ממשיכים להגדיל הוצאות (אם כי בקצב איטי יותר), והאינפלציה מתמתנת אבל היא עדיין בשיעור יותר מפי 2 מהיעד.

בנוסף, כנראה, שכמשסבירים לו לאט ובנחישות בסוף השוק משתכנע. כמה התבטאויות ניציות של בכירי הפד' תרמו רבות לשינוי הציפיות בשוק. נשיאת הפד' בדאלאס לורי לוגן אמרה שעדיין לא ברור שהעלאות הריבית יעצרו ביוני. פאוול, נשיא הפד, אמר שעדיין לא התקבלה כל החלטה בנוגע לשאלה האם שיעורי הריבית מגבילים מספיק.

אלו עוד ההתבטאויות הנחשבות לנייטרליות. מכאן להתבטאויות ניציות יותר: נשיא הפד במיניאפוליס ניל קשקארי אמר שזו החלטה קשה (האם לעצור את ההעלאות), אך הוסיף כי לפד "יש עוד עבודה לעשות" בהורדת האינפלציה. אנחנו יודעים איך הפד' "עובד" להוריד את האינפלציה. לדבריו, אסור שכמה נתונים טובים יטעו אותנו והאינפלציה עדיין הרבה יותר מדי גבוהה. אליו מצטרפת נשיאת הפד' בדאלאס, לורט מסטר, שאמרה שהריבית לא ברמה מגבילה מספיק.

נשיא הפד' בסנט לואיס בולארד, הנץ הנצחי, התבטא בצורה הברורה ביותר: "זהו זמן נפלא להעלאת ריבית" לדבריו, כי הכלכלה כל כך חזקה והאינפלציה לא יורדת מספיק מהר, ולכן לדעתו יש צורך ב-2 (!) העלאות ריבית נוספות עוד השנה. נציין שלבולארד ולמסטר אין כרגע זכות הצבעה בועידת הפד' (חמשת הנציגים של שלוחות הפד' בועידת השוק הפתוח הקובעת את הריבית מתחלפים ברוטציה). 

כל זה מצביע על כך שהעלאה אחת לפחות עוד השנה הופכת לתסריט היותר ריאלי. אבל בינתיים גם את זה השוק סופג ברוגע יחסית ומפגין חוסן. אולי רואים זאת כמכה קלה בכנף, עיכוב זמני, והפייבוט המיוחל יגיע קצת יותר מאוחר, אך עדיין בטווח הנראה לעין.

מיקרו: החוליה החסרה בשוק האנרגיה הירוקה

העולם צועד בקצב מהיר לקראת מעבר מאנרגיה פוסילית לאנרגיה מתחדשת. מדובר בתהליך שיקח כ-20 או 30 שנה והוא משפיע על מאפיינים רבים בחיינו (וגם תורם לא מעט ליוקר המחיה). במעבר הזה נדרשים שני שינויים מרכזיים. בדרך כלל אנחנו מתרכזים בשינוי הראשון, וקצת מתעלמים מהשני שהוא, אולי לא פחות חשוב, וללא ספק בעל פוטנציאל גדול.

השינוי הראשון הנדרש הוא פשוט לייצר יותר אנרגיה מתחדשת, בין אם באמצעות השמש, המים, הרוח או כל גורם אחר שאינו דלקים פוסיליים. התחום מציע שלל אפשרויות השקעה בחברות לייצור ואחסנה של אנרגיה מתחדשת, והנושא תופס לא מעט תשומת לב ציבורית.

אבל ישנו שינוי נוסף שנדרש והוא לא פחות חשוב - חשמול, או מעבר לאפשרות צריכה של אנרגיה ממקורות מתחדשים, להבדיל מצריכת אנרגיה ממקורות פוסיליים. הדוגמה הפשוטה ביותר היא הרכב החשמלי. אם מכוניות צריכות דלק, לא משנה כמה מפעלי אנרגיה נקיה נקים, עדיין יהיה צורך בנפט. מעבר לרכב חשמלי מבטל את הצורך הישיר באנרגיה פוסילית. 

אך מלבד הרכב החשמלי שכבר תופס את תשומת לב המשקיעים יש עולם רחב של מוצרים שצריכים לעבור חשמול - מערכות חימום ביתי ומסחרי (שבמקומות רבים בעולם מבוססים על גז טבעי), מפעלים שפועלים על דלקים פוסליים וכו'. זו מערכת שלמה שצריכה לעבור לצריכה של אנרגיה שאפשר לייצר גם ממקורות אחרים ולהתחבר לרשת החשמל. על פי הערכות המעבר לחשמל בארצות הברית יגדל ב-5.7% בשנה בשנים הקרובות, בהשוואה ל-1.5% בלבד ב-40 השנים האחרונות. 

FIRST TRUST NASDAQ CLEAN EDGE SMART GRID INFRASTRUCTURE INDEX היא תעודת סל שעוקבת אחר מניות העוסקות בחיבור לרשת החשמל אחסון וניהול אנרגיה וכל הקשור למעבר לאנרגיה ירוקה (שלא קשור לייצור שלה). התעודה מנהלת נכסים בהיקף של 730 מיליון דולר וגובה דמי ניהול של 0.58%. מתחילת השנה עלתה התעודה ב-13% ותשואת הדיבידנד שלה עומדת על 1.09%. 50% מנכסי התעודה שייכים לסקטור התעשייה, 24% לטכנולוגיה ו-20% נוספים לתשתיות. 

האחזקות המרכזיות בתעודה הן  NATIONAL GRID PLCהבריטית  ABB LTD ADR השוויצרית ו SCHNEIDER ELECTRIC S הצרפתית, כך שהתעודה מספקת גם חשיפה בינלאומית מעניינת. בחמש השנים האחרונות התעודה מביסה את ה-SP500 בפער עם תשואה שנתית ממוצעת של 14.8% לעומת 10.8% בסנופי. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לדעתי 24/05/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    כולם מנפיקים אך מצד שני מגדילים הוצאות.דרך התקציב.הריבית היא התרופה היחידה לאינפלציה.לכן צריך לעקוב באופן תמידי על ההשלכות.שוק העבודה בארהב מגיב מיידית לכל התפתחות.וכן כרטיסי האשראי.
  • 2.
    אלי 24/05/2023 09:00
    הגב לתגובה זו
    לחוץ כמו טמפון. ריבית כזו לאורך זמן עושה את העבודה, מה הלחץ שלך כבר שנה וחצי?
  • 1.
    אריה 24/05/2023 08:35
    הגב לתגובה זו
    שני שמות בכתבה!!!
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותשר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיות

פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן

סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”

רן קידר |

איראן הודיעה כי תארח בימים הקרובים רצף ביקורי דיפלומטים בכירים מסעודיה ומטורקיה, שיקיימו בטהראן שיחות מדיניות על רקע המתיחות במזרח התיכון וההסלמה בזירות בין ישראל, רצועת עזה, לבנון וסוריה.

משרד החוץ האיראני מסר כי סגן שר החוץ הסעודי לעניינים מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, יגיע לטהראן לצורך דיונים על היחסים הדו-צדדיים, לצד בחינת ההתפתחויות האזוריות. ההודעה לא כללה תאריך רשמי, אך לפי דיווחים סעודיים ופרסומים רשמיים באיראן, ביקורו כבר יצא לדרך ביום ראשון והוא זכה לקבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י.

הביקור הסעודי מוגדר כחלק מסבב התייעצויות שממשלות סעודיה ואיראן מקיימות מאז חידוש היחסים בשנת 2023. הפגישות צפויות לעסוק בהעמקת ההידברות הבילטרלית ובמצב באזור. בפגישות קודמות בין הצדדים השתתפו גם בכירים ברמת הביטחון, כולל פגישת מזכיר המועצה לביטחון לאומי, עלי לאריג'אני, עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בחודש ספטמבר האחרון.

במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת אף הוא בטהראן ביום ראשון וצפוי לקיים סדרת פגישות עם ההנהגה האיראנית. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, הדגיש כי ביקורו של פידאן הוא "המשך לשורת ההתייעצויות הקבועות שמקיימת איראן עם מדינות האזור".

לפי הדובר האיראני, אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו על הפרק הוא העימותים המתעצמים בין ישראל לגורמים שונים באזור, ובראשם המלחמה בעזה והמתיחות בגדה המערבית. לדבריו, ישראל מהווה "את האיום הגדול ביותר על השלום והביטחון הבינלאומיים", והדגיש כי דפוס הפעולה הצבאי של ישראל בלבנון, בסוריה ובמדינות נוספות גורם לחשש גובר בקרב מדינות האזור.