גרינפיס נגד מיחזור פלסטיק; החברות בתגובה: "האלטרנטיבה גרועה יותר"

בארגון הסביבתי אומרים שמיחזור פלסטיק הופך אותו רק ל"רעיל יותר" וכי הפתרון זה לייצר פחות פלסטיק. החברות בתגובה: "זה רק יגרום להחלפת הפלסטיק בחומרים בעלי טביעת רגל פחמנית גבוהה בהרבה". בשבוע הבא ייפגשו ראשי המדינות כדי לדון בבעיית הפלסטיק, אבל כמו בנושא זיהום האוויר - לא בטוח שזה צריך להדאיג את החברות
 | 
telegram
(2)

לפעמים אין פתרון מושלם וצריך לבחור בין שתי ברירות לא טובות. כך מסבירות חברות הגז מדוע אי אפשר להסתמך באופן כמעט בלעדי על אנרגיות מתחדשות (וזה נכון) וכך מסבירות גם החברות כעת מדוע לא כדאי לייצר פחות פלסטיק. החברות שמייצרות היום פלסטיק מזהירות שאם לא ייצרו פלסטיק אז המשמעות היא "שיבוש שרשראות האספקה העולמיות, עיכוב פיתוח פתרונות בר-קיימא" והתוצאה תהיה שהן "יחליפו את הפלסטיק בחומרים בעלי טביעת רגל פחמנית גבוהה בהרבה", כך ג'ושוע באקה, סגן נשיא לפלסטיק במועצת הכימיה האמריקאית.

אז ברור, יש להן אינטרס. אבל ארגוני הסביבה חוטאים לתפקידם כשהם טוענים שיש פתרונות קסם מושלמים שאם רק נעשה אותם הכי יהיה מושלם. הם צודקים שהמציאות הנוכחית קודרת מדי אבל במציאות - אי אפשר להסתדר בלי פחם וגז, בטח בלי גז, בעתיד הנראה לעין, 

הדו"ח של גרינפיס טוען שמיחזור פלסטיק הופך אותו לרעיל יותר ואינו פותר את בעיית זיהום הפלסטיק. לדבירהם, "הרעילות של פלסטיק עולה עם המיחזור. תעשיית הפלסטיק - כולל חברות דלק מאובנים, פטרוכימיה ומוצרי צריכה - ממשיכה להציג מיחזור פלסטיק כפתרון למשבר זיהום הפלסטיק", אמר גרהם פורבס, מוביל קמפיין הפלסטיק בגרינפיס ארה"ב, והוסיף כי "לפלסטיק אין מקום בכלכלה מעגלית". אז מה מציעים שם? "להפחית באופן מסיבי" את ייצור הפלסטיק.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

צריך לומר - יש בעולם המון פלסטיק, הייצור הולך וגדל. כמות פסולת הפלסטיק תגדל כמעט פי שלושה עד שנת 2060, כאשר כמחצית תגיע למזבלה ופחות מחמישית למיחזור, כך על פי דו"ח OECD ל-2022. בגרינפיס אומרים שהמצב גרוע יותר ורק פחות מ-9% מהפלסטיק בעולם מגיע למיחזור בעולם.

אבל מה עושות החברות כדי להראות שהן כביכול דואגות לסביבה? הן משתמשות במה שהפך לטרנד החם בשווקים - מדברות על דוחות ESG (דאגה לנושאים של סביבה, חברה וממשל תאגידי), מוציאות דוחות על מה הן מתכוונות לעשות כדי לשפר את המצב. חברות מצטרפות לטרנד הזה לא רק מטעמים אידיאולוגיים כמובן אלא גם בגלל סיבות של נראות - זה נראה הרבה יותר טוב כשהחברה המזהמת גם אומרת שהיא תפעל להוריד את הזיהום. הנה, אפילו בית ההשקעות אלטשולר שחם, שהכריז לפני שנה על כך שלא ישקיע יותר בחברות שגורמות לזיהום, חזרו בהם, ומעכשיו הם משקיעות בחברות 'אם אלו מראות שיש להן תוכנית להפחתת פליטות'

ורק נזכיר - אין חברה שלא לגיטימי להשקיע בה. בסוף, מנהלי השקעות צריכים לבחור במה להשקיע, לבחור על פי קריטריונים כלכליים, איך לייצר ערך למשקיעים. בתי השקעות שלא רכש מניות של חברות הנפט והגז בשנתיים האחרונות הפסידו לחוסכים שלהן פעמיים תשואה של 60%. זה המון. אז אלשטולר בעצם הודו שטעו וכעת עידנו את האסטרטגיה שלהם. מעניין אם גם ענקית ניהול הכספים בלאקרוק, שהחליטו להחרים את חברות הנפט והגז, מתחרטות היום, אחרי שפספסה את התשואות בזינוק הגדול במניות בתחום  הנפט והגז בשנתיים האחרונות.

מפגש עולמי בניסיון להגיע לסיכום על צמצום זיהום הפלסטיק בעולם

בשבוע הבא ייפגשו ראשי מדינות העולם בפריז, צרפת, כדי לדון ב'הסכם פלסטיק עולמי'. בחודש דצמבר האחרון הם נפגשו באורוגוואי לסבב הראשון של המו"מ. השיחות הסתיימו בהסכמה עולמית לסיים את זיהום הפלסטיק, אך חוסר נותרה מחלוקת בשאלה האם המטרות והמאמצים צריכים להיות גלובליים ומחייבים, או התנדבותיים.

ארה"ב דגלה בהסכם דומה להסכם האקלים של פריז שבו מדינות יציבו יעדים ותוכניות וולונטריות לאומיות משלהן. אחרים, כולל האיחוד האירופי, רוצים תקנות גלובליות מחייבות עבור מדינות וחברות. גרינפיס קראה לאמנה שאפתנית "שתאיץ ותספק את התנאים הדרושים למעבר צודק הרחק מהתלות בפלסטיק". האמנה, נאמר, צריכה לקדם חומרים בטוחים יותר, נטולי רעלים וכלכלות המבוססות על שימוש חוזר, ללא פסולת.

אבל מדוע החברות כנראה לא צריכות להיות בלחץ? 

כי סביר להניח שמה שיקרה בשבוע הבא יסתיים בערך כמו ועידת האקלים בשנה שעברה - הרבה רעש וצלצולים, אבל מעט מאוד עשייה אמיתית. העולם משחק בנדמה לי. האוויר בכדור הארץ הולך והופך מזוהם יותר. המדינות הגדולות בעולם מזהמות, וחוץ מלעשות רעש וצלצולים - האמת היא שכל ועידות האקלים הן הצגה אחת גדולה. כולם יודעים שהמדינות משלמות מס שפתיים אבל לא באמת מצמצמות את הפליטות שלהן. המזהמות הגדולות בעולם לא עושות קולות של עצירה. סין והודו למשל, שתיים משלוש המזהמות הגדולות בעולם אומרות למערב במילים אחרות 'תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם איכות הסביבה. אתם זיהמתם במשך שנים ובזכות זה המדינות שלכם התקדמו והאזרחים שלכם חיים ברמה גבוהה. עכשיו תורנו'. יש לא מעט צדק בדברים שלהן, האוכלוסיה במדינות הללו ענייה מאוד ביחס למערב ולמה שהם יפסיקו מרצונן לזהם, רק כי זה מתישהו יפגע באוכלוסית כדור הארץ? כלומר, הן אומרות, אידיאולוגיה של אקלים ושמירה על הסביבה זה נחמד, אבל פרקטית אנחנו צריכים להתקדם ולהפוך למדינות מערביות.
 
סין אחראית ל-30% מכלל הזיהום. ארה"ב אחראית ל-14% מהפליטות, הודו במקום השלישי עם 7% ואחר כך רוסיה עם 3%. אז כשהמדינות הגדולות בעולם לא שותפות באמת לצמצום פליטות הפחמן, המצב לא טוב. האם זה אומר שאי אפשר לעשות גם בלעדיהן? אפשר, אבל זה הרבה פחות אפקטיבי.
 
מה בינתיים העולם עושה? מסחר בפליטות פחמן, או שימוש ב'קרדיטים' - חברות מקבלות 'נקודות' בהתאם לכמה שהן לא מזהמות את הסביבה. הן יכולות למכור את הנקודות הללו לחברות אחרות. מי שקונה את הנקודות הן חברות מזהמות שצריכות את הנקודות כדי לא לשלם קנסות גבוהים על זיהום האוויר שהן גורמות, כלומר ניסיון לתמחר את זיהום האוויר כדי שמי שמזהם יבין את המשמעות וישלם על כך מחיר ריאלי, או שיסחור בפליטות וישלם לגופים ידידותיים לסביבה. כך נוצר שוק שלם של מסחר בזיהום אוויר, כאשר המטרה היא שבאופן מצרפי פליטות הפחמן הדו חמצני לאוויר בעולם יצטמצמו - באמצעות כוחות השוק, ומבלי שהמדינות ינסו להחליט מלמעלה מי מהמפעלים צריכים להתייעל וכיצד. המסחר מאפשר לחברות שמושתתות על הזיהום להמשיך לזהם אבל מנגד חברות אחרות מצמצמות את הזיהום. תחום המסחר בפליטות פחמן גלגל בשנת 2021 לא פחות מ-850 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    גרינפיס פשוט מפחדים שהכל באמת יהיה ירוק
    מ. 27/05/2023 18:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אז ככה הם מארגנים לעצמם ג'וב סקיוריטי, לצווח על כמה שהכל מזוהם, ולטרפד יוזמות מיחזור.
    סגור
  • 1.
    יהיה פה רע
    דן 26/05/2023 22:45
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ממש רע
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות