בימים האחרונים עלתה אנבידיה לכותרות כשנכנסה ל"מועדון טריליון הדולר" היוקרתי, נישאת על גלי ההייפ של הבינה המלאכותית בעקבות השקת ChatGPT של מיקרוסופט ובראד של גוגל לצד תוכנות נוספות כמו מידג'ורני ואחרות שיוצרים את התחושה שאנחנו עומדים בפני שינוי טקטוני בדרך שבה העולם כולו מתנהל.
גנסן הואנג מנכל אנבידיה
מה שנמצא מתחת למכסה המנוע של הפיתוחים המדהימים האלו הם שבבים, במיוחד אלו של חברת אנבידיה, והעובדה הזו לא נעלמה מעיני המשקיעים שמטיסים את השווי לשמיים (אולי אפילו קצת בהגזמה). אבל מה שנמצא מתחת למכסה המנוע של אנבידיה זה המנכ"ל ג'נסן הואנג,, הסיפור הקלאסי על הילד המהגר הנחוש והמוכשר ששבר, שלא לומר ניפץ לרסיסים, את תקרת הזכוכית.
- כל הכותרות
ג'נסן הואנג נולד בטיוואן בפברואר 63, המשפחה היגרה לתאילנד כשהיה עוד ילד קטן, אך בהמשך שלחה את ג'נסן הצעיר יחד עם אחיו לקרובי המשפחה בארצות הברית כשהיה בגיל 9. דודו ודודתו שגרו בקנטקי, מהגרים טריים בעצמם, שלחו בטעות את האחיין הצעיר ללימודים בפנימיה לילדים בסיכון כיון שחשבו שמדובר בתיכון. "הילדים היו באמת קשוחים" סיפר הואנג לימים, "לכולם היו סכינים בכיסים, וכשהם היו מעורבים בקטטה זה לא היה מחזה יפה". אבל הואנג גם למד ונהנה במקום הקשוח "בסופו של דבר אהבתי את הזמן ששהייתי שם. עבדנו קשה – למדנו מאד חזק והילדים היו באמת קשוחים". יותר מאוחר, יתרום לבית הספר הזה 2 מיליון דולר.
בסופו של דבר התאחדה המשפחה בפורטלנד, אורגון, שם למד הואנג בתיכון ויותר מאוחר באוניברסיטה המקומית באורגון וקיבל תואר בהנדסת חשמל, את התואר השני, אף הוא בהנדסת חשמל הוא כבר עשה בסטנפורד, וסיים בשנת 1992.
בשנת 1993 רזי ברקאי החל לשדר בגל"ץ, רות גינסבורג המנוחה מונתה לבית המשפט העליון בארצות הברית, נחתמו הסכמי אוסלו וגם נוסד האיחוד האירופי. באותה שנה נפגש הואנג עם שני חברים,כריס מאלאצ'ווסקי וקורטיס פריים במסעדת דני'ס בפורטלנד והחברים, כולם עובדים בחברות אחרות, חשבו על הקמת חברה שתעסוק בגרפיקה. הם ראו את ההצלחה הפנומנלית של קונסולות משחקי הודיאו והבינו את החשיבות של גרפיקה מהירה ובאיכות גבוהה לצורך שדרוג המשחקים הפופלריים. הפגישה הזו הובילה להקמת אנבידיה ביום הולדתו של הואנג בפברואר 1993 בגיל 30.
בחברה החדשה האונג הביא לידי ביטוי את היכולת הייחודית שלו לפתור בעיות מחשוב בשילוב של פתרונות תוכנה וחומרה. החברה התפתחה במהירות. בשנת 1999 הונפקה החברה, בשנת 2001 הצטרפה ל-SP500 לאחר שהגיעה להכנסות של מיליארד דולר, ובשנת 2002 הוכרזה לחברה הצומחת במהירות הגבוהה ביותר בארצות הברית. למרות ההצלחה האדירה בתחום הגיימינג והצמיחה היפה הואנג לא שקט על שמריו, וחיפש את הדבר הבא.
הוא הבין שהשבבים הגרפיים של אנבידיה, המצטיינים ביכולת חישוב גבוהה במיוחד, טובים לפתרון של בעיות מחשוב כלליות יותר ולא רק גרפיקה מתקדמת ומהירה למשחקים. במשך השנים הבאות החברה נכנסה לעוד ועוד תחומים, ובכולם הפכה למובילת שוק או לכל הפחות לאחד השחקנים המרכזיים ביותר. החברה, לדוגמה, השתלטה כמעט לחלוטין על תחום המעבדים הגרפיים למרכזי נתונים וההכנסות שלה זינקו תוך פחות מעשור מ-300 מיליון דולר למעל 15 מיליארד דולר בשנה רק בסקטור הזה.
בשלב מסויים נודע להואנג שבאוניברסיטאות משתמשים בשבבים של אנבידיה בתחום הבינה המלאכותית, שאז נחשב לנישה קטנה במדעי המחשב, אך בעלת פוטנציאל לשנות את כל עולם המחשוב והעולם בכלל. הוא הימר גם על התחום הזה והחברה פיתחה ערכת שבבים מיוחדת לתחום הבינה המלאכותית עוד בשנת 2007. ההימור הזה השתלם לבסוף, והקפיץ את שווי החברה בכחצי טריליון דולר בחודש האחרון.
כיום החברה שולטת או מהווה שחקן מרכזי בשוק השבבים לרכב לנהיגה אוטונמית, מרכזי נתונים למחשוב ענן, ויזואליזציה, וגולת הכותרת בימים האחרונים – למידת מכונה ובינה מלאכותית. כל אלו התחומים הצומחים ביותר כיום בעולם הטק.
ההחלטות הניהוליות של הואנג שמיצבו את אנבידיה כחברת השבבים המובילה
הואנג, נחשב למנהיג טכנולוגי בעל חזון והוביל את החברה להצלחה חסרת תקדים. עם התמקדות חסרת מנוח ביוזמה וחדשנות יחד עם אסטרטגיית קבלת החלטות והבנה עמוקה של המגמות בשוק, מה שהוביל את ההתפתחות של אנבידיה לענקית השבבים שהיא היום. מעט מאד מהמנכ"לים של חברות גדולות כל כך מזוהים עם החברה שהקימו עד שהם כמעט הפכו לשמות נרדפים. סטיב ג'ובס, אילון מאסק הם בין המפורסמים שבהם. הואנג הוא ללא ספק חלק מהרשימה היוקרתית הזו.
ההחלטה הראשונה והחשובה ביותר היה להתמקד בתחום השבבים הגרפיים, לאחר מכן ההבנה שהשבבים האלו לא טובים רק לתחום הנישה של הגיימינג, אלא לכמעט כל תחום שדורש כוח מחשוב חזק ומהיר כמו מרכזי נתונים, חישובי זמן אמת כמו ברכב אוטונומי או התחום הלוהט ביותר – בינה מלאכותית.
בנוסף, אחד הצעדים הראשונים של האונג, ששוב מראה יכולת חשיבה מקורית ומבט ריאליסטי מפוקח היה לעשות מיקור חוץ לייצור בפועל, ובכך להפריד בין פיתוח השבבים לבין הייצור שלהם בפועל. המודל הזה הוא המקובל כיום בעולם השבבים בכל החברות הגדולות, למעט אינטל שאחת הסיבות לבינוניות שלה היא ההתעקשות לרקוד בשתי החתונות – גם לפתח את השבבים וגם לייצר אותם בעצמה. אינטל שווה כיום שבריר ממה ששווה אינבידיה.
השילוב המיוחד בין חומרה לתוכנה מעניקה למוצרי החברה גמישות שמאפשרת שימוש נרחב ומגוון בשבבים שלה. החברה רכשה מפתחים רבים שנאמנים למוצרים שלה והאקוסיסטם שנוצר סביב המוצרים מגדיל את הערך שלהם בשוק.
מלבד יכולת זיהוי הטרנדים המרכזיים בעולם המחשוב, הואנג הצטיין גם ברכישות אסטרטגיות. בין השאר רכישת היריבה פושטת הרגל 3dfx בתחום השבבים הגרפיים בשנת 2000, רכישה שהעניקה לאנבידיה כוח אדם איכותי וידע מסחרי רב, וסייעה להשתלטות הכמעט מוחלט של אנבידיה על השוק הזה באותם שנים. דוגמה נוספת: בשנת 2019 נרכשה חברת מלאנוקס הישראלית והרכישה הזו היא חלק ממה שהפך את אנבידיה לשחקן המרכזי בייצור מעבדים גרפיים לתחום הבינה המלאכותית. גולת הכותרת בתחום הרכישות – רכישת חברת המעבדים ARM בכ-40 מיליארד דולר נחסמה על ידי הרגולטור. מי יודע לאן הייתה מגיעה אנבידיה אם הרכישה הזו הייתה יוצאת אל הפועל בסופו של דבר.
הישגיו של האונג הביאו לו הכרה נרחבת בעולם המחשוב, עוד לפני שהפך למוכר גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה. ההשפעה של הואנג על עולם המחשוב באה לידי ביטוי במה שמכונה "חוק הואנג" שמתייחס למשפט שאמר בראיון בשנת 2018 ,לפיו יחידות העיבוד הגרפי גדלות בקצב מהיר יותר מאשר יחידת העיבוד המרכזית. לכן, בהתאמה לחוק מור, השבבים הגרפים גדלים ביותר מפי שניים כל שנתיים.
בין התארים בהם זכה הואנג במהלך הקריירה: יזם השנה של ארנסט אנד יאנג לשנת 1999, איש העסקים של השנה של מגזין פרצ'ן לשנת 2017, המנכ"ל הטוב ביותר של ביזנס רוויו לשנת 2019, וברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם של מגזין טיים לשנת 2021. כיום ההילד שהיגר בגיל 9 מטיוואן, שנוהג ללבוש ג'קטי עור ואוהב קעקועים שווה כ-35 מיליארד דולר.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.יש פה קצת טעויותדניאל 02/06/2023 10:35הגב לתגובה זו0 0מראיון איתו שעלה לאחרונה הוא מספרסיפור קצת שונה. הוא טוען שהוא וחבריו חשבו שלצד הגישה של מעבדים מרכזיים יש מקום לפתח מעבדים שמתמחים במשימות מסוימות ומכאן היישום המסחרי של כרטיסי מסך ואחריו כל פעולה שמתאימה למשימות רפטטיביות שחוזרות על עצמן כמו כריית ביטקויו ובינה מלאכותית.סגור
-
1.זה בושה שרזי ברקאי מוזכר כאן מיותר לחלוטין מהנדס תודעה (ל"ת)משה ראשל"צ 02/06/2023 08:56הגב לתגובה זו3 1סגור
